הפיצ׳ר ה״שווה״ של פונט פלוני יודע להציג מילים מפוצלות בלשון נקבה או זכר

לפונטים פלוני ואלמוני יש פֿיצ׳ר חדש שיודע להפוך מילים מפוצלות (כמו {דרושים/ות, מעצב.ת, א.נשים} וכו׳) ללשון זכר או נקבה, ולהציג אותן בפני כל {קורא.ת} בהתאם ללשון הפנייה המועדפת {עליו.ה}

נולדתי וגדלתי בבית דובר אנגלית, כך שלמעשה עברית היא השפה השנייה שלי. עד היום המוח שלי מתקשה להבין למה כיסאות הם זכר אבל גדר היא נקבה, וגרביים הם, או הן? שמישהו יעזור לי, בחיי שאין לי מושג. והשאלה הכי גדולה: למה אין מילה אחת לתיאור של אנשים ונשים ביחד? כמו People. אז מעבר לעובדה שאני טועה לעיתים ונמאס לי שמתקנים אותי, החלוקה הזאת צורמת ומקשה עליי לפנות באופן הגון ושוויוני לכל הקוראות והקוראים.

מִלִּים מְפֻצָּלוֹת הן מילים עבריות הפונות לכל המגדרים בו־זמנית בזכות תוספת של לוכסן או נקודה, לדוגמה: מעצב/ת, א.נשים. יש המשתמשיםות בסימני פיסוק נוספים לצורך פיצול המילה, כגון מקף, מקף עברי וסוגריים, לדוגמה: א-נשים, דרוש־ה, סב(ת)א. מילים בלשון רבים ניתנות לפיצול גם ללא סימן פיסוק אלא באמצעות אחת מאותיות הסופית של המילה, לדוגמה: מנהליםות, שלכםן, שלכןם וכו׳.

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב מאוד במילים ״מפוצלות״. הלוכסנים והנקודות סוגרים לכאורה את הפינה של התקינות הפוליטית, אבל האם הפרקטיקה הזו אכן נותנת מענה אמיתי? בסופו של דבר מדובר בפתרונות מסורבלים ולא אסתטיים שקוטעים את רצף הקריאה ולא באמת מאפשרים לאף אחד.ת להרגיש שהטקסט נכתב עבורה/ו.

הישועה לא תבוא מכיוון האקדמיה ללשון העברית שקבעה שצורת הזכר היא הצורה הסתמית. אך הבעיה של הדרת הנשים קיימת, ואם האקדמיה לא תתגייס לעזרה – הפתרון יצטרך להגיע מהשטח. ואכן, כותבי תוכן רבים עסוקים בשנים האחרונות במציאת פתרונות יצירתיים לבעיית המגדר דרך המילה הכתובה. הפתרונות העיקריים הם שיטות כתיבה נטולות מגדר באמצעות הטיות שונות של השפה וכתיבה של מילים מפוצלות כמו ״א.נשים״ ו״את/ה״ (שהן לא תקינות אם תשאלו את האקדמיה). לאחרונה התווסף לארגז הכלים של המילים המפוצלות הפתרון הרב־מגדרי של מיכל שומר.

לחוסר השוויון המגדרי בשפה העברית יש שורשים עמוקים וחזקים, ואני לא מתיימר להתיר את הפלונטר המורכב הזה. עם זאת, כטיפוגרף אני מודע לכוח שיש לעיצוב – וגם לאחריות, ולכן אני מאמין שמחובתי לסייע, ולו במעט, בחיפוש פתרון לבעיה.

וכך נולד הפיצ׳ר ה״שווה״

העולם הדיגיטלי מאפשר יצירת תכנים דינמיים המשתנים בין אדם לאדם. פייסבוק, גוגל, יוטיוב, נטפליקס – כל אלה מתאימות את התכנים עבור כל משתמש ומשתמשת. גם האאאתר שלנו משתמש כבר כמה שנים בפונקציות מגדריות שונות המאפשרות לנו לכתוב טקסטים המותאמים לשפת הפנייה המועדפת על כל גולשת וגולש. זה עובד טוב, אבל מדובר בקוד שמסרבל את התחזוקה של האתר. ולמרות ששחררנו אותו בקוד פתוח, רק אתרים בודדים העזו לאמץ אותו — מה שגרם לנו להמשיך, במקביל, לחפש פתרונות שהם קלים יותר ליישום.

לאחרונה מצאנו פתרון מוצלח במקום שבו לא ציפינו למצוא אותו – מתחת לאף, בתוך הפונט עצמו! כל פונט הוא הרי קובץ של תוכנה, ומעצב/ת הפונט יכול/ה לתכנת לתוכו פֿיצ׳רים שונים, כמו ליגטורות, סוואשים, ניקוד ועוד. אומנם לא מדובר בשפת תכנות משוכללת במיוחד, אבל היא מאפשרת לבצע את משימת ההפרדה בין לשונות הפנייה. וכך, פיתחנו לפונט פלוני (זה הפונט שאתם.ן קוראים.ות בו עכשיו), אלמוני ואלמוני צר פיצ׳ר מיוחד שיודע ״למגדר״ את הטקסט שנכתב בו – ולהציג אותו בלשון אישה או איש. שווה! מי היה מאמין שפונט יקדם שוויון!

נסה/י אותי. הקלד/י כאן מילים מפוצלות, לדוגמה: דרושים/ות א.נשים טובות/ים וחביביםות.

אז איך זה עובד?

אפשר להשתמש בפיצ׳ר השווה לטקסטים שונים כמו מיקרו־קופי, טפסים, מודעות דרושים.ות, מתכונים ועוד

כאשר מפעילים את הפיצ׳ר ה״שווה״ על קטע טקסט, ואז הקוד שמוטמע בתוך הפונט מחפש את המילים המפוצלות וממיר אותן ללשון זכר או נקבה. וכך, אם לדוגמה כתובה באתר המילה ״חברים/ות״ – תוכלו באמצעות שורת קוד אחת פשוטה להפוך את המילה ל״חברות״ או ״חברים״, לפי לשון הפנייה המועדפת על כל גולש/ת. ממש קסם. זה עובד גם אם המילה מפוצלת בעזרת נקודה (חברות.ים), ואפילו בלי תו מפצל בכלל (חבריםות), מכיוון שהאות הסופית משמשת כסמן לפיצול המילה.

השימוש העיקרי של הפיצ׳ר ״השווה״ הזה הוא לטקסטים דינמיים – כאלה שנמצאים באתרים ובאפליקציות. אפשר להשתמש בו לטקסטים שונים כמו מיקרו־קופי, טפסים, מודעות דרושים/ות, מתכונים ועוד. כדי לגרום לפיצ׳ר לעבוד באתר שלכםן תצטרכו להיעזר במישהו/י עם ידע בסיסי בקוד CSS ו־Javascript. תוכלו לבקש מכל מי שנרשם/ת לאתר שלכםן לבחור בלשון הפנייה המועדפת עליו.ה או פשוט להוסיף בתפריט של האתר כפתורים לשינוי לשון הפנייה. או על כל האתר, או בתחילת הכתבה או על פסקה מסוימת כמו כאן מימין.

כך לדוגמה זה נראה בקוד:

// CSS:
.female { font-feature-settings: "ss11"; }
.male { font-feature-settings: "ss12"; }

// Javascript:
document.getElementById("MyElement").className = "female";

בנוסף, גם בתוכנות הגרפיות (אילוסטרייטור ואינדזיין) ואפילו בתוכנות וורד, פאואר פוינט, Pages ועוד – תוכלו להפעיל את הפיצ׳ר בפשטות. אומנם זה יותר שימושי לתכנים דינמיים, כאמור, אבל אם יום אחד תרצו לעצב איזה טופס, חוזה או מצגת שפונה לגברים ולנשים בנפרד, בשתי גרסאות שונות — הפיצ׳ר השווה יכול לחסוך לכם זמן עבודה בכך שהוא מאפשר לכם לעצב מסמך אחד עם מילים מפוצלות ואז לייצא אותו לכל מגדר בנפרד.

כרגע הפיצ׳ר השווה עובד רק בפונטים פלוני, אלמוני ואלמוני צר (תרגישו חופשי לקרוא להם מעכשיו פלונית ואלמוני ;). כך שאם יש לכןם רישיון שימוש באחד מהפונטים הללו ואתםן רוצים/ות להפוך אתר לשוויוני יותר, תוכלו לעשות זאת בפשטות כבר היום. (דאגו להוריד את הגרסה הכי עדכנית של הפונט מהאזור האישי שלכם.)

הפיצ׳ר ״השווה״ מפתיע בפשטות שלו, הוא קל־משקל ונוח לשימוש. הוא מתאים לקטעי טקסט ארוכים יחסית, כמו פוסטים וכתבות. החסרונות בשיטה הזו הם שזה תלוי־פונט ושזה עדיין לא כולל פתרון ״רב־מגדרי״, ולכן אנחנו ממשיכים וממשיכות ב־אאא בחיפוש אחר פתרונות נוספים.

והפיתוח ממשיך…

מהסיבה הזו, ראובן המתכנת הגאון שלנו ואני שוקדים בימים אלה על פיתוח ספרייה של תוספים בקוד פתוח שיאפשרו לכל בעל/ת אתר להפוך את האתר שלו/ה לשוויוני יותר באמצעות התקנה פשוטה וללא תלות הכרחית בפונט מסוים. אם יש לכםן אתר או אפליקציה ואתם/ן רוצות.ים להיות חלוציםות של השפה העברית ולקחת חלק בגרסת האלפא הסגורה, או אם אתםן מתכנתי/ות JS שרוציםות להצטרף לקוד הפתוח – דברו איתנו.

זהו! למה אתםן מחכים/ות? המבקרים/ות באתר שלכםן יכוליםות להתחיל לקרוא טקסט פשוט, ישיר, נטול לוכסנים ומותאם אישית עוד היום.


הוסף/י תגובה

21 תגובות

01
אריאל אדלר

איזה פתרון מדליק!
בעיני זה הכיוון, ואם מותר לנחש - יום אחד נוכל לקבוע את המגדר המועדף בהגדרות המכשיר, ולא נצטרך לקבוע אותו מחדש בכל אתר/אפליקציה.

02
אודי רז

מגניב, רעיון יפה ומוצלח שמפתיע שמגיע מתוך הפונט עצמו.

שימו לב שבתיבת ההדגמה הקטנה שהכנתם יש טעות על ההתחלה, כשממירים לפניית את הטקסט הופך ל:
"נסהי אותי"

07
אהרנסון

אכן, פטרון מוצלח הרבה יותר מהפונט הרב־מגדרי שעצבה מיכל שומר. אני אישית מאמין שאם כולנו נתיחס ללשון זכר כלשון סתמית, ממילא לא תהיה כאן שום הדרה. אולי הדרה לגברים, שאין להם לשון ספציפית. אבל תמיד יפה וטוב לעשות את הקריאה נוחה לקוראים.

11
גילי

איזה רעיון מדהים והביצוע ממש סליק! האינסטינקט הוא לשתף עם הקולגות אבל הם כולם אנגלים ולא יבינו כמה זה גאוני :)
החיסרון הפוטנציאלי היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא שברגע שהטקסט מתעדכן לצורת הפניה המועדפת, לכותב אין יותר יכולת להעביר את המסר ש, לדוגמא המשרה שהוא מפרסם פונה לכל המינים כי כל אחד יראה את זה מותאם אליו (בתור אישה אני יכולה לחשוב שמגייסים רק נשים, לדוגמא).