מעין, ספרי קצת על עצמך ועל הדרך שלך בעיצוב גרפי, ואולי גם בעיקר מה הוביל אותך לבחור בקריירה בעיצוב בתחום המדעי?
כילדה, טבע ובעלי חיים ריתקו אותי. גדלתי על ירחונים של נשיונל ג׳יאוגרפיק, ואיכשהו לא עלה בדעתי אף פעם שיש מי שיוצר את האיורים והגרפיקה המדהימה שלהם. אהבתי לצייר, ובחטיבה ובתיכון למדתי בבית ספר לאומנויות. כשחיפשתי מסלול לימודים גבוהים, התקבלתי למגמה לתקשורת חזותית בבצלאל. למרות זאת, אחרי כל כך הרבה שנים במסגרת של אמנות לא הייתי בטוחה שזו הדרך שהכי מתאימה לי, והייתי סקרנית לגבי לימודים אקדמיים, אבל בסופו של דבר המשכתי לתואר ראשון בגיאופיזיקה ובמדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.
אחרי סיום התואר עבדתי באוניברסיטה כעוזרת מחקר ושוב התלבטתי אם להמשיך במסלול מדעי. באותה התקופה חברה סיפרה לי ששמעה על מסלול לימודים של איור מדעי באוניברסיטת מונטריי בקליפורניה. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על המקצוע הזה ולשמחתי התקבלתי לתוכנית, וטסתי לקליפורניה. הלימודים היו מאוד אינטנסיביים, ובעיקר דרך בחירת הפרויקטים האישיים התאפשר לי ללמוד חומר עשיר ומגוון מכל מיני תחומים שעיניינו אותי. הרגיש לי טבעי לעבוד עם שפה ויזואלית כאמצעי לימודי והסברתי.
בסיום הלימודים הגשמתי חלום בכך שהתקבלתי להתמחות במגזין נשיונל ג׳יאוגרפיק ובמוזיאון הסמית'סוניאן. אלו היו חוויות לימודיות מדהימות ומעוררות השראה. על אף שהרגשתי שמצאתי את דרכי, הייתי צריכה עדיין למצוא את מקומי בעולם האיור המדעי העיתונאי. בנוסף, הרצון להשתלב גם בעולם המחקר המדעי לא עזב אותי, ולכן התחלתי ללמוד לתואר שני במדעי אטמוספירה. במהלך התואר השני התבקשתי להכין איורים לחוקרים, וכך התחלתי לבסס את עסק הפרילאנס שלי ולהשתלב בשוק העבודה כמאיירת ומעצבת שמתמחה במדע ובמחקר.
״העושר של הפרויקטים בקריירה שלי לא מפסיקים להפתיע אותי. מעיצוב לגן החיות של לוס אנג׳לס ועד לאיור ספר של זוכה פרס טורינג על בינה מלאכותית״
מאז ועד היום עבר כמעט עשור שבו אני עוסקת בתחום בסטודיו משלי. העושר והמגוון של הפרויקטים שהקריירה הזאת מציעה לא מפסיקים להפתיע אותי. מעבודה בגן החיות של לוס אנג׳לס כיוצרת של גרפיקה ואיורים לפאנלים לימודיים שם, ועד לאיור ספר של זוכה פרס טורינג על בינה מלאכותית. כל פרויקט פותח בפניי עולם תוכן חדש ומעניין, ואיתו הזדמנות מרגשת ליצירה.
למרות שכולנו חווינו את הקורונה, ואולי קצת הבנו את הצורך אבל אשאל בכל זאת לדעתך - למה למעשה צריך עיצוב גרפי מדעי? ואם יש צורך, האם את מזהה עלייה בצורך כזה?
עיצוב גרפי מדעי הוא חיוני בכל תחום מכיוון שהוא מעביר מידע באופן תמציתי, יעיל וקליט, ובכך הוא משמש שלד שבונה את ההבנה של הקורא או הצופה. כמעט כל תרשים שיש בו אלמנט הסברתי שנשען על מידע מהימן יכול להשתייך לעולם הזה. תמונה שווה אלף מילים, ולכן כל ספר לימוד, או אמצעי תקשורת של מדע פופולרי משתמש בתרשימים וביצירות כאלו, והנוכחות שלהם לפעמים מאוד בולטת, ולפעמים היא כמעט בלתי נראית, אך היא תמיד חיונית.
בשנים האחרונות, ניכרת עלייה בערך של תקשורת חזותית אפקטיבית במיוחד בעולם האקדמי המדעי, והאיכות הממוצעת של הגרפיקה במגזינים מדעיים ממשיכה להשתפר באופן בולט לעין. הקורונה, חשיבות ההסברה על הוירוס והחיסונים, והעבודה הבלתי פוסקת מול מסכים, תרמו לשינוי הזה. בעולם המדעי המודרני כולנו חשופים להמון פרסומים ולעיתים קשה להבחין בין העיקר לתפל. איור ועיצוב מדעי מוצלח מאפשרים לחוקרים להתגבר על רעש הרקע ולקבל תשומת לב גדולה יותר לעבודות שלהם.
בשנים האחרונות מתברר שקיים צורך הולך וגדל בידע עיצובי בקרב מדענים צעירים. באופן מסורתי, העולם האקדמי בנוי על חניכה של סטודנטים שמבצעים את העבודה המחקרית. כחלק מזה, הם מתבקשים להכין גרפיקה ברמה של פרסום בינלאומי. רוב הסטודנטים לא מקבלים הכשרה מסודרת בנושאי עיצוב והתוצאות לא תמיד מספיק טובות, ולעיתים מעלות תסכול בקרב הסטודנטים והמנחים. לכן התחלתי גם להנחות ולהרצות בנושא של תקשורת חזותית לצרכי מדע, וזה צורך שרק גדל.
אז איך למעשה עובד תהליך העבודה עם מדען בפרויקט עיצוב גרפי, ובמה זה שונה מעבודה מול כל לקוח אחר?
באופן כללי מדען שמעסיק מאייר או גרפיקאי מעוניין להביא ייצוג מקצועי ומלוטש לפרויקט. עולם המדע הוא תחרותי מאוד, ולכן מוטל על חוקרים צעירים עומס רב ולחץ גדול מאוד. הקריירה שלהם יכולה להיות תלוייה בפרסום במגזינים בולטים וגיוס כספי מענקים למחקר. לכן נהוג היום לשכור שירותי גרפיקה, בעיקר עבור פרסומים בפורמטים שכאלה, בקשות למענקים, ספרים ושערי מגזינים. מדענים רוצים לשדר סטטוס של כבוד, יוקרה, וחשיבות גדולה של העבודה שלהם, ואלו מטרות שונות מהדרישה הממוצעת שמגיעה בדרך כלל מלקוחות עסקיים.
״עולם המדע הוא תחרותי מאוד, והקריירה של חוקרים צעירים יכולה להיות תלוייה בפרסום במגזינים בולטים וגיוס כספי מענקים למחקר, ופה נכנסת הגרפיקה״
מאפיין נוסף מעניין בגרפיקה לצורכי מדע הוא קהל היעד. בעולם המדעי פעמים רבות קהל היעד הוא למעשה מדענים אחרים. למשל, בעבודות שמיועדות לפרסום במגזינים מקצועיים, המטרה היא להרשים את עורכי המגזין, את המבקרים והקוראים שרובם גם הם מדענים בכירים. מצד שני יש גם מצבים שבהם מדענים ירצו לפנות לקהל הרחב או לתקשורת. לאחרונה למשל איירתי שני ספרים על בינה מלאכותית שמיועדים לקהל הרחב. אופי היצירות כאן היה שונה לחלוטין: לציורים היה אלמנט הסברתי, אבל הסגנון היה קומיקסי וקליל.
טוב דיברנו הרבה באופן כללי על התחום אבל יכול להיות ממש מענין אם תספרי לנו על פרויקט ספציפי ומיוחד שעבדת עליו, וכיצד התגברת על הקשיים שעמדו בפניך כמעצבת שלו?
כל פרויקט הוא מרתק, אבל אחד מהם היה תהליך משמעותי שהתפרסם היטב, ונקשרתי אליו מאוד. לפני מספר שנים התבקשתי ליצור איורים של מין אדם עתיק הקרוי דניסובן. זה מקרה מעניין מאחר שכמעט אין ממצאים אנטומיים ישירים, וגילוי המין נעשה מ־D.N.A שהשתמר בשבריר קטן של עצם של ככל הנראה נערה שחיה במערה נידחת בסיביר.
במעבדה של פרופ׳ לירן כרמל באוניברסיטה העברית נעשתה אנליזה לגנום של הדניסובן בהשוואה למינים הקרובים אליו ביותר - האדם המודרני, הניאנדרטל, וכך מצאו סדרה של תכונות אנטומיות שצפויות לאפיין את הדניסובן. אני התבקשתי לעזור בתיאור מודל של הדניסובן בעקבות הממצאים. תכנון התהליך והרפרנסים לאיור עצמו היו משמעותיים ומאתגרים. ממצאי המחקר היו השוואתים, כלומר, כל תכונה של הדניסובן הייתה מתוארת בהשוואה לאדם המודרני ולניאנדרטל. לכן היה נכון ליצור את הגרפיקה בצורה השוואתית ולתאר את שלושת המינים. ציירתי גולגלות של האדם המודרני ושל הניאנדרטל בסגנון נטורליסטי, ולעומתם הדניסובן היה מצויר בצורה פשוטה יותר כדי להדגיש את היותו מודל מחקרי ולא תיאור של ממצאים פיזיים.
השלב הבא היה איור פורטרט שרצינו להציע כשער לכתב עת מדעי. תכננתי להשתמש בציור של הגולגולת כבסיס לציור הפנים, אבל התקשיתי להגיע לתוצאה שהרגישה לי דרמטית מספיק לאיור שער. הפתרון היה במציאת הטכניקה הנכונה, ולבסוף בחרתי בפיסול מודלים בחימר פלסטי (super sculpey) וצילום המודלים. לאחר מכן סרקתי והדפסתי את הגולגולת בתלת מימד וכך יכולתי לעבוד על מספר מודלים במקביל מבלי לאבד את הפסל המקורי. מעבר ליעילות של השיטה, היא גם נתנה לי חופש פעולה.
התוצאה הייתה פסל של פני הנערה עם מראה חי. כשסיימתי לפסל צילמתי אותה בתוך ארון חשוך שידמה תאורה של מערה, וציירתי מעל הצילום בפוטושופ. התוצר הסופי התפרסם כשער של כתב העת המדעי Cell - שנחשב למוביל בתחום מחקר התא, בספטמבר 2019. המחקר והאיור זכו לסיקור עיתונאי משמעותי. זאת הייתה הצלחה מכיוון שתמונת השער עוררה הרבה מאוד תשומת לב למחקר. המראה הריאליסטי של פני הנערה גרם לכך שחלק מהסיקור העיתונאי תאר את היצירה כמודל ממוחשב שנובע ישירות מתוצאות המחקר, ולא כיצירת אמנות. ממודל ממוחשב לא ניתן היה להגיע לדימוי ריאליסטי שכן לא היו מספיק נתונים. הגעתי לדימוי תוך שימוש בכל מה שידענו אבל גם תוך שימוש בדמיון. הפקתי מכך לקחים. זה גרם לי לתת יותר חשיבות לתיעוד של תהליכי העבודה שלי, ולשפר את היכולת שלי לתקשר ולהבהיר את התפקיד שלי בתור מאיירת.
רגע, נראה לי שפספסתי משהו, איך בעצם את נשארת מעודכנת בידע המדעי הרלוונטי לכלל הפרויקטים שלך בכל כך הרבה תחומים? איך את מבינה מה את צריכה לעצב?
בלתי אפשרי לשמור על ידע מעמיק ועדכני בכל התחומים בהם אני עוסקת. לכן אני נשענת על הרקע הבסיסי שלי במדעים וצוללת לעומקו של כל נושא בהתאם לפרוייקט. אני מקדישה זמן בתחילת התהליך לעבודת מחקר בנושא, ולחיפוש אחר דימויים שיתאימו לקונספט. באיורי שער, פעמים רבות הרעיונות לאיורים נשענים על מטאפורות הדורשות הבנה של התרומה של המאמר לעולם המחקר, אם זו טכניקה או תגלית שמייחדים את הפרויקט. לכן, שיחה מעמיקה עם החוקרים תמיד מהווה יתרון משמעותי עבורי. בכל עבודה שאני מבצעת יהיה שלב רישום ראשוני, ושלב סיום וליטוש, איור דיגיטלי ב־Procreate ובפוטושופ.
מדהים! נראה לי סקרת לנו פה את כל התחום בצורה די מפורטת, אבל אני חושב שכדאי שנסכם אולי בכמה עצות חשובות להתחלה של מעצבים שחושבים על הקריירה בתחום המעניין הזה.
חשוב לדעת שלימודי איור מדעי פורמליים נותנים הכשרה נהדרת, אבל הם לא הכרחיים כדי לבנות קריירה בתחום. בניגוד לאיור רפואי, המחייב תעודות ולימוד תואר שני, לגרפיקה ואיור מדעי אנשים מגיעים מרקעים מגוונים. הדרך הטובה ביותר ללמוד היא העשייה, ולכן כדאי להכין כדוגמה יצירה בתחום שמעניין אותך להציג וזה יעזור למשוך לקוחות שמעוניינים להעסיק לפרויקטים דומים. שיחה והיכרות עם מדענים היא הדרך הכי ישירה להתחיל לעסוק בזה.
״ישראל היא ארץ קטנה, עם הרבה מאוד מדענים, יזימת שיחה איתם על גרפיקה יכולה לעזור להבין את הצרכים ולהתחיל לקבל פרויקטים בתחום״
ישראל היא ארץ קטנה, עם הרבה מאוד מדענים, גם באקדמיה וגם בחברות פרטיות. שיחה איתם על גרפיקה יכולה לעזור להבין את הצרכים ולהתחיל לקבל פרויקטים בתחום. למי שלא מכיר אישית אנשי מדע, אירועים כמו מדע על הבר או הרצאות פתוחות לקהל יכולות להיות מקום מפגש מצוין ליצירת קשרים. לפנות לחוקר בתחום שמעניין אותך ולשאול אם הם צריכים עזרה עם הגרפיקה שלהם יכולה להביא לשיתופי פעולה שישרתו את שני הצדדים.
בסופו של דבר הטיפ החשוב ביותר שלי הוא להיות מוכן לאייר ולעצב דברים חדשים וזרים לך, ולא להירתע ממורכבות. למעצבים יש כלים ויזואלים ונקודת מבט ייחודית שמעשירה את התיקשורת של המדע. אם מישהו מבקש עבודה בתחום שאין לך ניסיון בו, תסמוך על היכולות שלך להבין איך להשתמש בכלים שיש לך כדי לספר סיפור חדש ומיוחד. הנכונות לקחת פרויקטים מחוץ לאזור הנוחות הוא שפותח עולמות יצירתיים חדשים!
