הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי קרויים על שמם של חלוצי הדפוס וההוצאה לאור בשפה העברית, ביניהם משפחת המדפיסים שונצינו שפעלה באיטליה כבר מהמאה ה־15, הוצאת ספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור, הוצאת שטיבל של נחום טברסקי ועוד. אירוע 'דפוס חוזר' שיתקיים בשכונה מבקש להביא זווית עכשווית של עולם הטיפוגרפיה והדפוס בהקשרים שונים, וביניהם: הקשר בין צורה ועיצוב של טקסט לקול, סאונד, מוזיקה ושירה. בנוסף תפתח גם תערוכת קליגרפיה על מבנים בשכונה העוסקים באותיות תוך שילובן של שפות שונות מהמרחב הציבורי בישראל (עברית, ערבית, אמהרית), תערוכת שלטי רחוב היסטורית והקרנות וידאו בתלת־ממד.האירוע, אותו אוצר יועד בר־נוי, ישלב את העסקים השונים המתקיימים בשכונה ויקיים סטודיואים פתוחים על מנת לתת במה לאמנים והאמניות הפועלים בה. הקהל יוזמן לקחת חלק בפעילויות שונות במוקדים שונים בשכונת מונטיפיורי כמו הדפס רשת, כתב מראה ועוד.
פירוט התערוכות והפעילויות ברחבי השכונה:
׳גילוי וכיסוי בלשון׳ – ויקטוריה חנה
טברסקי 5 (פינת בית אלפא)
ויקטוריה חנה. צילום: יעל אילן
מיצב אמנותי בשילוב וידאו ארט של הזמרת והאמנית ויקטוריה חנה והמעצבת לימור זהר־שביט במחווה לשירי ביאליק ושיתוף הפעולה שלו עם המו״ל רבניצקי. לכבוד חגיגות 150 שנה להולדת ביאליק, יצרה אמנית הקול הבינלאומית ויקטוריה חנה יצירות וידאו מוסיקליות משירי ביאליק לילדים.
המילים בלשון אינן קבועות ונצחיות, אלא משתנות במשך הזמן, כך טען ביאליק עוד בשנת 1915. במיצב האמנותי יציגו אמנית הקול ויקטוריה חנה והמעצבת לימור זהר שביט יציע מפגש ייחודי בין סגנונה הייחודי של ויקטוריה המפרקת ומרכיבה מחדש טקסטים עבריים קאנוניים, ובין עולמות של רגאטון ופופ עכשווי. החיבור בין הסרטונים המוזיקליים בשילוב עיצוב החלל העכשווי של שביט יוצר מעין פופ עברי ייחודי המעניק לשירי הילדים של ביאליק משמעות חדשה ועדכנית. את הסרטונים ביים יובל נהר המאירי.
instagram.com/victoriahanna_official
הקרנת הסרט ׳עודד הנודד׳
שונצינו 8 (תיאטרון תמונע)
הקרנת הסרט העלילתי האמנותי הראשון שהופק בישראל וצולם בשכונת מונטיפיורי ב־1932. סרט אילם בליווי מוזיקה עכשווית (הקרנה בלופ החל מהשעה 19:00).
לאור התקציב הדל צולם ״עודד הנודד״ כסרט אילם בשני מיקומים מרכזיים, האחד מושב נהלל והשני שכונת מונטיפיורי בתל אביב. במונטפיורי שכן גם הצריף של נתן אקסלרוד (ממייסדי הקולנוע העברי) שבו אוחסנה המצלמה (״אפרט״) שנרכשה במיוחד לצילומי הסרט. צריף זה שימש גם כ״לבורטוריה״ (מעבדה) שתוכננה על ידי צבי גולדין־גורן והיוותה בעצם חדר העריכה והמקום שבו פותחו והודפסו הסרטים.
עלילת הסרט מבוססת על סיפור מאת צבי ליבנה, איש העלייה השנייה מנהלל והתסריט נכתב על ידי חיים הלחמי. הסרט מתאר מסע אחר נער בשם עודד שיצא לטיול עם בני כיתתו והלך לאיבוד בהרים. על זהותו של עודד יש מספר גרסאות, לפי אחת מהן, הסיפור הוא על עודד ינאי, שנולד בכפר תבור וגדל בנהלל, שם פגש אותו צבי ליבנה והשתמש בדמותו כבסיס לסיפור. הסרט זכה להצלחה ולביקורות טובות בעיתונות בארץ בזמנו. הצלחתו באה לידי ביטוי גם בקופות והוא הוקרן מספר שבועות בפני אולמות מלאים בקולנוע "עדן" בתל אביב, בקולנוע "ציון" בירושלים, וכן בחיפה וביישובים נוספים בארץ.
מכניסים את הרחוב
שונצינו 8 (תיאטרון תמונע)
אוסף שלטי הרחובות המקוריים של ידידיה איש־שלום מתקופת המנדט ועד היום, מוצג לראשונה לציבור, ולמעשה זו התערוכה הראשונה של שלטי רחובות בישראל. ידידיה איש־שלום הוא צייר ומעצב תל־אביבי, אך האוסף המוצג הוא תוצר תשוקה שיש לה מקורות אחרים: ידידיה מגיע מבית דתי בירושלים, שם נמשך לכתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ולמד את מלאכת הקליגרפיה העברית: אותיות קטנות וגדולות, מנוקדות, קטועות, תלויות, מרובות־תגין, לפופות וכו'. עולם שלם של צורה ומשמעות שמקבל מימוש ושימוש בטקסט קריא בעל סגולות של קדושה. דווקא אחרי שעבר לתל אביב גילה בדוכן קטן בשוק הפשפשים את שלטי הרחוב ומצא את הקסם והחסד של אות החולין, זו שברחוב, היומיומית, הפונקציונלית.
האוסף הלך וגדל ועמו הרצון לחקור עוד, אך בהיעדר חומר ארכיוני מסודר השלטים נותרו בגדר תעלומה. מי ייצר את השלטים? מי כתב בכתב יד את השלטים בערים השונות? מי בחר לשים מסגרת עם פינות מעוגלות או מסגרת מיושרת? בהיעדר מחקר, השלט הוא הוכחת עצמו. הוא פשוט היה, והוא גם הווה. הוא תמיד שם.
האוסף מציג שלטים מתקופות שונות, החל מתקופת המנדט הבריטי ועד לימינו, מערים שונות בישראל, ובהתאמה, מתאר את ההתפתחות העיצובית־טיפוגרפית וגם החומרית של שלטי הרחוב ואת הנראות של הרחובות אותם שילטו. לאורך השנים שלט החליף שלט, אות החליפה אות, מעשה־יד הוחלף במכני, הישן נעלם תחת החדש. עם זאת, בתערוכה השלטים מוצגים ללא היררכיה ברורה, ללא שיפוט, ללא סדר. אלו הרהיטים של הרחובות, סמלים שמכילים זיכרון, חפצים שהם חלק מזיכרון של מקום וזמן, ארכיון של אות, חומר ומקום. אוצרוּת: יועד בר נוי וד"ר ארז מעין שלו.
instagram.com/israeli_street_signs
קליגרפיה ברחוב
בית אלפא 10
תערוכת רחוב של קליגרפיה עכשווית בשילוב טכניקות ושפות שונות מהמרחב הישראלי בהשתתפות:
אנה זכאי / תושיה
אנה זכאי היא אמנית, ילידת רוסיה, בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב על שם שטיגליץ. לפני כשבע שנים עלתה לארץ בעקבות האהבה שלה לאות העברית, ומאז היא עוסקת בקליגרפיה ויודאיקה.
היצירה הקליגרפית־איורית שלה ״תושיה״ היא מחווה היסטורית להוצאת הספרים תושיה שהקים הסופר
בן אביגדור (אברהם ליב שלקוביץ) בשנת 1896 בורשה, פולין. ההוצאה התמקדה, בין השאר, בקהל הצעיר והוציאה סדרה של ספרי ילדים שאת שמות הספרים שבה שילבה זכאי ביצירה זו; "ניצנים" (לילדים קטנים ובניקוד מלא), "פרחים" (לגיל הביניים) ו"ביכורים" (לבני הנעורים).
משה טרקה / ללא הבדל
משה טרקה רואה בביוגרפיה שלו חלק בלתי נפרד מהאמנות שלו. כאמן שעלה לארץ מאתיופיה טרקה משתמש בחומרים, דימויים ושפה ויזואלית אפריקאית ביצירתו בשילוב עם אמנות פופ עכשווית. בתערוכה זו הוא מציג קליגרפיה באותיות באמהרית שנראות כמו אותיות בעברית ומרכיב מהם את המשפט ״ללא הבדל גזע״.
משפט זה, הלקוח מתוך מגילת העצמאות ורלוונטי לימי המחאה, מונח בתוך בלון שבו אוחזת ילדה אפריקאית, קומפוזיציה המזכירה את הגרפיטי האיקוני של האמן בנקסי המציג ילדה עם בלון אדום בצורת לב. כמו אצל בנקסי, גם כאן, הדימוי מטאפורי וחידתי, האם הבלון נשמט מידה של הילדה או שמא הוא מביע כוח ואופטימיות השואפת לעתיד טוב יותר. הגרסה האפריקאית־אתיופית של טרקה לדימוי הפופי המערבי ממקמת אותו מחדש ובו בזמן מעלה שאלות על המציאות הישראלית של ימינו.
instagram.com/tarka_moshe
לירון לביא טורקניץ׳ / ערברית
ערברית היא מערכת כתב ניסיונית שעוצבה ופותחה על ידי הטיפוגרפית והמעצבת לירון לביא טורקניץ׳. שפה פונטית זו מציגה אותיות היברידיות המשלבות עברית וערבית. כל אות מורכבת מערבית בחציה העליון ועברית בחציה התחתון. בערברית, כל אחד יכול לקרוא את השפה שהוא בוחר, מבלי להתעלם מהשניה, שתמיד נוכחת.
לכבוד אירוע ״דפוס חוזר״ יצרה לירון את המילה דפוס בערברית במטרה להעניק רובד נוסף למסורת הדפוס בשכונת מונטפיורי ולמיקומה של השפה הערבית כשפה רשמית במרחב הישראלי.
instagram.com/aravrit
איתמר חפץ. קליגרפיה וציור בהדפסת ריזו בשלוש שכבות.
איתמר חפץ / ׳עד תתמלא הארץ דעה׳
במהדורת הדפוס הראשונה של מסכת ברכות בהוצאת בית הדפוס העברי שונצינו, כתב המגיהה בהקדמה כי לדפוס תועלות רבות וכי יש להמשיך ולהוציא לאור ספרים ׳עד תתמלא הארץ דעה׳.
האמן, הקליגרף והמעצב הגרפי איתמר חפץ מצא השראה במשפט הזה והחליט ליצור יצירה ייחודית זו הנעה בין קליגרפיה לציור מופשט. כל אות עומדת בפני עצמה וכולן ביחד יוצרות את המשפט המבטא את החשיבות שבכתיבה, הדפסה, עיצוב ויצירה בכלל. האותיות והרקעים שצוירו בעבודת מכחול נסרקו והודפסו בשכבות במדפסת ריזוגרף – שיטת הדפסה יפנית ייחודית המשלבת דפוס משי ושכפול (xerox). הדפסת ריזו הייתה פופולרית בשנות ה־80 ליצירת כרזות ססגוניות ואקספרסיביות. חפץ משלב ביצירה זו שכבות של זמן מתולדות הדפוס החל מבית הדפוס שונצינו שבאיטליה מהמאה ה־15 דרך טכניקת ההדפסה של שנות ה־80 ועד להצגתה כיום, ימים שבהם המושג ״דעה״ מקבל משמעות נוספת.
instagram.com/itamaroh
פונטים בפעולה
בית אלפא 2
עיצוב: Dase Boogie
הקרנות וידאו על מבני השכונה של אוסף מילים ואותיות בטכניקות אנימציה מתקדמות שעוצבו על בסיס הפונטים של אאא. אמנים משתתפים: זיו פינקל ו־Daseboogie (אלכס בלינקי).
זיו פינקל יצר וידאו תלת מימד המציג את שמות הרחובות בשכונת מונטיפיורי, כאשר הפונטים מבית אאא בהם השתמש הם קדם ופריימריז. בסרטון האותיות מקבלות טקסטורות ייחודיות ותנועה דינמית המשתנה ללא הרף.
Dase Boogie יציג אוסף של גיפים טיפוגרפייים המציגים מילים שונות בטכניקות אנימציה מתקדמת שעוצבו על בסיס הפונטים של אאא.
instagram.com/daseboogie
עמדת הדפסי רשת של ׳בעלי המלאכה׳
בן אביגדור 11
המומחים של דפוס בעלי המלאכה יקימו עמדות הדפס רשת לרשות הקהל עם עיצובים גרפיים מתוך התערוכה. הביאו איתכם ג׳ינס ישן, חולצה שבא לכם לשדרג או כל תיק בד להדפסה.
instagram.com/hamelaha_workshop
״חומר הקול מול חומר הדיו״ – הופעה חיה של ויקטוריה חנה
שונצינו 8 (תיאטרון תמונע)
ויקטוריה חנה במופע שיכלול התנסות במחקר הקולי־אומנותי רב השנים שמלווה אותה. האמנית תבצע קטעים קוליים מתוך טקסטים עבריים עתיקים ותנחה את הקהל בעבודת קול, תנועה ודיבור בגוף ובחלל. ננסה להבין מהו הקשר בין חקיקה כתיבה והדפס לדיבור חי, על־פי 'ספר יצירה' / ספר הקבלה הקדום ביותר, לכל אות ואות מבין 22 אותיות הקודש העבריות יש מיקום מדויק בגוף האדם, כלומר אם נמקם את האותיות בגופנו נוכל לחוות אמירת מילים כהקלדה בגוף החי.
בין 21:00-20:00 (50 ₪ לכרטיס. לרכישה)
מונטי
בית שמאי 9
הצגת עבודות נבחרות של בוגרי "קורס חיזוק היסודות ברישום" ומשתתפי זמן סטודיו ב"מונטי 9" בהנחיית ובאוצרות אילת רוזנברג. הרמת כוסית ביחד בשעה 18:00, החל בשעה 19:00 הכניסה תהיה שקטה לצפייה בתערוכה, בזמן שמתקיים שיעור רישום וציור בסטודיו.
ועוד ברחבי השכונה:
- חפש/י את הפונט - משחק חידתי ברחבי השכנה אחר אותיות.
- סטודיואים פתוחים.
- בר משקאות ופינוקים, הטבת קוקטייל לבעלי כרטיס להופעה של ויקטוריה חנה.
- פופ־אפ נקניקיות של ערן ביק ודרינקים למכירה.
- דיג'יי רן כהנא במרחב הציבורי.
- דוכני מכירה, הדפסים ויצירות של מיטב אמני השכונה.
