ישנם מעט מאוד גופנים עבריים־סריפיים שעובדים טוב לצד גופנים לטיניים־סריפיים. ומכיוון שכיום הפופולריות של מילים לטיניות עולה בקצב מהיר והן הופכות להיות חלק בלתי נפרד מהשפה שלנו – החלטתי להתגייס למשימה. כן, גם אני מצטרף למרוץ החלל של פיתוח הגופן המחליף לפרנק־ריהל.
הצבתי לי למטרה לפתח גופן לטקסט־רץ שיהיה נעים מאוד לקריאה, הן על גבי מסכים והן בתצורת הדפסה, וישמור על העושר הצורני ועל הסגנון הייחודי של האותיות העבריות הקלאסיות שאני אוהב כל כך. במקביל ביקשתי להגיע למחוזות חדשים של צורת האות הכתובה, רציתי ליצור אות חדשה ועכשווית – כזאת שתוכל לעמוד ביציבות, בנאמנות ובגאוות מולדת מול אותיות לטיניות שתלטניות. והכי חשוב, רציתי גופן שלא ייראה ארכאי או קדוש.
תהליך העבודה
במשך תקופה של כשלוש שנים עבדתי על פיתוח הפונט סינופסיס. מרגע שהתחלתי לעבוד על הפרויקט ועד היום הוא עבר דרך ארוכה של שינויים ופיתוחים. בתחילת הדרך שאבתי השראה בעיקר מגופן הדסה, ועם הזמן התחלתי לשלב בו אלמנטים מגופנים נוספים כמו פרנק־ריהל, נרקיסים וקורן. לכל אורך התהליך התבוננתי בגופנים לטיניים קלאסיים – טיימס, ג'ורג'יה ודומיהם – כדי שמערכת היחסים והדינמיקה בין שתי השפות תהיה שוויונית.
כאן ניתן לראות את התהליך שעברה האות אל"ף של הגופן לאורך השנים.
אציין שהעבודה על הגופן לא ארכה שלוש שנים ברציפות מבוקר ועד ליל. תהליך העיצוב הורכב ממקטעים רבים של עבודה (שבוע פה, שבועיים שם) שלאחריה עצירה והתבוננות. ואז עיצוב, ליטוש ובדיקות. ועוד עצירה. ושוב חזרה לשולחן השרטוטים עם ראייה אחרת ועם תובנות חדשות. כך במשך שלוש שנים. אם הייתי צריך להעריך את הזמן שנדרש לי לעבודה על הגופן, זה היה מסתכם ביותר מאלפיים שעות. מכאן שעיצוב גופנים הוא מקצוע לא רווחי. מ.ש.ל.
מאפיינים
לאותיות מערך אלמנטים מורכב של כמה סוגי סריפים ותגים. ישנה חוקיות משוכללת הכוללת לעתים ניואנסים יוצאים מן הכלל, שאפילו אני לא מסוגל לשים את האצבע על מדוע בדיוק הם מתאימים, אבל אינטואיטיבית זה פשוט מרגיש נכון. כדי להעשיר את צורת האותיות הפינות של חלקן מתעגלות ויש שהפינות שלהן נחתכות בקווים ישרים.
חלק מגגות־האות ישרים ומקבילים לבסיס וחלקם מתרוממים בגאווה מעל לשורה ומוסיפים עניין. ההחלטה על איפה ומתי לבחור בעיקול, בשפיץ, בקיטום או בכל ניואנס אחר נובעת לפעמים מתחושות הבטן שלי, אך לרוב מתוצאות של בדיקות קריאות דקדקניות במגוון גודלי האות, שנועדו לשפר את נוחות הקריאה.
בהתבוננות באותיות מקרוב ניתן להבחין שהבסיס שלהן גבוה מהגג שלהן ב־20% כמעט (דוגמה לכך באות בי"ת למטה). שינוי הפרופורציה המכוון מאזן את תחושת האחידות שמופרת בגלל התג הדומיננטי העומד בראש כל אות. את האשליה האופטית הזאת גיליתי במאמרו של נדב עזרא שניתח את התופעה בגופן פרנק־ריהל.
משום שאנך־האות (הגבעול) עבה יותר מגג־האות הגופן עובד בנוחות לצד גופנים לטיינים־סריפיים, וזאת לעומת רוב הגופנים העברים הקלאסיים שהיחס בהם הפוך. הפיכת היחסים הציבה בפניי אתגר לא קל מכיוון ששינוי הפרופורציה מבלבל לעתים את עינו של הקורא העברי הממוצע ועלול לגרום לחלק מהאותיות להיראות מעוותות.
התוצאה
עיצבתי לאורך השנים עשרות גופנים, אולם סינופסיס הוא הגופן הראשון שאני מרגיש לגביו שאם הייתי נולד גופן הייתי רוצה להיות הוא. הוא מתפאר בסריפים שאפתניים, בעיקולים חושניים ובעושר צורני. כן, זהו סינופסיס, גופן תאטרלי, כריזמטי ויציב הנותן כבוד רב למסורת הכתב העברי ולאותיות הקלאסיות. כל מילה שנכתבת באמצעותו מקבלת משמעות ונוכחות. משפחת סינופסיס מכילה חמישה משקלים: דק, קל, רגיל, סמי־בולד ובולד.
בדיקות קריאוּת
שפני המעבדה שהסכימו לתרום את עיניהם לבדיקת הגופן החדש קראו טקסטים ארוכים שנכתבו באמצעותו והעידו שהיה קל מאוד להתרגל לזה. ברגע שעינם התרגלה לאותיות החדשות הם כבר לא שמו לב שהחליפו להם את הפרנק, ובבדיקות הקריאה הם קראו את הטקסטים מהר ב־15% (!) משקראו את הטקסטים המקבילים שהיו כתובים בפרנק־ריהל. חשבו כמה ימים ייחסכו לכם אם תקראו את אנה קרנינה בגופן הזה.
התאמה לווב
עוד בשלב הפיתוח קיבלתי החלטה להתאים את הגופן העתידי לתצוגה על מסכים עתידניים. התאמתי את הגריד של האות, את היחסיות של הגופן ואת הפרופורציה שלו כך שיוכל להיות קריא בצורה אופטימלית בתצוגה על מסכים דיגיטליים. המילים שאתם קוראים עכשיו מוצגות כאותיות חיות, נושמות ודינמיות על גבי המסך שלכם. הפלא ופלא. אמנם לא הייתי קופץ למסקנה שזה "אריאל" החדש, אבל זאת אלטרנטיבה סריפית ראויה. כמו כן הפעלתי את יכולות ההינטינג הנסתרות שלי וסיכנתי את העיניים שלי לטובת מלאכת הנמלים הטראומטית הזאת. אני מעדיף לא להרחיב על זה.
תוכניות לעתיד
בהנחה שיש לסינופסיס משהו חדש להגיד לעולם העיצוב ולשפה העברית אני מזמין אתכם להשתמש בו ולשתף אותי בחוויותיכם המלומדות.
