הגדות גרפיות ששווה להכיר – חלק ב׳

בחג פסח הקודם המלצנו לכם על 5 הגדות מעוצבות ועוד אחת מיוחדת, אותן ליקטנו עבורכם בחנות 'האחים גרין'. השנה בחרנו להתמקד במספר הגדות היסטוריות, אשר מהוות נקודות ציון בהתפתחות הדפוס, הטיפוגרפיה והאומנות היהודית. מתוך האוסף הגדול של הגדות הנמצא בחנות, ליקטנו חמש הגדות שונות שלכל אחת סגנון ייחודי ומשמעות עמוקה בהקשר העיצובי והטיפוגרפי, והגדה נוספת, מיוחדת במינה, שמשלימה את ההקשר ההיסטורי-תרבותי.

הגדת מגילה

הגדה מודרנית זו, שנוצרה לאחר קום המדינה, עוצבה והודפסה בצורה של מגילת קלף על נייר שגולגל על שני בדים. ההגדה נכתבה וצויירה ע״י המאייר דוד גלבוע, אשר אייר גם ספרי ילדים ובנוסף אייר גם את אגדת צפת - פואמה מאת יעקב דודזון.

הגדת מגילה. אוירה על ידי דויד גלבוע

הגדת פראג (כולל פירוש המהר״ל מפראג)

ההגדה, שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת 1526, נחשבת לא רק להגדה המודפסת הראשונה ששרדה, אלא גם לראשונה שהודפסה לאחר גירוש היהודים מספרד בשנת 1492. האיורים שבהגדה (למעלה מ-60 איורים) נעשו בטכניקה של חיתוכי עץ ומתארים טקסים סמליים ואלמנטים תנ"כיים. בדומה לספרי הקודש הנוצריים המקושטים בתחריטי עץ, לציורים המופיעים בהגדה יש קשר תוכני אל הכתוב, ולכן היא שימשה כמקור השראה להגדות רבות ולגרסאות שהודפסו אחריה, בעיקר בתחום האיורי.

תצלום תקריב מתוך ההגדה

כפולה מתוך ההגדה

הגדת ארתור שיק

הגדת שיק (Szyk) אוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין במהלך שנות השלושים. ההגדה, המפורסמת גם בשל הביקורת החבויה בין איוריה כנגד המדיניות הנאצית הגרמנית, עוטרה על ידי שיק בשיטת כתב יד מאויר. כחלק מהטכניקה אוירו עיטורים צבועים בצבעי מים וגואש, בנוסף לעיטורים נוספים בהגדה המתארים קטעים מסיפור יציאת מצרים.

שיק מחק את צלבי הקרס מזרועותיהם של המצרים, אך השאיר את השפם של היטלר על 'הבן הרשע'

בשל הביקורת האמורה, סירבו מוציאים לאור בפולין לפרסם את ההגדה, ולכן מחק שיק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים, אבל כן השאיר לדוגמה את השפם של היטלר על "הבן הרשע" מארבעת הבנים, אך ללא הועיל. על מנת להוציא את ההגדה, היגר שיק ללונדון לבסוף ושם הוקמה למענה הוצאת ספרים מיוחדת. ההגדה המקורית הודפסה ב-250 עותקים על קלף במהדורה ראשונה בסוף שנות ה-30 וקצרה ביקורות נלהבות. עותק אחד אף הוקדש והוענק לג'ורג' השישי, מלך בריטניה. לאחר מלחמת העולם השנייה, יצאה ההגדה בעוד מגוון מהדורות שונות.

כפולה מתוך הגדת ארתור שיק

הגדת אופנבך

שמה של ההגדה ניתן לה משום שנדפסה באופנבך שבגרמניה בשנת 1722 ומאז הפכה לאחת ההגדות המפורסמות והמרכזיות בתפוצות אשכנז. שלושה דורות יצרו את הגדת אופנבך: סב, אב ונכד, ולבסוף נדפסה על ידי ר’ ישראל בן רבי משה. איור ההגדה נעשה על ידי תחריטי עץ אומנותיים שניסו לחקות את תחריטי הנחושת הנדירים ששימשו לאיורי הגדת אמסטרדם, אך בהצלחה חלקית.

כפולה מתוך הגדת אופנבך

הגדת אופנבך. תצלום תקריב.

הגדת סרייבו

הגדת זו נחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשתמרה עד היום ונכתבה ככל הנראה בברצלונה בשנת 1350 בקירוב. היא נכתבה ואוירה בכתב יד (ולא בדפוס) על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. ההגדה בנוייה משלושה חלקים. בחלק הראשון מופיעים 34 דפים ובהם איורים של סיפורי התורה. בחלק השני מופיע הנוסח המעוטר של ההגדה בשילוב איורים קליגרפיים ובחלק האחרון מופיע מחזור פיוטים ותפילות לימות הפסח.

מסעות ההגדה הן חלק בלתי נפרד מייחודה. לאחר שנלקחה לאיטליה, ככל הנראה בזמן גירוש ספרד בשנת 1942, נשמרה שם ההגדה לפחות עד ראשית המאה ה-17. לאחר מכן נדדה לסרייבו ושם נמכרה למוזיאון הלאומי של בוסניה בשנת 1894. חמישים שנה לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השניה הוסתרה ההגדה במסגד שבעיר זניצה וכיום היא מוצגת במוזיאון הלאומי של בוסניה-הרצגובינה בסרייבו. בשל יוקרתו ההיסטורית, נוצרו על פי העותק המקורי מספר מהדורות פקסימילה (שיכפולים נאמנים למקור ככל שניתן) במשך השנים.

כפולה מתוך הגדת סראייבו

הגדת גירס

בין סיפורי הגבורה השונים שנשתמרו מן השואה, ישנם גם כאלה העוסקים באלו שבחרו לסכן את חייהם על מנת לשמר את המסורת היהודית. סיפור דומה התרחש במחנה המעצר גירס שהוקם במהלך מלחמת העולם השניה בדרום מערב צרפת, כמחנה מעבר ליהודים ולמתנגדי שלטון אחרים בדרך להשמדה במזרח. את ההגדה כתב מן הזיכרון, אחד האסירים - הרב אריה לודוויג צוקרמן והיא שוכפלה וחולקה לאסירי המחנה לקראת חג הפסח בשנת 1941. בין עמודי ההגדה המשוכפלת נוספו כיום גם ציורים שנעשו על ידי אסירים במחנה, מכתבים, תצלומים ורשימות קצרות המדגישות את החשיבות שניתנה במחנה לעניני מסורת יהודית.