בשנים האחרונות צמחה בקהילת המעצבים שפה פנימית סביב טיפוגרפיה – ביטויים, כינויים והלצות מקצועיות שמלווים את היומיום שלנו בסטודיו בתוסת מילים ששמענו מקולגות ומסטודנטים. ״מילון הסלנג הטיפוגרפי״ ממפה את השפה הזו, עם דוגמאות מהחיים. אספנו כאן, ברוח קלילה ועם קריצה, אוצר מילים שמשרטט את האהבות, הפוביות והאובססיות הקטנות של קהילת המעצבים סביב האותיות. חלקו נטבע בידי טיפוגיקים ותיקים, חלקו צמח מסשנים של בריינסטוגמינג, וחלקו פשוט מבקש להתקבע בשפה.
מוזמנים לאמץ, לשלב במשפטים ולשתף חברים. ואם יש לכם סלנג טיפוגרפי שחסר כאן – כתבו בתגובות, ואולי נוסיף לרשימה.
איור: אולג מילשטיין
(ש״ע)
פונט מכני וחסר נשמה שעוצב על־ידי בינה מלאכותית, או שנראה כזה. טיפוגרפיה שנראית כאילו נוצרה באמצעות שורת פרומפט ולא מתוך שיקול דעת עיצובי וכישרון טיפוגרפי.
בשיחה אמיתית:
״זה לא פונט, זה אוֹת־בּוֹט – קר, נטול אופי, כאילו נוצר ב־AI.״
(ש״ת, אוֹתּוֹדוֹקְסִי/ת)
טיפוגרף שמרן, דבק בחוקים הקלאסיים, מתנגד לחידושים ולא מוכן לסטות מהמסורת הטיפוגרפית; יבחר תמיד בפתרון המוכר וה"נכון".
בשיחה אמיתית:
״ביקשתי ממנו שישתמש בפונט עכשווי, אבל בגלל שהוא כזה אוֹתּוֹדוֹקְס הוא התעקש להשתמש בהדסה!״
(ש״ע, אוֹתִּי־יוֹתִּיִּים)
אדם שכל דבר שהוא רואה מתורגם בעיניו לטיפוגרפיה; חושב באותיות, מתלהב מהן ומעיר על ריווחים, משקלים וקריאוּת גם מחוץ לסטודיו.
בשיחה אמיתית:
״הוא ראה את העיצוב ומיד התחיל להעיר על בחירת הפונט – הוא כזה אוֹתִּי־יוֹתִּי.״
(ש״ע, אִינְסְטָפוֹנְטִים)
פונט שעוצב במהירות, לרוב בלי מספיק ליטוש, עומק או מחשבה. נראה טוב במבט ראשון, אבל מהר מאוד מרגיש שטחי, לא מהוקצע או כזה שלא מחזיק שימוש אמיתי.
בשיחה אמיתית:
״האִינְסְטָפֿוֹנְט הזה ממש לא מוקפד, והוא תוקע לי את האינדזיין.״
(ש״ע, בּוֹלְדִּיסְטִים; ש״ת: בּוֹלְדִּיסְטִי)
מעצב שנמשך באובססיביות למשקלים כבדים ובולדיים, גם כשהם לא מתאימים לעיצוב; יעדיף נוכחות ומסה על פני עדינות ומידתיות.
בשיחה אמיתית:
״הוא בּוֹלְדִּיסְט חסר תקנה, כל העיצובים שלו נראים כאילו הם צועקים עליך.״
איור: דפנה גבר
(ש״ע)
תחושת נינוחות, כיף וזרימה שנוצרת כשמעצבים נהנים באמת מהטיפוגרפיה, בלי מאמץ ובלי דרמה. מצב שבו הכול מרגיש נכון, נעים ומדויק.
בשיחה אמיתית:
״אני פה בגוֹפָֿנָאן חבל־על־הזמן כשאני עובד על הפרויקט הטיפוגרפי הזה.״
(ש״ע, חִינַּמְנִיקִים)
מעצב שמשתמש רק בפונטים חינמיים, בין אם כי הוא בתחילת הדרך, חסר תקציב או פשוט לא מעריך מספיק איכות טיפוגרפית.
בשיחה אמיתית:
״מה שלום החבר החִינַּמְנִיק שלך? עדיין לא מוכן לשלם על פונטים מקצועיים?״
(ש״ע, טִיפּוֹגִיקִים)
חנון טיפוגרפיה אובססיבי שחי ונושם אותיות. אוסף קטלוגי פונטים וספסימנים, עטיפות ישנות, שלטים ופריטי ישראליאנה טיפוגרפיים. יודע לזהות באיזה עשור עוצב שלט רחוב לפי האותיות, מכיר את כל הגרסאות הקיימות של פרנק־ריהל, מתרגש מחותמות גומי ישנות ויכול להעביר שעות בספריות ובארכיונים גרפיים.
בשיחה אמיתית:
״משה הטִיפּוֹגִיק לא יקנה בחנות רק בגלל שהקרנינג בשלט שלה נוראי.״
איור: חן מגיע
(ש״ע)
מעריץ מושבע של טיפוגרפיה; לא יכול להפסיק להתעסק באותיות, פונטים ומעצבי פונטים. עוקב אחרי כל מעצבי הפונטים באינסטגרם, אוסף ספסימנים, מזהה פונטים ברחוב, עוקב אחרי כל פונט חדש שיוצא וחי טיפוגרפיה בכל שעות היממה.
בשיחה אמיתית:
״אל תשאל אותו איזה פונט זה אם אין לך חצי שעה פנויה, כי הוא טַיִפּוֹהוֹלִיק רציני.״
(ש״ע, טַיִפּוֹסְנוֹבִים)
מעצב מתנשא; חושב שהוא יותר טוב מכולם ומסרב לעבוד עם פונטים שאינם לטעמו. בדרך כלל יסכים להשתמש בשלושה פונטים בלבד כל חייו כי הוא מחשיב אותם לקלאסיקות. מצליח למצוא משהו שלילי בכל פונט שאינו שייך לרשימה המצומצמת שלו.
בשיחה אמיתית:
״הוא חזר מברלין ולא מפסיק להסביר כמה העיצוב בארץ גרוע – טַיִפּוֹסְנוֹב קלאסי.״
(ש״ע)
פונט אייקוני ובלתי נשכח; יצירת המופת בקריירה של המעצב, פונט שעם הזמן הופך לקלאסי, מגדיר סגנון ונכנס לקאנון של הטיפוגרפיה העברית.
בשיחה אמיתית:
״קורן הוא המַגְנוּם־פּוֹנְטוּס של של אליהו קורן.״
(ש״ע)
מישהו שמכור למקפים עבריים ומקפיד לשלב אותם בכל הזדמנות; אובססיבי לניואנסים של קו־מפריד, מקף־עברי ו־en dash.
בשיחה אמיתית:
״מַקַפְנִיק אמיתי לא מוכן לגעת בשטרות של 100 שקלים, ומחרים את צ׳ט־GPT שמוסיף מקף ארוך לכל משפט.״
איור: יונתן פופר
(ש״ע)
מכור לקטלוגי פונטים, אתרים של מעצבי פונטים וספסימנים; אוסף, מקטלג ובודק מפרטי פונטים כאילו היו יהלומים יקרים.
בשיחה אמיתית:
״שמע, אין יותר סְפֵּסִימַנְיָאק ממני. כל היום אני חורש על ספסימנים חדשים.״
(ש״ע)
פחד והימנעות משימוש בפונטים סריפיים. העדפה קשיחה לסנס־סריף בכל הקשר, גם כשסריף מתאים יותר.
בשיחה אמיתית:
״הם לא מוכנים לשמוע על שימוש בפונטים סריפיים באתר שלהם – בחיים לא ראיתי סֵרִיפֿוֹבּיָה כזו.״
(ש״ע, סֵרִיפִיסְטִים)
מעריץ אדוק של פונטים עם סריפים; רואה בסריף עוגן של מסורת, אלגנטיות וקריאות ארוכה.
בשיחה אמיתית:
״די מיצינו כבר את כל הסנסריפים! אני סֵרִיפִֿיסְט גאה.״
(ש״ע)
פונט ישן נושן, שיצא מזמן מהאופנה; מייצר רושם ארכאי ומכביד על עיצוב עכשווי.
בשיחה אמיתית:
״העיצוב הזה נראה ארכאי – הם עיצבו אותו עם איזה פֿוֹנְטִיוֹכֿוֹס כלשהו מהניינטיז.״
איור: מאיה איש־שלום
(ש״ע)
מאסטר של שילוב פונטים; מומחה בבחירה והתאמה של פונטים; מאזן בין אישיות המותג, שימושיות וקריאות.
בשיחה אמיתית:
״לא בטוחים איזה פונט מתאים? תשאלו את נעמה הפֿוֹנְטִיסְיֵירית של הסטודיו.״
(ש״ע, פֿוֹנְטמַעְכֵֿרים)
שרלטן עיצוב ו/או מעצב פונטים גרוע. אדם חסר השכלה טיפוגרפית, ידע או כישרון, שמשווק את הפונטים שלו כאילו היה מאסטר טיפוגרפי מהשורה הראשונה. בדרך כלל הגיע לתחום בעיקר כדי לעשות כסף, ומעדיף להשקיע יותר בשיווק מאשר בעיצוב.
בשיחה אמיתית:
״תתרחק מהפֿוֹנְטמַעְכֵֿר הזה – הוא מוכר פונטים כאילו הם יצירות מופת, אבל אין שם כלום.״
(ש״ע; ש״ת: פֿוֹנְטפֿוֹבִּי)
פחד בלתי מוסבר מבחירת פונט; קיפאון יצירתי שמופיע מול תפריט פונטים גדול מדי או חרדת ביצוע טיפוגרפית.
בשיחה אמיתית:
״הוא תקוע כבר יומיים ולא מצליח לבחור פונט לפרויקט – יש לו פֿוֹנְטפֿוֹבְּיָה קשה.״
(שמות חיבה)
כינויים צעירים וחמודים לגופני כותרת קטנים, מתוקים, שמחים ונטולי יומרה, כאלה שפשוט עושים טוב על הנשמה.
בשיחה אמיתית:
״ראית איזה פֿוֹנְטצִ׳יק חדש יש בפונטימונים? יו, לאכול אותו!״
(ש״ע; ר׳: פְֿרַנְקרִיּלִיסְטים)
מעריץ אדוק של פונט פרנק־ריהל; מבחינתו אין אלטרנטיבה ראויה לפונט האלמותי הזה.
בשיחה אמיתית:
״בשבילו כל טקסט חייב להיות רק בפרנק־ריהל – פְּרַנְקְרִיּלִיסְט רציני.״
איור: אלעד אליקים
(ש״ע, קֶרְנִינְגִּיסְטִים)
אמן הריווחים; מתמקד באובססיביות במרווח שבין האותיות, מכוונן התאמות זעירות להשגת קצב וקריאות מיטביים. מדובר בזן נדיר במיוחד – יש בעולם פחות קרנינגיסטים טובים מאנשים שיודעים מתי להשתמש במקף עברי.
בשיחה אמיתית:
״דרוש קֶרְנִינְגִּיסְט נינג׳ה לפרויקט טיפוגרפי – מישהו שיודע לעשות קסמים בין צ׳ ל־ג׳.״
(צירוף ש״ע)
לילה לבן המוקדש כולו לסידור ריווחים בין אותיות; טקס מוכר של מעצבי פונטים, שבו מזיזים כל אות פיקסל ימינה ואז פיקסל שמאלה עד שמאבדים תחושת זמן ומרחב.
בשיחה אמיתית:
״שוב עשיתי קֶרְנִינְג־נַיְט בסטודיו, עד שלוש לפנות בוקר.״
2 תגובות
אני מה שנקרא טַיִפּוֹהוֹלִיק כנראה (:
או טיפוגיק ;)