טיפו־טיפ על שמות משקלי פונטים ומה שביניהם

״מה הכוונה משקל של פונט?״ זו שאלה שאני שומע לא מעט מפי אנשים שהם לא מעצבים, והיא מצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. ״אתה לא יודע מה זה משקל?!״ לפעמים נפלט לי בחצי נזיפה. כולם הרי התנסו בשלב כזה או אחר בבחירת פונט, לכל הפחות בתוכנת וורד שם הם גם בטח לחצו על כפתור הבולד. אז איך יכול להיות שהם לא יודעים מה זה משקל?!

אבל זה כמובן לא אשמתם. מבחינתם לפונטים יש שני מצבים: רגיל ובולד. הם לא מכירים עוד משקלים, אז מבחינתם אין סיבה שיהיה שם לדבר שיש לו שני מצבים. אפשר להאשים את הממשק של הוורד, כי אם מייקרוסופט היתה טורחת להוסיף Dropdown לבחירת משקל כל התסכול הזה לא היה קיים.

אז מהו משקל?

בפשטות: משקל הוא עובי קווי האותיות. במשך מאות שנים פונטים עבריים עוצבו במשקל יחיד ובודד. פונטים קלאסיים כמו דרוגולין, פרנק־ריהל והדסה זכו רק שנים מאוחר יותר למשקלים נוספים.

ככל שקווי האותיות דקים יותר כך המשקל יהיה ״קל״ יותר, וככל שקווי האותיות עבים יותר כך המשקל יהיה ״כבד״ יותר. המשקלים הכי הנפוצים הם רגיל ובולד, אך פונטים רבים כוללים משקלים נוספים כמו לייט, אולטרה־בולד, כבד וכו׳. ישנם פונטים מרובי משקלים שאף יכולים להגיע ל־10 משקלים ואף יותר. סך כל משקלי הפונט מרכיבים את ״משפחת הפונט״.

חוץ ממשקל, משפחות פונטים כוללות לפעמים גם וריאציות נוספות כמו רוחב האותיות, הטיה, סריף ועוד, והשילובים בין כל הווריאציות הללו יכולים להגיע לעשרות ואף מאות ״משקלים״. גם לכל שילוב של וריאציות קוראים משקל. כן, זה מבלבל. כל משקל מגיע כקובץ אחד של הוריאציה, אך יש גם פונטים מתקדמים שכוללים פורמט פרמטרי שהוא קובץ יחיד שכולל את כל וריאציות הפונט כצירים לשילובים אינסופיים, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

השיטה המספרית של פרוטיגר

המשקלים של פונט יוניברס לפי נוסחת המשקלים של אדריאן פרוטיגר

על־אף שנעשו ניסיונות רבים ליצירת סטנדרטיזציה של שמות המשקלים, אין כיום תקן ואין נוסחה מדויקת לקביעת סיווג המשקל של פונט, דבר שיוצר בלבול סביב שמות המשקלים. מעצב הפונטים השוויצרי אדריאן פרוטיגר – שעיצב בין היתר את הפונטים יוניברס, פרוטיגר ואבניר – הציע פתרון. באמצע שנות החמישים הוא פיתח מערכת מספרית להבחנה בין כל משקל ובין הטיית הפונט. בשיטה שלו, כל משקל קיבל מספר דו־ספרתי. הספרה הראשונה היתה עבור המשקל: הספרה 3 ייצגה את המשקל הקל ביותר ו־9 את המשקל הכבד ביותר. הספרה השניה ייצגה את רוחב האות, עם מספר גבוה יותר למשקלים צרים ונמוך יותר למשקלים רחבים. בנוסף, אם הספרה השניה זוגית זה אומר שהמשקל הוא נטוי (Italic או Oblique) ואם היא אי־זוגית הוא לא נטויה. לדוגמא Univers 49 הוא משקל לייט צר מאוד, ו־Univers 84 הוא משקל רחב, שחור ונטוי. הלווטיקה נויה (Neue) וסריפה היו שני פונטים מוכרים שעשו גם הם שימוש בשיטה המספרית של פרוטיגר.

למרות ההיגיון שהיה בה, השיטה המספרית פרוטיגר לא תפסה. הופעת המחשב הרחיבה את האפשרויות הטיפוגרפיות, ובעידן של פונטים דיגיטליים הרעיון של מערכת שמות אוניברסלית למשקלים לא החזיק מעמד לנוכח השינויים הטכנולוגיים התכופים.

שמות המשקלים של פונטים

1. לפונט פלוני שמשמש להדגמה בטבלה יש ״רק״ שמונה משקלים, ולכן אין אל״פים בשני המשקלים הקיצוניים.
2. בנוסף לעשרת המשקלים הסטנדרטיים קיימים משקלים מיוחדים כמו סטנסיל, אאוטליין, חלול ועוד.
3. למעט פונטים פרמטריים, בקוד CSS ניתן להגדיר תשעה משקלים בלבד. המשקלים מוגדרים באמצעות מספרים בין 100 ל־900 – בקפיצות של 100. לדוגמה: 400 מציין משקל רגיל, ו־700 מציין בולד.
4. משקל Book מתייחס בד״כ למשקל שמיועד לשימוש כטקסט־רץ.