השלט שהפך לפונט

אברהם נוכח לדעת שהוא מוקף מכל עבר בשלטי כניסה, אז הוא החליט לעצור בצד ולצלם. בסוף נולד פונט

רציתי לספר לכם על פרויקט חדש־ישן של אאא שנקרא שלט כניסה. הכל התחיל לפני שבע שנים כשלקחתי שנת שבתון ועברתי עם זוגתי דאז, למושב בשרון. פתאום שמתי לב לתופעה מעניינת (והגיונית בסה"כ): מסתבר שכמעט כל יישוב בארץ – בין אם זה עיר, כפר, מושב או קיבוץ – מתהדר בשלט כניסה ייחודי. ולעיתים אף יותר משלט אחד. הייחודית הזו, כך שיערתי, היא תוצאה מכך שפעמים רבות השלטים האלה נעשו על ידי תושבי המקום: בעלי מלאכה שהשקיעו מזמנם ויצרו את אותיות שם המקום עם נימה אישית. גיליתי כי השלטים מאפשרים ללמוד משהו על התרבות הישראלית ולקבל עוד ממד מעניין שלה. ומעבר לקיטלוג האנתרופולוגי מה שעניין אותי בשלטים היה הטיפוגרפיה, הצורניות והנוף.

התחלתי לצלם את השלטים, בשנת 2010, ולהעלות אותם לבלוג שהקמתי שענה לשם "ברוכים הבאים". שנה לאחר מכן התחלף שמו ל"שלט כניסה". האוסף המתהווה העניק לי הזדמנות לחבר בין שתי אהבות שלי: טיפוגרפיה, וצילום. עם הזמן הארכיון הלך וגדל, ובשלב מסוים הבנתי שלא אספיק להגיע לכל 1,400 ± היישובים בארץ. אז החלטתי לפתוח את הפרויקט ולהפוך אותו לשיתופי. היוצרים יעל שגבאורי זקהםאלה סברדלוב קרן ורן שנברגר היו הראשונים לאסוף את מצלמתם ולהצטרף. גם הם יצאו לסקור את הארץ מצפון עד דרום וממזרח עד מערב לטובת הפרויקט.

פונט גידי־בי שיצא מתוך שלט הכניסה של מושב כפר גדעון. נמצא בתהלי פיתוח ראשוניים

הנקודה הטיפוגרפית

כאשר זוהה הפונט איתו עוצב שלט הכניסה של הישוב הוא נרשם (בעזרתו של אלעד מדן) ותועד בבלוג, אך לפעמים, הפונטים עוצבו במיוחד לטובת השלט באופן פרטני. כאשר העשייה הטיפוגרפית היתה ייחודית ומעניינת, נוסף איתה ערך נוסף מעבר לצילום ולתיעוד ברמה הארכיונית. החלטתי לבדוק מה קורה כשמרחיבים את האותיות של השלט למערך מלא של אותיות האלפבית. וכך עשיתי עם שלטים רבים – כדוגמת עין זיוון, כפר גדעון (בשיתוף עם שביט יעקב) ואלוני הבשן. האותיות שנוצרו נתנו איכויות טיפוגרפיות משמעותיות והפיחו בשלטים חיים בדרך להיותם פונטים אמיתיים ביום מן הימים.

משלט הכניסה למכמורת ועד לפונט מכמורת

דוגמא לתהליך מלא כזה הוא השלט של מושב מכמורת שהפך לפרויקט טיפוגרפי גדול עבורי, ועליו עבדתי למעלה משנה. התחלתי מטרייסינג של ששת אותיות השלט – שעוצב ע"י בן המושב אריק קורקין בשנת 2000. ובהמשך עיצבתי את כל אותיות האלפבית. אך עדיין הפונט הרגיש לי מאד גולמי – האותיות היו בעלות קצוות גנריים והזוויות היו חדות ולא נעימות. הבנתי שיש עוד עבודה רבה לפני. להמשך העיצוב של האותיות גייסתי מקורות השראה של פונטים עבריים קלאסיים כמו גופן אהרוני ואותיות עץ משנות ה־40. הפתרון שמצאתי לזויתיות הנוקשה היא עיגול הפינות בחלק מהאותיות, איחוד בין פרופורציות האותיות והקצנת היחס בין גבעולי האות לבין הגגות והבסיסים. בסופו של דבר עיצבתי פונט דו־לשוני בעל ארבעה משקלים פלוס כמה אופן־טייפ פֿיצ׳רז שימושיים. פונט מכמורת הושק חגיגית בחנוכה התשע"ז.

אם מכמורת הוא פונט יציב ואסרטיבי, מכמורת מעוגל הוא אחיו הצעיר והשובב

היום, כחצי שנה אחרי ההשקה, סיימתי לפתח למכמורת חבר חדש וצעיר – מכמורת מעוגל. כן, מדובר באותו הפונט, אבל עם לוּק מעוגל ושובב. אם מכמורת הוא פונט יציב ואסרטיבי, מכמורת מעוגל הוא אחיו הצעיר והקליל, אך במקביל הוא שומר על מבנה אות יציב ובטוח. מכמורת מעוגל כולל שלושה משקלים: לייט, רגיל ובולד, וכמו מכמורת, תומך בעברית, אנגלית ולמעלה מ־100 שפות לטיניות.

וכך זה התגלגל... שש אותיות של שלט הכניסה של מושב מכמורת הפכו לפונט דו־לשוני, ובהמשך גם לפונט מעוגל:

השלטים מאפשרים ללמוד משהו על התרבות הישראלית ולקבל עוד ממד מעניין שלה

השתתפות בפרויקט שלט כניסה

הארכיון של "שלט כניסה" מונה עד־כה 446 שלטי יישובים – שזה אומר שכבר הספקנו לצלם את שלטי הכניסה של שליש (!) מכל היישובים בארץ. מסעות התיעוד ברחבי הארץ כרוכים בזמן רב ובעלויות כספיות לא מבוטלות. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אני רוצה להציע לכם להצטרף אלי ואל יתר האנשים שמצלמים את השלטים ולשלוח צילומי שלטים משלכם לאחד מהישובים שטרם צולמו. נשארו עדיין 954 שלטים שלא צולמו - כך שהמלאכה עוד רבה. בואו להיות חלק מפרויקט הארכיון התיעודי הזה – בפעם הבאה שאתם נוסעים לבקר את ההורים, מתארגנים לטיול סופ"ש בצפון או לצימר בדרום – קחו איתכם את המצלמה הטובה וחפשו את שלטי הכניסה.

משתתפי פרויקט שלט כניסה: יעל שגב, אורי זקהם, אלה סברדלוב קרן ורן שנברגר.

שלט כניסה לאלוני הבשן

שלט כניסה לטמרה

שלט כניסה לבית שמש

שלט כניסה לפרדסיה

שלט כניסה לכפר כנא


יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.


Ù הוספת תגובה

8 תגובות על השלט שהפך לפונט

זאב הררי

מתן גושפנקה ל"עיצובים" עממיים של שלטי ישובים, ברובם סתמיים בהיבט הטיפוגרפי, יכול להיות מאומץ גם לשלטי בעלי מלאכה בדרום תל אביב, או בשוק הישן בכל עיר פיתוח. על פניו נראה שהפרויקט מנסה "לאכוף" ביטוי שולי, ילדותי וחסר ממד תרבותי מקומי ממשי, על המרחב הטיפוגרפי המקצועי. מהיכרותי שלטים רבים בכניסות לישובים, רובם אינם ראויים להתייחסות רצינית, אם כי פה ושם מוצאים שלטים מושקעים, שהם חלק ממערכי שילוט הכוונה בתוך הישוב, שאף מתכתבים עם הסביבה האדריכלית, הנוף והאופי החברתי של הישוב.
עולה תהייה נוספת: האם מותר למעצב פונטים לאמץ רעיון, גולמי ככל שיהיה, המבוטא בשלט מקורי במספר אותיות, ולפתח את מקור ההשראה הזה ללא הסכמת יוצר השלט. עלעול בקטלוגים של מעצבי פונטים מגלה שחלקם אכן קיבלו השראה רבה מפונטים ישנים, שהופיעו בכרזות, בספרים ובכתיבה תמה, וגאים ב"העתקה".

מנדי

מגניב!
שמעתי אותך בהרצאה ושם סיפרת שאתה "הולך" לפתח מהשלטים הללו פונטים...
כמה כיף שאתה מגשים את חלומותיך... מחכים להמשך...
(אגב, אני חושב שזה הושק בתשע"ז ולא תשע"ו)

זאב הררי

מעבר לביקורת העניינית על שלטי הישובים כהשראה לעיצוב פונטים, פיתוח הפונט "מכמורת" לכשעצמו מרשים ביותר, ובכלל אברהם קורנפלד מציג עבודות עיצוב נפלאות. כמו שאומרים: אין עליו!

    תודה על הביקורת העניינית. אני חושב שאין בעיה לקחת השראה מטיפוגרפיה קיימת כנקודת בסיס, כל עוד מגיעים בסוף למקום חדש. אתה יכול לראות למעלה שפונט מכמורת שונה מאד מהמקור שממנו יצאתי.

תגובות פייסבוק