בדיוק שנה אחרי זכייתם בפרס אאא לבוגרים ולבוגרות לשנת 2021, החלטנו לצאת לבדוק איך עברה עליהם השנה הראשונה ב״אזרחות״, על הלימודים מנקודת מבט מפוכחת ועל שוק העבודה. התכוננו לפרץ השראה.
אסתר תרי לוי
- בוגרת
- בצלאל
- פגמ״ר
- ג'אדיד אל אסלאם
תערוכת הבוגרים הייתה מקפצה מאד גדולה עבורי ונתנה לי המון חשיפה: בזכות התערוכה קיבלתי הרבה פניות שהובילו לזה שהצגתי את העבודות שלי בשתי תערוכות. הכנתי עבודה במיוחד עבור התערוכה "פיילזי – מנסיך ועד פרינס" במוזיאון האסלאם, בו היא תהיה מוצגת עד אפריל 2023.
״אף אחד לא הכין אותי ליום שאחרי ולהחלטות הגורליות שמלוות את סוף מסלול הלימודים ותחילת החיים כמעצבת.״
אחרי סיום התערוכה, למרות ההצלחה הגדולה, לקחתי קצת זמן לעצמי: אף אחד לא הכין אותי ליום שאחרי ולהחלטות הגורליות שמלוות את סוף מסלול הלימודים ותחילת החיים כמעצבת. מאיפה מתחילים? האם כדאי ללכת על סטודיו קטן? סטודיו גדול? הייטק? עצמאות? ככל שעבר הזמן היו לי פחות תשובות ויותר חששות, אז החלטתי לקפוץ למים העמוקים ולהתחיל לשחות בעולם העבודה, ולגלות אותו, ואת עצמי, לאט לאט. (אגב, בדיוק בשביל זה הכנו בשבילכם/ן עוד כתבה - לאן להמשיך מכאן? המלצות לסטודנטיות/ים המסיימות/ים לימודי תקש״ח)
התחלתי לעבוד בסטודיו למיתוג בתל־אביב בו למדתי המון על השוק, על הקצב בו פרויקטים מתנהלים ועל ההתנהלות מול לקוחות. הלמידה הזאת נתנה לי המון ביטחון ופתחה לי את התיאבון להתחלה של דרך חדשה כמעצבת עצמאית, כדי לקבל בחזרה את המושכות ולהתחיל לפתח ולהפיק את כל הפרויקטים אותם אני מתכננת כבר הרבה זמן.
יש פער מאד גדול בין ההתנהלות בלימודים ובין השוק, אבל אני כן חושבת שיש הרבה דברים שקיבלתי מהאקדמיה שלא הייתי יכולה לקבל בשום מקום אחר: בלימודים למדתי איך לקבל ולתת ביקורת בונה, איך לקרוא עבודה לעומק, בכל הרבדים והשכבות שלה. למדתי לא להיקשר יותר מדי ליצירה ואיך לדעת גם לשחרר כשמשהו לא עובד. למדתי לנסות, לבדוק ולשחק, ואני חושבת שלמרות ששוק העבודה מתנהל בצורה מאד שונה ממסגרת האקדמיה, ישנם הרבה דברים שאי־אפשר ללמוד בשום מקום אחר, גם לא בעולם העבודה.
תקופת הלימודים הייתה בוודאות התקופה היפה בחיי ואני חייבת לומר שאני מתגעגעת כמעט להכל, גם ללילות הלבנים ולחוסר שינה. יש קסם בלחוות חוויה כזאת עוצמתית עם קבוצה של חברים, ללמוד אחד מהשניה, לעבוד ביחד בוקר ולילה ולגלות סגנונות עיצוביים שונים ודרכי חשיבה אחרים לגמרי משלי.
בנוסף, באקדמיה יש חופש ביטוי שלא קיים בחוץ: כשאתה עובד מול לקוח אתה חייב להתאים את עצמך ואת העיצוב לטעם האישי ולבקשות שלו. למרות זאת, בלימודים יכלתי לקבל בריף ולקחת אותו לאן שרק רציתי וליצור משהו שהוא רק שלי, בלי להיות חייבת שום דבר לאף אחד.
״אני רוצה להאמין שבעוד שלוש שנים יהיה לי עסק משלי, שיוכל לתת לי את האפשרות לעשות את מה שאני אוהבת ולנהל את עצמי בצורה המתאימה לי ביותר.״
אני לא מתחרטת על המסלול והקורסים שבחרתי בלימודים, אבל אני כן חושבת שהייתי רוצה ללמוד יותר לעומק כל מה שקשור לעיצוב אתרים ואפליקציות, כי זה בונוס ענק בעולם העבודה ובעולם העכשווי בכללי. היו לי הרבה מרצים שהצליחו להשאיר בי חותם, שראו בי פוטנציאל והאמינו בי, אבל לעמית טריינין יהיה תמיד מקום מיוחד בלב שלי: מרצה רגיש ואמפטי, שלימד אותי הרבה מעבר לאיור.
לבוגרים הטריים הייתי ממליצה לא לקחת יותר מדי ברצינות את כל הקשיים שמגיעים עם סוף הלימודים ותחילת הדרך בעולם העבודה: הכל בסוף זמני ויש תמיד הזדמנויות חדשות שמחכות מאחורי הפינה.
אני רוצה להאמין שבעוד שלוש שנים יהיה לי עסק משלי שאני אדע לנהל בצורה נכונה ובריאה ושיוכל לתת לי את האפשרות לעשות את מה שאני אוהבת ולנהל את עצמי בצורה המתאימה לי ביותר.
נטע בן־טל
- בוגרת
- שנקר
- פגמ״ר
- ״…וגם בו, ניגנה אי־פעם תזמורת...״
תוך כדי פרויקט הגמר התחלתי לעבוד בחברת פירמה כמעצבת במחלקת ה־Brand Experience. עבדתי שם מעל שנה וממש בקרוב אני מתחילה משרה חדשה בחברת ארטליסט. המעבר מהלימודים אל השוק העבודה (ובכלל לחיים) היה מאוד חד. אחרי הלימודים פתאום התפנו לי הסופ״שים שאיפשרו לעשות מה שרציתי. לקח לי המון זמן להתרגל לזה והיו הרבה רגעים של רגשות אשם כאילו אני אמורה לשבת על שיעורי בית בכלל.
עיצוב של נטע שהוצע לאופרה הישראלית במסגרת העבודה בפירמה
הלימודים בשנקר ללא ספק הכינו אותי לחיים שאחרי, ונתנו לי את הכלים שהייתי צריכה בשביל להתחיל את הקריירה כמעצבת. אני זוכרת שקצב העבודה המהיר בשוק לעומת הלימודים היה לי מוזר בהתחלה – לרוב אין זמן לתהליכים ארוכים כמו בלימודים.
הקורס שאני הכי מתגעגעת אליו הוא טיפוגרפיה. בנוסף, אני מתגעגת לימים בהם לא היה לי לקוח שמשנה את הסקיצות. המרצים שלא אשכח הם תמר בר־דיין שליוותה אותי בפרוייקט גמר ועשתה את זה בצורה הכי מדהימה ומוערכת שאפשר; ואבי נאמן שעזר לי לגבש סגנון איור ייחודי ולימד אותי טכניקות שמשמשות אותי בתהליך העיצוב גם היום.
במבט לאחור הייתי שמחה אם היו יותר שיתופי פעולה עם מחלקות אחרות כמו טקסטיל ועיצוב תעשייתי. אני חושבת שהיו נולדים מזה תוצרים יפהפיים. יש משהו בראייה שלי שנשאר מאוד דו־ממדי שהייתי שמחה אם היה מתפתח לכיוונים נוספים.
״קצב העבודה המהיר בשוק לעומת הלימודים היה לי מוזר בהתחלה – לרוב אין זמן לתהליכים ארוכים כמו בלימודים.״
לבוגרים הטריים הייתי ממליצה אחרי הלימודים למצוא מקום עבודה שתוכלו ללמוד ממנו ולהתפתח. ושניה לפני ההגשות, להנות מהעובדה שאתם מגישים פרויקט שהוא לגמרי שלכם, מ־א׳ עד ת׳. תציגו עם ביטחון ותהיו גאים במה שיצרתם – זה היה חתיכת תהליך ועבודה מפרכת. יש איזשהו רגע לקראת סוף הפרויקט שמתחילים לחשוב אולי להוסיף דברים – תחשבו טוב אם זה באמת מוסיף או סתם גימיק. עבודה טובה תעמוד בפני עצמה לבד. ומה לגבי העתיד שלי? אני מקווה למכור אומנות שלי ולטייל בעולם.
שני וול
- בוגרת
- גורן
- פגמ״ר
- ״עדיין גרה עם ההורים״
״בלימודים אפשר לעוף עם הרעיון הכי מטורף שלך והעיצוב הכי מקורי שלך, והוא גם מתקבל טוב כי אתה בסביבה של מעצבים.״
אחרי פרויקט הגמר שלי ״עדיין גרה עם ההורים״ – כמה סימבולי – עזבתי את הבית בקריות ועברתי לעיר הגדולה, תל־אביב. כבר בשנה ג׳ פתחתי את העסק שלי כמעצבת פרילנס, ובשנה האחרונה אני עובדת גם כעצמאית וגם כמעצבת במשרד המיתוג Kiss.
אני חושבת שיש הבדל גדול בין לימודים לעבודה. בלימודים אפשר לעוף עם הרעיון הכי מטורף שלך והעיצוב הכי מקורי שלך, והוא גם מתקבל טוב כי אתה בסביבה של מעצבים. אבל בעולם האמיתי הלקוח ברוב המקרים רחוק מעולם העיצוב ואנחנו כמעצבים צריכים להיפגש איפשהו באמצע, אז אפשר לומר שאני הכי מתגעגעת באקדמיה לזה שאפשר להשתגע עם העיצוב והרעיון עד הסוף.
מיתוג ועיצוב אפליקציה לסטרטאפ ״ראביט״
בלימודים נתנו לנו את הכלים לחשוב, לפתח קונספט, להשתמש בתוכנות, טיפוגרפיה ועוד. אבל עדיין זה לא מספיק. ולכן אם משהו מעניין אותי, אשקיע ואלמד אותו קצת יותר. זה בסדר להילחץ. לילה לבן זה רע אבל זה עובר, אז פשוט תנסו להנות מהזמן הזה שאתם מנהלים, וזה בסדר לבכות אחרי ההרגשה - זה משחרר אבל אל תשכחו גם להנות ממנה - כי הרגע הזה לא יחזור. המרצה שלא אשכח לעולם היא ענת סאקס, שליוותה אותי בפרויקט הגמר, וגם מלווה אותי היום אחרי התואר כשאני מעצבת. עד היום אני שואלת את עצמי ״מה ענת היתה אומרת?״. למדתי ממנה המון.
אבנר אדן
- בוגר
- המכון הטכנולוגי חולון
- פגמ״ר
- העולם הזה
עברה עלי שנה עמוסה ומלמדת: עבדתי כפרילנסר, עיצבתי פונטים ואריזה גרפית לסדרת הדוקו הבלתי חשובים (כאן 11), עיצבתי ארט טיפוגרפי לסרט־מיוזיקל ישראלי שצפוי להגיע בקרוב לקולנוע, התנסתי בהשקה של 3 קולקציות NFT מאויירות, ולפני חצי שנה הצטרפתי לחברת העיצוב הדנית Manyone בתל־אביב.
הלימודים היו בשבילי סוג של ״טיול אחרי צבא״ מאוחר: גיליתי על עצמי המון ולמדתי עם קומץ מרצים מצויינים שהיו מאוד משמעותיים בתהליך ההתבגרות שלי כמעצב. הגעתי ללימודים לאחר כשנתיים של עבודה בתור מעצב ואני מרגיש שהידע והניסיון שצברתי לאורך התואר קידמו אותי מאוד הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.
תקופת הלימודים הייתה מאוד אינטנסיבית והרגשתי הקלה רצינית כשהיא נגמרה. אם יש משהו שאני באמת מתגעגע אליו מעבר לאנשים זה חופשת הקיץ: יש משהו בזמן הפנוי הזה שבין סמסטר ב' ל־א' שהוציא ממני פרצי יצירתיות והיה ממש כיף להוציא לפועל כל מיני רעיונות שלא הספקתי להגיע אליהם תוך כדי הקורסים וההגשות.
היו לי המון מרצים טובים וכנראה שאזכור את כולם, אבל ארצה לציין את עודד עזר ובן נתן שהיו נוכחים ברגעים הראשונים של ההתלהבות שלי מאותיות ונתנו לי כלים מאוד משמעותיים כבר בתחילת הדרך. אני לא יודע אם יש קורס אחד ספציפי שהיה חסר לי בלימודים, אבל הייתי ממש שמח אם הקורסים היו יותר כמו מגרש משחקים חופשי ופחות כמו מסגרת מקובעת עם בריפים סגורים ונושאים מוגדרים מראש.
״הלימודים היו בשבילי סוג של טיול אחרי צבא מאוחר: גיליתי על עצמי המון ולמדתי עם קומץ מרצים מצויינים שהיו מאוד משמעותיים בתהליך ההתבגרות שלי כמעצב״
לבוגרים ולבוגרות הטריים אני מציע לקחת את הזמן ולא לצלול ישר לעבודה, מפתה ככל שתהיה. אתן/ם מוכשרות/ים ויש לכן/ם המון שנים כדי לעבוד. קורים הרבה דברים בארבע שנים, ולדעתי חשוב לעצור ולקחת לעצמכן/ם רגע כדי להבין מה הכי מתאים לנקודת הזמן שבה אתן/ם נמצאות/ים. מעבר לזה, תהנו מלא בתערוכות ותנצלו את הזמן עם החברים והחברות.
אסיים עם כמה מחשבות לעתיד: התחלתי לאחרונה לעבוד על השקת אתר חדש לפונטים שלי ואני מאוד סקרן ומתרגש לראות מה יקרה כשהם יגיעו לידיים של מעצבים נוספים. מעבר לעיצוב, לאחרונה חזרתי ליצור מוזיקה ואני חושב שאקדיש את השנים הקרובות למציאת איזון בין עיצוב, מוזיקה וחיי הפרטיים.
ניצן גולדרט
- בוגרת
- מנשר
- פגמ״ר
- סוואדש
במהלך השנה האחרונה עבדתי רוב הזמן כפרילנסרית. טיילתי עם בן־זוגי במשך שלושה חודשים בדרום ומרכז אמריקה ואז חזרנו והתחלתי לעבוד כמעצבת במשרד מיתוג ׳פינאטס׳.
הלימודים הועילו לי מאוד בהכנה לעולם האמיתי, ולמרות שהרגשתי בטוחה בעצמי, אני עדיין מרגישה שיש לי עוד כל־כך הרבה מה ללמוד. הקשרים שיצרתי עם הסטודנטים האחרים, המרצים ואנשי הסגל מהמכללה היוו קרקע פוריה לנסות לפרוץ את גבולות המחשבה. המרצה שבחיים לא אשכח היא עמית בן־חיים, שלקחתי כמה קורסים שלה, אבל עיקר השפעתה היתה כשליוותה אותי בפרויקט הגמר. למדתי ממנה איך לפעול מתוך אינטואיציה, להשתיק את הקולות מסביב, לשחרר מהפרפקציוניזם ולדעת לנתב אותו לכיוונים הנכונים.
למרות שאני מאוד אוהבת פרינט, הוא הפך לתחום נישתי ולכן הייתי שמחה ללמוד עוד ווב־דיזיין. בעיניי כיום קורס אחד בסמסטר לא מספיק לבוגר הטרי שיוצא לעולם הדיגיטלי הממתין לו בחוץ.
״...למדתי להשתיק את הקולות מסביב, לשחרר מהפרפקציוניזם ולדעת לנתב אותו לכיוונים הנכונים״
לבוגרים אני ממליצה לקחת נשימה עמוקה ולנוח – אין לאן למהר ויש את כל החיים לעבוד ולהתקדם.
בעוד שלוש שנים מהיום אני מקווה למצוא את עצמי במקום כייפי, מקבל ותומך; מקום שבו אהיה מרוצה, מסופקת, מאותגרת ושתמיד יהיו אנשים שאוכל ללמוד מהם. המסגרת והתפקיד לא משנים כשיש סביבה שכזו.
אורי הראל
- בוגר
- שנקר
- פגמ״ר
- ביניים
״הלימודים הם חממה מגניבה, אבל לתחושתי חייבים לייצר הרבה יותר ממשק לעולם האמיתי, לפרקטיקות ותרבויות עבודה, לעבודה מול לקוחות וכו׳.״
לאחר כמה גיחות לחו״ל להתרעננות ומנוחה (שבעיניי היו בגדר חובה אחרי פרויקט הגמר) התחלתי לעבוד ב־Fiverr כמעצב מוצר תחת הסטארטאפ החדש שלהם – togetherr – פלטפורמה שמחברת צוותי קריאטיב בעזרת בינה מלאכותית ומתאימה אותם באופן מדוייק לצרכים של מותגים וחברות. התחלתי לעבוד שם בטיימינג מושלם, בדיוק כשהברנדינג היה בשל מספיק להתחיל לייצר ממנו את הממשק. בסוף חודש יוני השקנו את המוצר בהשקה מטורפת בפסטיבל Cannes Lions בצרפת.
נהנתי מאוד בלימודים, בעיקר כי אני מאמין גדול בלימודים האקדמיים בכלל ובעולם העיצוב בפרט. המסגרת נתנה לי הרבה: העמקת היכולות הטכניות, פיתוח מתודות עבודה, עמידה בזמנים ומציאת פתרונות תחת לחץ שעוזרים לי מאוד היום.
אני הכי מתגעגע לחופש ליצור מאפס משהו עם משמעות: פרויקטים שלמים שהיו קמים לתחייה מרעיון קטן, שולי וקטנוני, שאתה בוחר להיות מספיק אמיץ בשביל לחפור בו, ומשם לרוב מגיעות התגליות הכי מעניינות. למדתי מהרבה מרצים טובים, אבל אני אעניק את תואר ״המרצה שלעולם לא אשכח״ לזהר קורן, מקורס ״תדמית טיפוגרפית״ בשנה ד׳, שיצר סביבה כל־כך מאפשרת, מדויקת ונעימה, שדחפה אותי קדימה לתוצרים שהרגישו עבורי כמו קפיצת מדרגה ועל זה אני מאוד רוצה להודות לו.
הלימודים הם חממה מגניבה, אבל לתחושתי חייבים לייצר הרבה יותר ממשק לעולם האמיתי, לפרקטיקות ותרבויות עבודה, לעבודה מול לקוחות וכו׳.
לבוגרים/ות הטריים/ות, תסדרו יפה יפה את תיק העבודות, תיצרו, תייצרו, תקפצו ראש לשוק העבודה אבל במקביל תרשו לעצמכם לבחון אפשרויות, תשתלבו במקומות שמרגישים לכם טוב. שניה לפני ההגשות, תנשמו עמוק ותהנו כי זו חוויה הזויה וחד־פעמית. נצלו כל רגע, התייעצו עם חברים ובוגרים כי לפעמים בתוך התהליך אנחנו קצת תקועים בתוך הבועה של עצמנו ודעה חיצונית תמיד מאירה דברים חדשים. אה וכמובן, תביאו את המשפחה והחברים, תשוויצו בעבודה שלכם, עבדתם עליה קשה, מגיע לכם.
בעתיד אני מקווה מאוד להמשיך למוד ולהתפתח. בעיקר להמשיך ליצור דברים מעניינים שישרתו הרבה אנשים.
נועה עופרי
- בוגרת
- ויצו חיפה
- פגמ״ר
- איזיבוק
השנה האחרונה היתה בסימן התחלות חדשות: עברתי מהצפון הרחוק אל המרכז, התחלתי לעבוד בסטודיו ׳רעות טוקר׳, ואני מאוד נהנית ומרגישה סיפוק. במהלך הלימודים רכשתי כלים רבים שחידדו את החשיבה היצירת והקונספטואלית שלי ועוד. הכלים האלו באים לידי ביטוי בעבודה שלי שאני מתייחסת אליה כהמשך ללימודים באופן מעשי – כמו סטאז'.
״לבוגרים הטריים אני ממליצה להנות מההגשות והתערוכה, להתגאות במסע הלא פשוט בכלל שעשו ולטפוח לעצמם על השכם.״
במהלך הלימודים נחשפתי לתחומים שונים בתוך עולם העיצוב הגרפי, ותוך כדי הבנתי שהתחום אליו אני הכי מתחברת הוא עיצוב UX\UI וקוד. הייתי שמחה אם היו מלמדים את התחום לעומק במהלך הלימודים במטרה לצבור ביטחון לפני היציאה לעולם המקצועי. בנוסף, הייתי שמחה אם היה קורס שמלווה בניית תיק עבודות, הכוונה ליום שאחרי הלימודים, סוגי משרות, ראיונות עבודה ועוד.
אני מתגעגעת לאנשים, לחממה ולמעטפת שקיבלתי בויצו. שתי מרצות שלא אשכח הן טרי שרויאר שליוותה אותי משנה א׳ ונועה סגל, שליוותה אותי בשנה וחצי האחרונות. שתיהן מעניקות יחס אישי, אכפתיות, רצון לעזור, להתפתח ולהצליח. בנוסף, שתיהן מדברות על מהו עיצוב באמת. בעיניהן, החשיבה וההסתכלות על עיצוב היא לא דבר של מה בכך ולכל דבר שאצור חייבים להיות משמעות ותוכן.
היו קורסים מסויימים שבהם חסרה לי ההעמקה, במיוחד בקורסים שבהם הרגשתי צורך להתמקצע ולקבל ביטחון.
לבוגרים הטריים אני ממליצה להנות מההגשות והתערוכה, להתגאות במסע הלא פשוט בכלל שעשו ולטפוח לעצמם על השכם. אני ממליצה לקחת פסק זמן קצר אחרי תקופה כה אינטנסיבית, כי אחר־כך זה פחות מתאפשר. תשקיעו בבניית תיק עבודות כי זה פרויקט בפני עצמו.
בעוד שלוש שנים מהיום (בידיעה שאי־אפשר לדעת לאן החיים יובילו) אני מקווה שאהיה במקום טוב שבו אמשיך להתפתח, ללמוד ואמשיך לקום עם חיוך לעבודה כל בוקר וכמובן להיות מסופקת מהתוצרים.
