מאז שסיים את בצלאל אי שם בשנת 2007 שימש ניסן כמעצב בכיר בעיתון מעריב, ומאז 2009 הוא בעל סטודיו עצמאי לעיצוב. מתמחה בעיצוב טיפוגרפי לדפוס ולרשת, עיצוב מותג, פיתוח ממשקים ואתרי אינטרנט. מעבר לכך הוא גם מרצה לעיצוב גרפי במוסררה בירושלים וב־H.I.T בחולון. אפשר לומר שזה תקציר ה־C.V של ניסן, אבל כשביקשנו ממנו לספר קצת על עצמו הוא ענה אחרת לגמרי:

אני אבא במשרה מלאה לילד הכי מדהים. חי את החלום, בריא ושמח בחלקי, מה שאומר שגם עם 50 שקלים בכיס אני עשיר גדול. עשר שנים טבח מקצועי, אודיופיל כבד מאד (כרגע חוסך 4000 יורו לפרה־מגבר לפטיפון - הסטריאו שלי שווה יותר מהרכב שלי + האוטו למכירה פיאסטה חדשה 2017). מגדל דגי דיסקוס ויש לי גם צב מים. אם לא הייתי מעצב הייתי גנן (של צמחים) או שהייתי נגר (אני מנגר הרבה) ובקווים כללים אני ממש בעד DIY.

ולגבי עיצוב הוא אמר כך:

אם זה לא נראה כמו משהו שיכול להיכנס לספרים אל תשחרר את זה. לכל לקוח, גדול וקטן, נקודת המוצא שלי היא שזו תהיה עבודה טובה יותר מהקודמת, בכל הערכים שלה. אם לא היה צד לקוח בסיפור, לא הייתי משתמש בשום צבע - שחור לבן + דימוי בלבד. אמנם יש צד לקוח, אבל יש גם אותי, ואני מפטר לקוחות שלצערי עברו אצלי מתחת לראדר בכל הנוגע לראייה רחבה ולמשמעות המילה עיצוב.

ולשאלון:

ראיה

אפשר לזהות בקלות איזה קו מגיע מ־100 מטר ע״י חיפוש חללים בכתם. בדיוק כמו לזהות את המילה משקפיים מול מאפרים במבחן צמצום אישונים בגלל הדאבל-י׳.

ריח

סחלב. או שום על מחבת עם שמן בסוף יום כשאתה רעב (מישהו אחר מטגן ואתה נכנס הביתה).

טעם

בין מלח או סוכר בוודאות הייתי מלח. מאד אוהב גלידה בטעם מסטיק בזוקה בגוון מסרטן.

צורה + צבע

ראו להלן.

המלצה

אני גרוע בזה… בימיי במערכות עיתונים הייתי מעביר את הזמן בלצפות בסרטוני בלופרס דביליים לחלוטין - ״100 הנפילות הכי כואבות לשנת 2014״, נניח:

אבל אם מתעקשים, בהחלט יש איכות לטעמי גם בקליפ של Kristeen Young:

וגם I spy של PULP, מאד אוהב את העשייה כאן:

 

אות

מינימום בצמד, אף אחת לא עושה לי את זה ספציפית אלא אם כן אני ב־3000% הגדלה בצומת בין בסיס לקורה ומלכודת דיו.

מילה

כניעה. תעשו לעצמכם טובה ותשאלו את עצמכם משהו על המילה הזו. תורידו את הראש ותעלו מדרגה. הנאה מובטחת.

משפט

הרגע הפסדת הזדמנות לא לומר דבר.

פונט

נרקיס גזית, תמיד אני מנסה להכין ממנו גרסה של גופן שנשענת עליו, ויוצא לי משהו אחר לחלוטין.

שעות שינה

לא משנה מתי אלך לישון, אקום בשעה 06:30, גג־גג 07:00 (להוציא לילות לבנים), הנתון המזעזע הזה כולל שבתות וחגים.

קפה

שני אמריקנו בארומה מתחת לבית, הראשון לפתוח את הקפה + 4-5 סיגריות מגולגלות.

זמן

אחרי חצות, שקט כמו ביום כיפור, מאזין למוסיקה.

עבר-הווה-עתיד

הווה, לא מתעניין במה שהיה ובמה שאין לי עליו שום שליטה. וגם כל פעולה שיוצאת מידי כבר לא בשליטתי שנייה אחרי שעזבה אותי.

אי בודד

עם הבן שלי.

דסקטופ

וואלה חלק, לא תמצאו שם כלום. גם אין לי הודעות שלא נקראו במייל או Notifications בשורה למעלה בסלולרי. לא יכול אחרת + פח האשפה ריק + טימאשין של מק זה לחלשים.

אימוג׳י

אכזבה גדולה, אני אדם של מילים. מקסימום לב או סמיילי הפוך כזה. מצטער לאכזב.

 

לעמוד הפייסבוק של סטודיו ניסן מלכיאל

 


Ù הוספת תגובה

5 תגובות

תגובות פייסבוק