בוגרים.ות הופ, פגמ״ר! סיקור תערוכות בוגרי תקש״ח 2023 – חלק א׳

דניאל מדמוני

בוגר

שנקר

פגמ״ר

בית שמש - מקרה מבחן

הרעיון מבריק; מיתוג העיר המעורבת חרדים/חילונים הפונה אל כל צד בנפרד ובמקביל. אך בעוד שעיצוב המיתוג הפונה אל החרדים מרהיב ביופיו, המיתוג הפונה אל הצד החילוני נשאר לא מפותח דיו – האם זאת ביקורת לגביו? במרכז העבודה ניצב שלט חוצות אגמוגרפי שמציג מכל זווית פרסום אחר – ניתן רק לדמיין איך היתה נראת נקודת המפגש שלהם לו שני הצדדים היו שווים בכוחם.

מיה שילה

בוגרת

מנשר

פגמ״ר

זה לא לג'יט – המילון העברי־עברי השלם

גם מיה שמה לב למה שכבר מזמן אמר מאיר אריאל, על הלשון שלנו ואיפה היא נמצאת בתרבות המערב – ולשם כך היא יצאה למחקר מעמיק בו היא זיהתה 365 מילים וביטויים באנגלית – אחד לכל יום בשנה – שהסתננו לתוך הטקסט העברי, הכתוב או המדובר. את כל הביטויים היא ליקטה למילון, לו היא גם העניקה פרשנות מקורית ומלאת הומור לחלופה העברית של כל ביטוי. במקומות בהם אין חלופה מוצלחת – מיה הקיפה לקוראים ולקוראות את המילה (בירוק) – על מנת שתדעו שדווקא בה אפשר להשתמש. הפרויקט של מיה מבקש להעביר ביקורת על השפה ההולכת ומדלדלת שלנו, אך בזכות ההנגשה ההומוריטית והאסטתית, לא מורגשת השיפוטיות, להיפך, מתעוררת מודעות מתוך צחוק – ואולי יש פה פריצת דרך יצירתית מצוינת  כיצד לחבר קהל למסרים חשובים של שינוי מבורך.

מיכל לוי

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

זהות רקומה

הפרויקט החשוב הזה בוחן את מושג הנשיות דרך שיח המסרים הכפולים המוטמעים בחברה בנושא - למשל: מצד אחת תהיי צנועה ואל תבלטי ומצד שני תהיי מושכת ובולטת. דרך שיח והתבוננות, הפרויקט מציע סדרת רישומי הכנה לרקמה תוך שימוש בארכיטיפיים נשיים ואלמנטים גרפיים המנסים לפרק דפוסים שלדעת היוצרת אינם רלוונטיים עוד במאה העשרים ואחת. בעזרתם היא מנסחת פרשנות אישית, המציגה זוויות נשיות שונות שמנסות לחשוף עומק בזהות הנשית. במרכז החלל עמוד נול אריגה גדול המאפשר לרקום לתוכו. כך שבמהלך התערוכה מיכל לוי ממשיכה לרקום את סיפורי הנשים תוך כדי תנועה, מתוך מקרא גרפי מרתק. העבודה מלאת מורכבות גרפית מהפנטת - בדיוק כמו הנושא שבו היא עוסקת.

יהודית סופרפיין

בוגרת

בצלאל – השלוחה החרדית

פגמ״ר

מטיילות

כולנו חווים לפעמים את הרצון לצאת למקומות חדשים ולפרוס כנפיים אל הלא־נודע, ואין כמו תחושת ההתרגשות המלווה אותנו לפני טיסה לארץ זרה. ״מטיילות״ הוא ספר מאוייר העוסק בשלוש נשים ישראליות שהגשימו את חלומן וטסו למדינות שונות - הודו, גרמניה וארגנטינה - שם הן חוות את שגרת היומיום באופן שונה ומעניין. השפה האיורית בספר עשירה ומפורטת (אפילו הפורזץ יצא וואו!), והשפה הצבעונית המצומצמת משתנה בין המדינות השונות והסיפורים השונים, אך יחד עם זאת מייצרת אחידות והרמוניה נעימה בין כולם. זהו ספר שכתוב ומאויר בחוש הומור רב ומצליח לגרום לקוראים להזדהות עם החוויות הקטנות והגילויים הלא צפויים שבטיול ארוך.

קרן־אור רדיאנו

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

עיצורים נכחדים

הפרויקט המרתק "עיצורים נכחדים", חוקר בצורה מעמיקה כיצד מתבטאות השפעות תרבותיות מקומיות בתהליכי התפתחות השפה העברית, על־ידי הרחבת מנעד הצלילים והצורות שלה, ובאמצעות שימור המרקם התרבותי הייחודי המתרחש כאן, בנוף המקומי של התרבות הישראלית. הפתרון החזותי - בדמות האותיות החדשות שנוצרו בפרויקט - הן חיזיון ספיקולטיבי של אבולוציית השפה בכדי להוות כלי חדש לשיקום החברה, בניית אחווה וגישור על הפערים בה. אנחנו חושבים שצריך עוד פרויקטים כאלה, שמבריאים אותנו כל כך יפה מבפנים, נכון?

מאור צדרבוים

בוגרת

אמונה

פגמ״ר

קנה מידה

לפני כעשרים ואחת שנה איבדה מאור את דודה ודודתה – אבי ואביטל ולנסקי בפיגוע רצחני בקרבת הישוב עלי שבשומרון. בפרויקט הגמר שלה חוזרת מאור לציוריו של אבי, ומעניקה להם איבוד חזותי של הטראומה והעיבוד הנפשי שהיא ומשפחתה עברו בשנים שחלפו. בעזרת שכבות של שקפים מעוצבים היטב המוצבים על הציור וניבטים אל הצופה בעזרת שולחנות אור, היא מעניקה פרשנות חדשה לציורים, המוסיפים תקווה והשלמה עם הטראומה ומציעה נתיבים של צמיחה מתוך הכאב והזכרונות. מעבר לטכניקה היצירתית והמעניינת, הפרויקט מנכיח עומקים פסיכולוגיים וסוציולגיים ראויים שבהחלט מעניין לראות לאן וכיצד יתפתחו בעתידה של היוצרת.

עמית מסרטי

בוגרת

גורן

פגמ״ר

אות אות

הפרויקט של עמית מורכב מ־22 קלפים כמספר אותיות האלפבית. כל קלף מייצג אות אחת ואת הערכים הקבליסטים שלה על פי היהדות. מעבר לכך שהפרויקט משך את תשומת ליבנו כי אנחנו נמשכים לאותיות עבריות ועוסקים בנושא, הוא כולל איורים נקיים ויפים. אך לאחר שנהנינו מההתבוננות באיורים נשארנו עם תחושת פספוס על כך שאין הלימה בין העומקים המיסטיים והקבליים שעלו במחקר לעומק העיצוב שהיה ניתן לפתח.

שי אזולאי

בוגר

שנקר

פגמ״ר

הקול שבטעם

אין דבר מרגש יותר מפרויקט אישי שהופך קולקטיבי. שי אזולאי זכר את החוויה של לימוד קריאת הפרשה עבור בר־המצווה שלו, וידע שיש בה הרבה לחץ. "הקול בטעם" הוא ממשק אינטרקטיבי דידיקטי שתפקידו לסייע בלימוד ובתרגול הפרשה והברכות הנלוות לה בקלות ובמהירות. שיטת הלימוד מתבססת על טיפוגרפיה אנימטיבית ייחודית המגיבה באופן שונה לניגון של כל אחד מטעמי המקרא הנשמעים מפי החזן. בין היתר, התנועה האלגנטית של מערכת דמוית התווים החדשנית ששי עיצב, עושה חשק לעקוב אחריה וללמוד עוד ועוד. בנוסף יפה לראות שאפשר אפילו לבחור את סגנון הקריאה לפי סוג העדה אליה משתייכים. הממשק מנגיש את אתגר הקריאה והופך את המשימה המלחיצה למהנה וחווייתית. בקיצור, כשזיהוי של צורך ופתרון עיצובי נפגשים קורה הקסם.

ניצן פרידמן

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

סולו – ילדות מפתח

בישראל של ימינו, בה ככל הנראה מרבית הילדים הם "ילדי מפתח" - המותג "סולו" מייצג ילדים להורים שעובדים עד שעות מאוחרות, המבלים לבדם לאחר בית הספר. המותג בנוי מסדרת מארזים פשוטים, צבעונים ומהממים (אין מה לעשות, דפוס ריזוגרף תמיד קונה מעצבים), הכוללים חפצי תעסוקה המאפשרים לילדים לסגל מיומניות כמו עצמאות, אחריות וסבלנות. בתכלס, פשוט כיף להעביר איתם את הזמן עד שאמא חוזרת :).

עתליה הורוביץ

בוגרת

המכון הטכנולוגי חולון

פגמ״ר

יומטוב פעסטיוואל

אחרי שנחשפה למרכז התרבות החי והבועט של היידיש בתל־אביב – יונג יידיש, הרגישה עתליה כי נחשפה לעולם תרבותי ששייך לשורשים התרבותיים שלה, אך רצתה להפיח בו חיים עיצוביים חדשים. היא בחרה למתג פסטיבל מדומיין ב״תדר״ בו תחבר בין העבר המפואר של התרבות היידית לבין הדור הצעיר היום, ולתווך לו את העושר הרב של המורשת הזו. מאחר ואנחנו עוסקים רבות בתחום הזה, ובעיקר בעזרת ידידנו ירונימוס, אהבנו מאוד לראות את הפיתוח הגרפי שעשתה עתליה, אבל אנחנו מקווים שזאת רק תחילת הדרך, כי בהחלט יש מה להוסיף.

נור כץ

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

אלנבי 58

בפינה קצת מוזרה בחלל, על־גבי ספסל מתכתי גדול, מונח לו בצניעות ספר קטן בשם "אלנבי 58". הספר חושף את גלגולו של הבניין לאורך מאה שנים, ודרכו מגולל את סיפורו של רחוב אלנבי כולו, העומד בפני התחדשות עירונית מאסיבית, כחלק משינוי פניה של העיר תל־אביב כולה. עימוד הספר משתמש בטכניקות עיצוביות לשם העברת המסר – ולא סתם לשם שימוש בטרנד (כפי שרואים הרבה בפגמ״רים) ומצליח אפילו לרגש.

יונתן ברסלר

בוגר

שנקר

פגמ״ר

מלחמה בעפרונות

הפרויקט הסנטימנטלי של יונתן מציג סדרה של שש כרזות מאויירות בעפרונות צבעוניים, כאשר כל כרזה מייצגת את אחת ממלחמות ישראל. במרכזה של כל אחת מהכרזות התקופתיות תוכלו למצוא איור פורטרט סימבולי של חייל ישראלי, המלווה בדימויי המנהיגים הרלוונטיים יחד עם סצנות אייקוניות המזוהות עם מלחמות העבר. הפרויקט מציג את המציאות הביטחונית־ישראלית בציר־זמן, תחת האמירה שהזמנים משתנים, אך המציאות המתוארת נשארת כפי שהיא. האיורים מרגשים, מרהיבים ומעוררי עניין ושיח.

בהכנת הכתבה השתתפו עומר בינדר, בת־אל בן־חורין, רינת הדר, אורטל פלדהיים, אריאל אדלר ואלעד יאנה.