בוגרים איפה הם היום? זוכי פרס אאא לשנת 2019

בדיוק שנה אחרי זכייתם בפרס אאא, החלטנו לבדוק איך עברה השנה הראשונה ב״אזרחות״ על הדור הבא של המעצבים הגרפיים

מאת

גם השנה פנינו אל שמונת זוכי פרס אאא לשנת 2019 על מנת שיספרו לנו איך החיים שלהם נראים אחרי התואר. בכדי לרדת לעומקם של דברים ולא לפספס שום דבר חשוב ומעניין, שאלנו את כל הבוגרות והבוגרים את השאלות הבאות: מה עשיתם במהלך השנה האחרונה? עד כמה לדעתכם הועילו לכם הלימודים? אל מה אתם הכי מתגעגעים באקדמיה? מי המרצה שלא תשכחו לעולם? במבט לאחור, איזה קורס אתם מרגישים שהיה חסר בלימודים? איזה טיפ הייתם נותנים לבוגרים הטריים שניה לפני ההגשות? איפה אתם חושבים שתהיו בעוד שלוש שנים?

ולבסוף ביקשנו מהם לצרף דימוי אחד של פרויקט שעיצבו בשנה האחרונה, כי בכל זאת אנחנו מגזין למעצבים. אז בלי מילים נוספות, הנה הם לפניכם:

 

שיר נידם

לא להאמין שעברה שנה! מאז שסיימתי התחלתי לעבוד כמעצבת מוצר ב־INKOD, סטודיו UX/UI שעובד עם חברות סטארטאפ. אני לומדת שם המון, על עיצוב וגם מעבר לעיצוב.
הספקתי גם לטוס לתאילנד, לחופשה הכרחית ומלאה ברוגע. אני גם לומדת ומתרגלת מיינדפולנס. אחרי ארבע שנים במצב של עומס ולחץ, אני לומדת לאט לאט להתבונן בדברים מנקודת מבט קשובה ומקבלת.

חוץ מזה, פלמינגו, הפונט שעיצבתי בשנה ד׳ הפך לחלק ממשפחת הפונטימונים! וכבר מכבב בקאברים של קליפים מפורסמים.

כשהלימודים נגמרים, מתחילה עבודה ולמידה הרבה יותר אינטנסיבית ועמוקה

הלימודים העניקו לי את הבסיס ופיתחו את החשיבה הקונספטואלית והיצירתית, הם חידדו את נקודת המבט של המעצבת שבי. בלימודים הצלחתי לטעום מתחומים שונים במרחב העיצוב ולהבין מה מושך אותי ומה החוזקות שלי. יחד עם זאת חשוב לציין שיש הרבה למידה עצמאית שמתחילה בלימודים ולא מפסיקה גם אחרי - ברגע שיצאתי ל״שוק״ הבנתי שהלימודים היו קצה הקרחון, וכשהם נגמרים מתחילה עבודה ולמידה הרבה יותר אינטנסיבית ועמוקה.

עובדים מהבית, פוסטר של שיר נידם

עוד לא ממש הספקתי להתגעגע לאקדמיה, אבל כן חסר לי החופש להמציא לעצמך את הבריף – לזה שאין לקוח והכל פתוח. אני גם מתגעגעת לסדנאות הכיפיות שיצא לי להתנסות בהן בזמן הלימודים, כמו הדפס רשת. נדב ברקן, יאיר רונן ואברהם קורנפלד הם מרצים שתמיד אעריך ואזכור.

במבט לאחור הייתי שמחה אם הייתה יותר הכנה למה שמחכה לבוגרים בחוץ, איזושהי הדרכה לקבלת החלטות בצורה מהירה ויעילה, איך לנהל לקוחות, להעביר פרזנטציות וכו׳. בנוסף היו לי חסרים פרויקטים שמערבים עיצוב בחברה ובקהילה. סטודנטים לעיצוב זה כוח עבודה מדהים וחבל שבאקדמיות לא ״משתמשים״ בהם יותר לעשייה חברתית.

כשאני חושבת על העתיד, אני רואה את עצמי ממשיכה להתפתח בתחום של עיצוב מוצר (UX/UI), ומקווה ליצור הרבה פרויקטים טיפוגרפיים, כי זה עושה לי טוב בנשמה. לסיום, צירפתי פוסטר טיפוגרפי לכבוד הקורונה שעיצבתי כחלק מתחרות שזכיתי בה בעבודה.

 

אריה קופרשמידט

לאחר שסיימתי את הלימודים טסתי לחופשה קצרה כדי לנוח, וכשחזרתי התחלתי לעבוד בסטודיו מאקו של קשת. ובמהלך השנה השתתפתי בתערוכת אימוג’י שאצרה סיגל פלדמן במסגרת שבוע האיור בתל־אביב.

״הלימודים הועילו לי המון, הניסיון מול בריפים מגוונים הוא ערך מוסף בשוק״

הלימודים הועילו לי המון. העובדה שנגענו במגוון בריפים וסוגים שונים של פרויקטים נתנה לי ערך מוסף במשימות בחוץ. הקצב ב׳שוק׳ הוא ברובו מהיר יחסית לקצב של הלימודים, ובכל זאת ב־HIT למדתי תהליך נכון לבניית וניהול פרויקטים.

אני מתגעגע במיוחד לתחושה במכללה שכל הסטודנטים בכיתה באותה סיטואציה ובסוף כולם עוברים את זה. אני גם מתגעגע לאפשרות לבחור להתמקד בנושאים שמעניינים אותך. אם היה אפשר, הייתי שמח להוסיף לחווית הלימודים שיתופי פעולה עם סטודנטים מתחומים שונים, למשל מפתחים ומעצבים תעשייתיים.

אפליקצית משחק פופ פופ לכוכב הבא לאירווזיון 2020, בסטודיו מאקו.

שני מרצים שהשפיעו עליי במיוחד הם בוב אוראל, שלימד אותי איך להפוך רעיון מעומעם שיושב לי בראש לפרויקט שמתקשר לכולם; וצחי דינר, המנחה בפרויקט הגמר, שהנחה אותי בבניית פרויקט שלב אחר שלב, ולימד אותי שהשמיים הם הגבול.

לקראת ההגשות הקרבות, זה הטיפ שלי אליכם הסטודנטים – למרות שאתם כבר גמורים, עייפים, חוששים ומפחדים, תנסו פשוט להנות ולא לדפוק חשבון. ולבוגרים, ההמלצה שלי היא לקחת את השנה הראשונה שאחרי התואר כמו השנה הראשונה בלימודים, לנסות לבוא ממקום של למידה. באשר אליי, בשלוש שנים הבאות אני מקווה להמשיך להתפתח ולהתקדם, כי תמיד יש לאן.

 

נטע וייס

אחרי 4 שנים אינטנסיביות של לימודים טסתי לטייל בארצות הברית. כרגע עובדת בסטודיו GLD של גלעד פריד, המרצה המושלם שלי מהלימודים במנשר.

קטלוג של הקרן החדשה לקולנוע, אירוע הקרנת סרטים של נשים.

הלימודים הועילו לי מאוד, במהלכם קיבלתי את הכלים הבסיסיים לצאת לדרך, פיתחתי את אופן החשיבה היצירתית שלי, ונחשפתי למגוון תחומים בעולם העיצוב. בנוסף, ההתמודדות עם ביקורת חיזק אצלי את ביטחון העצמי מה שמועיל וחשוב להמשך הדרך. דקל מימון הוא מרצה שמאוד השפיע עלי, בזכותו התאהבתי בטיפוגרפיה.

הגעגוע הכי גדול הוא לחברוֹת! היתה לנו כיתה של בנות והכי היינו ״אחוות בנות״, אחת בשביל השנייה. תמיד עוזרות, תומכות ומפרגנות. וכמובן געגוע לחוסר גבולות, לחופש ליצור ולהתעסק בנושאים שמושכים ומעניינים אותי.

לבוגרים – תהנו מכל רגע, תנשמו ותהיו גאים בעצמכם. תנצלו כל רגע שיש לכם לעוף על פרויקט ללא גבולותבמבט לאחור אני חושבת שלא היה מזיק אם בלימודים היה קורס הכוונה לחיים שאחרי, עם דגש על השתלבות בשוק העבודה, בין אם אתה עצמאי או שכיר. ולאלו שבקרוב יהיו חלק מהחיים שאחרי הלימודים הייתי אומרת: הכל קול! קחו הכל בקלות, תנו בראש ותזכרו שהחיים מתחילים רק אחרי. אז תהנו מכל רגע, תנשמו ותהיו גאים בעצמכם. תנצלו כל רגע שיש לכם לעוף על פרויקט ללא גבולות. ולעצמי אני מאחלת להמשיך ליצור ולעצב, לקום בבוקר ולדעת שאני עושה את מה שאני אוהבת.

 

מיכאל טייבר

 

בשנה האחרונה עשיתי טיול ארוך בארצות הברית, בעיקר בחוף המערבי. עבדתי על פרויקטים קטנים, ועכשיו אני עובד על מיזם חדש. אחרי שנה בשוק אני חושב שהלימודים תרמו לי מאוד! ואני לא מתחרט על אף שניה.

רק היום אני מבין את המשמעות והחשיבות של לימודים ארוכים ומעמיקים, בהשוואה לקורסים קצרים המתמקדים רק בלימודי תוכנות. אני מתגעגע לאווירת הלימודים, לשיעורים המעניינים, לסטודנטים שפוגשים מכל המחלקות, והכי – לתחושת הסיפוק כש״המוצר הסופי״ הופך לאמיתי ובאמת קורה. לעולם לא אשכח את המרצה ניסן מלכיאל – מרצה לטיפוגרפיה לרציניים בלבד.

״היום אני מבין את המשמעות והחשיבות של לימודים ארוכים ומעמיקים״לבוגרים הטריים אני ממליץ לקחת קצת זמן לטייל ולהירגע, רק אחר־כך כדאי להפעיל את כל התותחים הכבדים ואת הקשרים על מנת למצוא עבודה. תזכרו שגם להתחיל בקטן או במשהו לא סופר נחשק זה בסדר גמור. בשנים הבאות אני מקווה להיות עצמאי וליזום בארץ או בחו״ל.

 

רוני קוֹך

אחרי סיום התואר לקחתי חצי שנה לטייל, לעשות פרילאנס ובעיקר לעכל את העובדה שהסתיימו ארבע השנים המשוגעות האלו. התחלתי לעבוד בסטודיו Designit, סטודיו לעיצוב ואסטרטגיה, זה מקום עבודה מדהים שמאפשר לי להמשיך ולהתפתח מקצועית. בנוסף הוצאתי לשוק החופשי את פונט אבג, פונט שעיצבתי במהלך הלימודים וכעת מוצע לרכישה בפונטימונים.

אני התחלתי לעבוד רק כשהגעתי לנקודה שבה הרצון ליצור בער בי, זה גרם לי להתחיל עם המון מוטיבציה

הלימודים בשנקר הועילו לי מאוד. הוורסטיליות והגיוון בלימודים אפשרו לי להכיר עולמות שלא הייתי נחשפת אליהם לולא המסגרת הזו. אבל הייתי שמחה אם בין כל הקורסים והבריפים התיאורטיים, היה קורס מחובר לקרקע ולעולם האמיתי. בסופו של דבר – כשאנחנו מסיימים את התואר אין לנו מושג מה קורה שם בחוץ, מה הדרך הנכונה לבנות פורטפוליו, איך לעבוד מול לקוח ולתמחר את עצמנו.
אני מתגעגעת לתחושת הסיפוק שאחרי הגשה מוצלחת, אני גם מתגעגעת למיילים של איתי מהמחלקה, ולא שוכחת את האנשים. נדב ברקן לימד אותי טיפוגרפיה ניסיונית בתחילת שנה ג׳, האופן הלא שגרתי בו הוא העביר את הקורס גרם לי להבין שהלימודים הם מגרש משחקים, הבנה שהשפיעה על השנתיים שלאחר מכן.

לבוגרים שהרגע מסיימים – קחו את הזמן. סיימתם עכשיו חוויה אינטנסיבית שלא דומה לשום דבר אחר. אני באופן אישי התחלתי לעבוד רק כשהגעתי לנקודה שבה הרצון ליצור שב ובער בי. זה גרם לי להתחיל עם המון מוטיבציה. קשה לי לחשוב איפה אהיה בעוד שלוש שנים, אני מקווה שאהיה במקום טוב ושלם עם עצמי ושלא אפסיק ליצור וללמוד.

 

נטע סינר

זו היתה לכל הדעות שנה עם הרבה אקשן. הפכתי מסטודנטית העובדת לילות כימים על הגשות למעצבת תקשורת חזותית טריה בשוק; שרדתי חורף משוגע עם הצפות ושטפונות בנהריה שלי; וכמובן עידן הקורונה שפרץ לחיינו בכל הכח ושינה את התמונה כולה.

פרויקט הגמר National Geographic

כסטודנטית בויצו, גדלתי בחממה בה קיבלתי עזרה וליווי צמוד לקראת כל הגשה. בחוץ גיליתי שכיף גם לנסות בעצמי – לטעות, להתפתח, לעצב ולאייר. בויצו קיבלתי כלים וידע לצאת לדרכי, אם זה מבחינת חשיבה מעמיקה על קונספט חזק, או איך לפרוץ את הגבולות שלי ולהעז יותר מפרויקט לפרויקט.

החלטתי בשנה הזו להגשים חלום ישן וללמוד הום סטיילינג. הניסיון בלימודי תקשורת חזותית היה ללא ספק בונוס והיווה נקודת פתיחה מועילה. הבנת קונספט, קומפוזיציות, יחס בין אוביקט לאוביקט, ושימוש בחומריות – כל אלו באו לידי ביטוי בפרויקט הסיום שלי ׳National Geographic׳, המשלב חומרים מן הטבע במרחב. על הפרויקט עבדתי בתקופת הסגר ונהניתי מכל רגע.

היום אני עובדת בסוכנות הפרסום "אלקטרו דיגיטל" בנהריה, בה אני אחראית על העיצוב, על הקראייטיב וגם על כתיבת מיקרוקופי.

במקום העבודה הנוכחי הדרישות שונות מבויצו, נדרשת עבודה מהירה ומכוונת למתן מענה ממוקד לצרכי הלקוחאם יש משהו שאני מתגעגעת אליו במיוחד מתקופת הלימודים זו ההתנסות המגוונת בתחומים שונים. במקום העבודה הנוכחי הדרישות שונות מבויצו, נדרשת עבודה מהירה ומכוונת למתן מענה ממוקד לצרכי הלקוח. המרצים שהטביעו בי את חותמם בתקופת התואר היו טרי שרויאר אבירם בן־שושן, ומיכל צדרבאום, בהנחייתם יצרתי את הפרויקטים הבולטים ביותר שלי. הייתי רוצה שהלימודים בויצו יתעסקו בעיצוב אות. בשנה ד' היה קורס קצרצר בקליגרפיה עברית אותו הנחה גיא טמם, הייתי שמחה אם זה היה מתקיים סמסטר שלם.

לבוגרים הטריים ראשית אאחל הרבה הצלחה! ממליצה לכם לעשות את הדברים שכל התואר חשבתם "אם רק היה לי זמן", עכשיו יש לכם זמן ותקדישו אותו לעצמכם, תעשו חיים ותנצלו את החופש. טיפ להגשה – כתבו לעצמכם טקסט שבו תנסחו את הדברים שתאמרו בהגשה, גם אם תציגו בזום. אין מעמד מרגש ומיוחד מזה בלימודים, תהנו מהרגע הזה.

כולי תקווה שבעתיד המצב בארץ ובעולם ירגע, שדברים יחזרו להיות כפי שהיו לפני עידן הקורונה ושכולם יהיו בריאים ושלמים. בפן המקצועי, מקווה שאצליח בעיצוב גופנים שיהיה ניתן לרכוש.

 

רוני גינוסר

הולי קרפ, עברה שנה. בפסח הגשתי את התזה במדעי המחשב (שפרויקט הגמר היה חלק ממנה), אז בתכלס הרבה מהעשייה השנה הייתה סגירת פינות בתואר השני. בכללי היה לי ויז׳ן של להיות קצת בפנסיה אחרי סגירת התואר, אז אני בהחלט עושה הליכות בבוקר באדיקות וקוראת הרבה. אבל מגיפה עולמית – אז פחות מבלה בחוגי קרמיקה ויושבת כל היום במוזיאון, שהיו במקור בתכנון.

הרבה זמן הייתה חסרה לי הסביבה היוצרת שיש בלימודים, שכל הזמן דוחפת קדימה ביצירה. עכשיו הסטודיו ממלא את המקום הזה בחיילאחרונה התחלתי התמחות קיץ בסטודיו ראג והאמת שמדהים לי וממש מעניין. נורא כיף לחזור לעצב ממקום של למידה וחיפוש. הרבה זמן הייתה חסרה לי הסביבה היוצרת שיש בלימודים, שכל הזמן דוחפת קדימה ביצירה. עכשיו הסטודיו ממלא את המקום הזה בחיי ואני חוזרת הביתה בערב מלאת אנרגיות כמו שלא חוויתי הרבה זמן. היופי אצל ראג זה שהכל ממוקד טיפוגרפיה – החל ממיתוג שבבסיסו טיפוגרפיה, דרך עיצוב ספרים ועד עיצוב פונטים. לא יכולתי לדמיין מקום טוב יותר לחזור ליצור בו. במקביל אני נכנסת לתחום של מערכות לומדות (Machine Learning), שזה שם מפוצץ למשפחת אלגוריתמים שבגדול מתייגת דברים. נאמר, תמונות בגוגל. המטרה היא לראות איך אפשר לשלב את זה עם טיפוגרפיה ולראות לאן אפשר לקחת את זה.

הלימודים בפועל נתנו לי מלא כלים ותמיד כיף וכדאי ללמוד עוד. עם זאת מאוד נחמד לי שעכשיו אני יכולה לצלול לתחומים הספציפיים שמרתקים אותי ולהשקיע בהם את מלוא זמן. מצד שני, לחלוטין יש קורסים שאני משתמשת בידע שלהם על בסיס שבועי והשפיעו על דרך המחשבה שלי, גם בתחומים אחרים בחיי.

משחקי קוד טיפוגרפיים

יש לי געגועים לשני אנשים מאוד שונים – יוסי ברקוביץ׳ שהנחיל שחווית משתמש מתחילה בכלל בעולם הפיזי, עם עיפרון ומסקינג טייפ; ונעם שכטר שנתן בשיעור עיצוב ספרים למשש ספרים בעיניים עצומות ולספר על מה הספר, רק ממישוש הפורמט, הדפים, התפירה. שניהם, חוץ מהיותם אנשים מרתקים וחמים, הקפיצו את הידע והיכולות שלי קדימה.

״ברגע שמגישים את הפגמ״ר זה מתיש, ויוצא ׳ליד׳. אבל! בדיעבד יש תחושת סיפוק של סיום״ההגשה של פגמ״ר זה פיחס, אין מה לעשות. לקבל את ההבנה הזו זה קצת מרגיע, כי גם לכל השאר לא כיף, גם למי שנראה שכבר ההגשה שלו סגורה חודשיים קודם. כל השנים אמרו שזה נהדר וזו דרך לביטוי עצמי - אבל זה מתיש, וזה יוצא ׳ליד׳, וזה לא כיף באותו הרגע.
אבל! בדיעבד יש תחושת סיפוק של סיום, וזה עובר, ולא קמים יותר לפנות בוקר מלחץ או רואים מטושטש או כל תופעת גוף אחרת שמטרידה עכשיו – היא תעבור. (אני הלכתי לישון ליום וחצי מיד אחרי, מומלץ בחום).

למעשה, זו הפעם הראשונה בחיי שאני לא יודעת מה קורה איתי קדימה, ואני מאוד נהנית מהמצב הנוכחי. אם במקור חשבתי שימאס לי די מהר, בפועל זה מעניין, אני לומדת להעריך את מצב חוסר הידיעה.

מיכל שומר

לבקשתה של מיכל, הטקסט כתוב באופן מכליל מגדרית

במסגרת פרויקט הגמר יצרתי את ׳עברית רב־מגדרית׳, שהיא מערכת אותיות עבריות חדשות שמאפשרות כתיבה וקריאה רב־מגדריות (עמוד הפייסבוק של הפרויקט). בין היתר, במהלך השנה האחרונה עבדתי על עיצוב האותיות החדשות לפונט אלף, הפונט הפתוח והמהמם של הגילדה. החזון והמטרה הם לאפשר הקלדה ושימוש באותיות החדשות לכולן.ם. אני עובדת על זה במרץ, יחד עם צוות מדהים של מתכנתות.ים. הביקוש והתגובות שקיבלתי לפרויקט פשוט עולות על כל דמיון, ואני מלאת מוטיבציה ומאושרת ממה שקורה.

הלימודים הם דלת לעולם חדש ומרתק, וברור שגם מועילים בפן המעשי למי שרוצה לעסוק בתחום

הלימודים היו בשבילי מקום נפלא להתנסות, להתפתח, להעמיק, לחקור, ללמוד ולפגוש דברים חדשים שלא הכרתי, ושכנראה לא היו מתאפשרים לי בלי התקופה הזאת. מעבר לתועלת, הלימודים היו בשבילי דלת לעולם חדש ומרתק. וכן, ברור שהלימודים גם מועילים לכל מי שרוצה לעסוק בתחום, בעיקר בפן המעשי בעיניי.

אני הכי מתגעגעת לתהליך החשיבה והפיתוח של פרויקט חדש, לרגע שבו אני מקבלת חוות דעת ממרצה או מחבר.ה על עבודה שעשיתי, באופן שפותח לי את הראש למשהו שלא חשבתי עליו. וכמובן שגם להתנסות בתחומים חדשים או טכניקות חדשות. המרצה ג'ודית אשר השפיעה עלי במיוחד, כבר אחרי מפגש אחד אי־אפשר לשכוח אותה, בטח ובטח שלא אחרי שהיא ליוותה אותי כמה שנים טובות. ההתבוננות שלה תמיד חדה והתובנות מדויקות, ולמדתי ממנה המון.

מתוך ספסימן ״עברית רב־מגדרית״ (בפונט אלף)

עם כל הגעגועים, בלימודים היו חסרים לי התעמקות והתמקצעות בתחום ה־UX/UI והקוד. הרי לשם העולם הולך, כמעט ואין פרינט בלי ווב לצידו, ולכן אני חושבת שנכון לעסוק יותר בחשיבות וביישום של התחום הזה. בנוסף, אני חושבת שבמהלך הלימודים יש עלינו הרבה עומס, שלפעמים מונע מאיתנו להשקיע את הזמן בדברים שחשובים: כסטודנטית לשעבר הייתי ממליצה לסטודנטיות.ים לבחור לעצמן.ם את "הקרבות" שלהן.ם, להחליט מה בראש סדר העדיפויות האישי שלהן.ם, ושם להשקיע את מירב האנרגיה.

"לקראת פרויקט הגמר אני ממליצה לא לפחד ולהנות מהאפשרות הנדירה ליצור פרויקט שלם בניהול עצמאי"לבוגרות.ים, אני ממליצה להקשיב לעצמן.ם, לחשוב לאיזה כיוון הכי היו רוצות.ים ללכת, ולא לפחד לנסות אותו, גם אם הוא מחוץ למיינסטרים, או אפילו לא קשור לעיצוב! לקראת ההגשות, ובעיקר לקראת פרויקט הגמר, אני ממליצה לא לחכות למרצה שירים אותן.ם, אלא להנות מהאפשרות הנדירה ליצור פרויקט שלם מההתחלה ועד הסוף בניהול עצמאי. לדעתי זה רב הכיף בכלי הזה שנקרא "עיצוב" – האפשרות לבטא רעיונות ומסרים בצורה יצירתית ומדויקת – עשייה שאשכרה משנה משהו בעולם.

ובעתיד – העתיד הפרטי שלי והעתיד הקולקטיבי – אני מקווה שעברית רב־מגדרית תהיה זמינה בכל מחשב, ואפילו במובייל, ושלשחרר פונט חדש בלי תמיכה באותיות החדשות יהיה לא קול. האותיות החדשות נמצאות כרגע בפיילוט במסגרת תכנית אמירים, להצטיינות במדעי הרוח של האוניברסיטה העברית, ובתקווה בקרוב יופצו לקהל הרחב. מתרגשת בטירוף.

אה, ולגבי העתיד שלי, אני מקווה שעוד שלוש שנים אהיה בשלבים מתקדמים בעבודה על פונט משלי שכולל את האותיות החדשות, אמן.



2 תגובות