מאיה בר־יהודה

מנשר

פָּגָנִיּוּת מודרנית — סדרת כרזות מאוירות

"הסגידה לחומריות קשה לי, ובעקבותיה רציתי לחקור מהם שאר הדברים שאנחנו סוגדים להם. הכנתי רשימה ענקית, ואז צמצמתי אותה לשמונה אלים: הראשי הוא אל הכוח והשליטה, וישנם אל הטכנולגיה, אלת הכסף, אלת היופי והחיים הטובים, אל ה־WiFi והרשתות החברתיות ועוד. בניתי מיתולוגיה שמתארת איך האלים האלה נולדו מתוך הצורך של בני האדם לסגוד למשהו. הפואנטה של הסיפור היא שהאלים, בסופו של דבר, הם אינטרסנטים ומרוכזים רק בעצמם.״

mayabarye.com h
fb.me/maya.yehuda Γ
mayabarye Θ

ספיר משיח

שנקר

שלד — פונט גמיש

"בפרויקט הגמר שלי פיתחתי פונט עברי דינמי ובסיסי המאפשר למשתמש לשנות ולשלוט בתכונות הטיפוגרפיות של האותיות. התכונות שניתן לשנות הן: עובי, גובה, רוחב, סריף וזווית הסריף בצורה אינטראקטיבית שמייצרת כ־40 מיליון וריאציות שונות. לפרויקט פיתחתי אתר ובו ממשק מרכזי דרכו ניתן לחוות יצירת פונט בהתאמה אישית על־ידי שליטה בתכונות השונות.

בתהליך גיבוש הקונספט נוכחתי לדעת שרוב הפונטים הקיימים כיום מעוצבים בגישה המוכרת בה האותיות הן סטטיות ובעלות אפיון קבוע. זאת אומרת שאין אפשרות למשתמשים לשנות מאפיינים חוץ מגודל האות ובחירה בין המשקלים הנתונים במשפחה.
כאן נכנס לתמונה התחום האינטאקטיבי. האינטרקציה בין התחום לטיפוגרפיה יצרה אצלי סקרנות שהובילה לבדיקת ההשפעה שלהם אחת על השניה. כשהתחלתי לקרוא על הנושא גיליתי שבשנים האחרונות הרעיון של עיצוב פונט פרמטרי (variable font) – הניתן להתאמה אישית ‎– תופס תאוצה, והחלטתי לנסות לבנות פונט מהסוג הזה בעצמי.

לכתבה המורחבת על הפרויקט של ספיר

תומר אלעד

ויצו חיפה

אותיות רחוב — אותיות של פסולת עירונית

"בפרויקט הגמר שלי אספתי פסולת בעת שיטוט ברחובות חיפה בשכונות השונות. קיטלגתי את פיסות הפסולת ויצרתי מהן את אותיות האלף־בית העבריות בוריאציות שונות.
מעבר לעבודת חיפוש הצורה והתחקות אחר מאפייני האות, בחנתי גם את הקשר בין פיסות הפסולת לבין מקום בו הן נמצאו, ועד כמה המקום יכול להעיד על אופיין של השכונות השונות של חיפה ועל השוני ביניהן."

fb.me/tomer.elad.3 Γ

רועי אלדר

בצלאל

תמוז — פונט כותרות בשני משקלים

"תמוז הוא פונט כותרת עברי אקסצנטרי בשני סגנונות: עגול וחד. כתב מצבות עתיק מהמאה ה־3 לספירה שימש כרפרנס עיקרי והפשטות שבכתב נשמרת בתוצאה הסופית. הפונט מחבר בין פעולת הסיתות הגסה לתנועות קליגרפיות. הוא בעל ניחוח ישראלי־מקומי וייחודי בנראות הטיפוגרפית העכשווית."

cargocollective.com/roeieldar h
fb.me/royeldar1 Γ
royel1 Θ

אלענה גסו‎

המכון הטכנולוגי חולון

והיגדת — הגדה טיפוגרפית לפסח

"יצאתי לפרויקט מתוך חוויה אישית, כאחת שגדלה וחונכה בבית דתי לאומי אך יצאה בשאלה בבגרות. התהליך מביא לעיתים תחושות אשמה על עזיבת הדת ואכזבת המשפחה, אך לצידן גם אמירה חזקה: זו אני ואני לא יכולה להיות אחרת . רציתי לייצר דיאלוג שמציף את הקונפליקט והתחושות השונות ולכן בחרתי לעצב הגדה של פסח, טקסט המועבר במסורת מדור לדור ונקרא בליל הסדר כאשר כל המשפחה יושבת יחדיו. החלטתי להציג את הטקסט מצד אחד של ההגדה בפונט סריפי ובמיקום ממורכז – כביטוי לקביעות – "והגדת לבנך ביום ההוא", מסורת בת אלפי שנים שאינה משתנה ואינה מתגמשת במעבר הדורות.

הצד המקביל מביא את ההתייחסות שלי לדברים, ובו הטקסט מופיע בפונט סן סריפי מודרני עם עריכה ידנית של קריעה והדבקת אותיות – כהתכתבות עם אותה מסורת בבחינת ״יציאה מעבדות לחירות״, חירות אישית ורוחנית של יוצאת בשאלה."

דנה כהן

שנקר

דואלי — גופן בעל שני סגנונות: סריף וסנס סריף

"בפרויקט הגמר שלי עיצבתי גופן בעל שני סגנונות: סריף וסנס־סריף. את שני הסגנונות עיצבתי על שלד דומה ולכל סגנון עוצבו שני משקלים: רגיל ומודגש.
בשלב הראשון בתהליך חקרתי את האות הספרדית המסורתית וממנה נבע עיצוב הגופן הסריפי. בשלב השני העברתי את הגופן תהליך תמצות בכדי להפוך את סגנון האות לסנס-סריפית עכשיו. העבודה עם השלד המשותף איפשרה לי ליצור את המערך ההומוגני בין שני הסגנונות.
נקודת המוצא שלי לפרויקט הגיעה ממקום אישי, אני מגיעה מבית המשלב שתי תרבויות מאוד שונות – אבא שלי מרוקאי ואמא שלי דנית. בין התרביות יש מתח גדול והם מאוד מנוגדות. משם בעצם יצאתי לבדוק את המתח שבין האות המסורתית והאות המודרנית.
התצוגה של הפונט כללה ספיסמן שתלוי על הקיר בפורמט של A3 בעזרת מנגנונים של קלסר, לצידם הנחתי מנגנונים ריקים וכל צופה יכל להרכיב לעצמו ספסימן בהרכבה אישית."

cargocollective.com/cohendana h
facebook.com/dana.cohen.948 Γ
danaco6 Θ

טל לוי

מנשר

קצרת — הגדה דו־לשונית: עברית ערבית

"עבורי ועבור רבים בני הדור השני והשלישי לעולים ממוצא מזרחי, השפה הערבית היא כבר בעלת מעמד 'מיוחד': היא כוננה את ההיסטוריה הפרטית שלנו ושל משפחותינו, היא העוגן המרכזי של התרבות שלנו. עבורנו, השפה הערבית על שלל ניביה, גלגוליה ולשונותיה – היא בית.
לא כך היה תמיד. במרקם החברתי המורכב של מדינת ישראל אין מקום שווה לכולם, וכדי לבסס נוכחות בתוכו – אולצו רבים מאיתנו לוותר על הקשר הבלתי אמצעי לשפת אמם. כך ויתרתי גם אני, כשסילקתי מעלי בעקשנות כל סממן לשונות אתנית. חוק הלאום שעבר בקריאה טרומית בכנסת רק לפני חודשיים, עורר בי מחדש את התחושות הקשות בנוגע לוויתור הזה. השפה הערבית היא כבר בעלת מעמד מיוחד – מפני שיהודים רבים ממוצא ערבי ומזרחי, אולצו לדחוק אותה לשוליים, ועכשיו הם מתגעגעים. וגם אני.
בפרויקט הגמר שלי עיצבתי הגדה על־פי המסורת המשפחתית שלי, והנוסח היהודי־בבלי שנוצר בעיראק באותה תקופה בכדי לשמר את השפה הערבית ועברית יחד. "

tallevistudio.com h
fb.me/tal.levi.739 Γ

איתי רווה

שנקר

סמל.עיר— סדרת סמלים למקומות בערים בישראל

"יצרתי סדרה של כ־45 סמלים המעניקים מבט על המיתולוגיות החבויות במרחב העירוני, מלווים בחוברת מבארת. הסדרה מחדשת את מסורת עיצוב סמלי ערים באמצעות היפוך נקודת המבט: מעיצוב סמלים מיתולוגיים נשגבים לסמלים מרובי מיתוסים הנבנים "מלמטה למעלה". בהשענות על מחקר ויזואלי בשילוב עם מבע איורי אישי, הסמלים החדשים מאפשרים לפרק את המטען המיתי הקיים באתרים בעיר."

cargocollective.com/itairaveh h
fb.me/itairavhe Γ
itairaveh Θ