ביום שהמציאו את האינפוגרפיקה

לקחנו על עצמנו משימה קשה ומאתגרת - לדבר על אינפוגרפיקה עם הרבה מילים וכמעט בלי דוגמאות גרפיות, אבל שווה להישאר, בסוף יש הפתעה

מצגות, כתבות בעיתונים, אפליקציות ספורט וניתוחי שוק הם רק חלק מן המקומות בהם נפגוש בתופעה הגרפית המרתקת הזאת: האינפוגרפיקה. למרות שהיא נראית מאוד מגניבה וטרנדית, במיוחד מאז שקיבלה את הקווים המאפיינים מן העיצוב השטוח - המטריאל־דיזיין של גוגל, היא למעשה כבר מבוגרת מאוד, בת יותר ממאה - ומסתבר שלא שינתה את פניה באופן משמעותי.

זוהי קבוצת סמלים גרפיים שייצגו נתונים כלכליים בהקשר מרקסיסטי

למרות שניתן להבחין בצורות שונות של עיצוב גרפי המשמש להעברת נתונים מתמטיים החל מהמאה ה-17, מיוחסת דווקא ל"איזוטייפ" הבכורה כעיצוב האינפוגרפי הראשון. איזוטייפ או באנגלית Isotype (בתרגום חופשי: סימן זהה) - היא שיטה של הצגת יחסים חברתיים, טכנולוגיים, ביולוגיים והיסטוריים בהקשרים כלכליים אך באופן גרפי. מדובר למעשה על קבוצות של סמלים גרפיים שייצגו נתונים יבשים מתוך השיטה הסוציאליסטית בעלת השורשים המרקסיסטיים המכונה "שיטת וינה".

הכוחות הפועלים בעולם, על פי שיטת וינה. לוח אינפוגרפי המחלק את גזעי העולם לפי מדינות

השיטה פותחה על ידי הכלכלן האוסטרי אוטו נוירת והוצגה בעזרת המעצב הגרמני־הולנדי גרד ארנץ בעשרות כרזות שנתלו במוזיאון לחברה ולכלכלה בוינה, ולאחר מכן בתערוכה נודדת בכל העולם הקומוניסטי, החל משנת 1925. כאמור, על מנת לייצג נתונים כלכליים מורכבים ו"משעממים" הוחלט ליצור שפה פשוטה ותקשורתית באופן גרפי שתקל על הבנת המידע היבש. מעבר לכך, היא התאימה לתפיסה המדעית של ניורת הקובעת כי ניתן לאחד את כל המדעים למדע אחד ולייצג אותו בשפה אחת, מובנת לכל.

המעצב הגרפי גרד ארנץ במהלך עבודתו

גרד ארנץ שימש בצעירותו כמעצב גרפי בעיר דיסלדורף. בין יתר עבודותיו, יצר תחריטי עץ המתארים את הפעילים הקומוניסטים בעיר ועבודותיו פורסמו במגזין סוציאליסטי, בהן הבחין נוירת ושכר אותו לעבודה על התערוכה. ביחד הם יצרו 100 לוחות מידע גרפיים שהכילו כ־4000 סימנים גרפיים (פיקטוגרמות). בנוסף לכך, אחד הניסיונות להקל על הבנת השיטות היה באמצעות יצירת אנימציות פיקטוגרמיות פשוטות.

אחת הסיבות המרכזיות לבחירה בעיצוב הפיקטוגרמי הייתה הרצון ליצור שפה אוניברסלית שתעביר את הרעיונות המרקסיסטים לכל העולם. זוהי למעשה ההתחלה של האינפוגרפיקה המודרנית. הכללים והסטנדרטים אותם קבע משמשים עד היום להגיון הגרפי של אינפוגרפיקה בכל העולם: אם למשל מצוין אדם - אז זוהי רק סילואטה מלאה ומינימלית של אדם - וכל הוספה של פרט משמשת לייצוג חדש - לדוגמא כובע - משמעותה אדון. הטכניקה בה עבד גרד היתה הדפס בחיתוך לינוליאום - מה שהעניק את משטחי הצבע המלאים לאייקונים - עקרון נוסף הנשמר עד היום.

גלופת לינולאום מימין ומשמאל האייקון שעוצב ע"י ארנץ

מתוך לוחות התערוכה יצא לאור הספר 'אטלס לחברה ולכלכלה' בעיצובו של ארנץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו אנשי צוות התערוכה להולנד ובריטניה, שם המשיכו את פועלם שנשמר במוזיאון העירוני של האג ובאוניברסיטה של רדינג באנגליה עד היום.

ברוח העיצוב הפיקטוגרמי של איזוטייפ ובהשראתה נוצר גם הפונט אלמוניקונים. זהו סט של 300+ אייקונים שימושיים במיוחד למעצב העברי והבינלאומי. הסמלים עוצבו ופותחו ע"י סטודיו אאא במהלך השנים מתוך צורך לאייקונים פשוטים ושימושיים. תוכלו לראות אותם בפעולה באתר זה. הסט כולל סמלים בנושאים: טכנולוגיה, טבע, תרבות עברית, יהדות, תחבורה, משרד, חיצים, וכמו כן סמלים של כל הרשתות החברתיות הנפוצות. סט האלמוניקונים מתעדכן אחת לכמה זמן באייקונים חדשים (מוזמנים להציע לנו רעיונות לעוד אייקונים נחוצים) - השדרוגים הם ללא תוספת תשלום.