לפני שנה בדיוק הם זכו בפרס אאא לבוגרים ולבוגרות לשנת 2023. החודש, לכבוד פתיחת תערוכות הבוגרים של בוגרי תקשורת חזותית 2024 החלטנו לצאת לבדוק איך עברה על הזוכים השנה הראשונה ב״אזרחות״, שבעצם כללה לא מעט מילואים.
נדב אֹהד
- בוגר
- בצלאל
- פגמ״ר
- המחצבה
❶ מה עשית במהלך השנה האחרונה (מאז תערוכת הבוגרים), ואיפה אתה עובד היום?
קודם כל אתחיל ואומר שזה תפס אותי בהפתעה, כבר עברה שנה! וואו... מצד אחד השנה הזאת טסה, מצד שני אני גם לא כל כך זוכר איפה הייתי היום לפני שנה ומה בכלל קרה כאן, מרגיש כאילו העולם הספיק להתרסק לרסיסים.
עוד לפני שמצאתי עבודה, הגיע ה־7 באוקטובר, שעצר הכל. עשיתי כמה חודשים של מילואים, וחיפשתי עבודה במקביל. לשמחתי, בתחילת פברואר התחלתי לעבוד כמעצב מותג בפירמה, או יותר מדויק, ב"מיתוגיה", לצד מעצבים מוכשרים, חכמים ומקצועיים שאני שמח ללמוד ולהתפתח לצידם.
״הלימודים גרמו לי להסתכל על העולם באופן אחר, מעניין יותר. אני בוחן כל דבר ולומד אותו. אני פשוט לא אותו נדב שהיה לפני חמש שנים״
❷ בפרספקטיבה של שנה ב"שוק", כמה לדעתך הועילו לך הלימודים?
הלימודים בבצלאל תרמו רבות להשקפת העולם ולנקודת המבט שלי. סט הכלים שרכשתי עוזר לי כל יום להתמודד עם המשימות בעבודה, אני מבין שאין בעיה עיצובית שאי אפשר לפתור, אין נושא או רעיון שאי אפשר לעצב. אבל לא רק בעבודה, הלימודים גרמו לי להסתכל על העולם באופן אחר, מעניין יותר. אני בוחן כל דבר ולומד אותו. אני פשוט לא אותו נדב שהיה לפני חמש שנים.
❸ אל מה אתה הכי מתגעגע באקדמיה?
לחופש העיצובי. באקדמיה כמו באקדמיה אפשר למתוח את הגבולות, לשאול שאלות, לבקר את עולם העיצוב, כי בסוף היום אתה הלקוח של עצמך. בנוסף, כל־כך כיף להיות מוקף באנשים מוכשרים, השראה בכל פינה, שיחות פילוסופיות על עיצוב ובכלל, ירידה לפרטים ברמת כתם הדיו שעל הדף, או הפיקסל במסך. לפעמים בבצלאל חשבתי לעצמי: "כמה אפשר לדבר על גובה שורה בזמן שהעולם קורס?!" אבל אולי זה מה שמשאיר אותך שפוי בלימודים ואני קצת מתגעגע לזה. בכללי, אני אדם שאוהב ידע, אני אוהב ללמוד ולרכוש כלים, מיומנויות וצורות חשיבה, אבל זה כבר תלוי בי מעכשיו, לחקור את העולם.
כפולה מתוך ההגדה של פסח 2024 מבית "אסופה"
❹ מי המרצה שלא תשכח לעולם?
יש כמה מרצים בבצלאל שהשפיעו עלי מאוד, כל מרצה תרם משהו אחר. המרצה שתרם הכי הרבה לתפיסת העולם העיצובית שלי הוא גיא שׂגיא. הוא פשוט ניגש לעיצוב מנקודת מבט ייחודית ומעניינת מאוד, ומאפשר לעולם העיצוב להרגיש מאוד פלואידי. בסטודיו ״קריטיקל דיזיין״ בהנחייתו, הבנתי את הכוח של עיצוב בעולם, כמה המסר הוא המוביל, איזה אימפקט יש לרעיון טוב שפוגש עיצוב ששואל שאלות. הלמידה בקורס איתו תרמה רבות למעצב שאני היום.
❺ במבט לאחור, איזה קורס אתה מרגיש שהיה חסר לך בלימודים?
במהלך הלימודים היה חשוב לי לבחור את הקורסים לפי הנושאים שמהם חששתי, התחומים שהרגשתי שאני חלש בהם ויש לי יותר לאן להשתפר, ככה הספקתי ללמוד הרבה תחומים במהלך שנה ג' ושנה ד'. אם בכל זאת יש משהו שאני מרגיש שקצת פספסתי, זה קורסים של עולם התִכנות, זה תחום שכיף לי להתעסק בו, אני מאוד נהנה מהחופש שהוא מציע, אבל אני מרגיש שחסרות לי אבני יסוד חשובות.
❻ מה אתה ממליץ לבוגרים טריים? ואיזה טיפ היית נותן להם שניה לפני ההגשות?
אני ממליץ לבוגרים הטריים לא להיבהל, לא מההגשה ולא מסיום הלימודים. ההגשה היא כמו כל הגשה, אולי קצת יותר מרגשת, אבל בסוף היא חולפת, אל תשכחו לתת לעצמכם ערב פנוי לפני, רק כמה שעות, שתו בירה, למחרת שאתם מסיימים עם הלימודים. אחרי ההגשה, זה קצת מפחיד לצאת מהמסגרת האקדמית ל"עולם האמיתי", לחפש עבודה "של גדולים", יש מגוון אפשרויות ואין מסגרת שמסדרת לך את הכל. אבל האמת היא, שיש פתאום זמן לעצמך וסופ"ש הוא סופ"ש, כל העולם פתוח בפניך, יש חופש מדהים ואפשר תמיד להמשיך ללמוד ולהתפתח.
❼ איפה אתה חושב שתהיה בעוד שלוש שנים?
זו שאלה קשה, אני אמשיך לעצב, ואמשיך להיות סקרן. אבל אני חושב שהשנה האחרונה גרמה לי לא לחשוב יותר מידי על העתיד, אין לדעת איך החיים שלי יראו בעוד רגע, אני מעדיף לזרום עם הרוח ומידי פעם לפרוס כנף לכיוון שמושך אותי. אני בעיקר מקווה שכולם יהיו בריאים ושלמים, בגופם ובנפשם.
רון פורת
- בוגרת
- המכללה למנהל
- פגמ״ר
- נוף לשוני
❶ בשנה האחרונה ללימודים עבדתי בסטודיו ״אנד מור״, תוך כדי הפרויקט גמר שהיה אינטנסיבי ועם ווליום עבודה גבוה במקביל לעבודה בסטודיו. אחרי שהגשתי את פרויקט הגמר, המשכתי לעבוד בסטודיו אנד מור עוד תקופה ואז החלטתי לעשות פאוזה למילוי מצברים וטסתי עם אחותי להודו. ה־7 באוקטובר פגש אותי במהלך הטיול וטרף את הקלפים – חזרתי לארץ, עזבתי את תל אביב ועברתי למושב, התחתנתי ובמקביל התחלתי לעבוד בחברת היי-טק בתור מעצבת ברנד, בנוסף שילבתי עם העבודה גם משרת עוזרת הוראה במכללה למנהל בקורס עיצוב אירועי תרבות.
״אני חושבת שרוב הידע שיש לי היום צברתי בזכות העובדה שכבר במהלך הלימודים לקחתי עבודות פרטיות״
❷ הלימודים במכללה למנהל היו מגוונים ונתנו לי המון כלים בנישות שונות בתחום העיצוב, מעיצוב חללים ואירועים ועד עיצוב לפרינט ודיגיטל. בלימודים פיתחתי את המחשבה היצירתית באמצעות הזדמנויות להתעמקות בקונספטים והבנה של סטוריטלינג והעברת מסר. עם זאת, אני חושבת שרוב הידע שיש לי היום צברתי בזכות העובדה שכבר במהלך הלימודים לקחתי עבודות פרטיות ובהמשך התחלתי לעבוד בסטודיו, דבר שלימד אותי המון על מתודולוגיות עבודה פרקטיות שאני משתמשת בהן עד היום בכל סוגי הפרויקטים שאני עובדת עליהם (ועדיין ממשיכה ללמוד).
Spark studio
❸ האקדמיה נתנה לי את האפשרות לפרוץ גבולות מחשבתיות ויצירתיות בזכות העובדה שלא היו תקרות תקציב, לקוח נוקשה או דברים כאלה שלפעמים מהווים ״בלוקים״ בעבודה היומיות.
❹ אני לא יכולה לבחור מרצה אחד אבל יש שלושה שמות שאזכיר בקצרה. האדריכל יפתח יששכרוב שבשנה ב׳ הכיל אותי במלוא מובן המילה בתקופה קשה בחיים האישיים שלי והאמין בי כשאני כבר וויתרתי. המעצבת שרון רהב, שלימדה אותי בקורס למיתוג, ואחרי ביקורת קשה אמרה לי משפט שמוביל אותי עד היום: ״צריך לדעת ממי לקחת מתכון לעוגת שוקולד״. והאחרונה שהיתה שם בשבילי מהרגע הראשון והאמינה בי לאורך כל הדרך, המעצבת מיכל קסטיאל, ראש החוג לתקשורת חזותית במרחב.
❺ הייתי רוצה ללמוד יותר על פורמטים מורכבים ובגלל שהרגשתי את החוסר של זה עוד במהלך הלימודים, החלטתי בפרויקט הגמר להתמודד עם זה וללמד את עצמי את התחום לעומק תוך כדי הפרויקט גמר (עיצבתי ספר).
❻ לבוגרים טריים אני ממליצה קודם כל לבכות, זה כיף ומשחרר. אבל באמת אני ממליצה להנות מהדרך ולזכור שהעבודה הקשה משתלמת בסוף כי אין תחושה מספקת יותר מלראות את העיצוב מקבל חיים. בלי קשר לפרויקט גמר, ממליצה לכל סטודנט להתייחס לכל ״שיעורי בית״ כאל פרויקט ולעשות את הכי טוב שלהם ולזכור שהם שם מבחירה.
❼ אני לא יודעת בוודאות איפה אהיה בעוד 3 שנים, אבל מה שבטוח שאהיה בעולם העיצוב. הכי חשוב – אני מאחלת לעצמי שאמשיך להתפתח, לצבור ניסיון ולגלות את עצמי מחדש.
קרן־אור רדיאנו
- בוגרת
- שנקר
- פגמ״ר
- עיצורים נכחדים
❶ מאז תערוכת הבוגרים לקחתי חופשה ארוכה באיטליה ואז סיני. כשחזרתי לארץ, התחלתי לעבוד אצל תמר בר־דיין ואורן לסרי בסטודיו Alfabees לעיצוב רב־תחומי. ביתר הזמן הפנוי שנשאר לי אני עובדת עם ים ליבנת, חברה לספסל הלימודים, על גופנים עבריים חדשים.
״אני מתגעגעת לחופש וחדוות היצירה הפרועים לחלוטין שהיו בלימודים, ולקוסמוס החברתי והאסתטי שיש רק באקדמיה״
❷ הלימודים העניקו לי כלים ומיומנויות שמשמשים אותי בעבודה היומיומית השוטפת, ואת היכולת לחשוב בצורה קונספטואלית וליצור עיצובים שהם גם יפים וגם חכמים. הקורסים המגוונים וההתמודדויות בפרויקטים השונים סייעו לי בפיתוח יכולת פתרון בעיות ובהתמודדות עם אתגרים מקצועיים, כולל כיבוי שריפות וקבלת ביקורת לפני היציאה ל"עולם האמיתי".
❸ אני מתגעגעת לחופש וחדוות היצירה הפרועים לחלוטין שהיו בלימודים, ולקוסמוס החברתי והאסתטי שיש רק באקדמיה.
כפולה ל ההגדה של פסח 2024 מבית "אסופה"
❹ קורסים שזכורים לי לטובה הם ״מרובה פלטפורמות״ של קובי פרנקו, ו״מסלול מיתוג״ ו״עיצוב אריזה״ עם דקל מימון, יעל בודשר ומיכל פאוזנר. הקורס פתח לי את הראש מבחינה חומרית רב־תחומית. שם התייצבה אצלי הפרספקטיבה על החיבור בין המשתמשים למוצר ומחקר מעמיק, ואיך אחד לא יכול להתקיים בלי השני.
❺ היו חסרים לי יותר שיתופי פעולה רב תחומיים ומחלקתיים, להכיר עולמות של תוכן, חומר, וטכניקות שלאו דווקא מצויות בעולם הגרפי או האומנות.
❻ לבוגרות ובוגרים טריים הייתי ממליצה לשמר את כל הקשרים שרק שאפשר, ולעבוד רק אצל מי שאתן מעריכות (ומי שמעריך אתכן בחזרה), שיש לכן מה ללמוד ולספוג מהם.
❼ אני מקווה להמשיך לעוף גבוה ולמצוא את עצמי במקומות שהחופש של היצירה הם במקום הראשון. אני מקווה ללמוד תחום נוסף, ושאמשיך ללמוד ולהתפתח.
דן שריד
- בוגר
- בצלאל
- פגמ״ר
- שפת עֵבֶר
❶ לקראת הגשת הפגמ״ר, כולנו היינו שקועים עד צוואר בתהליך האינטנסיבי והתובעני, התמסרנו לחרדות ולא עצמנו עין. באוקטובר האחרון, לא הרבה אחרי סיום תערוכות הבוגרים, המציאות של כולנו השתנתה לבלי הכר. הפער בין הכאוס שמסביב, ובין החשיבות האינסופית שייחסנו עד לא מזמן לפרויקטי הגמר, הביא איתו הרבה תחושות מורכבות, רגשי אשם ותהיות עד כמה רלוונטי לעסוק בעיצוב גרפי בימים כאלה.
״בעוד שלוש שנים מהיום אני מקווה להמשיך לעסוק ולהעמיק בעיצוב אותיות, בעיצוב גרפי־טיפוגרפי – ולהצליח לא לזנוח גם את האהבה הגדולה שלי לאיור, שאני מסרב לוותר עליה״
אישית בחודשים הראשונים למלחמה ביצעתי מילואים (בתפקיד עורפי לחלוטין, יש להדגיש), ובאופן קוסמי, לא הרבה זמן לאחר מכן, נפתחה בפניי הזדמנות שלא יכולתי לחלום עליה, להתחיל תקופה של התמחות בסטודיו פונטף לעיצוב אותיות – הלוא הם ינק יונטף ודניאל גרומר המופלאים, ומזה כחצי שנה אני עובד איתם על פרויקטים טיפוגרפיים מגוונים – בין היתר תוספת של לטינית לפונט ״נרקיס גזית״, שצבי נרקיס עיצב לשימוש בסדרת השטרות שיצר בשנות השמונים. אני עדיין צובט את עצמי מדי פעם, ובעיקר מודה על הזכות ללמוד משני מאסטרים כאלה. במקביל לעבודה בפונטף התחלתי לעבוד על מספר פרויקטים כמעצב עצמאי, בעיקר בתחום המיתוג.
❷ המסגרת האקדמית מכריחה אותך ליצור עבודות בכמות ובאינטנסיביות גבוהות תוך זמן קצר, ולהתנסות במגוון כלים וטכניקות שלא בהכרח היית מפגיש את עצמך איתם מיוזמתך. אבל לתחושתי, המתנה הכי גדולה שקיבלתי באקדמיה היא השיח. רגע השיא של שנת הלימודים בעיניי תמיד היה הגשות פרויקטי הגמר — שכל אחת מהן היא הזמנה לדיון אקדמי מעמיק עם אנשי המקצוע המובילים בארץ. כמי שעסק מגיל צעיר בעיצוב באופן עצמאי וחובבני, אני מרגיש שהפרספקטיבה הזו, היכולת להביט בעיצוב, לנתח אותו ולדון בו בכלים מקצועיים — זה מה שילך איתי הלאה.
מיתוג ויצירת פונט מקורי ל״מטמון״ – חנות ספרים וסלון אירועים בבית רומנו, תל־אביב.
❸ הרגע שאתגעגע אליו באקדמיה, הוא זה שבו אתה מקבל לראשונה בריף, בשלבים המוקדמים והאופטימיים של הסמסטר, ואתה מתמלא בתחושה ששום דבר לא יעצור בעדך מלרוץ איתו אל הפנטזיות הכי גדולות שיש (ומדחיק את הידיעה שתכף הזמן הדוחק והעייפות ייתקעו כמה מקלות בגלגלים).
❹ לשמחתי, בתקופת הלימודים זכיתי לפגוש לא מעט יוצרים שלפני כן היו דמויות שנשאתי אליהן עיניים, אך אין ספק שהמשמעותית שבהן עבורי הייתה מיכל סהר, שזכיתי ללמוד ממנה בשנה ב׳, בקורס שהיווה נקודת מפנה עבורי, בדיוק באמצע הלימודים. לשמחתי פגשתי בה שוב בהמשך גם בפרויקט ״פביליון בצלאל״, וגם שם למדתי ממנה כ״כ הרבה על מיתוג, עיצוב, תרבות, שפות, אותיות ומה לא.
❺ אישית היה לי חסר העיסוק בכל מה שקשור במעבר מהחממה האקדמית אל השוק העסקי המאיים, שבו לא פעם תמצא את עצמך נאלץ להתנהל בניגוד מוחלט לכל האינסטינקטים שפיתחת באקדמיה. לשמחתי, לאחרונה הוקם בבצלאל המרחב לפיתוח קריירה, וניכר שנעשים הרבה מאמצים לקדם את הנושא הזה.
❻ לימודי תקשורת חזותית הם מאוד אקלקטיים מטבעם, ונותנים הזדמנות להתמחות בהמון כלים וטכניקות שונות — כמו קופסה עמוסה בממתקים, שאתה רוצה לדעת שטעמת מכל מה ששווה בה טעימה, ורכשת מספיק כלים שיאפשרו לך להתפתח: איור, פרינט, עיצוב אותיות, עיצוב אתרים, מושן, קוד – איך אצא לשוק בלי להתמקצע בכולם? אז אני באמת אמנם רק שנה אחרי הלימודים, אבל לשמחתי הפרויקטים שיצא לי לעסוק בהם מאז גרמו לי להרגיש בדיוק להפך – שבסופו של דבר ההתמקצעות בתחומים שבהם נמצאת המשיכה הטבעית שלך עדיפה על התפזרות, ומאפשרת להעניק ללקוח פתרונות מעמיקים ומקצועיים בהרבה – גם אם ממוקדים יותר.
❼ בתקופה שאנחנו חיים בה זה מרגיש כמעט חצוף לחשוב כל כך קדימה, אבל בעוד שלוש שנים מהיום אני מקווה להמשיך לעסוק ולהעמיק בעיצוב אותיות, בעיצוב גרפי־טיפוגרפי – ולהצליח לא לזנוח גם את האהבה הגדולה שלי לאיור, שאני מסרב לוותר עליה.
ליאורה אבישי
- בוגרת
- מנשר
- פגמ״ר
- כתב רקוב
❶ במהלך השנה האחרונה, התרכזתי בעיקר בהישרדות. בנוסף התחלתי לעבוד כעצמאית. הייתי צריכה ללמוד איך להשיג פרויקטים ואיך לשווק את עצמי בצורה יעילה. כעצמאית אני מתעסקת בעיקר בעיצוב ומיתוג כולל אלמנטים לסושיאל ועיצוב אתרים וכרגע עובדת יחד עם חברה על להפיק ספר.
מתוך מיתוג למכבסת ניקיטה
❷ הלימודים שלי היו מאוד מועילים, במיוחד באימון של העין שלי לעיצוב וביכולת לראות פוטנציאל עיצובי בכל דבר.
❸ מה שאני הכי מתגעגעת אליו במסגרת הלימודית הוא שגרה בריאה, החברות בלימודים ועבודת הצוות.
❹ מרצה שזכורה לי לטוב היא עמית בן־חיים שהיוותה השראה משמעותית למצבים בחיים האמיתיים, לשיטות הוראה ולידע בעיצוב. וחוץ מזה היא היתה מנטורית מעולה לפרויקט הגמר שלי.
❺ עמית לימדה אותנו באופן עצמאי על התמודדות מול לקוחות, בניית הצעות מחיר וכישורים מקצועיים נוספים. אני חושבת שזה צריך להיות קורס מלא.
״לבוגרים טריים אני ממליצה לקחת הפסקה זמנית ומתוכננת אחרי פרויקט הגמר האינטנסיבי״
❻ לבוגרים טריים אני ממליצה לקחת הפסקה זמנית ומתוכננת אחרי פרויקט הגמר האינטנסיבי. לאחר מכן, להתחיל לשלב עיצוב בחיי היומיום ולהפוך זאת למקצוע בהדרגה שאפשר ממש לחיות את זה. ופשוט לייצר ולעצב.
❼ אני כרגע מעדכנת את עצמי בטרנדים ובחידושים. בעוד שלוש שנים, אני רוצה להוביל את הטרנדים כמובן! צירפתי שתי תמונות של מיתוג שעשיתי לניקיטה, מכבסה. באחת רואים קצת מהמיתוג ובשנייה איורים של חלק מהמיתוג. אני קוראת לזה clothes make the (wo)man.
אחינועם הר־כוכב
- בוגרת
- אמונה
- פגמ״ר
- עשרים ושתיים
❶ וואו, האמת הזוי לחשוב שכבר עברה שנה מאז התערוכה שלנו. כל העשיה סביב זה וכל התקופה הזאת היתה פשוט מדהימה ומלאה בעשיה אינטנסיבית, שלימדה אותי המון ברמה האישית והמקצועית.
״ההמלצה שלי לסטודנטים לפני ההגשות היא פשוט לנשום, ולהאמין בעצמכם שעשיתם את הכי טוב שלכם ומה שצריך לקרות יקרה ושזה רק תחילת הדרך. יש עוד כ"כ הרבה לאן להתפתח ולהתקדם משם
❷ אני כל־כך שמחה על הדרך שעברתי ועל הפרויקט שהצגתי, ברור לי שהיום הייתי עושה אותו אחרת. כל הזמן עולים לי בראש עוד שדרוגים ושינויים לפרויקט אבל אני חושבת שזה היופי בטיימינג הנכון והמדויק של הפרויקט, שככה בדיוק הכל היה צריך להעשות. כיום, אני מסיימת שנה שניה כמורה באולפנת אמית נגה בבית־שמש. שנה שעברה לימדתי מגמה של עיצוב גרפי והשנה לימדתי אומנות בחטיבה. אני מגדירה את שיעור אומנות כשיעור תרפיה, זמן של ביטוי אישי של התלמידות, פשוט להיות הן ולהביא את עצמן בלי בחינה של יכולות שכליות שדורשות מאמץ רב. בנוסף, בשנה הקרובה אני אהיה מחנכת, בנוסף לשיעורי אומנות.
הלימודים ב- 'אמונה' היו לי משמעותיים מאוד ונתנו לי המון ידע וכלים מקצועיים, מאוד שמחה שלמדתי שם.
❸ מתגעגעת לחבורה, לאווירה של הלימודים, לצרות המשותפות ולהצלחות המשותפות, אין תחליף לחבורת סטודנטיות באותו התחום שנמצאות בהתמודדויות דומות כל הזמן. זה מחזק ונותן כח.
❹ מרצה שאני מעריכה מאוד מאוד הוא מאיר אשל, שלימד וליווה אותי ברוב שנותי בתואר. מאיר הוא אישיות מיוחדת, אדם צנוע, נעים מאוד לסביבתו עם יכולות מקצועיות רבות וניסיון פשוט מרשים. הוא הכיל את כל השיגעונות שלי, ענה לטלפון בשעות לא שעות ונתן ביקורת מדוייקת פעם אחרי פעם עד שייצא הכי טוב שיש. מעריכה אותו מאוד מאוד. גאה לומר שלמדתי אצל מאיר אשל :) לאחרונה הוצגה תערוכה שלו במכללה וזכיתי ללכת לראות אותה, פשוט מדהים!
❺ קורס שאולי היה לי חסר בתואר זה הנושא שלי בפרויקט הגמר – היסטורית הגופנים העבריים, לכן התחלתי לחקור אותו בעצמי ;) אבל חוצמזה המכללה מקיפה מגוון רחב של תחומים ולגמרי מרגישה שהכינו אותנו לשוק העבודה.
❻ ההמלצה שלי לסטודנטים לפני ההגשות היא פשוט לנשום. להאמין בעצמכם שעשיתם את הכי טוב שלכם ומה שצריך לקרות יקרה ושזה רק תחילת הדרך. יש עוד כ"כ הרבה לאן להתפתח ולהתקדם משם. בהצלחה רבה!
❼ מבחינת העתיד המקצועי בע"ה כרגע אני נכנסת חזק למערכת החינוך, בשמחה גדולה למרות שממש לא חשבתי שלשם החיים יקחו אותי אבל מאמינה ושלמה מאוד בבחירה שלי, כן משלבת מהצד עיסוק בגרפיקה וגם בתוך האולפנה שמלמדת עושה עבודות גרפיקה לדוגמא מה שאצרף פה.
תמיר גולדנברג
- בוגר
- שנקר
- פגמ״ר
- דרך הטאו
״לבוגרים הטריים הייתי ממליץ קודם כל לנשום. תהיו נאמנים לעצמכם, ולמה שאתם באמת רוצים. תנו לעצמכם רגע אחרי התואר להכיל את כל מה שעברתם ואז תחליטו ממקום נקי לאן אתם רוצים ללכת״
❶ במהלך השנה האחרונה, אחרי הלימודים, לקחתי לעצמי קצת חופש מעיצוב. הרגשתי צורך להתרחק מהעולמות בהם חייתי 4 שנים רצוף. רציתי לקבל קצת פרספקטיבה ולהבין לאן אני רוצה להמשיך הלאה.
❷ הפרספקטיבה שלי לגבי העולם שבחוץ אחרי התואר היא יחסית קטנה לרגע זה, אבל אני יכול להגיד שהתואר חידד אצלי מה אני אוהב לעשות ובמה אני הכי טוב.
❸ אני מתגעגע לחופש היצירתי שהיה לי באקדמיה. בלי לקוחות. כשהמרצים היו אומרים לנו את הדבר הזה לקחתי אותו בשתי ידיים. ידעתי שזה נכון ואפשרתי לעצמי המון המון (אולי יותר מידי) חופש עיצובי. כי צריך וחשוב למצוא את האיזון.
❹ המרצה שלעולם לא אשכח היא לא אחרת מאשר תמר בר־דיין האלופההההההההה.
❺ איזה קורסים היו חסרים לי בלימודים? שאלה טובה. לא עולה לי משהו שלא עברנו עליו, אבל מהמקום של מעצב שאוהב טיפוגרפיה הייתי שמח לעוד קורס טיפוגרפי קלאסי יותר מתקדם מאשר מה שלמדנו בשנים א׳ ו־ב׳.
❻ לבוגרים הטריים הייתי ממליץ קודם כל לנשום. זה רק תואר, תירגעו. אל תרוצו לעשות מה שכולם עושים. תהיו נאמנים לעצמכם, ולמה שאתם באמת רוצים. תנו לעצמכם רגע אחרי התואר להכיל את כל מה שעברתם ואז תחליטו ממקום נקי לאן אתם רוצים ללכת.
❼ איפה אהיה בעוד שלוש שנים? מעצב־אמן־טיפוגרף בכל פלטפורמה שתיתן לי לבטא את עצמי כמעצב וכאמן.
