יש משהו כמעט לא סביר בעקביות של הפרויקט הזה. כל שנה, מחדש, בזמן שהמציאות הישראלית מתעקשת להיות פחות ופחות יציבה, ״אסופה״ מוציאים הגדה. לא רק מוציאים, אלא מצליחים לייצר אובייקט יפה, שימושי ואופטימי. כן, גם השנה.
ובואו נודה באמת, השנה זה מרגיש אחרת. לא צריך להתאמץ כדי לקרוא את המשפט ״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו״ עם גוש בגרון. זה כבר לא טקסט עתיק, אלא יותר כמו פוש נוטיפיקציה יומיומי מפיקוד העורף עם הדי פיצוצים ברקע.
כריכת ההגדה של אסופה (1 מתוך 4 וריאציות), מהדורת 2026. עיצוב: אבישר גולדמן, איור: דניאל ויינברג
דווקא על הרקע הזה, הבחירה העיצובית של ההגדה השנה בולטת ומרגישה מנותקת מהמציאות – אבל בצורה מבורכת. קצת אסקפיזם לא יזיק לנו. כפולת הפתיחה מציגה נוף כמעט נאיבי, הרים רכים, קרני שמש, צבעים פסטלים. מין מקום ביניים כזה, בין חופשה באי אקזוטי לבין געגוע לימים יציבים יותר עם יותר מרחב נשימה.
כמו בכל שנה, גם הפעם מדובר בפרויקט שיתופי רחב, עשרות מאיירים ומעצבות, כל אחד ואחת מקבל קטע טקסט ומגיב אליו בדרכו. התוצאה היא קולאז׳ תרבותי קצת כאוטי, קצת מבריק, מאוד ישראלי. אין קו אחיד, וזה בדיוק העניין.
ההגדה של אסופה אף פעם לא ניסתה להיות ההגדה הראשית של הסדר. היא אלטרנטיבה. פרשנות עכשווית. לפעמים מחויכת, לפעמים ביקורתית, לפעמים סתם יפה. ובתקופה שבה קשה להחזיק מוּרכבוּת, יש ערך בכך שיש אוביקט שמסכים להכיל כמה פרשנויות במקביל – כמספר המשתתפים. כי כל משתתף מביא את עצמו ומספר סיפור עיצובי, איורי וטיפוגרפי אחר.
אלה משתתפי ההגדה של השנה:
עד כה השתתפו בפרויקט לא פחות מ־585 (!) מעצבים/ות ומאיירים/ות, וגם השנה אנחנו מתרגשים לגלות יוצרים גרפיים חדשים ועבודות איור משגעות מבין דפי ההגדה:
כמה כפולות מתוך ההגדה לשנת 2026:
יסכה זיתון
אורי מור
מעיין ליסה שרי
יונתן אלפרין
נועה רז
אבישי אדלר
עדן קולר
אורן גרסון
