בתוכנות הגרפיות, כאשר נעצב פיסקה של טקסט ביישור ״בלוק״ נצטרך להחליט איך לפתור את הבעיה הידועה של רווחים גדולים בין מילים. הרווחים הגדולים הללו יוצרים ״תעלות״ בתוך הפיסקה ופוגמים ברצף הקריאה.
הדרך הנפוצה לפתרון הבעיה היא להפעיל את פקודת ה״מיקוף״ – Hyphenation. שיטה זו מפצלת, בעזרת מקף עברי, מילים המופיעות בסוף שורה וכך מעבירה את החצי השני של המילה לתחילת השורה הבאה. זה פותר את בעיית הרווחים הגדולים אבל מייצר בעיית קריאוּת אחרת של מילים מפוצלות המאטות את רצף הקריאה.
8 האותיות הרחבות
עד לפני 50 שנה – בעידן הסְדָר דפוס (בֶּלֶט) – השתמשו לעיתים באותיות רחבות חלופיות על־מנת ליצור בלוקי טקסט עבריים בעלי יישור ״בלוק״. כאשר שורה לא היתה מספיק ארוכה כדי להתיישר לקצה השמאלי של הטור – היו מחליפים באופן ידני חלק מהאותיות לגרסאות מורחבות. האותיות הרחבות היו קבועות: א, ד, ה, כ, ל, ם, ר, ת. וכך סטים רבים של פונטים עבריים לטקסט־רץ, שנוצקו מאותיות עופרת, כללו את הסט הנוסף של האותיות רחבות. זה ברור מדוע בחרו להרחיב בעיקר את האותיות הריבועיות בעלות הקווים האופקיים, אך זו תעלומה מדוע האות ב׳ הושמטה מרשימת האותיות המוארכות. ומנגד לא ברור למה האות אל״ף – שהמתיחה פוגמת באיכויות שלה – בכלל נמצאת ברשימה. אך מסורת זו מסורת.
גם סופרי סת״ם – כאשר הם כותבים ספרי תורה, מגילות או מזוזות – נוהגים להרחיב את האותיות באמצעות מתיחה ידנית של הקווים האופקיים של חלק מהאותיות. בניגוד לדפוס בלט לא מדובר באותיות ברוחב קבוע, אלא סופר הסת״ם מרחיב את האות בהתאם לצורכו כדי שהשורות ייפרסו לכל רוחב השורה.
Justification Alternates
כאשר נוספה הטבלה של האותיות העבריות לתקן היוניקוד, בשנת 1991, נוספו גם שמונת האותיות הרחבות מדפוס הבלט. ולכן לכל אחת מהאותיות הללו יש שם ומספר סידורי שמאפשר להשתמש בה – כמובן במידה ומעצב/ת הפונט עיצב/ה אותה בתוך הפונט. התווים הרחבים זמינים בכל תוכנה שבה אפשר לשלוף את התווים הללו – למשל דרך חלון ה־Glyphs בתוכנות של אדובי, או בהעתקה מכאן: ﬡﬢﬣﬤﬥﬦﬧﬨ. אבל, לשלוף אותיות מחלון ה־Glyphs זה לא הכי אלגנטי, במיוחד אם יש לאותיות האלה פיצ׳ר ייחודי ונסתר. רגע, תכף נגיע לזה.
לפני כמה שנים גיליתי את הקסם שבאותיות הרחבות, והתחלנו להוסיף אותן לתוך הפונטים החדשים שלנו ולגרסאות החדשות שפיתחנו. היום יש לנו בקטלוג רשימה מכובדת של פונטים עם אותיות רחבות. בנוסף, גם תיכנתנו פנימה פיצ׳ר מיוחד של אופן־טייפ בשם Justification Alternates או בקיצור JALT שמאפשר להשתמש בתווים הרחבים כדי ליצור יישורי בלוק מיוחדים. הפיצ׳ר הזה משמש גם למתיחת אותיות (Kashida) בטיפוגרפיה ערבית/פרסית קורסיבית.
הפיצ׳ר הזה עובד כמו קסם. התוכנה מחליטה לבד מתי ואיזה אות להחליף כדי ליצור את יישור הבלוק הייחודי:
נכון לעכשיו ניתן להפעיל את הפיצ׳ר האוטומטי רק בתוכנת אינדזיין של אדובי.
כך תפעילו את הפיצ׳ר באינדזיין:
- ראשית סמנו בתוכנת InDesign פיסקה עברית שעליה אתם רוצים להפעיל את הפיצ׳ר. בחרו בפונט שתומך בפיצ׳ר JALT מתוך הרשימה הזו (ודאו שיש לכם את הגרסה העדכנית של הפונט).
- ודאו שהפיסקה מיושרת ביישור בלוק!
- בחלון ה־Paragraph לחצו על אייקון ההמבורגר שמופיע בפינה הימנית למעלה. או בקיצור
⇧+⎇+⌘+J
- ב־Justification בחרו את האפשרות Justification Alternates (Naskh) ולחצו אוקיי.
- עכשיו שנו את הרוחב של חלון הטקסט ותראו איך האותיות מתחלפות לסרוגין לאותיות רחבות.
עדכון 2024: בגרסה 20 של אינדזיין הפיצ׳ר הזה לא עובד בצורה אוטומטית, אלא רק בצורה ידנית.
מה עוד כדאי לדעת?
הפיצ׳ר מתאים לקטעי טקסט קצרים. לא כדאי להפעיל אותו על טקסט־רץ שמיועד לקריאה ארוכה. קחו בחשבון שבכל פונט ובכל משקל יתקבל מראה אחר – לפעמים זה משדרג ומוסיף עניין טיפוגרפי רצוי. ופעמים אחרות תקבלו מראה יותר מוזר – שזה גם דבר טוב, תלוי בפרויקט ומה אתם רוצים לשדר.
הפיצ׳ר עובד רק על הפונטים שלנו מהרשימה כאן. אם זה לא עבד לכם – יכול להיות שיש לכם גרסה ישנה של הפונט. דאגו להוריד את הגרסה העדכנית מהאיזור האישי שלכם. אם השתמשתם ויצא יפה ומעניין, ואם יש לכם פידבקים, הצעות, רעיונות או דיווחי באגים – נשמח תמיד לשמוע.
בפוטושופ אפשר להדליק את הפֿיצ׳ר אבל הוא לא יודע לעשות יישור בלוק חכם כמו באינדזיין. אפשר להפעיל אותו באופן כזה: מסמנים את הטקסט ואז בתחתית חלון ה־Character יש צ׳קבוקס בשם Justification Alternates. זה יחליף את כל האותיות לרחבות, בלי קשר ליישור בלוק.
דוגמאות של טקסטים ביישור בלוק עם אותיות רחבות בפונטים שלנו:
15 תגובות
יפה מאוד!
יש לציין שהצילום מתוך ספר התורה הוא מפרשת ״בשלח״ ולא מפרשת ״האזינו״, כפי שנכתב.
צודק. תיקנתי. תודה.
מרשים מאד, הן הפיצ'ר והן הדגמתו בתמונה 'דינאמית' (תכונה נהדרת של קבצי GIF שמובאת כאן לידי ביטוי מעולה).
על התופעה הזו והופעתה בכתבי-יד היסטוריים ראו במבוא לספרי 'דברי גד החוזה'.
מאיר בר-אילן
נהדר, איזו המחשה מופלאה !!! האם יש תכנון להשמיש גם לאופיס 365 בבקשה?
זה בידיים של מיקרוסופט, לא של אאא
הפרזנטציה והפתרון הוויזואלי שהצגת פה מדהים. מאד מעניין לדעת האם סוג פתרון זה פותר את הבעיה של אנשים עם מגובלות וויזואלית קוגנטיבית ודיסלקציה לקריאת בלוקים של טקסט. עד היום הומלץ בכל פה לא ליישר טקסטים לבלוקים למרות שאנו רגילים לכך מעיתונות לאורך שנים מסיבת קושי זו. הרווחים שנוצרים בין המילים מקשים מאד על הקריאה כי אנשים עם מוגבלות מתקשים לדעת היכן מתחילה ומסתיימת מילה. בעולם של נגישות הנושא ממש שווה בדיקה! בנוסף כל הבלוק נראה מאד מרשים בגלל הריווח בין השורות אך גם פה נכנסת בעיית הנגישות בקושי בקריאה:)
ושוב, בכל זאת עבודה מרשימה ביותר.
פיצ'ר מהמם! אנסה אותו בקרוב. מעניין לראות איך הפיצ'ר עובד יותר טוב בזרימה של הקריאה בפונטים מסוימים ובאחרים פחות, בנוסף מצאתי את עצמי כמו מדגישה את האותיות הרחבות יותר בזמן הקריאה, אולי העדכון הבא של הפיצ'ר ירחיב רק אותיות מודגשות ;-)
נראה פגז. אך צר לי לאכזב, גם בהרחבת אותיות יש "חוקים", האות א לעולםםםםםםם לא נמתחת, לא בספרי תורה ולא בכתבי יד עתיקים, מה גם שמבחינה עיצובית זה נראה מזעזע!!!
אכן נמתחת. אולי רק בסדר דפוס ולא בכתיבת סת״ם. לפעמים זה באמת נראה מוזר ולפעמים זה בסדר. תלוי בפונט, במשקל, ותלוי עד כמה מותחים אותה.
מהמם. יש אופציה לעשות את זה גם באילוסטרייטור?
בפוסקים מובאת האפשרות למתוח את אותיות 'להדרת' בסתם
הכתב בצילום ספר התורה הוא כתב חב"ד או בעלזא ולא כתב אשכנזי רגיל,
ולא נוהגים להרחיב את אותיות אכם בכתיבת סת"ם.
לצערי לא עובד...
יש פונטים של פונטביט שתומכים בפיצ'ר הזה?
יש דרך לגרום לזה לעבוד בweb?