נועה אבן־פז והדס פלד נפגשו לראשונה על קו 66 ביום הראשון ללימודים בשנקר. ארבע שנים אינטנסיביות של לילות לבנים והגשות במחלקה לתקשורת חזותית היו תחילתה של חברות, שותפות ואהבה גדולה – מאז 2008 ועד עצם היום הזה.
את הדרך המקצועית שלהן הן החלו בנפרד – הדס עבדה בסטודיו ׳מיכל ודקל׳ של דקל בוברוב ומיכל שפירא ונועה בסטודיו Roof. כעבור שנה וחצי הן החלו לעשות פרויקטים יחד, כאשר המיתוג למאיר אדוני היה הראשון. וכך, באופן טבעי ובלי הרבה תכנון או מחשבה, נולד הסטודיו Two Design. במקביל להרחבת המשפחות של שתיהן, גדל גם הסטודיו, והוא מכיל בין 1 ל־3 מעצבות נוספות, בהתאם לזמן ולתקופה. תמיד נשים ותמיד בוגרות שנקר (כך יצא וכך הרגיש נכון). בתקופה הזו עובדת איתן בסטודיו דנה חנין, מעצבת מדהימה ואדם קסום בצורה יוצאת דופן.
הסטודיו ממוקם ב־DamnDesign (ספייס אינטימי מהמם במיקום הכי יפה בעיר) ועוסק במיתוג, קריאייטיב, ארט דיירקשן ועיצוב רב־תחומי. כמעצבות, הן מאמינות שבכוחו של מיתוג לחבר עסקים למצפן של משמעות ועשיית טוב – שם התשוקה שלהן ובזה הן מתמחות. בתהליך חוקר (ויש שיאמרו חופר) ומעמיק הן מחברות בין התשוקה והכוח המניע של היזמים, אל הצורך האנושי והמגמות הגלובליות. מדייקות קהלים, מזקקות מסרים, ובונות מותגים מעוררי השראה, מבוססי משמעות, טובים ויפים – מבפנים ומבחוץ.
איך כל אחת מכן גיבשה את הזהות שלה כמעצבת?
הדס: הזהות שלי כמעצבת היא הזהות שלי כאדם. אישה, אמא, בת־זוג, שותפה, קיבוצניקית בעבר, תל־אביבית בהווה. כל מה שאני בחיים משתלב האחד בשני ומשפיע בצורה מאוד ישירה. בגלל שאני משתנה כל הזמן, גם המעצבת שבי מתעדכנת תדיר. אני אוהבת שהפרויקטים שאנחנו מתעסקות בהם בסטודיו מתאימים לדברים שמעסיקים אותנו בחיים. ככל שזה יותר קוהרנטי, אני מרגישה שאנחנו בדרך הנכונה.
נועה: הזהות הזאת עוד מתגבשת כל הזמן, יש דברים שכבר התקבעו ומרגישים לי תמיד נכונים, כמו גריד מדויק ופונט קלאסי, ויש דברים שמשתנים ומושפעים משלל דברים, החל מפורמטים דיגיטליים ועד המציאות הישראלית המבולגנת שלנו.
איך אתן תופסות את סצינת העיצוב הישראלית?
עיצוב ישראלי, כמו ישראל בכלל – הוא דבר חדש במונחים תרבותיים. ככזה הוא נסיוני ומתהווה, חוקר את עצמו, בודק גבולות, לפעמים מאוד מחובר למקום ולפעמים מרגיש שרוצה להיות מישהו אחר. מרתק לראות את המגמות והטרנדים עושים עלייה והופכים לשעטנז ויזואלי ששייך רק לפה. לפעמים היינו רוצות איזה מסורת תרבותית אירופאית בת מאות שנים שהייתה בטח הופכת את המרחב שלנו למאופק, יפה וסבלני יותר, אבל וואלה, פה זה המידל־איסט ויש לזה טונות של קסם וייחודיות.
איך העבודה בצמד?
היחד הוא לב העבודה שלנו. שותפות שמבוססת על חברות היא מתנה ענקית לחיים בכלל.
בנינו את הסטודיו סביב הזוגיות הזו, כך שאנחנו משלימות זו את זו גם בהתנהלות מול הלקוחות וגם בעבודה עצמה. למדנו, למשל, שלנועה יותר קל להתניע פרוייקט, בעוד שהדס טובה בלסיים אותו. נועה מעולה בפרויקטים ארוכי טווח והדס בפרויקטים קצרי מועד. נועה מביאה שקט וסבלנות, והדס דינאמיות ותשוקה. העבודה בצמד מאפשרת לנו את החופש לקחת צעד אחורה כשצריך, בין אם זה להתמלא אנרגיות, או לצאת לחופשת לידה. היא מאפשרת לנו רפלקציה תמידית, כך שאנחנו בהתפתחות מתמדת. היצירה המשותפת מביאה תהליכים הרבה יותר עמוקים ומעניינים, ומעל הכל אם להודות באמת – פשוט ממש כיף לנו יחד. השותפות הזו הופכת את החיים שלנו לטובים יותר, בוודאות.
״מרתק לראות את המגמות והטרנדים עושים עלייה והופכים לשעטנז ויזואלי ששייך רק לפה. לפעמים היינו רוצות איזה מסורת תרבותית אירופאית בת מאות שנים שהייתה בטח הופכת את המרחב שלנו למאופק, יפה וסבלני יותר.״
מהו תהליך העבודה שלכן?
האנרגיה שלנו היא קצת יין ויאנג. נועה (יין) אחראית על האיזון, הרוגע, הניהול השוטף, העבודה הפנימית. הדס (יאנג) אחראית על האש. תקשורת החוצה, התפתחות, שיחות מכירה ולקוחות חדשים. חלוקת התפקידים בעיצוב נעשית באופן טבעי לפי תחומי הענין והחוזקות שלנו. בפרויקט מיתוג נועה תהיה על המחקר, והדס על פיצוח הקונספט. על העיצוב אנחנו נעבוד במקביל ואפילו נחליף בינינו קבצים לצורך ריענון ופיתוח למקומות חדשים. מעבר לזה יש לכל אחת תחומי ההתמחות שלה – הדס במיתוג במרחב, נועה בעיצוב לאונליין ועוד.
האם יש לכן המלצות לעבודה משותפת טובה?
לא לשמור שום דבר בבטן. כמו בין בני־זוג, גם בין שותפים.ות יש מחלוקות ומשקעים. למדנו להיות הכי פתוחות ולא לתת לערפל לרחף סביב שום דבר בינינו – גדול או קטן. לב פתוח ותקשורת טובה פותרים כמעט הכל. המלצה נוספת – כיף כחלק משגרת העבודה. אנחנו עושות את זה הרבה. יום כיף, סיור, ריטריט במדבר, הרצאות וסדנאות. יש משהו מאוד מרוקן ומכלה בלהיות מגה יצירתיים ונותני שירות כל הזמן. דרך החוויות האלה אנחנו מתמלאות, מקבלות השראה, חוזרות עם תשוקה ורצון ליצור.
ספרו על פרויקט מעניין שאתן עובדות עליו בימים אלו.
לפני כשנה סיימנו למתג חברת סטארט־אפ בשם Algaeing – שמייצרת טקסטיל מאצות ובכך מאפשרת לתעשיית האופנה (שהיא התעשייה השניה המזהמת בעולם) לרפא את עצמה מבפנים. זו הייתה חוויה מיוחדת לראות את גידול האצות בחווה הידרופונית בערבה, להכיר לעומק את הטכנולוגיה המדהימה, להרגיש את הבדים, לצלם אותם באור זריחה קפוא בחוף הכי יפה בארץ ולתת לכל זה ביטוי ויזואלי. הסיפוק הגדול בפרויקט מהסוג הזה הוא ההבנה שדרך מיתוג יצרנו חיבור של עוד ועוד לבבות למוצר משנה החיים הזה, וחברות ענק מהתעשייה (H&M, Adidas, COS, Stella McCartney ועוד) רוצות לקחת חלק בשינוי.
מוזיקה
פה כמעט ואין מכנה משותף. הדס במיינסטרים, נועה בכאלה שאף אחד לא מכיר. נכון לזמן זה – שי צברי הוא נקודת חיבור, וגם שלומי שבן, אלון עדר ומתי כספי. צריכות יום אחד להכין את הפלייליסט מצגות שלנו, בשעת חירפון לילית זה נע בין בריטני למרגול, ביונסה וזוהר ארגוב. קרנבל.
אישיות
הדס: סבתא שלי כפרה עליה. פרידה פלד ז״ל שנפטרה לפני חצי שנה בגיל 100. האישה הזו הייתה עבורי נביעה אינסופית של השראה. עלתה מסודן לתל אביב בגיל 19, דיברה 8 שפות, ערבית מצרית שפת אם. בישלה את האוכל הכי טעים בעולם ולימדה אותי מה זאת אהבה. וגם דויד גרוסמן.
נועה: בודהה.
מוטו
ברוך שעשנו נשים.
פונט
הדסה, ברור. בפער. נועה מוסיפה את נרקיס בלוק, שהוא עדיין הסן־סריף הכי טוב שעוצב בעברית (הדס לא יכולה לראות אותו יותר). ולאחרונה יש לנו קראש על אדיטור – פונט מושלם של הגילדה עם איטליק מעלף בעברית ובאנגלית.
לאתר הסטודיו: TWO DESIGN, אינסטגרם