קודם כל חשוב לומר, כהיסטוריון עיצוב גרפי, שהחשיבות של מסמך שכזה – קטלוג של תערוכה מקיפה על פועלו של מעצב ישראלי – היא יקרה מפז. לא תמיד אנחנו זוכים להצצה מקיפה וסדורה לעבודותיו של מעצב שהוא אבן־יסוד בשדה המקומי, ועל כך מגיעות כל התשואות למוזיאון ישראל ולמחלקה לעיצוב והעומד בראשה, רמי טריף, עורך הספר, וכן למשפחתו של עיר־שי על היוזמה המבורכת. חשוב מאוד גם לציין את דוד טרטקובר המנוח שגילה מחדש את עבודתו של עיר־שי בחלון ראווה בתל־אביב, ומאז עסק בהפצת מורשתו החזותית בקדחתנות, ועוד לפני מותו מסר יחד עם משפחת עיר־שי את האוסף למוזיאון ישראל. אבל יותר מכך, על ההחלטה להוציא קטלוג שישאר כעדות חשובה מאוד לתערוכה ולכל מה שנחשף בה.
הספר/קטלוג בעיצובם של טלי ליברמן ואיאן שטרנטל והוצאת מוזיאון ישראל בשיתוף הוצאת ספרי האמנות שטרנטל, מעניק כבוד רב ליצירותיו הפרסומיות והטיפוגרפיות של עיר־שי עם השערים המקדימים בשחור לבן לחלק הכתוב בעברית, והשערים הצבעונים בתחילתו של הספר באנגלית מן העבר השני. כמו כן, מרבית התמונות תופסות את כל גודל הפורמט וכמעט ואין בנמצא תמונות דגמית (thumbnail), ובכך מאפשרות לבחון כל פרט קטן בסריקות האיכותיות של עבודותיו. גם הבחירה לעצב את הכרונולוגיה המקוצרת והמקודדת של חייו בפונט גדול יחסית לטקסט־רץ, נדמתה בעיניי כמחווה לבעיית הקשב והריכוז או העומס המילולי שמקשה לפעמים למעצבים ומעצבות להעמיק בטקסטים ארוכים, ושכעת מאפשרת גם להם/ן לרוץ במהירות, תוך כדי דפדוף בקורות חייו המרשימות, בנקודות קצרות אך מאלפות בפונט מוגדל.
בספר ישנם למעשה שלושה פרקים (זהים בעברית וגם באנגלית בכיון ההפוך) המאפשרים העמקה ביצירתו של עיר־שי. הפרק הראשון הוא הצצה לחייו האישיים של פסח, שנכתבה על ידי משפחתו וככל הנראה באופן משותף על ידי מרים עיר־שי זומרפלד, בתו, וד"ר אור אטלינגר, נכדו, שנראה שהם היזמים הראשיים מקרב בני משפחתו בקידום מורשתו של המעצב החשוב. פרק קצר זה נותן תחושה ביוגרפית ולעיתים כמעט אוטוביוגרפית שנותנת לנו המעצבים והמעצבות עוד קצת מסיפורי הרקע שהשפיעו על החלטותיו של המעצב בזמן היצירה.
בספר תוכלו למצוא עשרות סריקות של כרזות שעיצב, מתווים לפונטים שהגה לטובת הפוסטרים שהתבקש לעצב, ותמונות רבות, כך שמתקבלת חויה אסתטית שלמה
בשני הפרקים הבאים ישנן סקירות מקיפות על שני הפנים בחייו המקצועים של פסח, הפן הישראלי־עברי והפן ההונגרי. בצד העברי ישנו מאמר של אוצר התערוכה ואוצר המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל, רמי טריף, המתאר את המקום המרכזי שתפסה הטיפוגרפיה המודרנית של האות העברית שיצר עיר־שי, ועל היכולות הוירטואוזיות שלו בפרסום ויצירת פוסטרים שיווקים בעזרת טיפוגרפיה עברית זו כחלק מהסגנון המודרני שהשפיע עליו, עוד בהונגריה. בפן ההונגרי, תוכלו למצוא בספר את המאמר של אניקו קטונה, היסטוריונית אמנות הונגרית־הולנדית, שכותבת על הכוכב שהיה עיר־שי בארץ הולדתו, ועל השפעתו הרבה על העיצוב הגרפי ההונגרי בעשורים הראשונים של המאה העשרים. היא גם חושפת במאמר את המעצבים שהשפיעו עליו בתחילת דרכו, ועוזרת להבין את הקו המודרני המיוחד שסיגל לעצמו.
כאמור, את הספר סוגרת סקירה כרונולוגית שעושה סדר במהלך חייו הסוערים שכללו שתי עליות לארץ ישראל מהונגריה עוד לפני קום המדינה, שהייה ארוכה במחנה ברגן־בלזן, ואת תהליכי יצירתו המרכזיים. בספר תוכלו גם למצוא עשרות סריקות של כרזות שעיצב, מתווים לפונטים שהגה לטובת הפוסטרים שהתבקש לעצב, ותמונות רבות שלו ואף של הסטודיו שלו, כך שמתקבלת חויה אסתטית שלמה שניכר שנוצרה לטובתם/ן של מעצבים ומעצבות גרפיים.
כרזות ואות: מלאכת העיצוב של פסח עיר־שיעורך הספר: רמי טריף
עורכת לשונית בעברית: תמי מיכאלי
עורכת כיתובים: שירה נחמני
עיצוב הקטלוג והפקה: טלי ליברמן ואיאן שטרנטל
עיצוב התערוכה: נתנאל דהן
בהוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים ובשיתוף הוצאת שטרנטל, מונטריאול, קנדה, 2026
244 עמודים
לרכישת הספר
