ארתור שיק – הגדת שיק וסיפורו של העומד מאחוריה

לכבוד השקת פונט שיק בפונטימונים, החלטנו לספר לכם על ״הגדת שיק״ – שה"טיימס" הלונדוני הגדיר כאחד הספרים היפים ביותר שראו אור אי־פעם מאז המצאת הדפוס

ארתור שיק היה אמן יהודי שפעל במהלך המאה ה־20 והתפרסם בזכות איוריו הייחודיים. שיק נולד ב־1894 בעיר לודז׳ שבפולין. הוא למד אמנות בפריז, בקרקוב ולתקופה קצרה בישראל והשפעותיו נעו מהאדריכלות והקישוטיות הבארוקית של רוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה (אליה נחשף בעת שירותו בצבא הרוסי) ועד עיטור ספרים מימי הביניים וכתבי־יד פרסיים.

שיק נודע כפעיל חברתי ולא היסס להשתמש ביצירות שלו כדי להביע את דעתו. ספרו המאויר הראשון משנת 1919 היה סאטירה על המצב הפוליטי בגרמניה. שנתיים מאוחר יותר, עם מעברו לפריז, הוציא ספרים מאוירים שונים, ביניהם מגילת אסתר. במהלך השנים 1936-1934 עבד שיק על יצירתו הנודעת ביותר – הגדה של פסח הידועה כ״הגדת שיק״. ההגדה מרהיבה ביופיה וכוללת 48 דפים מעוטרים באיורים ריאליסטיים מלאים בפרטים ובקליגרפיה ייחודית. הציורים צויירו בטכניקת צבעי מים וגואש. לצד ההגדה הופיע תרגום לאנגלית, זאת בנוסף לאיורים ותוספות פרי עטו וכמובן עיטורים המייצגים קטעים מסיפור ההגדה.

שיק לא היסס להביע בהגדה, כמו בכל יצירותיו, את עמדותיו ומחאתו הפוליטית והציג את ביקורתו על שלטון הנאצים שהחל לעלות בגרמניה בשנים אלה. פעולה זו הקשתה עליו במציאת מוציא לאור באמצע שנות ה־30, כאשר העמדה המדינית בבריטניה הייתה פרו־גרמנית, וזאת כאשר בהגדה מופיעה השוואתו הנוקבת של שיק בין המדיניות הנאצית בתקופה זו לפעולות רצח העם בהם נקט פרעה כפי שמתואר בספר שמות. בעקבות כך ערך שיק את ההגדה והסיר חלק מן הסממנים הנאצים הבולטים. עם זאת שיק עדיין נשאר נאמן למחאתו והשאיר ביקורת מוסווית ועדינה לאורך ההגדה, לדוגמה בהצגתו של ״הבן הרשע״ מתוך ארבעת הבנים בעיטור שפמו הנודע של היטלר.

שיק ניצל כל הזדמנות שנקרתה בפניו דרך האמנות שיצר, להעלאת המודעות על המתרחש באירופה בזמן המלחמה

שיק מצא לבסוף בשנת 1938 בית להגדה בהוצאה לאור שהוקמה בלונדון במיוחד במטרה להוצאת ההגדה. יחד עם מעבר הוצאת ההגדה ללונדון, עבר שיק גם הוא לאנגליה במטרה לפקח על ההוצאה לאור וההדפסה. הצלחתה הגדולה של ההגדה הגיעה במהדורת 1940 שהודפסה ב־250 עותקים על קלף ונמכרה בכ־500$ ליחידה. ההגדה הוגדרה על־ידי עיתון הטיימס הלונדוני כ״ראויה להימנות בין הספרים היפים ביותר שיוצרו בידי אדם״.

עבודותיו של שיק התרחבו גם לאיורים עבור עיתונים וכתבי־עת רבים, הן ממשלתיים והן פרטיים. שיק ניצל כל הזדמנות שנקרתה בפניו דרך האמנות שיצר, להעלאת המודעות על המתרחש באירופה בזמן המלחמה, ואף התבקש על ידי הממשלה הבריטית לנסוע לצפון אמריקה עם תערוכה של עבודותיו. הפוליטיקאים האמינו כי עבודתו המתארת את המאבק הפוליטי תעזור לגייס תמיכה עממית בקנדה ובארצות הברית למען המאמץ המלחמתי. הוא יצא עם אשתו וילדיו לארצות הברית, והתיישב בעיירה ניו־כנען שבקונטיקט. במהלך שנות המלחמה נשארו אימו ואחיו בפולין ונספו בשואה.

ארתור שיק. מקור: ויקיפדיה

לאחר המלחמה ובעת שהותו בארצות הברית הצטרף שיק ל״קבוצת ברגסון״ מהתנועה הציונית הרוויזיוניסטית, אהד את קבוצות המחתרת האצ״ל והלח״י ונסחף אחר האידאל הציוני. לאחר קום המדינה עיצב שיק גרסה מאוירת למגילת העצמאות ובולי מועדים לשמחה של שנת תשי״א. יצירות ידועות נוספות של שיק לאורך השנים כללו גם את ספרי התנ״ך המאוירים איוב ורות. יצירותיו המשיכו להתאפיין לאורך השנים בצבעוניות חזקה ובולטת והשפעה סגנונית חזקה מכתבי יד פרסיים קדומים.

שיק היה גם קליגרף ועיצב את הטיפוגרפיה שעיטרה את יצירותיו. איוריו כוללים אותיות עבריות ייחודיות שעיצב והפכו למזוהות מאד עימו. הפונט העיקרי ששימש אותו ביצירותיו – פונט שיק – שוחזר לאחרונה על־ידי הפונטימונים, ואתם מוזמנים לעורר אותו לתחייה בעיצובים שלכם.

לאחר מותו דעכה הפופולריות הרבה לה זכה שיק במהלך חייו בארצות הברית ואירופה. בין שנות ה־60 לשנות ה־80 הוצגו עבודותיו רק לעיתים נדירות במוזיאונים. מצב זה השתנה ב־1991 כשהוקמה העמותה ״אגודת ארתור שיק״ בקליפורניה שעוסקת באיסוף ושימור יצירותיו, הפצת אמנותו והקמת תערוכות במוזיאונים ברחבי העולם. האגודה פועלת עד יום זה ועוסקת במחקר ולימוד יצירותיו, מתחזקת מאגר מידע רחב ומלמדת על פועלו. קולקציית העבודות של שיק כללה יותר מ־450 ציורים, איורים וסקיצות שנמכרו לאוניברסיטת ברקלי בשנת 2017.

ארתור שיק היה אמן ייחודי ובולט לאורך המאה ה־20 שהתפרסם בזכות סגנונו הצבעוני וגיוס אמנותו למען נושאים חברתיים ופוליטיים אשר בהם האמין. הוא נחשב לאחד התועמלנים הפוליטים החשובים ביותר של המאה ה־20 וזכה להגדרה ״צבא של איש אחד״ בפי אשת נשיא ארצות הברית, אלינור רוזוולט. תרומתו האמנותית, החברתית והפוליטית הנראית בכל עבודותיו רלוונטית בהחלט גם כיום.

 



תגובה אחת