שו"ת השאלון עם יותם בצלאל

המעצב יותם בצלאל לא אוהב את הכניעה לאמירה ׳זה מורכב׳ ומעדיף על פניה עשייה ותכליתיות. בשיחה איתו הוא מסביר למה זו לא רק סמנטיקה

מאת

יותם בצלאל נולד וגדל בירושלים. הוא בוגר בצלאל משנת 2002, ובמהלך השנים זכה בפרסים ומלגות על עבודותיו. בנוסף, יותם משמש כמרצה קבוע במחלקות לתקשורת לתקשורת בבצלאל ובשנקר. כיום הוא המנהל הקריאטיבי והבעלים של ׳סטודיו יותם בצלאל׳ שאותו הקים לפני 20 שנה. בעבודותיו הוא מגשר בין עולם מופשט, ערכי ומילולי לעולם של צורות, צבעים, חומרים ועקרונות טיפוגרפיים. כך הפך בצלאל למי שחתום על אינספור מותגים אייקונים בתחומי ההסעדה, המזון והלייף־סטייל, ביניהם ארומה ישראל, בירה שפירא, קפה BeanZ ורבים אחרים.

Studio

סטודיו יותם בצלאל

יותם, מה זה עיצוב בשבילך?

״מה שאני אוהב במקצוע שלי שקודם כל זה באמת עונה לי על התשוקה והחשק ליצור משהו חדש’ אבל בנוסף בכל פרויקט אני לומד ומכיר עולם חדש. לא הבנתי בקפה ולא ידעתי כלום על קפה, ומאז שעיצבתי כמה בתי קפה למדתי את התחום. כנ״ל בתחום היין, האוכל ואפילו דברים מוזרים כמו תחנות כוח גיאותרמיות. כל פרויקט לוקח אותי לעולם חדש ואני חייב להכיר וללמוד אותו. כאדם סקרן זה מקצוע סופר מעניין ואני כל יום מודה על זה שיש לי את העבודה הזו.״

״תהליך העיצוב הוא בשבילי כמו חידה או בעיה שצריך לפתור. הבנת הבעיה היא כמובן חלק גדול מהמחקר שצריך לעשות ומפתרון הבעיה – אבל מה שיפה בעיצוב שאין פתרון אחד ותמיד ניתן יהיה לשנות אותו או לשפר אותו. דרך החשיבה הזו של Form follows function – שהעיצוב בא לענות על צורך ולייצר פתרון – מנחה אותי תמיד. אני רואה בעיצוב תוצר לוואי של התהליך שאני עושה עם הלקוחות שלי ולא מטרה בפני עצמה. יפה זה לא מספיק.״

״אסתטיקה לא מעניינת אותי. בעולם העיצוב המסחרי האסתטיקה לבדה לא מחזיקה לאורך זמן וזה ההבדל בין מותגים אופנתיים חולפים לבין מותג שבאמת יושב על טריטוריה״

״לכן אשתדל תמיד לזקק, לתמצת ולנסח את העבודות שלי ולהבין הכי טוב את התחום ואת המקצוע של הלקוחות שלי. אם אני לא מבין מה הם עושים ומה הצרכים והקשיים שלהם (ושל הלקוחות), לא אעשה עבודה טובה. מטרתי בסוף לייצר תדמית לחברה שצריכה להתאים לחברה ולהפוך לפנים שלה.  לכן המיתוג הזה צריך להתאים לה ולספר את סיפורה ולא ליחצן את עצמו. המותג שעומד מאחורי העיצוב הוא המעניין ואסור שהעטיפה שלו תאפיל עליו.״

ראיה

״לשאול מעצב גרפי על ראיה זה כמו לשאול דייג את דעתו על הים. לדעתי הראיה היא בשימוש יתר בעולמנו, לגמרי אובר־רטייד אבל זה המקצוע. לטוב ולרע אנו חיים בחברה שמקדשת את הויזו׳אל, אבל ראיה היא גם התבוננות, חקירה, הבנה. ומה הייתי יכול לעשות בלעדיה? כנראה שהייתי מובטל ואומלל. כמי שסבל מקשיי למידה היא היתה המפלט שלי, להסתכל מהצד ולהתבונן.״

שמיעה

״השמיעה אצלי לא משהו. אולי הצלילה, אולי הצבא. אולי מהרמקולים במסיבות. לא מהחושים המחודדים שלי. הרבה פעמים זה לא שלא עניתי פשוט לא שמעתי.״

צליל

״הצליל של המק שהוא עולה. זה כנראה הצליל שהכי אומר ׳בוא ניצור משהו חדש׳. זה ככל הנראה הצליל שהיה כשאלוהים אמר ׳ויהי אור׳.״

פלייליסט

״ואחרי שהמחשב עולה אני בדרך־כלל מעצב לפסקול המורכב ממוזיקה אלקטרונית, דראם אנד בייס של ה־90 ופאנק־רוק של שנות ה־80. הרבה Joy Division ורעש. בזמן האחרון חורש על ניל יאנג. זה בשבילכם משהו קצת רגוע, וקצת פחות. עם זאת נגיד ביושר שאני לא איזה מבין גדול. אני אוהב גם שקט. כשהוא נמצא.״

״לשאול מעצב גרפי על ראיה זה כמו לשאול דייג את דעתו על הים״

מישוש

״את הזיפים – זה עוזר לי לחשוב. כשהם נעשים רכים מדי, אני יודע שצריך להתגלח. לעולם לא לאפס! חייב זייפים. חוץ מזה, אני חייב להיות חלק מהקליאשה: אני אוהב למשש נייר (וגם את הילדים שלי).״

ריח

״מבחינתי ריח הוא החוש הכי טהור, הכי מסתורי והכי עוצמתי. אולי כי לעומת השמיעה והראיה הוא הרבה יותר צנוע ולא ממוסחר. זה נחמד. כל ריח הוא זכרון של משהו. כל פעם שאני מריח, אני מרחיב את אוצר המילים של הזכרון. אני אוהב את זה וזה תמיד מרתק אותי לזכור ריחות. איך הריח כל־כך מדוייק וכל־כך מעורפל? מזכיר לי מקומות שהייתי בהם בילדות, ערים אחרות שביקרתי בהן. בקיצור אני מוצא עניין בלהריח דברים, לא פחות מלהתבונן, גם כמובן את ריח הדפוס.״

טעם

״ביומיומי – שניצל, שאני מכין.
בנוסטלגי – סלט חצילים, של סבתא שלי ז״ל.
באלוהי – פיצה מרגריטה, שהיא טובה, עם כוס יין.״

Yotam Bezalel Form

צורה + צבע

״אני אוהב את מצבי הביניים. בצבעים אני אוהב לבחור צבע שחלק יאמרו שהוא סגול וחלק יאמרו שהוא חום, או חלק יאמרו שהוא טורקיז וחלק תכלת. במקרה הזה ורוד וכתום. הצורה זה שאריות של סקיצות שעשינו לא מזמן בסטודיו. גם פה מצב גבולי של עיגול שנמתח ונהיה אליפסה או אפילו יכול להיות קו.״

המלצה

״כל מה שהסטודיו 'Land' עושה כל־כך יפה וחכם ומשובח. בדיוק מה שסטודיו לעיצוב מסחרי צריך להיות - המנהל האמנותי של המותג. זה בא טוב גם ניל יאנג.״

אות

האות עין

״האות עין. גם כי יש בה הרבה אופי, אני לא מעצב אותיות אבל בלוגוטייפים שעשיתי תמיד העין היתה מאוד קשה לפתור. היא יכולה להיות מרובעת, מעוגלת, אלכסונית. היא כזאת קצת עתיקה. וגם היא קצת בדיסוננס, לא הוגים אותה במילים כמו שצריך יותר. הבת שלי שעכשיו התחילה לקרוא שאלה אותי למה צריך אותה?״

״הייתי רוצה יכולת לבטא את העין הגרונית כמו סבא שלי ז״ל. לא כמו העי״ן ששומעים בשירים מזרחיים, זה משהו אחר.״

מילה

״מעצבנת אותי המילה הזו שפוליטיקאים, אנשי תקשורת ואפילו לקוחות אומרים: זה מורכב. בדרך־כלל מתכוונים – אי אפשר לעשות את זה, רד מזה. אל תכנס לזה. אבל למה לא? האריזה שהצענו, תהליך מדיני, כנסת בלי שחיתות? ברור שאפשר, זה פשוט דורש שאשכרה נעבוד בזה ולא רק נעשה כאילו.״

פונט

״אם הייתי צריך לקחת פונט לאי בודד הייתי לוקח את נרקיס תם. בתור מי שעובד במיתוג אני משתמש בהרבה פונטים וכל הזמן מחפש, אבל בנרקיס אפשר לכתוב הכל – טופס לביטוח, ספר מחזור לגן ומיתוג לבית קפה. סוס עבודה על־זמני. זו ה־Helvetica שלנו אין ספק. אבל אם הייתי רוצה להרים לפונט שלא זוכה לכבוד המגיע לו (כחלק מאפלייה מתקנת), הייתי בוחר בהצבי. לא משתמשים בו מספיק והוא כל־כך מודרני ונוסטלגי בו־זמנית. וגם יש גרסה טובה של הגילדה אז למה לא?״

אישיות

״המעצב שאני תמיד חוזר אליו, לעבודות שלו, לראינות איתו ולרזומה העשיר שלו – פול ראנד. אולי הוא האיש (ביחד עם עוד כמה חברים) שהמציאו את התחום הזה שהיום קוראים לו בטעות מיתוג. כנסו להתרשם מהאיש

שעות שינה

״זה ״מורכב״ כמו שאומרים. מצד אחד – צריך לישון. מצד שני – מה יש לי מלא מה לעשות!״

מקום

״לונדון. בכל מצב. כשהייתי צעיר בעבר, כשאהיה זקן בעתיד, וגם עכשיו בהווה. בתקופה הויקטוראינית, האליזבתנית, בשנות ה־60 וה־80, היום או בסרט מדע־בדיוני. למי שעוסק במקצוע שלנו ולכל אדם סקרן זה המקום. יש לי הערצה ומשיכה וסקרנות למקום הזה, כל פעם מגלים משהו חדש (אגב ריחות). מאוד מתגעגע לחזור לשם.״

זמן

״בעבר – בצלאל שנה א׳, אבי איזנשטיין מכיר לי את יסודות הטיפוגרפיה. ואני חשבתי שבאתי לבצלאל להיות מאייר, מאז חיי השתנו. בהווה – 12 בלילה כולם ישנים, שקט ואפשר לעצב בלי הפרעה.״

אי־בודד

״לא הייתי נוסע לשם בכלל, אבל אם כבר בודד אז שיהיה בודד. אביא איתי ספר היסטוריה ושניצלים.״

דסקטופ

Yotam Bezalel Desktop

 

כמה עבודות של סטודיו יותם בצלאל:

Aroma

BEANZ Cafe

Shapira

Binyamina Winery

Carmel

צילום: שחף הבר

עיצוב אריזות ״טחנות ישראליות״

לאתר של סטודיו יותם בצלאל