חמש הגדות נוספות שאתם חייבים להכיר

ממשיכים עם המסורת האהובה לפני חג הפסח, בה אנו דולים מן העבר חמש הגדות המתייחדות בשפתן הגרפית משובבת הנפש

חודש נובמבר, שעת צהריים. אחיין של חברתי הטובה מתקשר אליה, ומספר לה שמוציאים מן הספריה אוספים ישנים באקדמיה שבה הוא לומד. בין היתר, הוא משתף אותה, יש שם כמה הגדות לפסח. חברתי היקרה לא מתבלבלת ואומרת לו בפשטות - תביא הכל.

איור מתוך הגדת בסקין

לכן, גם בזכותה, זו השנה השלישית שבה לקראת חג הפסח, אנחנו סוקרים בפניכם חמש הגדות מיוחדות ומעוצבות שכדאי לכם להכיר. השנה, בעקבות האוסף שנפל בחלקנו, בחרנו להתמקד בחמש אגדות אשר מכוונות את הפוקוס לסגנון האיורי/קליגרפי ומפורסמות בעיקר בפן הזה.

 

הגדת לאונרד בסקין

לאונרד בסקין היה פסל, צייר, אמן חיתוך עץ ודפוס, מעצב וסופר אמריקאי. כבר כשהיה סטודנט באוניברסיטת ייל, הקים הוצאה לאור והחל להדפיס ספרים. הוא אף לימד ועסק בפיסול ומלאכת דפוס במוסדות אקדמאיים שונים. לאורך השנים הציג במוזיאונים והגלריות הנחשבות ביותר, ביניהם מוזיאון מטרופוליטן, המומה והמוזיאון הבריטיכאן ניתן לראות מקבץ מעבודותיו שנתרמו למאגר של מוזיאון מקמסטר. ייחודיות ההגדה שעיצב באה לידי ביטוי לאורך הספר במקבצי עמודים מאויירים משולבי קליגרפיה, הכוללים כריכה ייחודית. ההגדה עצמה כתובה ומודפסת בצורת טקסט רגיל בגופן דפוס בסיסי, אך תוכנה מיוחד בשל הטקסט המורחב אשר כולל תירגום לועזי בין היתר גם ליידיש.

 

איור מתוך הגדת אמשטרדאם

הגדת אמשטרדאם

ההגדה נכתבה ואויירה ע"י יוסף בן־דוד מלייפניק שעבד במוראביה (חבל ארץ בגבול צ׳כיה־פולין) ובצפון גרמניה. בסוף שנות ה־30 של המאה ה־18 כותב ומאייר בן־דוד את ההגדה בהשפעת הגדת אמסטרדם, בה הקליגרפיה והאיורים נעשו בטכניקת תחריט, ושהיתה אהודה מאוד בקרב קהילות אירופה. במאה ה־18 התגאו סופרים בשימוש באותיות ההגדה, עד כי זכו לכינוי “אותיות אמסטרדם“. בן־דוד הוסיף צבעים זוהרים ושינה את הקומפוזיציות המסורתיות לאיורים חדשניים ועשירים בפרטים. ניתן לראות זאת בפרשנות לסיפור ארבעת הבנים או לשירים - "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", בהם מאויירות למעלה מעשרים מיניאטורות חביבות. כמה מהן, תמונות הווי המשקפות את חיי היומיום של היהודים בצפון אירופה במאה ה־18. בשל כישרונו המיוחד, זכה בן־דוד להכרה עוד בימי חייו וכמה מההגדות המאוחרות שיצר עברו לרשותם של בני אצולה אנגליים, שהיו חובבי ספרים. כמה מההגדות שמורות באוספים ציבוריים כגון: הספרייה הבריטית, לונדון; ספריית הרוזנטליאנה, אמסטרדם; המוזיאון ההיסטורי היהודי, אמסטרדם; בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים; וכן במספר אוספים אקסלוסיביים פרטיים.

 

הגדת קופנהגן

ההגדה נכתבה ואויירה בשנת 1739 על ידי סופר הסת"ם אורי פייבוש, אשר פעל בהמבורג שבגרמניה. בשנה זו נדד מהמבורג לקופנהגן שבדנמרק וההגדה נדדה איתו. בקופנהגן, עברה ההגדה מבעלות אחת לשנייה עד שנמסרה למשמרת על יד הקהילה היהודית בקופנהגן בספריה המלכותית של דנמרק וכך קיבלה ההגדה את השם 'הגדת קופנהגן'. גם היא קיבלה את השראתה מהגדה שמקורה באמסטרדם (1712), אך נעשו בה שינויים והתאמות בדגש על איורים מקוריים רבים, בהלימה לתקופה ולרוח הקהילות היהודיות המקומיות. דוגמא לכך ניתן לראות בציורי הנוף הפתוח כרקעי עמודי טקסט, ואף מוטיבים אדריכליים טיפוסיים לבית צפון גרמני מאותה תקופה באיור בית המקדש. ההגדה אוירה ביד באופן פרטני על אף העובדה שהגדות מודפסות בפרט וספרי קריאה בכלל כבר היו נפוצים, וזאת בשל הרצון של מזמיני ההגדה להחזיק בידם פריט יחודי ובמהדורה מיוחדת. מבחינתם, היה זה גם סמל סטטוס לרכוש הגדה שכזאת לפאר בה את ארון הספרים היהודי שברשותם.

כפולה מתוך הגדת קופנהגן

 

הגדת משה פרופס (הגדת קיבוץ של השומר הצעיר)

משה פרופס היה צייר ואמן ישראלי, שעלה עם הוריו מפולין בילדותו. בבגרותו נמנה עם מייסדי קיבוץ הראל, ובתום מלחמת העצמאות יצא ללימודי אמנות בפריז. פרופס היה בין מקימי תנועת הציירים הישראליים - אופקים חדשים, שהוקמה לאחר מלחמת העצמאות, ונשאה על דגלה ציור מודרני אירופי, בכללו המופשט, עם חיבור לערכים יהודיים מסורתיים. משה התפרסם בעיקר באיורי ההגדה של פסח שלו, שמוצגת בתערוכת ההגדות בהיכל שלמה. על שמו נקרא גם בניין במכון אבני, בו לימד למעלה משלושים שנה. את ההגדה הזו, כחלק מההגדות הקיבוצים, אייר בשנת 1958 לצד סגנון הכתיבה של מרדכי אמיתי (וַורְהַפְט) שמתוקף ידיעותיו כסופר עברי, סופר ילדים, מתרגם ועורך, כתב וערך את הטקסט המסורתי בנוסח ארצישראלי מחודש וציוני.

איור מתוך הגדת הקיבוץ של השומר הצעיר 1958

 

הגדת הקיבוצים

הגדות הקיבוצים הוא כינוי כללי לעשרות הגדות פסח שונות שיצאו בהוצאות עצמיות בקיבוצים ובמועצות האזוריות ברחבי הארץ, בנוסחים שונים מן ההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר בחוגי התנועה הקיבוצית. להגדות אלו הייתה אוריינטציה חלוצית עם דגש על חקלאות ואהבת הטבע, כמו גם זהות חילונית. לפיכך הושמט בה בעיקר חלקו של האל וקיומן של מצוות, והודגשו בה חלקים אחרים מהסיפור המקראי ומהמסרים העולים ממנו, כגון ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את בוא האביב. מבחינה גרפית, ההגדות הקיבוציות כללו איורים חדשניים, שמצד אחד שימרו את המסורות היהודית, אך מצד שני הדגישו נושאים אחרים ואף השמיטו חלקים שונים שלא התאימו לרוח התנועה. מי שאייר ועיצב את הגדת הקיבוצים המוכרת יותר כיום, הוא שמואל (אלכסנדר) כץ, שהיה צייר, מאייר וקריקטוריסט ישראלי. איוריו ניחנים בקו נקי ובמשטחי צבע מלאים, וקליגרפיה המושפעת מטיפוס האות והחיתוך הגותי.

כפולה מתוך הגדת קיבוץ של השומר הצעיר משנת 1964 בעיצוב שמואל כץ





לפרטים נוספים על המבצע האקדמי 2018



3 תגובות על חמש הגדות נוספות שאתם חייבים להכיר

01
זאב הררי

מבלי להיתפס לניתוח לא מדויק של מאפייני התוכן של מה שמכונה "הגדות הקיבוצים", הנה שתי הערות זניחות-לכאורה על המוציאים לאור:
את ההגדה שאייר משה פרופס, הוציאה תנועת "הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר". ההגדה שאייר ועיצב שמואל כץ מעולם לא נקראה, או הוגדרה כ"הגדת הקיבוצים". גם היא יצאה לאור על ידי אותה תנועה שנזכרה לעיל. אני מחזיק בידי את מהדורה י"ב, הדו-לשונית עברית-אנגלית, שיצאה בשנת 1986. לאחרונה יצאה מהדורה חדשה מטעם "התנועה הקיבוצית", ש"הקיבוץ הארצי" נטמע בתוכה.

תגובות פייסבוק