יום עבודה ההגנה 22 - קולקציית זכרונות מסבא

סבא שלי, מהצד הפרסי, נפטר לפני כמה שנים. אחרי מותו נכנסו לפנות את דירתו מהחפצים הרבים שאגר. באיש‭ ‬שבנה‭ ‬סביבו‭ ‬חומה קשוחה, מלאת מטענים, ‬התגלתה‭ ‬רגישות‭ ‬דרך‭ ‬חפציו. עין‭ ‬מתבוננת‭ ‬ויד‭ ‬שומרת, ‬נפש‭ ‬רגישה‭ ‬ומלאת‭ ‬כבוד‭ ‬לאסתטיקה‭, ‬להסטוריה ולהשכלה.‬ הרגשתי שנחשפתי לצד אחר שלו, נסתר, דרך החפצים שנמצאו.

אינטימי נורא לחטט בחפציו של אדם: להפוך את מגירותיו, לפנות את ארונותיו. בין השטיחים הפרסיים בעבודת־יד והכורסאות, התגלו פריטים מסקרנים: אות מלחמה, עיתון החוגג את ששת הימים, צילומים של אנשים שלא הכרתי, מצית יוקרתית משנות ה־60, מכתב שנכתב בכתב רש״י (כתוב ביד), גלופות לאריזות נעליים בעיצובו.

כבר הרבה זמן שהקטלוג התהווה בראשי, ודמיינתי איך אעמד, ומה אכתוב. אך כשסוף־סוף פתחתי קובץ, דשדשתי. היה לי מה לומר, ובכל זאת דבר לא זרם. מפרויקט של 'יום עבודה', נברתי בחומרים ובטקסטים (ובעצמי) במשך ארבעה חודשים, כמערה שהולכת ומעמיקה ככל שאני צועדת בה.

טלי בקשי היא מעצבת, כותבת שירה, ארט דיירקטורית ומייסדת סטודיו גג.







הוסף/י תגובה

4 תגובות