כמו בכל שנה, גם השנה אנחנו גאים להעניק את פרס אאא, שמטרתו לקדם ולעודד יצירה ומחקר בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית. הפרס מוענק בכל שנה לבוגרות ולבוגרים טריים מהמחלקות לתקשורת חזותית בארץ, שפרויקט הגמר שלהם עוסק באחד מהנושאים הבאים: תיעוד, שימור, היסטוריה ו/או החייאת השפה העברית; פיתוח פונטים עבריים; ועיצוב גרפי מקומי ראוי לשבח.
הפרס – מינוי שנתי לספריית הפונטים של אאא – יוענק השנה ל: ספיר ארזי, מתן יונטף, מיה אוולין ברודי, גל צמחוביץ׳, נועה ביו, רותם סימון ונֹגה באומס.
ברכות לזוכות ולזוכים!
ספיר ארזי
שנקר
אות, מכחול, שלט — תרגום שיטת לטרינג של שילוט אמריקני לשפה העברית
בפרויקט הגמר שלה, הציעה ספיר דרך לשמר שיטה של מלאכת־יד מסורתית בטיפוגרפיה לועזית באמצעות יישומה בשפה העברית. לפני המצאת הדפוס, היו אמונים על המלאכה מאיירים מוסמכים, בעלי מיומנות והבנה טיפוגרפית. את המקצוע למדו בארה״ב במכללות טכנולוגיות למסחר ולכן הטכניקה, הסגנון וטיפוסי האות הנפוצים לאיור השלטים התבססו על הסגנון האמריקני. כדי לפתח את השיטה בשפה העברית, עיצבה ספיר שלוש משפחות פונטים המושפעים מצורת העבודה עם מברשות יחודיות ושמקבילים לפונטים הנפוצים בלטינית. את מסקנותיה, את הפונטים, תהליכי היצירה והידע הנדרש לציור שלטים ריכזה ספיר במערך הדרכה לצייר השלטים המתחיל, הכולל חוברת ופוסטרים לתרגול.
מנחים: נדב ברקן וחן מכבי
sapirarzi.myportfolio.com
instagram.com/s.aparttt
fb.me/sapir.arzi
מתן יונטף
בצלאל
קופידון — עיצוב אות עברית קורסיבית
פרויקט הגמר ׳קופידון׳ הוא פונט עברי קורסיבי (רהוט), בעל פרמטר משתנה של זווית נטייה. הפונט מציע פרשנות עכשווית לסגנון כתיבה קליגרפי בעט ציפורן ובדיו (Pointed Nib). את תהליך העבודה על עיצוב הפונט החדש ביסס מתן על מחקר התפתחות סגנון ה־Pointed Nib בעברית ובלטינית במהלך מאה השנים האחרונות והשינויים שחלו בו עם הופעתן של טכנולוגיות חדשות.
מנחה: מאיר סדן
נועה ביו
מנשר
אות עברית חדשה — אותיות תלת־ממד
אנחנו רגילים לראות אותיות, מילים ומשפטים בדו־ממד. הדו־ממדיות מאפשרת לנו לזהות את האותיות במהירות ובכך ליצור קריאה רציפה ללא הפרעות.
הפרויקט של נועה מותח את גבולותיה של האות הדו־ממדית המוכרת אל עבר תפישה מרחבית תלת־ממדית המאפשרת להביט באות מכל הכיוונים. בפרויקט חקרה נועה את המאפיינים המייחדים כל אות שישאירו את זהותה ברורה גם כשהאות מקבלת ממד נוסף ופאות חדשות. המחקר מוצג בממשק אינטראקטיבי בו ניתן לקרוא על תהליך העבודה ולהתבונן באותיות ב־360 מעלות. בעזרת המחקר, בחנה נועה עד היכן ניתן למתוח את גבולות האותיות ומה קורה כאשר הן מקבלות נפח בחלל ממשי: האם הן עוברות את מבחן הקריאות או שהן מקבלות חיים משל עצמן?
מנחים: מאיר סדן והילה שאלתיאלי
מיה אוולין ברודי
שנקר
האבוקדו האחרון — מחווה ויזואלית וחידוש אובייקטים קיבוציים
הפרויקט של מיה הוא מחווה ויזואלית למיתוס הקיבוץ. בעזרת השראות כמו שלטי הקיבוץ של שנות הארבעים והחמישים, דוד טרטקובר ושמואל כץ, נתנה מיה אינטרפטציה חדשה לאובייקטים המזוהים עם המקום. בתוך הפרויקט הטמיעה מיה את פונט ׳שיבולים׳ אשר יצרה בקורס אותיות במהלך הלימודים בהנחיית אברהם קורנפלד. בעזרת קריצה ביקורתית לצד אהבתה למקום בו גדלה, מציגה מיה את מורכבות המקום על שלל מאפייניו.
מנחים: נדב ברקן וחן מכבי
נֹגה באומס
אמונה
רַוָּקוּת (שם זמני) — ספר שירים בשילוב לטרינג ידני ופרשנות טיפוגרפית
בפרויקט הגמר שלה, עוסקת נגה בנושא הרווקות מנקודת מבטה, בדרך המעוררת אמפתיה. בפרויקט היא בוחנת את האפשרות לכתוב שירה בדרך אחרת: לא רק טקסטים מנוקדים מיושרים לימין בפונט פרנק־ריהל, אלא דימויים קליגרפיים המשרתים את המסר העולה מתוך המילים עצמן. המילים האלו מתארות את הרגעים ואת התחושות שלה לפני, אחרי ותוך כדי הניסיונות למצוא את האחד. במהלך הזמן הבינה שיש להן יכולת לתת מקום גם לרווקות אחרות, לכן החליטה להניח אותן כמו שהן עם הזווית הטיפוגרפית שלה: ״כי הרווקות יש בה מן התלישות בכל מקרה, ואני רוצה ליצור מרחב שיש בו את האפשרות להיות בודדה אבל ביחד״.
מנחה: נופר דסקל
גל צמחוביץ׳
גורן
גמיש — משקל חדש הבודק את גבולות הגשטלט באות העברית
הפרויקט של גל מתעסק בצורניותה של האות העברית: עד כמה רחוק ניתן להגיע לחוסר קריאות תוך התבססות על גשטלט שקיים בתוך האות. למסע הזה יצאה גל עם סקרנות רבה על איך אנו יכולים לצרוך אות עברית ומתוכו גילתה משקל שלם שעובד על ריווח פנימי של האות ונשען על גשטלט האות העברית. המשקל הגמיש נועד להחליף את המשקלים שאנו מכירים היום, ולתת יותר מקום לריק שנמצא באות העברית ואיך היא ממלאת את החסר.
מנחה: שביט יעקב
רותם סימון
HIT
שָׂא בְּרָכָה — הקעקועיה היהודית הראשונה
הפרויקט של רותם מחייה את חותמי הברכות המאגיים שהיו נהוגים בתקופת היהדות המקראית כקעקועים טרם האיסור ההלכתי. רותם יצרה סמלים ייחודיים המשלבים עולם תוכן יהודי, אמוני יחד עם תרבות עכשווית וצעירה. הפרויקט כולל 24 סמלים יהודים מתוך עולם היודאיקה – קמעות, כתובות, תפילות, תשמישי קדושה, בתי כנסת, שערים ועוד. את האלמנטים איירה רותם בסגנון ובשפה ייחודית ובהמשך פיתחה שיטה שמחברת בין כל האלמנטים על־ידי קביעת נקודות ממשק לכל אלמנט המאפשר חיבור אינסופי בין הצורות – ליתר דיוק 12,144 אלף צירופים אפשריים. השיטה מאפשרת לכל אדם ליצור את סמל הברכה הייחודי והאישי שלו.
מנחה: פרופ׳ תמיר שפר
ארכיון פרס אאא
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2024
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2023
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2022
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2021
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2020
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2019
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2018
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2017
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2016
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2015
- זוכת פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2014
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2013
5 תגובות
לטעמי ספיר פיספסה, נושא טוב תוכן וביצוע שטחיים מאוד,
גם מתן לא קלע בול, שוב, נושא טוב הביצוע/תוצאה לא מספיק מעניין.
כמה כישרון!
כולם משובחים בעיניי. איזה כשרונות. תצליחו!
וואו! איזה יצירתיות
וואו! אל תספיקו להפתיע