כל 58 הכרזות שהוצגו בתערוכת החוצות ״גִ'יבְּרִישׁ״ ביפו־העתיקה

גִ'יבְּרִישׁ הוא כינוי לרצף אותיות ומילים חסרות פשר, ולמעשה גם השפה הראשונה של כל הילדים בעולם. בימים בהם כל מסר נדרש להיות ברור, חד ולא משתמע לשתי פנים, ביקשנו לחזור לרגע שלפני השפה. למלמול התינוקי, למשחקיות ולחופש של אי המשמעות.

משתתפים.ות

אביב מלכי, אופיר ליברמן, אורטל פלדהיים, אורי טור, אורית מגיע־שולב, איתי רווה, אלון בונדר, אמילי ת׳יאדור, אפי קישון, אריאל אדלר, אריאל טייב, בן ריבק, בנצי בינדר, גבריאל יעבץ, גיאנה גספריאן, דנה אלקיס, דניאל גרומר, דניאל נחום, דניאל סוויד, דקל חברוני, זיו שניידר, טדי כהן, יובל הקר, יסמין נקאש, יעל אופיר, יעל בודשר, יער בנבנשתי, ליאור בן־זקן, לילך מוסקוביץ', מאיה איש־שלום, מיטל שפירו, מלכה קליין, מתי קלטר, מתן שליטא, נועה ביו, נטע בן־טל, נטע כהן, נעה טרלובסקי, נעם בן־עטר, נעם נוי, סוזן בליי, ספיר דוד, עדי איילי, עדי בראון, עומר בית־הלחמי, עומר צימרמן, עידו גרינברג, ענת גוטברג, ענת גוטמן, ערן יונה, פול קורן, פלג אשד, רוני לוי, רז צור, רקפת כנען, שגיא כרמי, שני איבגי ושרון ישראל.

אוצר: אברהם קורנפלד

פתיחה: 30.3.2023  נעילה: 4.6.2023

מיקום: סמטת מזל דגים 1, יפו־העתיקה

התערוכה פתוחה 27/4 | הכניסה חופשית

 

כל הכרזות כולן:

אריאל טייב

instagram.com/ariel_tayeb16
שפה - מערכת סימנים מוסכמים בה אמי מדברת, אני יוצרת וסבתא שלי נלחמה לצעוק. היא לא רואה אותי. אני הם, אני אתם, אני לא אני. האם ניתן לפרק שפה עתיקה שמחזיקה בתוכה הרגלים ישנים? האם ניתן להפוך אותה למציאות בה ישמעו גם אותי?

 

יער בנבנשתי

instagram.com/benevest
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מובא כאן כלשונו כפי שייתכן וייראה עבור הדורות הבאים – בליל של מילים חסרות משמעות, צירופי מילים שלא מתגבשים לכדי משפטים קוהרנטיים, מסמך קשה לפענוח.

 

אביב מלכי

instagram.com/avivmalky
הכרזה מציגה קטע טקסט חשוב ומוכר מתוך מגילת העצמאות בסגנון קליגרפי מודרני ומעוטר מאוד. הטקסט מוצג ככתב מראה בהיפוך אופקי ואנכי המקשה על הקריאה, כך שהוא נראה כשפה אחרת ולא מוכרת, ומעלה סימני שאלה על הכיוונים אליהם הולכת המדינה.

 

עומר צימרמן

instagram.com/zimeromer
כשאני חושבת על המילה ג׳יבריש, אני רואה משחקיות ושחרור, כמו מגדל בבל של אותיות שנערמות בדרך הלא אופיינית להן ומייצרות עולם חדש של אפשרויות.

 

דקל חברוני

instagram.com/dekelhevroni
זה כנראה אחד מאותם הימים – התקשורת שבורה, אך גם השיבוש הוא תנועה.

 

אורי טור

instagram.com/oritoor
בשבילי ג׳יבריש זה חופש מוחלט ליצור. זו מן רמיזה לסדר ונרטיב שהוא בעצם כמעט פרודיה על הקיום – כאוס מוחלט שמתחפש לסיפור.

 

יסמין נקאש

instagram.com/ja__beta
בכרזה מתוארת היצירה האייקונית ״גן התענוגות הארציים״ של האמן הירונימוס בוש, לאחר שהוזנה למודל למידת מכונה. המודל מנתח עצמים בתמונה, מסמן אותם ונותן להם שם ומספר: מה האובייקט עשוי להיות, לצד מידת הביטחון בזיהוי הנעה בין 0 ל־1.

 

מתן שליטא

instagram.com/matanshalita
אני זוכר את ההרגשה שהייתה לי כשרק למדתי לקרוא ופתאום לצורה שכבר הכרתי, נהייתה בפעם הראשונה משמעות. מעניין אותי לשחק ולנסות לראות ביחד, באותו הזמן, גם את הקשקוש המוחלט וגם את הסימן שאפשר להבין.

 

איתי רווה

instagram.com/itairaveh
שיחקתי עם שמות של אובייקטים שונים, שיבשתי אותם, ואז הגבתי באיור למילה החדשה שנוצרה. כמו שהמשחק מרחיק ומקרב את משמעות המילים, כך גם האובייקטים המאוירים נמתחים לגבולות הזיהוי שלהם ומקבלים מובנים חדשים.

 

מלכה קליין

instagram.com/malkaklein
יצירה זו נקראת '42, בחקר האינסוף'. נוצרה בעת חיפוש אחר קשר עם המסתורין והעומק של האותיות העבריות, אשר מקורן ברעיונות קבליים וכתבים חלקם עוד מימי אברהם אבינו. במבט ראשון הסמלים והצורות עלולים להיראות כג׳יבריש בלתי מובן, שאינו רלוונטי לעולמנו המודרני בעל הנטייה ההגיונית, אבל למעשה הם מחזיקים באמיתות הקיום האולטימטיביות.

 

נועה ביו

instagram.com/noabeyo
בעתיד הרחוק לאותיות יהיו חיים משל עצמן, הן ישנו את צורתם ויצאו למרחב התלת ממדי. בהתאם לכך, נצטרך להתרגל לדרך תקשורת חדשה – אופן הקריאה ישתנה כשהאות תתפרס במרחב, ותהיה בעלת מרקם צבע ונפח.

 

רוני לוי

instagram.com/ronils
מבחינתי הכרזה היא תוצר אקספרימנטלי. בחרתי לקחת צורה מוכרת - אות, ולהעביר אותה סדרה של ניסויים גרפיים ודרך מספר ״חומרים״ שונים, מה שיצר קונטרסט בין חדות לטשטוש. ההשראה שלי היא הדרך שבה מילים כתובות בשפות זרות לנו הן בעצם שוות ערך לכתמים בלתי מזוהים, בלתי קריאים. עד שהשפה החדשה נלמדת, גם אם נסתכל מקרוב, נתקשה להקנות לאותם כתמים פרשנות קונקרטי

 

אמילי ת׳יאדור

instagram.com/emmtheo
תמיד אהבתי לשרבט מילים עם עטי המברשות שלי, והן בדרך כלל בג׳יבריש. הנה הג׳יבריש הכי טוב שלי.

 

אריאל אדלר

instagram.com/ariel1adler
בכרזה ביקשתי לשחק עם אותיות האלפבית העברי, לבחון את הגבולות שלהן ולאתגר אותן צורנית. בכל יום יצרתי אות אחרת ובכיוון אחר: חלקן עברו הפשטה וחלקן הרכבה, חלקן עברו שינוי צורני וחלקן מתיחה סגנונית, חלקן הושפעו מדימויים היסטוריים וחלקן ממהדורת החדשות של אותו יום. בחיבור המחודש נוצר אלפבית חדש־ישן, שהאקראיות מגדירה אותו לא פחות מהקונסיסטנטיות.

 

בן ריבק

instagram.com/benriback
למראית העין, חידות תפזורת הן בליל בלתי הגיוני וריקני של אותיות. אך באמצעות הסתכלות מעמיקה יותר, ניתן להבין את המשמעות האמיתית שמתחת לפני השטח.

 

בנצי בינדר

instagram.com/bentzibinder
"דִּיר בַּאלַכּ" הוא ביטוי סלנג מערבית, שמשמעותו הוא ״השמר לך״ או ״שים לב״. הביטוי מופיע כאן בעברית עם שיבוש של כיוון הכתיבה הרגיל (סיבוב 90 מעלות עם כיוון השעון) וסגנון קליגרפי שדומה לכתב הערבי.

 

גיאנה גספריאן

instagram.com/yanagasparyan
הכרזה שעיצבתי מייצגת את הבלבול והאי־סדר במחשבות שלנו באמצעות מפה מופשטת עם שברי מילים וסימונים בלתי מובנים.

 

דנה אלקיס

instagram.com/danaelkis
״בדיקות חיוניות״ הן הרגעים שבהם אין קהל אבל יש מופע קצר של הרמקול, המיקרופון, החלל, הזמן והמיקסר. מבנה הבדיקה הוא קצר, ממוקד, מתוזמן ומכיל מיני צלילים. ברגע שהבדיקות מונחות על הנייר, הן הופכות להיות טיסות מבנה קצרות. נחמד להגיד אותן בקול רם.

 

מתי קלטר

instagram.com/matikalter
יש אלף דרכים לומר כלום.

 

דניאל גרומר

instagram.com/danielgrumer
אמצע הניינטיז. ספורטק תל אביב. רחבת הרולר בליידס. אחי ואני עושים את גלגולינו הראשונים. שעות על גבי שעות. מסתובבים במעגלים. פסקול הזיכרון הזה הוא הלהיט Scatman, שזה בכלל שיר על גמגום, שנכתב ע״י ג׳ון לארקין. פסנתרן ג׳אז.

 

דניאל נחום

instagram.com/danielnahummm
״מחר השמש בדגים״: ברגע אחד מכריע נפתחה דלת ונפגשנו. שפת סתרים שמובנת רק לשניים מוטמעת בדימוי שהוא ספק חיה ספק אות, סימבול לפתח הרה משמעות בזמן.

 

דניאל סוויד

instagram.com/sweednesss_
תולעת הא-ת הוא יצור עיברי הניזון מאותיות. בתנועתו הוא נמתח ופורס את כל האותיות לראווה וכשנסגר מקשה על קריאתן.

 

נעם בן־עטר

instagram.com/noam.benatar
האם ג׳יבריש הוא תוצר של שפה אחת בלבד? האם הוא קריא? האם הוא הגיוני? ומה קורה כאשר הוא בכלל צורני? על ידי שילוב בין האותיות העבריות למקבילותיהן הלטיניות, הכרזה בוחנת מה קורה כאשר הג׳יבריש בא לידי ביטוי בשילוב של אותיות שונות לכדי צורה טיפוגרפית אחת.

 

זיו שניידר

instagram.com/zivschneider
הוראות לעיצוב פוסטר בנושא ג׳יבריש מ־chatGPT שהוזנו לתוך מחולל התמונה Stable Diffusion.

 

טדי כהן

instagram.com/teddyco
צולם באייפון מאחורי ספריית בית אריאלה. שדרות שאול המלך, תל אביב. אוגוסט 2015.

 

יובל הקר

instagram.com/yuvaroo
הכרזה מציגה ישות רב־ראשית שיוצרת פידבק־לופ אינסופי של דיאלוג עצמי אינקוהרנטי.

 

עידו גרינברג

instagram.com/mismas
האקדמיה ללשון עברית קבעה שהמילה העברית ל״ג׳יבריש״ היא ״קשקשת״. אז אני לא אוכל לכם את הראש. קשקשו כאוות נפשכם ונפשכן – גם אם לא תמיד כולם מבינים.

 

פלג אשד

instagram.com/pelegeshed
לוחות הברית מזכוכית כשעשרת הדיברות כתובות בשפה בינארית (שפת תכנות). הכרזה מתעסקת בגבול הדק בין הבסיס האנושי והערכים העתיקים שאט־אט מטשטשים בעקבות פיתוחה של הטכנולוגיה בשנים האחרונות. הלוחות מוצגות כזכוכית מרחפת – כרמז לכך שאנחנו מתעסקים בנושא שעלול להיות נפיץ בין־רגע.

 

רקפת כנען

instagram.com/earring.today
גלילי־עץ אנונימיים יוצרים אותיות. אופן תלייתם בחלל מעניק להם מובן מילולי, אך הארגון שברירי ובתנועה קלה עשוי להיטרף הסדר ואיתו גם המבנה השפתי, הדעת וההוויה. משב רוח דק מפריד בין המובן (מאליו) ללא־מובן, בין מפגש ושיתוף פעולה צורני לבין מרחב ג׳יברישי משובש, מפורק ומעוות. ואין מענה למלאכתם הטובה של האנשים הקטנים.

 

לילך מוסקוביץ׳

instagram.com/lilachmosko
מה קורה כשמפרקים את האותיות המוכרות לנו לחומרי גלם ומרכיבים אותיות חדשות? עד כמה רחוק אפשר ללכת ועדיין לזהות את ה־DNA של האותיות המקוריות? סדרה אקספרימנטלית על בסיס גופן "דרוגולין כבד".

 

מיטל שפירו

instagram.com/meitalshapiro
מבחינתי באיור הזה יש את הרגע שאני חווה מילדות. בין עירות לשינה, צפות לי מחשבות שכאילו נלחשות בתוכי, אבל אין לי בחירה מה הן יהיו. אני מניחה להן להיות ומקשיבה להן, וככה אני מבינה ונרדמת. רציתי לכתוב משהו כללי ולא ידעתי מה לכתוב, כי הרי המשפטים הם כל כך אישיים, אז בחרתי בכמה משפטים מ"ספר יצירה" (גגלו!), שלא הרבה אנשים מצליחים להבין מה כתוב בו, ומצד שני, נראה שכתובים בו הדברים הברורים ביותר שאפשר לומר על סיפור, דיבור, שפה, גוף ויצירה.

 

שגיא כרמי

instagram.com/sagush_wow
כשאני מבקש מהבת שלי בת השלוש לכתוב מילים כמוני, כל הג׳יבריש שלה יוצא בשילוב של קשקוש וניסיון להתחקות. זה גרם לי לחשוב על ג׳יבריש כמו מניירה, רק ההתנהגות הפיזית בלי הידע. זאת יצירה של שנינו.

 

אורית מגיע־שולב

instagram.com/oritmagia
הבנאים המתוסכלים מתעקשים להשלים את המלאכה, אבל זה קצת מאוחר מדי: חוסר התקשורת מונע מהם להתחבר ומה שכן מתקבל הוא חסר מבנה ומשמעות.

 

נטע בן־טל

instagram.com/nettabt
נתתי במה לאות אחת בלבד שבמהלך העבודה קיבלה מעין רצון משלה, והתמקמה במרחב שבין הקריא למעורפל.

 

נטע כהן

instagram.com/netacohen_og
ויזואליזציה לשפת שטות חסרת משמעות, סימנים ללא מסומן. הדימויים הם אסוציאטיביים, מעין זרם תודעה מאויר הנתחם על־ידי קומפוזיציה.

 

נעה טרלובסקי

instagram.com/ofnat_bracha
"אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי / ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית / זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת / אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית" (אהוד מנור)

 

נעם נוי

instagram.com/noam.noy
פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק - וענוף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי נעלט מדחוף שולוק סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית.

 

אפי קישון

instagram.com/efi_kishon
הצעה לשפה כתובה חדשה, שהתפתחה בעקבות שילוב מתמיד ויומיומי של מילים ואותיות לועזיות בתוך השפה העברית. האותיות גורדו מתוך דפי לטרסט משנות ה־80 ומכילים 10 סוגי פונטים שונים.

 

סוזן בליי

instagram.com/somuchshosh
ה״ג׳יבריש״ הוא יצר של חוסר משמעות והיגיון שנוצר באופן אקראי וטבעי, לפעמים זה קורה בגימגום ולפעמים זה רגע לפני נפילה.

 

ספיר דוד

instagram.com/sapdav
הכרזה עוסקת בהתפתחות הכתיבה בגיל הרך. סרקתי את הכתב של האחיינים שלי מגיל שנתיים ועד שש, והצגתי את הסריקות בדרך שמראה את המעבר וההתגבשות מג׳יבריש לעברית.

 

מאיה איש־שלום

instagram.com/maya_ishshalom
איך אנחנו יכולים להביע את עצמנו שלא דרך מילים? באיזו שפה אנחנו מדברים והאם מספיק לדבר את אותה שפה? לפעמים יש תחושה שהמילים שלנו, גם אם הן טובות וחיוביות לא מספיקות כדי לייצר תקשורת אמיתית, כנה ומקרבת.

 

גבריאל יעבץ

instagram.com/gavriel136
"דור בא ודור הלך והארץ לעולם עמדת". עבודה בהשראת הכתב הפרוטו כנעני.

 

עדי בראון

instagram.com/Adi.b._
״לא יישמעו איש שפת רעהו״ הוא ציטוט הלקוח מסיפור מגדל בבל. סיפור על בנייה והתפרקות, על שפה ותקשורת. הסיפור מעלה בי שאלות בנוגע להיתכנות הקיום של שפה משותפת בעת המודרנית. נושא שמעסיק אותי בהקשרים החברתיים האקטואליים.

 

עומר בית־הלחמי

instagram.com/bootlegits
בגלגול הקודם של האינטרנט ג׳יבריש היה חלק מהחיים של כולנו. היום אנחנו חיים בעולם שיודע לתקן עבורנו אוטומטית כל שגיאה, תרגום או יישור לימין. עיצבתי עטיפת מסטיק ישנה שמורכבת מהתו של ה״שגיאה״ במחשב. יש לו הרבה צורות, ובכל פונט הוא נראה אחרת. אבל המשמעות שלו תמיד מאוד ברורה - משהו לא בסדר. אבל אני מקווה שהפוסטר בסדר :)

 

יעל בודשר

instagram.com/yaelbodasher
שיבושי שפה שאני אוהבת במיוחד הם ביטויים מְשֻׂכָּלִים: כאשר טמון מסר נוסף בחילופי העיצורים – מתאפשרת קריאה חדשה. אִי־גָיוֹן (נונסנס) שיש בו היגיון. הטורסו העירום משול לישראל 2023 – זכר נוגה לעבר מפואר – כעת עירום וערוף.

 

עדי איילי

instagram.com/adiayali
מה זה בעצם ׳שלאק׳ ומתי אפשר להשתמש בו? אז ככה, ׳שלאק׳ הוא בעצם סוגר הפינות האולטימטיבי. כשלא נעים לומר משהו גס, מגעיל או רע, כשמילה לא נשלפת בקלות ומתעכבת בראש או כשפשוט אין מילה מדויקת למה שרציתם לומר, שימו ׳שלאק׳ ותראו איך הכל פשוט מסתדר.

 

שרון ישראל

instagram.com/sharonisrael
העיסוק במושג שקט הינו עתיק יומין, הן בתרבויות המערב והן במזרח. אז מהו שקט ללא רעש? רעש ללא שקט? מהי תקשורת שקטה? כרזה זו היא חלק ממחקר חזותי מתמשך, החוקר בקול רם את השאלות הללו מבלי לתת תשובה סופית.

 

ענת גוטמן

instagram.com/anatgut
אותיות הן סמלים – צורות, המרכיבות מילים בעלות משמעות. כשהיינו ילדים השתמשנו לפעמים בשפות מוצפנות כמו שפת ה־ב׳, שפת האגוזים וכו׳, שמזמינות למשחק שבו מתגלה המשמעות מאחורי הקוד.

 

אורטל פלדהיים

instagram.com/ortal_feldhaim
חקרתי קצת על מאיפה הגיעה המילה ג׳יבריש, וגיליתי שהיא באה בעצם מאדם שקראו לו ג׳אבר בן חיאן. איש אשכולות פרסי מהמאה ה־8, שהיה גאון והיה מסווה את כתביו באופן שיטתי בכתבי סתרים/קודים כדי שאנשים לא יצליחו לפענח אותם. על כן יצרתי משמו המלא ״אבו מיסה ג׳אבר בן חיאן״ טיפוגרפיה של מבוך.

 

ערן יונה

instagram.com/eranyona96
בעידן בו בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום, בין היתר בעולמות של תוכן וכתיבה, עניין אותי לשלב אותה כפרטנרית בתהליך היצירה. הכרזה מייצגת דיאלוג ביני לבין מודל שפה ממחושב, כשנושא הדיון הוא ג׳יבריש. הטיפוגרפיה אשר הובאה לפירוק חזותי נכתבה ונערכה בעזרת הבינה המלאכותית.

 

פול קורן

instagram.com/drawingtelaviv
הכרזה חוקרת את הקשר בין שתי שפות עתיקות וטכנולוגיה מודרנית חדשה ומהפכנית שמעצבת מחדש את השפה כולה.

 

אופיר ליברמן

instagram.com/ofir.liberman.art
מילה היא כינוי לרצף אותיות וצלילים בעלי משמעות ייחודית, המובנת אך ורק לאותה קבוצת אנשים שלמדו לקשר אותה עם דבר־מה במציאות. השימוש במילים במהותו הוא שיבוש מציאות והינו מצמצם את ההוויה למושג.

 

אלון בונדר

instagram.com/alonbonder
הכרזה מציגה בלוקים צורניים שיוצרים ביחד שפה טיפוגרפית, שנותנת תחושה של קריאות או רצף באופן המדמה גוש טקסט.

 

רז צור

instagram.com/raztzur
בייצוגים של פגאניזם, למשל בקולנוע, האות העברית מוצגת כשפה לא מוכרת, במטרה לייצר תחושה מאגית. בדימוי ניסיתי לתת לאותיות צורניות שתעניק להן מעמד של מעין טוטם פגאני ותוציא אותן מהקשר הקריאה שאליו אנחנו רגילים, אל תוך עולם מאגי אפל כפי שדוברי שפות זרות חווים.

 

יעל אופיר

instagram.com/ha.yael
ג’יבריש הוא יצר: אינטואיטיביות פראית וטבעית, האותנטיות הקדמונית. לעיתים משתמשים בו כמילת ביטול: משהו שנשמע ״כמו״ שפה. אבל אולי זו פשוט שפה שאני לא דוברת? גם לדברים שאנחנו לא מצליחים להבין יש קיום ולגיטמציה.

 

ליאור בן־זקן

instagram.com/lior_ben_zaken_
הכרזה מציגה הרכבה מחודשת של אותיות דמיוניות. הרכבת האותיות נעשתה מפירוק חומרי גלים שונים שנאספו ברחוב - עטיפות ממתקים, ספרים ישנים, שקיות ועוד. איסוף האובייקטים, פירוקם והרכבתם מייצר אקראיות הנושאת בחובה גם זהות. הצגת ״השוליים״ והנחתם ב״מרכז״ היא מחשבה שמניעה ומובילה אותי ביצירה, וככה הנחתי את עצמי בפירוק, ההרכבה וההסתכלות על האותיות והכתמים שנוצרו.

 

שני איבגי

instagram.com/barbershani
שיר אישי שנכתב מהבטן למגירה ועוצב בהמשך ככרזה טיפוגרפית. בכרזה: דימוי טיפוגרפי משתלט, המורכב משלל סימנים גרפים, המלווים את הטקסט המקורי כמעין כתב ״סתרים״.

 

ענת גוטברג

instagram.com/anatgutberg
"Nonsense is not an absence of meaning but a state of the imagination's making, a meaning beyond the scope of word"
(James Hillman, "The Dream and the Underworld")