הממשק הניסיוני של בוגרת בצלאל לבחינת פונטים פרמטריים

רוני גינוסר החליטה לבחון כיצד יראה הממשק שיעזור לנו לבחור ולהוריד את הפונט הפרמטרי שיתאים לנו ביותר בסקאלת האפשרויות הבלתי נגמרת שמעניקה לנו הטכנולוגיה החדשה הזאת

לפני כשנתיים יצאה לעולם טכנולוגיה חדשה - פונטים פרמטרים. לאור המאפיינים החדשים שנוספו לקובץ הפונט להורדה, עולה השאלה האם גם אופן התצוגה והבחירה של הפונט, כחלק מתהליך השיווק שלו, צריכים להשתנות. בחינת הנושא היווה נדבך חשוב במחקר שלי אודות הנגשת עיצוב פרמטרי למעצבים, במסגרת לימודיי במעבדתו של ד"ר עמית צורן בתוכנית לחקר ממשק אדם־מחשב באוניברסיטה העברית. המעבדה מורכבת מאנשי אמנות ומחשבים המתעסקים בשאלה כיצד ניתן להנגיש טכנולוגיות דיגיטליות לאנשי קראפט, מקרמיקאים ועד לשפים מולקולרים, על ידי בניית כלי עבודה. תזה זאת תשולב בפרוייקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית קובי לוי, במסגרת התוכנית המשולבת של בצלאל והעברית.

לאור ריבוי השקות של פונטים פרמטרים לאחרונה, עולה השאלה - כיצד צריך להיראות הקטלוג שלהם?

מתוך המחקר הגעתי להצעת כלי לבחירת מאפייני פונט עבור המעצב הגרפי. פונטים פרמטרים, הנקראים גם פונט וריאבילי או בשמם הרישמי OpenType Font Variations, הוצגו לעולם במטרה להאיץ את האינטרנט. לקריאה מורחבת בנושא אני ממליצה לקרוא את הודעת ההשקה. בקצרה - הרעיון הוא שבמקום קובץ פונט לכל משתנה טיפוגרפי, לדוגמא, משקלים שונים, ישנו קובץ פונט יחיד שכל פעם מוגדר לו ערך אחר לכל משתנה טיפוגרפי. פחות קבצים בכל אתר משמע פחות זמן טעינה לאתר - וכך הטלפון החכם שלנו יכול לטעון אתרים מהר יותר. במקביל לפן הפרקטי, נוצר כלי עיצובי חזק. מצד אחד הטיפוגרף שיכול לעצב משפחת פונטים (Typeface) כמערכת המוגדרת ע״י גבולות גזרה, במקום מופע יחיד של הפונט במשקל מסוים. מצד שני, למעצב הבוחר פונט, יש את האפשרות להתאים את הבחירה לצרכיו.

קטלוג דיגיטלי המציג סליידרים לשליטה בגודל בפונטיית BLACK

לאור ריבוי השקות של פונטים פרמטרים אל אוויר העולם לאחרונה, עולה השאלה - כיצד אמור להיראות קטלוג אותיות של פונט פרמטרי? למעשה מאז מהפכת הדפוס, צורת קטלוג האותיות כמעט ולא השתנתה. קטלוג מודפס עם גדלים ומשקלים שונים ואליו הצטרפו הסליידרים באתרי האינטרנט, לפני כעשרים שנה, בעיקר כדי לשלוט בגדלי הפונט המוצג.

סליידרים רבים בחלון הפונט הפרמטרי יעמיד אותנו בפני 'פרדוקס הבחירה', פשוט לא נצליח לבחור

אנחנו נתקלים בסליידרים בשלל מקומות בממשק עם טכנולוגיה, נאמר בבחירת ווליום, שכן הם מאפשרים לנו לבחור פרט מתוך טווח רציף של אפשרויות; טווח שבתיאוריה הוא אינסופי או לפחות מאוד גדול. בסביבת העבודה היומיומית שלנו, כאשר מעוניינים לבחור פונט, לרוב נבחר מתוך רשימת גלילה. כיום האתרים המציגים פונטים פרמטרים משתמשים בסליידרים, מהסיבות שצויינו קודם. מספר הסליידרים יהיה בהתאם לכמות המשתנים הקיימים בתוך קובץ הפונט (לדוגמא ציר הרוחב וציר הגובה. דוגמאות נוספות תוכלו לראות כאן וכאן).

בשלב זה עולה בעיה: שימוש בסליידרים, בפרט כמה במקביל, יוצר כמות בלתי נתפסת של אפשרויות. זהו ׳פרדוקס הבחירה׳ - כשיש מולנו יותר מדי אופציות ואנחנו לא מסוגלים לבחור מתוכן: אנחנו משחקים בכל הסליידרים שמופיעים באתר, אומרים ׳מדליק!׳ סוגרים את האתר ובוחרים בפונט האהוב עלינו.

חלון בחירת צבע בתוכנות אדובי

אך מה יקרה אם נציג את האופציות באופן שונה? מה אם נשתמש בעיקרון שמוכר לנו: בחירה ויזואלית מתוך סקאלה קבועה של אופציות. בדומה לאופן בו אנו בוחרים צבע בפוטושופ - ישנו ריבוע עם סמן שאיתו נבחר את מה שויזואלית מתאים לנו ביותר, ואז נלך "לעדן" את הבחירה עם הקלדה ידנית של ערכים. אם נרצה נוכל גם להקליד מראש את הערכים. השליטה היא שלנו, כמעצבים.

חיפשתי להכיל את רעיון חלון בחירת הצבעים מפוטושופ עבור חלון בחירת הפונטים, ולבנות על פיו כלי לבחירת פונט פרמטרי בעל ערכים נבחרים ספציפיים, תוך שמירת הכלים הקיימים בממשקי בחירת פונט. משום שהמשתמש בכלי הוא איש מקצוע, הוא בעל השליטה בו: מהגדרת נקודת הפתיחה לשיטוט, דרך בחירת נקודת ההתמקדות ועד כמה אופציות ודקויות הוא מעוניין לראות. לאחר בחירת מוקד העניין, כמו בבחירת הצבע ממקודם, אפשר לעדן את הבחירה על ידי שימוש בסליידרים. לבסוף - ניתן להוריד את הפונט ולהשתמש בו כקובץ ttf רגיל.

להתנסות בממשק (הדפדפן האידיאלי להצגתו הוא כרום).

לסיום, מספר ענינים חשובים נוספים שעלו עם השימוש בממשק. שאלה ראשונה שעלתה היא ״איך קוראים לפונט?״ כרגע אין לו שם, אז לבינתיים כל אינסטנס מקבל כשם את הערכים הספציפיים של שלושת המשתנים היוצרים אותו: משקל, סוג קונטרסט וכמות קונטרסט. לדוגמא: אלמוני צר 40.6.2. זוהי גם הנקודה להודות לדניאל גרומר מסטודיו פונטף על ההירתמות לעזרתי בפרויקט, ועל כך שאפשר לי להשתמש בניסוי טיפוגרפי שהוא עושה, על בסיס התיאוריה של Gerrit Noordzij מ־1985, אשר קישרה בין סגנונות טיפוגרפיים שונים (למשל דוד, פרנקריהל ומרים).

קוביית Noordzij שיצר דניאל גרומר

שאלה או הערה נוספת שעלתה גם היא רבות - ״אין פה מושג מה לעשות פה אם את לא מסבירה לי״ (או ״חסר אונבורדינג״) - נכון, הכלי נבנה כאמור כחלק ממחקר, ולחודשים הקרובים משמש, לטוב ולרע, רק לטובת המחקר. יש לי עוד כוונה להמשיך לפתח אותו ולהוציא גרסא משופרת- עם יותר פיצ׳רים ושיפורי ממשק, אך זה ייקח זמן. בנתיים יש את הגיפ המצורף כהסבר.

ושאלה אחרונה: ״המחשב שלי מדליק מאווררים אחרי שהייה קצרה באתר״/״יורד לי קובץ טקסט ולא ttf בלחיצה על הורדה״ - ייתכן בהחלט, ראה תשובה קודמת.