אנטומיה של טיפוגרפיה עברית

תיאור הרכיבים הגרפיים של האותיות העבריות

אם נרצה לבדוק את ההבדלים בין פונט סריפי כמו פרנק ריהל לבין פונט סנסריפי כמו פלוני ההבדלים יהיו ברורים מאוד לכולם. לעומת זאת, במקרים אחרים בהם העיצוב של שני פונטים מאופיין באלמנטים דומים – ההבדלים הם ״שקטים״ יותר, ועין בלתי מיומנת תתקשה בהבחנה ביניהם. שלב חשוב באימון הראייה הטיפוגרפית שלנו הוא לבחון את האנטומיה של האותיות וללמוד להבחין בפרטים הקטנים שגורמים לכל פונט להיות ייחודי ושונה מחברו. כמו במקצועות אחרים, למעצבי פונטים יש אוצר מילים ומילון מושגים להתייחסות לחלקים השונים של האות. אתם כמובן לא חייבים לזכור את כל הרשימה, אבל מומלץ להכיר את הטרמינולוגיה הבסיסית שתאפשר לכם לדבר על אותיות ולזהות את המאפיינים שלהן.

מצורף תרשים אנטומי בגודל A4 להדפסה במדפסת הביתית שלכם:


לינק להדפסת המסמך

 

רשימת המושגים

בסיס האות
קו אופקי תחתון.
גבעול
קו אנכי, שאינו רגל ואינו זרוע.
גג
קו אופקי עליון.
דגל
ראש התורן של הלמ״ד.
זנב
החלק החורג ימינה בבסיס הבי"ת.
זרוע
קו אנכי היוצא מהבסיס ושאינו מתחבר לגג.
חדק
הקו שיוצא מגג הפ״א ומתקפל פנימה.
חוד
קצה האות של יו״ד וטי״ת.
טרמינל
המבנה העגול המופיע בקצה התחתון של האותיות למ״ד וקו״ף בגופנים סריפיים.
כרע
הרגל השמאלית של הגימ"ל.
ניצן
רגל שאינה מתחברת לגג האות.
עקב
הקו האופקי בגימ"ל מבסיס האות ועד לכרע.
פסיעה
קו קצר בתחתית האות החורג שמאלה. קיים באל״ף ובת״ו.
קוֹנטְרה
החלל הפנימי של אותיות סגורות (באותיות סמ״ך ומ״ם סופית).
קרן
הקו הקצר במ"ם שנמצא בחלקו השמאלי העליון.
רגל
קו אנכי ימני או שמאלי, שאינו מתחבר לבסיס.
שִדרה
האלכסון של האות אל״ף.
שורש
חלק של האות שיורד מתחת לשורה.
תג (סֶרִיף)
פרט עיטורי המופיע על הקצה העליון של האות. (סנס־סריף = ללא תג)
תורן
הקו העליון של הלמ״ד החורג מגובה השורה.
טעמי המקרא
סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי, המסמנים לקורא את נגינת המילים או את צורת ההגייה.
למ״ד כפופה
למ״ד שהתורן שלה מכופף לאחור.
לִיגָטוּרָה
סימן גרפי המורכב ממספר אותיות סמוכות.
מקף־עברי
סימן פיסוק המשמש בעיקר לחיבור בין שתי מילים קשורות.
ניקוד
סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, המייצגים תנועות.
שלד האות
צורת הבסיס של מבנה האותיות המוצגת כקו אחיד.

הוסף/י תגובה

4 תגובות