הגדות גרפיות ששווה להכיר – חלק ו׳

חג הפסח הוא הזמן שלנו בשנה לצלול לאחת מן הפנינות המיוחדות שיש לטיפוגרפיה העברית להציע – הגדות החג

מאת

לאורך השנים ליקטנו ואספנו הגדות מיוחדות במינן. חלקן מודרניות, חלקן היסטוריות במיוחד, חלקן מהוות ציון דרך בהתפתחות הדפוס והכתב העברי, חלקן משקפות הלך רוח חדש בתפיסת החברה ובניין הארץ. לכל הגדה סיפור משלה וכל הגדה מייצגת עולם תוכן שלם. לאחר הפסקה קלה הרמנו שוב את המסך על הפינה והשנה פנינו לספרייה העשירה של חנות הספרים ובית הקפה ׳הנסיך הקטן׳. שם מצאנו חמש הגדות מעניינות ומסקרנות שרצינו שתכירו.

הגדה של פסח – הוצאת ״הצבי״

הגדה זו מציגה שילוב נדיר בין המסורת למודרניות – היא כתובה בקליגרפיה מוקפדת ע״י סופר הסת״ם שמואל בן־ברוך עם איורים מהפנטים של יעקב וכסלר וסידור דפוס של חיים גמזו, שאף חתום כאן בתור ׳המהדיר׳. יעקב וכסלר היה אחד מגדולי הציירים בתרבות הישראלית, נמנה עם מייסדי קבוצת ״אופקים חדשים״ ואף ניהל את ״מכון אבני לאמנות״. חיים גמזו נחשב לאחד מאבני היסוד בתרבות התיאטרון והאמנות בישראל, כמי שהיה מבכירי המבקרים, מייסד בית הספר לתיאטרון "בית צבי" וממקימי מבנה מוזיאון תל אביב לאמנות.

 

אגדתא דפסחא

הגדת פסח השומרת על מנהג תכלאל של חלק מקהילות יהודי תימן (סידור התפילה המלא של חלק מיהודי תימן בנוסחם המקורי). האגדה כתובה ומודפסת בכתב־יד מקורי כפי שנכתב במקור עוד בצנעא, בירת תימן. האגדה משופעת בקליגרפיה תימנית, עיטורים וציורי תחריט ואף כוללת מספר פירושים – פירוש הרשב״ץ, פירוש יפה נוף ופירוש מהרי״ץ.

 

הגדת צבי לבני, הוצאת ״יבנה״

הגדת פסח מיוחדת במינה ובעיצובה, הכוללת גם מדור מיוחד לילדים (ובעותק שמצאנו, גם הערות וסימונים ע״י הבעלים הקודמים של ההגדה, הכתובים בעיפרון לצד קטעי הקריאה והשירים).
את ההגדה תיכן, עיטר וצייר האומן צבי לבני מלבנצ'יק, צייר ומאייר ממייסדי קריית האומנים בצפת. עבודותיו החשובות כמאייר הן ספרי הילדים שאייר, בהם קורות אילנה במעמקי הים, זר פרחים, אפרוח בר־מח ועולם החיות. כאומן, צייר ציורי שמן ופסטל בהם מתוארים בעיקר נופי הארץ. ליטוגרפיות מעשה ידיו מפורסמות באלבום נוף בישראל, בהוצאת יבנה.`

 

הגדת התפוצות

הגדה דו־לשונית המשלבת בין טיפוגרפיה עברית ולועזית בעיצובה ובעיטורה של המאיירת והמעצבת מירה שפר, לצד ציוריו של הצייר והפסל שלמה כץ. ההגדה, כשמה כן, נועדה עבודה יהודי התפוצות ולכן משופעת בתרגומי הטקסט והסברים נוספים. כוחה של ההגדה הוא במשחקי גריד המאפשרים עבודת טקסט מוקפדת במיוחד בשילוב כמויות טקסט עברי ולועזי.

 

הגדת ברסלאו

נכתבה והודפסה במקור ב־1768 ע״י האמן הגרמני אברהם בן־נתן פרייאר, אשר נחשב לבולט ולמקורי ביותר בקרב האומנים היהודים באותה תקופה. ההגדה מציגה סגנון קליגרפי ועיטורים מיוחדים של בן־נתן המושפעים מסגנון הציורים של ימי הביניים, סגנון שבו הרבה לצייר. הגדה זו היא הגדת פקסימיליה, כלומר גרסת העתק וכוללת גם חוברת הקדמה מאת הסופר והמאייר בנז׳מין חיה.

 

הגדה לשעת חירום – הגדת פסח לחייל בתעסוקה מבצעית

כחודשיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הרבנות הראשית דאז ערכה והדפיסה הגדת פסח מקוצרת עבור החיילים שנמצאו במארבים ובכלל בכל תפקיד אשר מנע מהם לקיים סדר פסח כהלכה ובכך לצאת ידי חובה בעריכת סדר הפסח, ככתוב בהנחיות ההגדה – ״וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'״.