קמתי בימי ראשון בבוקר בחוסר חשק מְשָׁוֵועַ ללכת לעבודה והייתי שואל את עצמי "למה?". נכון, צריך להרוויח כסף בשביל לספק את הצרכים של עולם הזה (אם כי לפעמים האופציה של לחיות בקומונה ולעשות דמפסטר דייבינג קורצת לי), אבל הבנתי שחייבת להיות דרך אחרת לעבוד, מאשר לבלות את רוב יומי במשרד אפרורי ולהיות עוד כפתור במכונת מזומנים קפיטליסטית. ובכן, מצאתי את הדרך הזו, והיא נקראת "פרילאנס". זה לא מתאים לכולן/ם וכמו כל דבר זה לא מושלם. ובכל זאת, אם את/ה יושב/ת כרגע באי־נחת על כיסא המחשב, הנה 5 סיבות למה כדאי להיות מעצב/ת עצמאי/ת ולא שכיר/ה.
סביבת עבודה מושלמת
רוצה לעבוד מהמיטה? מבית הקפה השכונתי? אולי מקו־פנגאן? פנאן! כל עוד יש חיבור לחשמל, WIFI ומקום להניח את הלפטופ תוכל/י לעבוד איפה שתרצה/י. תשכח/י ממאבקים על השלט של המזגן וניסיונות להשתיק את שלמה ארצי מהרמקולים של הקולגה – ברוך/ה הבא/ה לסביבת העבודה הטובה ביקום: סביבת העבודה שלך. אם בכל זאת את/ה מתגעגע/ת למשרד ולהמולה, תמיד תוכל/י לשכור שולחן פנוי במקומות כמו WeWork או MindSpace.
תעבוד/י מתי שתרצה/י
רוב המשרדים יצפו מך להתחייב למשרה מלאה – להגיע לעבודה בתשע ולצאת בשש (ולפעמים גם בשבע-שמונה-חצות). נגררנו עם הרעיון הזה לפחות מאז ימי מפעלי פס־הייצור של המהפכה התעשייתית, אבל המציאות היא שכל אחד/ת עובד/ת אחרת: יש כאלה שמספיקות/ים הכל על הבוקר ויש כאלה שמבריקות/ים דווקא בלילות. יש מעצבים/ות שאוהבים/ות לעבוד בקצב קבוע לקראת הדדליין, יש שמעדיפים/ות לסיים מוקדם וללכת לים, ויש שיתמזמזו עם הפרויקט כל השבוע ואז ידפקו ספרינט ברגע האחרון. במשרד יצפו ממך להתיישר עם הקו, אך בתור עצמאי/ת את/ה תחליט/י מתי לעבוד. כל עוד תעשה/י עבודה טובה ותגיש/י אותה בזמן – לאף אחד לא יהיה אכפת איך עשית את זה. רק קח/י בחשבון ששנ״צ בצהריים זה ממכר.
ווהו! אין בוסים
מכיר/ה את הדושבגים האלה שעשו תואר בניהול עסקים וחושבים שהדרך לנהל פרויקט היא לרחף מלמעלה כמו עורב ולנקר כל שעה עם השאלה "נו, אז מה קורה?". נכון, לעצמאיים/ות יש לקוחות במקום {בוסים/יות}, מה שיכול להוביל לשיגעונות אחרים לגמרי, אך מערכת היחסים עם לקוחות היא לרוב יותר שוויונית ומכבדת מאשר שלטון דיקטטורי, מה גם שתוכל/י תמיד לפטר לקוחות. אז המסקנה היא שעדיף להיות הבוס/ית של עצמך ולא לתת לאיזה תקציבאי לרדות בך.
סוף־כל־סוף תוכל/י לעבוד על הפרויקטים האישיים והמיזמים הפרטיים שלך או להתחיל בצד לְלַמד יוגה כמו שתמיד חלמת
גיוון
פרילאנסריות/ים יכולים/ות לקחת מגוון עצום של פרויקטים – אף אחד לא יקבור אותך בעבודה חד־גונית. נמאס לך לעצב אתרים ורוצה לעבור לעיצוב תדמיות? בכיף! התעייפת מחברות גדולות ומתחשק לך לעבוד עם עסקים קטנים? כמובן! חטפת קארמה רעה מחברת Forex ורוצה לאזן אותה בעזרת עבודה בעמותה? בשמחה! מעבר לזה, סוף־כל־סוף תוכל/י לעבוד על הפרויקטים האישיים והמיזמים הפרטיים שלך או להתחיל בצד לְלַמד יוגה כמו שתמיד חלמת.
חופש אמיתי
אולי אין לעצמאיים/ות את הלוקסוס של חופשות בתשלום, אך חופשות ללא תשלום יש כמה שבא לך. תוכל/י לקפוץ בספונטני לאמסטרדם, לנדוד בקיץ לכפר בצפון הודו, או לצאת להשתלמות בניו־יורק מבלי שמישהו יעמוד עם סטופר לבדוק מתי את/ה חוזר/ת (תוכל/י אפילו להמשיך לעבוד משם). ההחלטה היא שלך. מעבר לזה, חופש הוא המהות של להיות עצמאי/ת, החופש לעצב לעצמך את הקריירה ואת חיי העבודה כפי שבא לך מאשר להיות שכיר/ה ולאמץ בלית־ברירה אתיקת עבודה (או חוסר בה) של מישהו אחר.
יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.
13 תגובות
והכי חשוב - סקס בצהריים!
פרילנסינג זה ממש סבבה. אני חושב שהטיעון היחידי של להיות עצמאי אל מול שכיר,
זה העניין שיש משכורת קבועה (לטוב ולרע) ולא צריך לרדוף אחרי לקוחות, או להתנהל איתם.
לגמרי על הכל (:
יש סוד שהרבה אנשים לא מודעים אליו ואני הולך לגלות אותו לכולם - אפשר לעבוד גם בספריות, שקט שם, יש תחושה של עבודה באוויר, יש קולר מים, צריך רק להביא סנדביץ מהבית או ללכת למזללה הקרובה ביותר, והכי חשוב - זה בחינם! (טוב זה לא באמת בחינם כי המימון של הספריות העירוניות מגיע מהארנונה שאתם משלמים, אבל לפחות ככה תחזירו לעצמכם חלק מהכסף)
לגמרי, אני גם הולך לפעמים לעבוד בבית אריאלה פה בתל אביב (בשיפוצים כרגע). זה טוב אם צריך להתפקס לבד בסביבה שקטה, אבל אם יש טלפונים וסקייפ זה קצת פחות מתאים. ויש בספריה גם ספרים ואפשר להשאיל אותם בחינם!
מתגעגעת לימים האלה... נורא להיות שכירה :(
אני כל הזמן שואלת את עצמי האם כדאי לצאת לדרך הפרילנס או להמשיך כשכירה מדוכאת.. הבעיה היחידה היא שבתור "בשר טרי" קצת קשה יותר (אולי) למצוא לקוחות פוטנציאלים שיממנו לי את "המשכורת" החודשית שלי..
כן, יכול להיות קצת קשה כשמתחילים. אבל אפשר להסתדר. אפשר למשל להתחיל בהדרגה, לקחת פרויקטים קטנים שאפשר לעבוד עליהם בשעות הפנאי, וברגע שזה מתגבר אז לצאת להיות עצמאית. אפשרות אחרת, היא לעשות מבצע פתיחה ולעבוד על הפרויקטים הראשונים בהנחה גדולה, רק בשביל הסיפתח ולבנות תיק עבודות. כדאי כמובן לשאול את כל מי שמכירים לגבי פרויקטים ואולי אפילו להשקיע קצת בשיווק. מנסיוני, דברים מסתדרים, וכשהם לא, מומלץ לשים בצד כסף כך שגם אם יהיה חודש חלש יותר יהיה אפשר להמשיך להתקיים. מטבע העבודה לפעמים יש חודשים מטורפים ולפעמים איטיים, זה מתאזן. ויש גם אופציה לעבוד על ריטיינר חודשי מה שאומר שתקבלי משכורת קבועה ועדיין תהני מהיתרונות של העצמאות. מקווה שעזרתי :)
הכותרת משנה ממש ממש לא נכונה - מי שסיים לימודי עיצוב יותר מכדאי לו להיות קודם שכיר. רק כשמתחילים לעבוד מגלים שבכל השנים שלמדנו עיצוב בעצם לא למדנו כלום. מי שרוצה להיות עצמאי כדאי לו להיות שכיר בעבודות הכי ביזיוניות (כהגדרת המעצבים) ולהיות מעצב בבית דפוס. שם לומדים את כל מה שצריך על דפוס ועובדה מול לקוחות. על הדרך עושים קשרים ולוקחים עבודות הביתה.
זה כייף להיות עצמאית, יש לי זמן וכח לילדים ויש ימים שאני יכולה לפרגן לעצמי שנ"צ מול הסדרה האהובה עלי, אבל מצד שני כשהייתי שבועיים עם חיידק בעין ולא יכולתי לעבוד - לא ראיתי שקל מביטוח לאומי שלהם אני משלמת כמעט 1000 שקל כל חודש.
עיצוב הוא אחד המקצועות השוחקים ביותר מבחינה מנטאלית.
להיות פרילנס מחייב משמעת עצמית גבוהה ביותר.
אם אין לכם את זה, תמצאו את עצמכם מהר מאוד עוזבים את המקצוע או גרוע מכך בוהים בשוקת שבורה.
דבר נוסף שצריך לדעת הוא שכפרילנס, היכולת להתפתח מאוד מוגבלת, הן מבחינה מקצועית (לא עיצובית) והן מבחינה עסקית.
אני פרילנס / עצמאי כבר 17 שנים ולמעשה לא התקדמתי בכלל.
מעצבים שעובדים בחברות או אירגונים יכולים להתקדם מבחינה מקצועית ולהפוך למנהלים (אם הם מתאימים) או לפנות לכיוונים אחרים שאותו ארגון יכול להציע להם.
הנגישות שלהם ללקוחות גדולים / מעניינים / מגוונים, טובה יותר.
ההכנסה שלהם, גם אם לא תמיד בשמיים, בטוחה יותר.
אז נכון שיש בוסים, ושעות עבודה וכו׳ אבל אם אתם לא בנויים לעבודה קשה של ניהול עסק עצמאי, מרדפים אינסופיים אחרי הכסף ולילות של התהפכות מצד לצד (בעיקר אחרי שיש כבר ילדים ומשכנתא) אז עזבו אתכם מזה ולכו לעבוד במקום מסודר.
מצטער לשמוע על השחיקה וחוסר ההתקדמות שלך. אבל זה לא נכון לכולם. אני מכיר מעצבים שהתחילו כעצמאיים, אחרי זה עברו לשותפות, ואחרי זה שכרו עוד מעצבים ופתחו סטודיו. אני מכיר גם מעצבים שעיצבו לתחומים שונים במהלך הקריירה שלהם, ומעצבים שבכלל נפתחו לתכנות. כשאתה עצמאי זה פשוט בידיים שלך מאשר שמישהו בחברה שאתה עובד בה ימנה אותך להיות מנהל או לעשות משהו אחר. מקווה בכל מקרה שתמצא את הדרך להתקדם בקריירה שלך ולעשות משהו שיתן לך סיפוק, בין אם זה יהיה בתחום העיצוב או לא.
האם רוב העבודה היא מול לקוחות פרטיים או מול חברות? אני מניחה שיש הבדל ברצינות ובתנאי התשלום.. וגם- האם יש מספיק עבודה בארץ או שכדאי לפנות לאתרים מחו"ל?
כל האופציות פתוחות! אפשר להתנסות בעבודה מול כל מיני גורמים: עסקים קטנים, תאגידי ענק, עמותות, חברות מקומיות, לקוחות מחו"ל, וכל הזדמנות שתגיע לדרכך. עם הזמן תלמדי עם מי את אוהבת יותר לעבוד, עם מי את מסתדרת, למי את נותנת את התמורה הכי טובה, וכמובן בתנאי התשלום הרלוונטיים בשבילך. לכל אחד יש העדפות אחרות, ותוכלי לצאת לדרך ולגלות את שלך. בהצלחה!