ספר מחקר עיצוב חדש בעברית – מעבדה לטיפוגרפיה מולקולרית

לפני יותר מחמש שנים, פגש קובי לראשונה את המושג המפוצץ מהכותרת, תוך כדי שיטוט כמעט אקראי באינטרנט. הוא הוביל אותו לסרטון קצר שכותרתו "Understanding Molecular Typography", שתיעד הרצאה של המעצב והאמן האמריקאי וודי לסלי. ההרצאה סוקרת ספר עם אותו שם של הפילולוג והחוקר H.F.Henderson, הטוען כי אותיות האלפבית הלטיני מבוססות על מבנה מולקולרי, כלומר כל אות מורכבת משילוב של מספר אטומים. בהמשך לסלי גם הפך את ההרצאה והספר לפרויקט אומנותי, אבל זה לא הספיק לקובי שהוקסם מהתהליך הספקולטיבי של חשיבה על אלפבית עברי המורכב מ"אטומים" דומים אך שונים. הוא החליט, כבר במהלך התואר השני שלו בעיצוב בשנקר, לפני מספר שנים, לצאת למסע מחקר ניסיוני, פסאודו־מדעי, המבוסס על ההנחה שאכן לאותיות העבריות יש מבנה מולקולרי. 

קובי הוקסם מהתהליך הספקולטיבי של חשיבה על אלפבית עברי המורכב מ"אטומים" דומים אך שונים. לכן החליט לפני מספר שנים לצאת למסע מחקר ניסיוני, פסאודו־מדעי

במחקר המעמיק שלו, קובי ביקש לחקור כיצד ניתן ליישם הנחה זו על האלפבית העברי, כאשר העקרונות המולקולריים פשוטים: מספר מוגבל של אטומים, או במילים אחרות צורות בסיסיות, מתחברים זה לזה באמצעות משיכה אלקטרומגנטית, ויוצרים את כל אותיות האלפבית. לסלי ביסס את המחקר שלו על הפונט Futura, שתוכנן על ידי פול רנר, ופירק אותו לשבעה אטומים. במעבדה העברית שלו בחר קובי לעבוד עם הפונט "ועד" (2005), אותו פיתח על פי אותיות שיצר המעצב המונומנטלי והחלוצי זאב רבן (1890–1970). הפונט פורק לשישה אטומים בגדלים שונים, שתוכננו על בסיס רשת מרובעת. כל אות באלפבית העברי (וגם הלטיני) מורכבת מצירופים של שניים עד 11 אטומים. צירופי האטומים המרכיבים את האותיות מסודרים ונכתבים כאילו היו נוסחה כימית. באופן זה, האות העברית הראשונה, אלף, המורכבת מארבעה ריבועים, מלבן אנכי קצר, מקבילית מוטה ימינה ומקבילית מוטה שמאלה – מיוצגת על ידי הנוסחה D4JKV. 

הפונט שבכותרת בכרזה של זאב רבן שימש להשראה בפונט הפרויקט

המחקר הנרחב נאסף לספר מסוגנן  ובו יותר ממאה ניסויים שונים שנערכו בנושא, ומסווגים לאחד עשר נושאים עיקריים: יסודות, שפה, מגדר, נוסחה, משקל, כוח כבידה, תלת מימד, מחקר גנרטיבי, צבע, משחק מילים, אות ודימוי. בנוסף נכתבו במיוחד עבור הספר שלושה מאמרים של חוקרים מובילים בתחום בישראל, וזאת בנוסף למאמר הפותח של קובי המתאר את המחקר. במאמר הראשון ״ברית אות״ של אורי דרומר – הוא מתאר את המפגש בין הסובייקט לבין עולם האותיות דרך המדיום הדיגיטלי, בו נולדת זהות של חוקר־טיפוגרף־יוצר.  במאמר השני ״מאות לקוד״ בוחן פרופ׳ אדר׳ ערן נוימן את אות הפרויקט שהופכת מייצוג חזותי לקוד, ולדבריו, זהו שיקוף לעידן הפוסט הומניסטי שבו אנו חיים. במאמר האחרון מדברת ד״ר בת־שבע גולדמן־אידה על העיסוק באות בהיסטוריה ובתרבות היהודית – ועל התפקיד של האוטומטיזם כזרז לחשיבה יצירתית. את הספר מלווה גם אתר המספק תוכן אנימטיבי ואינטראקטיבי.

ניתן לרכוש כאן את הספר, ובארץ בחנות ״סיפור פשוט״. 

כמו כן, ביום רביעי, 26.3.2025, בשעה 19:00, תהיה השקה חגיגית של הספר במתחם ת״א תרבות דה־וינצ׳י, ברחוב דה וינצ׳י 14, תל־אביב. במהלך ההשקה ימכרו הדפסים חתומים במהדורה מוגבלת, בשיתוף פעולה עם בית מלאכה לצילום.

צילומים באדיבות: יאיר מיוחס (מדף: ספרים שהם אמנות).