כמו בכל שנה, גם השנה אנחנו גאים להעניק את פרס אאא, שמטרתו לקדם ולעודד יצירה ומחקר בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית. הפרס מוענק בכל שנה לבוגרים טריים מהמחלקות לתקשורת חזותית בארץ, שפרויקט הגמר שלהם עוסק באחד מהנושאים הבאים: תיעוד, שימור, היסטוריה ו/או החייאת השפה העברית; פיתוח פונטים עבריים; עיצוב גרפי מקומי ראוי לשבח.
הפרס – מינוי שנתי לספריית הפונטים של אאא – יוענק לבוגרים הבאים: נטע בן־טל, ניצן גולדרט, נועה עופרי, תרי לוי, אורי הראל, שני וול ואבנר אדן.
ברכות לזוכות ולזוכים!
נטע בן־טל
שנקר
״…וגם בו, ניגנה אי־פעם תזמורת...״ — סדרת כרזות
״הפרויקט עוסק במבנים תל־אביביים שהיו ואינם עוד, ומבקש לשמר את זכרם והשפעתם על הסביבה והתרבות במקום ובזמן שבו התקיימו. באמצעות מחקר היסטורי־אדריכלי, תרבותי וספרותי – יצרתי שפה חזותית חדשה וייחודית לתיאור הווייתם של המבנים, שהתקיימו בתקופה מיוחדת בעלת מאפיינים סגנוניים מקומיים ואוניברסליים.״
מנחים: תמר בר דיין ונדב שלו
ניצן גולדרט
מנשר
סוואדש — ספר פרשנות אישי
״בפרויקט ביקשתי לחקור האם – כפי שאותיות ושפה התפתחו מציורי מערות – תהיה חזרה אל ציורים או כתב המורכב מסמלים? חקרתי שלל שפות אוניברסליות עד שהגעתי אל רשימת סוואדש. מוריס סוואדש היה בלשן, שחקר טיפולוגיה של שפות. בעבודתו הוא בחן מילים בשפות שונות ויצר רשימת מילים המבוססת על מחקר ואינטואיציה, המרכזת מילים שחופפות ורלוונטיות לכל השפות. תחילה הוא צמצם את הרשימה ל־207 מילים, ולאחר מכן ל־100. רשימת 100 המילים מעוררת הרבה שאלות ותהיות וכוללת הרבה מילים מפתיעות, למשל – האם המילה ״צבתות״ רלוונטית גם בשפה העברית? האם מילה זו חשובה יותר מהמילה ׳צחוק׳ או ׳שלום׳?
בפרויקט בחרתי לעבוד עם הרשימה הלא מושלמת והמעניינת הזאת. בעוד שסוואדש עסק בצמצום, אני בחרתי לקחת כל מילה ולפתוח אותה, בניסיון לחשוף את עולמה הפנימי באופן אינטואיטיבי ורגשי. חקרתי כל אחת מהמילים, בדקתי מה היא מסמלת ומכילה עבורי, ולאחר מכן יצרתי אוסף סימנים עבור כל מילה אשר יכולים לשמש כסימנים צורניים ואוניברסליים, המנותקים מתרבות ספציפית, שפה או כתב.״
מנחה: עמית בן־חיים
nitzangw.myportfolio.com
fb.me/nitzan.goldrat
instagram.com/nitzangoldrat
נועה עופרי
ויצו חיפה
איזיבוק — ממשק אינטראקטיבי לקריאת מאמרים אקדמיים עבריים
״כסטודנטים נדרשנו לקרוא מאמרים אקדמיים מורכבים שאינם פשוטים לקריאה. על כן, לא מעט סטודנטים נרתעים מהתמודדות עם טקסטים אלה, והתוצאה היא פגיעה ברכישת ידע נדרש וחשוב. כשקראתי את הספר ״פוסטמודרניזם – או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר״, נתקלתי בהרבה מילים ׳גבוהות׳ בעברית ולועזית וכן ברפרנסים שהכותב הזכיר או השתמש בהם. מצאתי את עצמי תלויה בגוגל – כדי לעזור, לפרש ולהדגים מושגים לא רק ברמה המילולית אלא גם ברמה הויזואלית.
׳איזיבוק׳ היא פלטפורמה המאפשרת למשתמש לקרוא טקסטים קשים ביתר קלות, בחוויה ובהנאה.
הממשק עורך ומעצב מחדש את הטקסטים באופן כזה שקריאתו הופכת לחויה אינטראקטיבית למשתמש, באופן שבו הטקסט מונגש לו, ובאופן שבה הפלטפורמה מרכזת את כלל הכלים סימולטנית בזמן הקריאה, לבירור וסיוע בהבנת הטקסט.״
מנחה: נועה סגל
אורי הראל
שנקר
ביניים — פונט עברי פרמטרי
״משפחת פונטים פרמטרית עברית הבוחנת את מנעד האפשרויות שבין סריף לסנס. הפונט מתבסס על שלדי אותיות סריפיות שהיוו אבן פינה בטיפוגרפיה העברית. המשפחה מציעה פתרון עיצובי נרחב ומאפשרת שימוש, בנוסף לציר המשקל, בכל המרחב הסגנוני שבין שני הקצוות הטיפוגרפיים.״
הנחיה: יעל בוגן ויואב גתי
הנחייה טיפוגרפית: אלון קנצ׳וק וסטודיו RAG
אסתר תרי לוי
בצלאל
ג'אדיד אל אסלאם — המוסלמים החדשים
״סדרת פוסטרים טיפוגרפיים, שנעשו בהשראת שטיחים פרסיים מסורתיים, המסמלים את סיפורה של קהילת ׳אנוסי משהד׳: יהודי משהד, עיר הנמצאת בצפון־מזרח איראן, הסתירו את זהותם היהודית במשך 120 שנה והשתמשו בכלים רבים בינהם בכתיב יהודי־פרסי ששמו ׳ג'דידי׳ שעזר להם לשרוד בסביבה המוסלמית. הכתיב היהודי משהדי הינו נדיר ולא נחקר רבות וכיום ישנם אנשים בודדים שמכירים ויודעים לפענח אותו.
עבודתי אינה רק עבודה עיצובית אלא גם עבודת מחקר שפועלת לשימור, להעצמת וחשיפת הכתיב הג'דידי. הפוסטרים מכילים טקסטים מקוריים שנכתבו על־ידי בני הקהילה, בניהם שירה המוקדשת לחתן וכלה, מכתבים אישיים של האנוסים ושיר געגוע המוקדש לעיר משהד שנכתב לאחר העלייה לארץ ישראל. בנוסף לתוכן הטקסטים, יצרתי חיבורים חדשים בין הכתב הג'דידי וטכניקות הקליגרפיה הערבית שאופייניים לתרבות המוסלמית, ובין הטקסטים לצורות המסורתיות של השטיח הפרסי, שמכילות משמעויות וסימבוליות מסתוריות.״
מנחה: גילה קפלן
terrylevy.myportfolio.com
fb.me/terry.levy.7
instagram.com/terrrifik
שני וול
גורן
עדיין גרה עם ההורים — טיפוגרפיה מורכבת
״33% מהצעירים בישראל, בני 35-24 גרים עם ההורים. גם אני, שני וול, בת 28, עדיין גרה עם ההורים. בעזרת מערכים טיפוגרפים מורכבים, בדו־ממד ותלת־ממד, אני מתמודדת בפרויקט הגמר עם הסיפור האישי שלי ומתארת בקול ציני, אמיתי וכן את המחשבות, החששות והיתרונות בתוך מערכת היחסים המורכבת של מגורים עם ההורים.
(רק אל תזכירו לידם את המילה נכדים). ״
מנחה: ענת סאקס
אבנר אדן
HIT
״העולם הזה״ — פיינלי, עיתון לצעירים
״אחרי שהרגשתי שאף אחד מגופי התקשורת בישראל לא באמת מותאם לאופן שבו הדור שלי רגיל לצרוך תוכן, החלטתי לצאת למחקר על העיתונות בארץ כדי לנסות להבין מה היה פה בשנותיה הראשונות של המדינה. במהלך המחקר הגעתי ל׳עולם הזה׳ – שבועון ביקורתי ואנטי־ממסדי בעריכתו של אורי אבנרי ז״ל. השבועון עשה שימוש בכותרות סנסציוניות, טקסטים קצרים והמון תמונות ושילב בין מאמרים פוליטיים וחברתיים לבין תכני מין, רכילות והומור במטרה למשוך אליו צעירים. עכשיו, 30 שנים אחרי שהשבועון נסגר אי שם בתחילת שנות ה־90 – ׳העולם הזה׳ חוזר לחיים כממשק דיגיטלי למובייל שיהווה אלטרנטיבה מרעננת עבור אלו שמאסו בעיתונות המסחרית ורוצים דרך קלילה ועכשווית להתעדכן בחדשות ובכל מה שקורה סביבם.
כדי לשמר את ה־DNA הטיפוגרפי המטריף שאפיין את ׳העולם הזה׳, עיצבתי משפחת גופנים בהשראת הכותרות הידניות שהופיעו בשבועון המקורי, כאשר הדיגיטציה נעשתה תוך הקפדה על חוסר־השלמות שאפיינה את הטכניקה המקורית. ״
מנחה: עודד עזר
ארכיון פרס אאא
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2024
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2023
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2022
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2021
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2020
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2019
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2018
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2017
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2016
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2015
- זוכת פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2014
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2013
