פונט אלף — מהפיכה פתוחה

פונט אלף, שהושק ביום חמישי האחרון לשנה האזרחית החולפת (2012), מהווה לא פחות ממהפכה בשדה הטיפוגרפיה העברית הממוחשבת. מדובר בגופן פתוח שנועד לשמש כאלטרנטיבה לפונט הרשת הנפוץ ביותר - הלוא הוא אריאל (Arial). את גופן אלף יצרו המעצב מושון זר־אביב, קואופרטיב הטיפוגרפיה המשובח "הגילדה" — שותפות של הטיפוגרפים מיכל סהר ודני מירב (הטייס) וניר ייני (האבא של כרמלה).

צוות 'אות פתיחה' מתכונן לתת את המכה (מתוך בלוג הפרוייקט)

המוטיבציה

הפרויקט, שהתחיל בקיץ 2011, מלווה במניפסט המבהיר את המוטיבציות השונות שעמדו מאחוריו. הכוונות שעמדו מאחורי יצירת הפונט הן הרבה מעבר ליצירת אובייקט יפה. באמצעות עיצוב, מבקשים היוצרים ליצור השפעה תרבותית רחבה הרבה יותר — החזרת העברית אל אתרי האינטרנט הישראליים. בשנים האחרונות מתחזקת מגמה בה אפילו דוברי עברית מעדיפים כתיבה וקריאה באנגלית על פני עברית. חלק מהקרדיט לתופעה ניתן לגלובליזציה, אך חלק אחר מיוחס לבעיית הקריאוּת של פונטים עבריים קלאסיים רבים על גבי מסך.

למה מהפכה?

האינטרנט העברי, לפחות בכל מה שנוגע ל"טקסט רץ", מופיע עדיין ברובו בפונט אריאל. אמנם בפייסבוק עושים שימוש בטהומה, ולנו ב־אאא יש לא מעט פונטי רשת מצויינים אבל עדיין פונט אריאל נמצא בשימש נרחב. הבעיות המרכזיות באריאל הן שהוא חסר אופי, נדוש, ולפי צוות אות פתיחה "אינו מכבד את תרבות האות העברית ואת השפה". ב־2007 כתב חנוך מרמרי ב"העין השביעית" את הדברים הבאים:

"הנה, דווקא בימי התחייה של עיצוב גופנים חדשים, גדל הדור הבא על גופן עולמי אחד ויחיד. גם אתרי העיתונים נראים היום כמשובטים גנטית: אריאל, אריאל ואריאל. איך תיראה חברה שצורכת פונט אחד? האם תהיה מכנית, סטרילית, אדישה? או שמא תשגשג סביבו תעשייה אלטרנטיבית?".

גופן אלף הוא תגובה הולמת לתהיות של מרמרי. הגופן קריא מאד גם בגדלים קטנים מאד, הוא בעל אופי מובחן וכולל אפילו אותיות לטיניות. ולכל זה נוסף מימד חשוב ביותר: הוא פונט פתוח, משמע חינמי (למעט מספר הגבלות). היעדר מחסום המחיר לצד האיכות הטיפוגרפית יהפכו את אלף לגופן נפוץ ביותר ברשת הישראלית. כבר עכשיו ניתן למצוא אותו למשל באתר מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בעיצוב יותם הדר וסטודיו ביקון-אופנהיים, ובמגזין Re-design.

אתר מגילות מדבר יהודה בעיצוב יותם הדר וסטודיו ביקון-אופנהיים

מגזין Re-Design בעיצוב feelternet

אתר הגופן. (עיצוב: נעמה טוביאס)

והמהפכה ממשיכה: הצוות הצהיר עוד בתחילת הדרך כי חלק מן המשימה היא תיעוד התהליך על מנת לתת בסיס ידע לטיפוגרפים נוספים שירצו להעשיר את היצע גופני המסך העבריים. בסיס הידע פתוח לכל ונמצא בבלוג "אות פתוחה" המומלץ. עוד משמעות של שחרור הגופן כגופן־פתוח הוא שמעצבים נוספים יכולים להמשיך ולתרום לפונט. ל־אאא כבר מדגדגות האצבעות...

ומילה על הינטינג

על מנת שהגופן יתרנדר היטב על מחשבי פי.סי., במיוחד בגדלים קטנים, החליט הצוות היוצר על ביצוע הינטינג ידני לגופן. למי שלא מכיר, הינטינג הוא תהליך בו קובעים עבור פונטי־מסך כיצד עליהם להתרנדר. עבור ביצוע ההינטינג הידני הצטרף לפרוייקט ניר ייני, בוגר בצלאל שפרוייקט הגמר שלו היה פונט מסך בשם כרמלה. את ההינטינג ביצע ייני בתוכנת (Visual True Type (VTT ובבלוג תוכלו למצוא טיפים בנושא הינטינג ואפילו מדריך וידאו שהוא הכין.

סוף דבר

אלף הוא פרוייקט נדיר ופורץ דרך, שהתוצאה הסופית שלו לא נופלת מהכוונות הראשוניות של יוצריו. עכשיו נותר רק לאחל לו בהצלחה בהטמעה באתרים, ספריות פונטים ומערכות הפעלה ולקוות שטיפוגרפים נוספים ימשיכו בדרך שהתוותה השלישיה ויעשירו אותנו בעוד ועוד אותיות יפות וקריאות על מסך.

פוסטר הגופן (עיצוב: אמיר אברהם)