13 מגילות אסתר שכדאי להכיר

מגילה – נו, הספר המגולגל הזה של פורים – מה לא נכתב עליה? שמופיעה בה הפמיניסטית הראשונה, שהיא מלאה בכל התועבות שהיו לפרס להציע, ושאולי בשל כך שם ה׳ לא מופיע בה אפילו פעם אחת, ויש חוקרים האומרים אפילו שהיא מתארת מאבק בין אלים פרסיים. מה שבטוח, קריאתה של המגילה כל שנה בחג פורים העליז הייתה כר פורה לעיטורן של מגילות רבות לאורך ההיסטוריה באיורים שונים וססגוניים, אשר גוללו את סיפורה, ושיקפו את רוח התקופה של קוראיה. אוסף המגילות שתכף תראו, הוא רק חלק קטן מכך.

• 
• 
• 
• 

נתחיל בזוג מגילות אסתר לחיילי צה״ל – הראשונה משנת ב׳ להקמת המדינה, בהוצאת הרבנות הצבאית הראשית. הכריכה עוצבה בידי עמנואל בלאושילד, אשר במסגרת תפקידו כגרפיקאי צבאי – עיצב סמלי יחידות רבות (וגם את סדרת בולי המזלות הידועים יחד עם סטודיו ״שמיר״). המגילה בצורת מחברת סיכות רוחבית בגודל 17 על 12 ס״מ, בעריכת הרב שמואל הכהן (עליו נכתב השיר "האם אתה מאושר?" ששרה ריטה, אגב). כוללת מגילת אסתר, מאמרים לפורים, ודיני פורים לחייל ערוכים בידי שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל.

השנייה משנת 1968, גם היא בהוצאת הרבנות הצבאית הראשית, ובעריכת יצחק אלפסי. הכריכה צויירה על ידי גד אולמן – אמן וגרפיקאי בוגר בצלאל, הנחשב לפורץ דרך בתחום ההדפס. ניתן לראות בסגנון העיצוב ובבחירת הפונטים את ההבדלים שחלו במהלך השנים שבין הדפסת שתי המגילות. מה שלא השתנה – בדברי הפתיחה המופיעים בשתי המגילות, מוזכר כמובן רצונו של המן להשמיד את העם היהודי, תוך רפרור ברור לתפקידו של צה״ל להגן על מדינתנו מצוררים שכמותו.

נמשיך עם מגילה שהפעם בהתאם לשמה – אכן מודפסת על דף אחד ארוך ומגולגלת בתוך גליל בגובה 21 ס״מ (בשער). המגילה מציגה פקסימיליה (העתק מדויק של יצירה) של מגילת אסתר מאוירת מאיטליה מהמאות השבעה עשרה והשמונה עשרה. היא הודפסה על ידי הוצאת "סיני" המוכרת, ולא מצוינת בה שנת הדפסה, אך כן מקום מושבה של ההוצאה ברחוב אלנבי (שבו היו בין שנות הארבעים לשנות האלפיים עד לחזרתם למקום המקורי בנחלת בנימין).

• 
• 
• 

מגילה נוספת מהאוסף בהוצאת סיני היא ״מגילת אסתר עם 18 תמונות צבעוניות״. תאריך ההוצאה לא ידוע, ושם המאייר לא מוזכר. ניכר שהאיורים צויירו בעט, נצבעו ידנית (כנראה בצבע פסטל על גבי דף עם טקסטורה גסה כפי שניתן לראות), ואז הועתקו ושוכפלו בדפוס. (מצויה בידי גרסה נוספת של אותה מגילה משנת 1998. גם כאן לא מוזכר שם המאייר, אך ניכר שהוצאת סיני עושה עדיין שימוש באיוריו. הפעם מודפסים על נייר כרומו, כשי המועצה הדתית בבני־ברק לילדי הגנים).

"כמו חלק גדול מחגי ישראל, גם פורים ומגילת אסתר, מגוללים סיפור של ניסיון השמדת עם ישראל, ויכולתנו כנגדו"

נחזור לצבא ההגנה לישראל. אי־אפשר להתעלם מתקופת המלחמה שבה אנו נמצאים, וממסירותם של חיילנו הגיבורים. מה שמוביל אותנו לארבע הגדות קטנות ללא שנת הוצאה. כולן בגודל של פנקס כיס קטן, מצויירות ומשובצות בתמונות וקטעים ממדרשי חז״ל לפורים. המעניינת שבהן כוללת גם ״השחתה (השכבה) להמן הרשע״. מדובר למעשה בנוסח פרודי (מנהג פורימי מן העבר) המקלל את המן הרשע ובכך מקיים את מצוות זכירת מחיית זרע עמלק, אשר מקושר לחג הפורים הן מכיוון שהמן הוא מזרע עמלק, והן מסמיכות קריאת פרשת ״זכור״ בשבת שלפני חג הפורים. כמו חלק גדול מחגי ישראל, גם פורים ומגילת אסתר, מגוללים סיפור של ניסיון השמדת עם ישראל, ויכולתנו כנגדו. מאז ועד היום - עם ישראל חי.

המגילה האחרונה שנתמקד בה היא מגילת אסתר המעוטרת בציורים מהממים של צבי לבני – מלבנצ׳יק (שאתם בוודאי זוכרים כהגדה ששווה להכיר) גם היא בהוצאת סיני משנת 1971. קיימות גרסאות שונות של אותה מגילה - השינויים באים לידי ביטוי בפורמט (מגילה / חוברת / קונצרטינה) ולפעמים אפילו באיורים עצמם, שניכר ועברו התאמות הן בצבעים והן בקומפוזיציות עצמן. הגרסה שבידי היא למעשה מגילה המקופלת כמניפה אל תוך כריכת הספר, כך שניתן לקרוא אותה כרצף אחד ארוך או ככפולות זוגיות – איור אל מול טקסט. האיורים מרפררים לסגנון האר־נובו ומזכירים מעט את סגנונו של זאב רבן או אפרים משה ליליין.

עוד באוסף: מגילה עם תרגום גרמני (1904), אמהרי (1984), ואנגלי (בהוצאת KTAV אשר בניו יורק).

• 
• 
• 
• 
•