הגדות גרפיות ששווה להכיר – חלק ד׳

חנה אריון נולדה בשנת 1922, עלתה עם משפחתה בעלייה הרביעית וגדלה בתקופת תל־אביב הקטנטנה. היא התחנכה בתנועת הנוער ׳גורדוניה׳ ומשם המשיכה לקיבוץ גזר. היא למדה הוראה ועסקה כמורה ומחנכת במשך כ־40 שנים. בשנותיה הבוגרות כתבה שלושה ספרים המבוססים על יומנים, מכתבים ושירים בהם מתוארים חיי משפחתה במזרח אירופה, בארץ ישראל ובאמריקה.

חנה היא סבתה של חברה קרובה והיא מארחת אותנו בדירתה בחולון, כשאוסף ההגדות שלה מוצג לראווה בכניסה. לחנה אוסף הגדות הכולל עשרות הגדות מתקופות שונות, והמגוון רב. אני מתיישב ומתחיל לסקור את האוסף, מגלה כמה סגנונות שכבר הופיעו במדור הזה בשנים הקודמות, ומתחיל למיין ולברור את ההגדות שאציע לקמן.

זו השנה הרביעית שהמגזין מתמקד באחד מן הספרים המפורסמים ביותר ביהדות. בשנים קודמות כתבנו על הגדות מודרניות מעוצבות, הגדות היסטוריות שחשוב להכיר והגדות מאוירות מיוחדות. השנה המדור מאחד כוחות עם מדור האוסף שלי ומציג חמש הגדות פסח שונות בייחודן, מתוך האוסף הפרטי של חנה אריון.

איור מתוך הגדת איחוד הקבוצות והקיבוצים

הגדת איחוד הקבוצות והקיבוצים - הגדת יעקב אלוני

הגדה זו יצאה לאור בשנת 1965 בעבודתם המשותפת של המאייר יעקב אלוני וסטודיו רולי שעיצב את הפן הטיפוגרפי. אלוני נולד בעין חרוד, שירת כצוללן ולמד במכללה לביטחון לאומי. הוא למד בבצלאל ובחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית. במהלך חייו היה צייר ובין היתר עסק בפיתוח משחקי חשיבה, לשימוש מתחת לפני המים.

סטודיו רולי הוקם ע״י גֶרד רושטילד וזאב ליפמן, מבוגרי המחזור הראשון לגרפיקה בבצלאל. הסטודיו התפרסם בעיקר בזכות הספר ״כתב עברי אמנותי״, וגם בכרזות הטיפוגרפיות שיצר, כשמבין המפורסמות הן הכרזה של חברת "ארטיק", כרזת "חבל על כל טיפה", ו־"הצנחנים קוראים לך, התנדב!". רוטשילד אף כיהן כנשיא אגודת הגרפיקאים הישראלית בשנים 1954 – 1969.

כפולה מתוך ההגדה

הגדת שלזינגר - Jos. Schlesinger

ההגדה הודפסה במקור בגרמנית בבית הדפוס של משפחת שלזינגר (שהדפיסו בעיקר ספרי קודש יהודיים), בוינה, שנת 1929. ההגדה כללה איורים צבעוניים שאייר דר. פיליפ שלזינגר וג׳וסף גנז, ביניהם תוכלו למצוא את האיור של שלושת הרבנים שהיו מסובים כל הלילה בבני־ברק. ההגדה באוסף הזה הודפסה באוסטריה כעשור אחרי המהדורה הראשונה (רק בשנת 1938), ומתבססת על הגדת שלזינגר אך בשילוב נוסח עברי וציורים של Bloch István, צייר הונגרי שפעל לאורך שנות ה־30 של המאה הקודמת.

שער מאויר מתוך ההגדה

הגדת החירות וחג האביב - קבוצת הדסה

ההגדה הזו נדירה במיוחד לא רק בגלל עשרות השנים שעברו מאז שהודפסה (1941), אלא משום שזו הגדה שהודפסה ונכתבה בין היתר על ידי חברי קיבוץ גזר. למעשה מדובר בהגדה שחנה השתתפה בכתיבתה ועיצובה. חנה מספרת שההגדה הודפסה על ניירות משי בגלל חוסר בנייר רגיל, עובדה הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהדפסה המטושטשת. דבר מעניין נוסף, בגלל שמדובר בכתיבה עצמאית והעתקים ידניים, אפשר לראות שינויים קלים באותיות ובציורים השונים בין עותק לעותק. חברי הקבוצה כתבו ואיירו בסגנונות כתב ודפוס שונים ומגוונים על דפים לבנים ושאר הטקסט הודפס בדפוס בלט על דפים כחולים, והדפים נאגדו בסיכות שידוך.

כפולה מתוך הגדת להקת האירוסים

הגדת להקת האירוסים - קיבוץ בֵּית אַלְפָא

להקת האירוסים הוקמה לפני כ־40 שנים (במקור בשם זמרי בית אלפא). ההגדה אשר הופקה והודפסה עבור הלהקה משלבת ציטוטים וניסוחים המתייחסים לאופי הקיבוץ, לצד הוראות ומראי מקום לביצוע שירים וריקודים פרי הלהקה. עיצוב ההגדה מבוסס חלקית על העיצובים והקליגרפיה של שמואל כ״ץ ביחד עם איורים ועיצובים עצמיים.

כפולה מתוך הגדת ורשה

הגדת לימוד ורשה - הגדה אֳמָנוּתִית וּמַדָּעִית

ההגדה שללא ספק נחשבת לאהובה ביותר מבין האוסף. ההגדה כוללת בֵּיאוּר והסברים מאת חיים אהרן קפלן, מחנך יהודי אשר גדל ברוסיה ופולין באווירה יהודית מסורתית שהלשון העברית הייתה שגורה בה. היומן שכתב בגטו ורשה נחשב לאחד מן המסמכים החשובים על חיי היהודים בגטו, מאחר שנכתב כעדות ראשונית של תושב המקום. קפלן נספה בטרבלינקה באוגוסט 1942. ההגדה הודפסה בשנת 1924 בהוצאת ׳למוד׳ שבוורשה. ההגדה מאופיינת בסידור של מספר סגנונות גופני בלט, המשלבים אותיות רגילות ורחבות המודפסות בדיו שחור, לצד איורי תחריט וקליגרפיה המודפסים בדיו אדומה.