בוגרים.ות מה, כבר פגמ״ר?! סיקור תערוכות בוגרי תקש״ח 2022 – חלק א׳

צוות הכותבות והכותבים החרוץ שלנו התחיל את המסע שלו ברחבי הארץ, בעזרת לוח תערוכות הבוגרים. הם נסעו לתערוכות וליקטו את פרויקטי־הגמר שאהבו במיוחד. חכו חכו, כי זה רק החלק הראשון ולכל פגמ״ר יש מוצאי פגמ״ר

מאת

מיכל כהן

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
מוזיקת קסטות

המוזיקה המזרחית היא כבר מזמן חלק מן התרבות הישראלית, אבל מעניין לחשוב על הדרך שהיא עברה על מנת לקבל הכרה ולזכות במקומה בפסיפס המוזיקלי המקומי. הפרויקט "מוזיקת קסטות" הוא אתר אינטרקטיבי המעביר את הצופה מסע על ציר זמן. מתחילים בשנות השמונים, בימים שבהם המוזיקה המזרחית נתקלה ביחס מזלזל ובכינויים מעליבים עד ימי ההופעות באמפי בקיסריה וכיבוש המצעדים בתחנות המיינסטרים. את המסע הזה מלוות כותרות ברוח התקופה ואימג'ים נהדרים ונוסטלגיים. הגלילה של האתר אינטרקטיבית ומפתיעה וגורמת לכל המסע הזה להיות צבעוני ומרתק. על הקיר גלויות מכל פרק ובסוף פלייליסט מוכן להאזנה של רשימת השירים שליוו את המסע.

instagram.com/michal_cohen017

 

רותם סימון

בוגרת
המכון הטכנולוגי חולון
פגמ״ר
שא ברכה

הידעתם שבתקופת המקרא, יהודים נהגו לקעקע ברכות על גופם? הקעקועיה היהודית "שא ברכה" מחייה מחדש את חותמי הברכות המאגיים שהיו נפוצים טרם האיסור ההלכתי. הפרויקט המעניין משלב עולם תוכן יהודי־אמוני יחד עם תרבות קעקועים עכשווית וצעירה על בסיס שימוש באלמנטים יהודים בעלי משמעות סימבולית עמוקה. בשל המחסור בעבודות טיפוגרפיות בתערוכה, בולט לעין גליון הקעקועים הארוך והמרשים המציג מערכת סמלים המשתלבים יחד באינספור תרכובות שונות, ממש טיפוגרפיה של הגוף. בהחלט מעורר חשק להתקעקע (בלי נדר).

instagram.com/rotesim

 

 

הדר ברוך

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
חדש תחת השמש

פרשנות חדשה לספר קהלת. הטקסטים בספר מורכבים מהפרשנות הקלאסית מספרי הרב קוק לצד טקסטים מגוונים כמו קטעים מסיפורים קצרים וספרים, קטעי מחזות וקטעי שירה שהדר ערכה ביחד. הטכניקה של הספר מבוססת על התפשטות דיו של טושים. הקו הילדי והמקורי משתלב עם הטיפוגרפיה המוקפדת ויוצר זליגה בין הטקסט לאיור. כך הדר מדברת על זליגות בין יאוש לתקווה, ילדות וזקנה, ומעבירה לנו את המסר הרמוז בשם הפרויקט - יש חדש תחת השמש.

instagram.com/imasoftcookie

 

 

ספיר ארזי

בוגרת
שנקר
פגמ״ר
אות, מכחול, שלט

ספיר חוגגת את הטיפוגרפיה הידנית דווקא בתקופה של דיגיטציה ווקטורים. הפרויקט מייצר פרשנות עברית לשיטת מלאכת־יד אמריקנית מסורתית בטיפוגרפיה לועזית. הפרויקט מלא בנוסטלגיה לטכניקה, מלאכה ועבודת־יד. באופן יוצא דופן בנוף פרויקטי הגמר ועם זאת הולם מאוד את הפרויקט, ספיר בחרה להציג ניסיונות ידניים־פיזיים של הטכניקה. זה מסוג הפרויקטים שמרגש לראות כי הוא משתמש היטב במרחב האקדמי כמקום לניסוי, למחקר, לכבוד לעבר ולהתבוננות בעתיד. בקיצור, לטרינג משובב נפש שעושה חשק לטוס לטייל מערבה מכאן.

instagram.com/s.aparttt

 

 

דורון ואן־דר־לוכט

בוגר
המכון הטכנולוגי חולון
פגמ״ר
REMEMBER WHEN

אחרי שהאסתטיקה של שנות השמונים התנחלה היטב במיינסטרים בכל רחבי העולם המערבי – הגיע הזמן לחזור גם ליופי של שנות ה־90. סרטון האנימציה של דורון הוא לא פחות ממכתב אהבה נוסטלגי של בן דור ה־Y המביט בערגה על ילדותו. אוסף הדימוים שבחר היוצר להציג לנו, בשפה הגרפית של מכשיר המשחקים הדיגיטלי "GAMEBOY" הכל כך אופייני לעשור זה, מספר את הגעגוע שלו, ושלנו, לימים תמימים ופשוטים יותר. מי ידע שאפשר להתרגש ככה מפיקסל...

instagram.com/doron_vanderlugt

 

 

בלה קמינסקי

בוגרת
שנקר
פגמ״ר
איפה

סדרת איורים העוסקים בשאלה ״איפה?״ – איפה אלוהים, איפה הבושה, איפה התחיל הסכסוך ועוד. הקונספט פשוט, מדויק ועם זאת פתוח לפרשנות. הפרויקט נותן מקום לצחוק, להתעצבן, או להעביר ביקורת. הפרויקט אמיץ בצניעות שלו, בפורמט ובמורכבות האיורית שבלה לקחה על עצמה ליצור. האיורים מודפסים בריזו (מה שישר קונה אותנו!) ועשויים היטב – מבחינת סגנון, פירוט וצבעוניות.

instagram.com/bella.kamin

 

 

שחר אור

בוגרת
אמונה
פגמ״ר
20+

הנה פרויקט שמצליח להחזיר את הצופה בו לחוויות גיל ה־20 תוך כדי שהוא מעניק לו כמויות של הומור עצמי. מדובר במיתוג של סדרת משקאות אנרגיה שמבוסס על התפר בין עולמם של בני נוער לבין הבוגרים.  דרך המיתוג הפרויקט מחזיר אותנו לחוויות הראשונות שלנו כבוגרים עם העולם שבחוץ. על כל פחית מופיעה דמות מאוירת ומתנוססת שאלה או אמירה הכתובה בפונט ייחודי שנוצר כחלק מהפרויקט: "איפה עוד צריך לחתום?", "מיקומך הנוכחי אינו נמצא" וכמובן "אכלתם לי את המוח". כולנו נדרשנו לענות על שאלות ולהתמודד עם אתגרים ובירוקרטיה למתחילים, אבל בתוך תוכנו העדפנו להמשיך להנות מפריבלגיות של צעירים נטולי דאגות ומחשבות על העתיד. אז בבקשה תשתו באחריות.

instagram.com/shaharorya

 

 

ניצן מַיוֹסט

בוגר
בצלאל
פגמ״ר
מכתבים לעופר

״כבר ראיתי תותים בפח וכרוב סגול בפח וחלב וניל בפח וברוקולי בפח אבל משום מה דווקא המלפפונים הם ששברו לי את הלב.״ הפרויקט מאגד 74 מכתבים ששלח ניצן מיוסט למנכ״ל שופרסל עופר בלוך בנושא זריקת מזון. המכתבים נכתבו במכונת כתיבה על גבי נייר ממוחזר. השיח החד צדדי שנוצר אינטימי, מצחיק, שובה לב ועצוב. לצד המכתבים הוצגה עבודה וידאו סוריאליסטית בנושא זריקת מזון. הכלים של היוצר פשוטים - טיפוגרפיה אמינה, נייר ממוחזר, מזון שנזרק. בעזרתם הוא יוצר אמירה חברתית חזקה ופעולה אותנטית.

[email protected]

 

 

מעיין קופלבצקי

בוגרת
המכון הטכנולוגי חולון
פגמ״ר
The Collective Unconscious

בשנים האחרונות עבודות אמנות שנעשו על־ידי בינה מלאכותית הפכו נפוצים יותר – אך מה שהיום עוד נראה כטרנד חדש, צפוי בעתיד לשנות את פני העיצוב שאנחנו מכירים היום. הפרויקט של מעיין עושה שימוש מעניין בבינה מלאכותית (AI) מן הסוג הזה, ומציג פרשנות ויזואלית לחלומות כביטוי לתת־מודע הקולקטיבי. כמו שהמוח מייצר דימויים בראשו של החולם, כך משתמשת היוצרת בבינה המלאכותית כדי לייצר דימויים מהממים ומהפנטים ביופיים בעזרת טקסט. בקיצור, עבודה חלומית.

instagram.com/maayanink

 

 

אביטל חביב

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
מאה אחוז חצי עיראקית

את המסע של אביטל לזכרונות שלה מבית סבא וסבתא היא בחרה לעבור דרך אותיות וקליגרפיה עיראקית. במרכז העבודה עומדות האותיות המסורתיות מכתבי יד עתיקים שעברו תרגום והתאמה לאותיות קריאות המשמרות את השורשים שלהן. מהאותיות הללו יצרה אביטל סדרת זכרונות ומשפטים אותם נהגה לשמוע בבית סבא וסבתא "ענונה סבתא"- עיניים של סבתא, "מה רע בלהכניס ירקות לבשר", "תפילת כפרות" ועוד. התוצאה – יצירה יפיפיה וצבעונית, הנוטפת רגש, זכרונות וגעגוע לשפה, למילים ולדברים שאפשר להגיד בלי לומר דבר.

instagram.com/avital_haviv

 

 

גאיה גרינברג

בוגרת
המכון הטכנולוגי חולון
פגמ״ר
By the Way

קשה שלא להיות ציני אל מול עוד פרויקט המתיימר ללמד את הדור הצעיר היסטוריה "בשפה העכשווית שלו". אבל וואלה – זה פשוט עובד! "על הדרך" הוא משחק איסוף סלולרי המתבסס על שמות הרחובות בישראל, המציע חלופה אקטיבית לחווית הלמידה המסורתית. כצפוי, הטון והשפה הגרפית שואבים השראה מאמנות רחוב, אלא שהפעם הויזואליה פשוט משובחת, הפניה לצעירים נעשת בצורה בוגרת, ושירי הראפ המגוללים את סיפורי האישים שעל שמם קרואים הרחובות נעשו בצורה מקצועית ביותר. ממש עושה חשק לצאת לשחק.

instagram.com/gaya_grinberg

 

 

מתן יונטף

בוגר
בצלאל
פגמ״ר
קופידון

״קופידון״ הוא פונט קורסיבי בעברית בעל זווית נטייה משתנה. הפרויקט שובה לב ומצחיק כבר ממבט ראשון ודרכו ניתן לחוש כיצד עיצוב אותיות היא מלאכה מדויקת ובמקביל גם מהנה. הפרויקט הוא גם הוכחה ברורה למה שהמרצים לטיפוגרפיה תמיד אומרים - "אותיות יכולות להעביר רגשות!". בהצגה גרפית פשוטה של לבן על שחור, מתן מעביר בפונט שלו הומור ושנינות.

instagram.com/mataniontef

 

 

עדי ליבנה

בוגרת
שנקר
פגמ״ר
Compás

בפרויקט הגמר שלה, עדי חיברה בין שתי תשוקות – פלמנקו ותקשורת חזותית. הפרויקט חוזר ליסודות של תקשורת חזותית – איך ליצור דימוי לרעיון מופשט. רמת גימור הגבוהה מעלה מספר שאלות בסיסיות – מהי מוזיקה? למה אנחנו אוהבים אותה? איך נראה קצב? זהו פרויקט אינטרקטבי המאפשר לצופה לשלוט בדימוי הגרפי המוצג – ברמת האינטנסיביות שלו, ביחסים בין צילום לצורות גרפיות ובסאונד. הוא מהפנט, מסקרן, משחקי ומאד תקשורתי.

instagram.com/adiilivne

 

 

ליאור בן־זקן

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
על הריק הסמוך

זבל הוא אוסף של פריטים אקראיים, חסרי מתכונת, נגישות או שימושיות. בפרויקט הגמר שלה, ליאור נתנה למושג להוביל אותה במרחב הציבורי. ברקע עמדה תמיד השאלה – כיצד מסווגים דבר מה כבעל ערך. מהדפדוף בספר עולה תחושה של הליקוט שלה – סוגי נייר שונים, תכנים שונים והרבה עושר. היישום בספר של רעיון האקראיות, חד־פעמיות ופרימת סדר, יוצר קונספט חכם ופורמט יוצא דופן. הספר חוגג את היופי שבכיעור, בלכלוך ובאמת.

instagram.com/lior_ben_zaken_

 

 

עדי ברטל

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
תת־עורי

הפרויקט מאגד מידע על אמני קעקועים ישראליים ופועל להנכחת התפיסה שקעקועים הם אמנות ונושא לדיון תרבותי. היוצרת צילמה וראיינה מקעקעים שונים והספר נותן תחושה של מסע. הגריד מרפרר לשפה של קעקועים ושל רחוב (ולא רק במספרי העמודים בסגנון גותי) – אלא גם במרכוז, באותיות הגדולות והשחורות ובבחירת הפונטים.

instagram.com/adibartal_

 

 

גבריאלה ויניצקי

בוגרת
המכון הטכנולוגי חולון
פגמ״ר
חבר העולות

ספר קטן, עם כריכה קטיפית המונח על שולחן צנוע ומעליו כמה צילומים ממוסגרים. זהו מעין מאגר סיפורים של נשים ישראליות דוברות רוסית שעלו לישראל בשנות התשעים מברית המועצות ומשתייכות לשתי התרבויות. הספר מציג את החוויות והזכרונות של אותן נשים בעזרת טקסטים בגוף ראשון, הסברים מילוניים על מושגים רלוונטים וציטוטים שונים. את כל הטוב הזה מלווים צילומים מרהיבים של היוצרת, המכניסה אותנו בצורה עדינה ומרגשת אל תוך ההוויה של אותן עולות. בפרויקט ישנה גם עבודה טיפוגרפית משובחת, שמעניקה לקוראים אווירה קסומה של אטמוספירה קרובה־רחוקה.

instagram.com/gabivinitski

 

 

טבע שׂולְט

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
סוציולוגיה צמחית

הספר של טבע מדגים יכולות רחבות של עיצוב, איור ולטרינג, הוא מתמקד במושג אחד אך פותח אותו לפרשנות רחבה. הספר מרפרר למגדירי צמחים ישנים ולאר־נובו ובמקביל מביא דימויי סביבה גולמיים. טבע יצרה מערכת טיפוגרפית יפה במורכבותה, מקורית ובהירה - סוג של מטאפורה לנושא של הספר, יחסים, ובמקרה הזה, יש היא עמוסה ברגשות וכל טוב.

instagram.com/teva_sholt

 

 

גל צמחוביץ׳

בוגרת
גורן
פגמ״ר
גמיש

פרויקט פורמליסטי טיפוגרפי העוסק בצורניות של האות העברית. במחקר שלה בודקת גל את גבולות הקריאוּת של האותיות תוך כדי השארת גשטאלטים הקיימים בתוך האות. התוצאה היא פונט פרמטרי (וריאבילי) בו אפשר להתנסות בממשק בסיסי שיצרה. מעניין לראות כיצד העין שלנו משלימה החללים הריקים שנותרים באותיות.

instagram.com/gal_zemahovich

 

 

שחף גרוסמן

בוגרת
בצלאל
פגמ״ר
ניפגש מחר بشوفك بكرا

ספר המתאר חוויה אישית שהפכה למסע בתוך תא שטח קטן הממוקם בין העיר למדבר - חאן אל אחמר. הספר עוסק ביחסי כוח ובחיבור בין מסורת לקדמה, וככזאת הכריכה למשל מודפסת בהדפס אדמה ידני. היוצרת מדברת על אמצעים כוחניים בדרך הכי לא כוחנית שאפשר - בהנכחה שקטה של ידע דרך עיצוב ופעולה פיזית של שהות במרחב. הפורמט, הכריכה והבחירות העיצוביות מרפררים לעולם של זהות, שייכות ומקומיות. הטיפוגרפיה והעבודה עם דימויים עשויים היטב ויוצרים חווית דפדוף מספקת, עשירה ויוצאת דופן.

instagram.com/shahaf_grossman

 

 

אוהד שאול

בוגר
שנקר
פגמ״ר
In My Feelings

בפרויקט הזה אתם מוזמנים לחוויה אינטרקטיבית המציעה ביטוי חזותי לספקטרום הרגשי של המשתמש. המיצג דן בשאלה – איך נראים רגשות? העבודה מוצגת בחדר חשוך מה שתורם לתחושת הגילוי בכניסה אליו. המיצג קל לשימוש ולהבנה ויחד עם זאת מספק מאוד. אחרי שהתנסנו בעצמנו וצפינו במשתמשים אחרים אנחנו יכולים להגיד שהתוצאות מדויקות, מעניינות ומלאות בהומור. יש משהו בתחושת החשיפה של אמת שאינה בהכרח פוטוגנית ועליזה, שיוצר תחושה של כנות, הומור והזדהות. השפה של המיצג נושקת לעולם הגיימינג והביטוי הצבעוני של מכלול הרגשות מתקשר מאוד אל הצופה.

instagram.com/ohad_shaul

 


בהכנת הכתבה השתתפו אור סגל, עומר בינדר, רועי קדם, שחר הטואל ואלעד יאנה.