צ׳יטוט ״תנואות״ – פונט וריאבילי אקספרימנטלי חוקר את התפתחות כתב־היד העברי

כתבנו ירונימוס ישב לצ׳טט עם שני אבגי, מעצבת וסטודנטית שאיתה למד בשנתיים האחרונות בתואר השני לתקשורת חזותית בבצלאל. שני מציגה היום את פרויקט ״תנואות״ בתערוכת ״נקודות השקה״ של בוגרי התכנית, שתיפתח היום בשעה 19:00 בהרצל 119, ותהיה פתוחה עד ה־28.9.19

היי שני, מה שלומך?
מצויין, מתרגשת ממש! הפרויקט הזה התחיל אצלי בראש ועל הנייר לפני 5 שנים בערך, והתהליך שעברתי היה ארוך אבל משתלם. שמחה להיות אחרי ההגשה, ולקראת התערוכה.
איזו חגיגיות! אז ספרי לנו על הפרויקט.
״תנואות״ הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, שחוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב־היד העברי, בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. המדיום שבחרתי הוא הגופן הוריאבילי, המוצג דרך ממשק דיגיטלי אינטרקטיבי. הגופן הגמיש שפיתחתי, מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום.
מה זה בדיוק פונט וריאבילי? איך מפתחים כזה פונט?
פונט וריאבילי (״פרמטרי״) הוא פונט ‬שמסוגל‭ ‬להכיל‭ ‬למעשה‭ ‬כמות‭ ‬בלתי‭ ‬מוגבלת‭ ‬של‭ ‬משקלים, ‬כתלות‭ ‬בציר‭ ‬החזותי‭ ‬אותו‭ ‬קובע‭ ‬המעצב ‬(‬רוחב‭ ‬אות, ‬סריף, ‬נטייה‭ ‬וכד’). ‬מטרתו‭ ‬היא‭ ‬קודם‭ ‬כל‭ ‬להקל‭ ‬במשקל‭ ‬הטעינה‭ ‬של‭ ‬האתר, ‬ולאפשר‭ ‬טיפוגרפיה‭ ‬רספונסיבית‭ ‬המתאימה‭ ‬את‭ ‬עצמה‭ ‬ומשתנה‭ ‬בזמן‭ ‬אמת. ‬במקביל‭ ‬ליתרונות‭ ‬הטכנולוגיים, ‬נוצר‭ ‬כלי‭ ‬עיצובי‭ ‬חזק:‬‭ ‬אפשרות‭ ‬לייצר‭ ‬מערכת‭ ‬מורכבת‭ ‬יותר‭ ‬של‭ ‬אותיות‭ ‬המוגדרת‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬גבולות‭ ‬גזרה, ‬הרחבת‭ ‬טווח‭ ‬התנועה‭ ‬וחופש‭ ‬הבחירה‭ ‬של‭ ‬המשתמש, ‬וכניסה‭ ‬של‭ ‬מימדים‭ ‬חדשים‭ ‬של‭ ‬תנועה, ‬אינטראקטיביות‭ ‬ומשחקיות. ‬

אני משתמשת בתוכנת Glyphs למחשבי מק. מה שיפה הוא שאתה לא צריך לעצב את כל טווח המשקלים שאתה רוצה, אלא רק את הקצוות. לדוגמה - אם אני רוצה לפתח משקלים סטנדרטים, אני מעצבת את המשקל הקל, הרגיל, והאקסטרא־בולד, והתוכנה יוצרת את המשקלים שביניהם.

נשמע מרשים. אז איך הכל התחיל?
״היו לי שני טריגרים לעשות את הפרויקט ולעסוק בכתב־יד. הראשון היה שהבנתי שכבר שנים אני לא נוגעת לא בעט ולא בעפרון. השני הוא שכל התחזוקים של מערכות היחסים שלי עברו לטקסט דיגיטלי בוואטסאפ. אני מבטאת את עצמי הרבה יותר טוב בכתב מאשר בעל פה, ומתחברת לפלטפורמה הזו.

בנוסף, ההיבט של חקר כתב־יד או ״כתב רהוט״ בהקשר של עיצוב הפונטים (לא במחקר ההיסטורי) לרוב נזנח הצידה וכמעט שלא עוסקים בו, ואני חושבת שמפספסים משהו מהותי. זה ממש בחיתולים ואמנם יש פונטים של כתב־יד אבל לא ככתב מחובר (להוציא את ״שלוק״ של שביט יעקב), וזה מחקר קשה כי אין הרבה דוגמאות לפונטים כאלה. אם יש מעט מעצבי פונטים, אז מתוכם יש מעט יותר שעוסקים בזה, זו נישה קטנה. משום מה זה נראה שבשדה עיצוב הפונטים זה פחות נחשב.

יש בזה משהו. למה?
אני חושבת כי לא עוסקים בזה מספיק. אין מספיק מודלים שאפשר להתחקות אחריהם. ובנוסף, זה לא שאני התיימרתי ליצור פונט כתב־יד פרקטי ושמיש, אלא החלטתי לחקור את ההתפתחות של הכתב העברי הרהוט ולמצוא את הצורות שהלכו ונעלמו. אחרי שמצאתי את צורות הכתיבה האלו שהתפתחו עם הכלים שבהם נכתבו (למשל קנה או נוצה), רציתי לקחת את הכלי הטכנולוגי העכשווי שהוא הפונט הוריאבילי והסגנון הסאן־סריפי ולנסות לצייר את הצורות האלה. זה לא פרויקט שעוסק רק באבולוציה המתועדת של האותיות, אלא באיך שאני תופסת אותן.

הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך: התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא. במקביל, הוא מציית לכללי השפה ושומר על צורות מזוהות של אותיות, אם כי אינו מתחייב לבהירות מוחלטת, בייחוד בנקודות המעבר.

דיברת על גופנים וריאבילים. מה המעמד שלהם היום? האם יש להם שימוש רחב ע״י משתמשים שהם לא רק מעצבי גופנים?
נראה לי שהטכנולוגיה מאוד בחיתולים. הטכנולוגיה פותחה ויצאה לשימוש רק לפני 3 שנים – בשנת 2016. זה נמצא בשלב שהוא די משחקי. התחילו לעצב פונטים רציניים עם משקלים שונים. לגוגל יש לפחות פונט אחד שנקרא ״ספקטרל״, שנחשב שימושי ולא רק אקספרימנטלי. אבל יש לזה פוטנציאל גדול למשתמשים שמעצבים אתרים בעצמם ורוצים להתאים את הפונט לצרכים הייחודיים שלהם.
מה קיווית להשיג בפרויקט מעבר להשלמה שלו?
אני לא חושבת שהוא שלם. כמו כל פונט – אפשר לעבוד עליו שנים. אני כן מקווה להמשיך ולפתח אותו. מה שמעניין אותי זה לראות איך ישתמשו בו. מעבר לכך רציתי ״להעלות״ מחדש את הצורות הישנות של הכתב שאני מאוד אוהבת. אני כל הזמן חוזרת לשם, כמו בפונט ״פרשנדתא״ שבו שחזרתי צורות של כתב רש״י (הכוונה לכתב קליגרפי חצי רהוט) – שלב מעבר בין אותיות מרובעות לאותיות רהוטות.
האם הפונט של ״תנואות״ עובד?
כרגע אפשר להשתמש בו כפונט וריאבילי. יש גם פונט רגיל עם 13 ״משקלים״ בקבצים נפרדים. למעשה עיצבתי 13 משקלים, אבל התוכנה יצרה הרבה משקלי ביניים. במקום ״משקל״ שהוא רמת העובי של האות, הפונט מכיל ״טיפוסי אות״ או וריאציות, כלומר כל משקל מאופין באופן צורני אחר – ברמת רהיטות שונה. אפשר לקרוא לזה פונטים שונים באותו קובץ פונט, כשיש 13 ״טיפוסי אות״.
איפה אפשר להוריד אותו?
כרגע אי אפשר להוריד את הפונט, אבל אני אשמח מאוד אם יפנו אלי. עוד לא החלטתי אם אמשיך לשפר אותו או אתן לאנשים להתנסות איתו.
מאיפה שאבת את הצורות השונות של האותיות?
תוך כדי שעיצבתי את הפונט, היה חשוב לי להכניס את הצורות שמצאתי במחקר שעשיתי. ה״מעבר״ שמוצג באתר בין גרסה אחת של אות אלף לגרסה אחרת הוא לא שרירותי, אלא נבע מתוך המחקר שכלל הכתב הבינוני, האשכנזי, והספרדי, וגם דגימות של כתב יד בעפרון שאספתי מאנשים. כתבי היד נכתבו גם בכתב הרהוט האישי, וגם בחיקוי של ״אותיות דפוס״, כי כשאנחנו כותבים ״אותיות דפוס״ ביד אנחנו בעצם כותבים כתב ״חצי רהוט״, כי אנחנו מחקים אותן בצורה יומיומית. זה היה לוח ההשראה.
איך בנית את הממשק של האתר שבו את מציגה את הפונט?
תראה, מצד אחד זה לא ממש התחום שלי, והייתי צריכה להיעזר במתכנת, אבל ניסיתי לזקק כמה שיותר את דרכי השימוש. היה חשוב לי להציג שני דברים: את האפשרות לשנות פסקה שלמה בין סגנון לסגנון (ה״משקלים״), ואת האפשרות לשנות כל אות בנפרד. האפשרות האחרונה מאפשרת לחקור את האינדיבידואליות של הכתיבה הידנית – לכל אחד יש את הצורה שבו הוא כותב את האותיות. בהתחלה, כל מי שדיברתי איתו על הפיצ׳ר הזה לא הבין למה צריך את זה, אבל מבחינתי זה היה חשוב מאוד, ופותח את טווח האפשרויות בהשוואה לפיצ׳ר שרק מאפשר לשנות את כל המשפט.

קראתי מחקרים על קריאות ועל האופן שבו אנו קוראים, והבנתי שכשאנחנו יודעים לקרוא, אנחנו לא מזהים אות אות בנפרד, אלא מזהים מילים שלמות. אם משנים במילה קצת את סדר האותיות בין האות הראשונה לאחרונה, אפשר עדיין לקרוא אותה. ולכן אם יש צורת אות אחת פחות ברורה בתוך המילה, זה לא יפריע לנו לקרוא את המילה.

שמתי לב שבחרת שלא להשתמש בסרגל ישר בשביל לשנות את הסקאלה של הרהיטות, אלא בעיגול. בחירה מאוד מעניינת.
בהתחלה כשהיה סרגל רגיל, אנשים התחילו ב״משקלי״ ה״דפוס״ וסיימו ב״משקלי״ כתב־היד. ובכך הם פספסו את המשקלים שבאמצע. אני לא חושבת שמה שחשוב היא הליניאריות (מן ההתחלה לסוף), אלא מגוון האפשרויות. מבחינתי אין התחלה וסוף. אנחנו משתמשים באותיות ״דפוס״ וכתב יד וזה קרה תמיד במקביל (מהמצאת הדפוס). לכן היה צורך במציאת פתרון אחר, ומתוך השיחה על האינסופיות עם המנחה התיאורטית טל פרנקל אלרואי והמנחה ינק יונטף, עלתה האפשרות הזו.
איזה תובנות הצלחת להוציא מהניסוי?
אני חושבת שתהיה תובנה, אבל עכשיו אי אפשר לגזור תובנות בלי שהפונט יקבל משמעויות חדשות ממעצבים שישתמשו בו, למשל לעיצוב פוסטר. אולי בעתיד אעצב עוד משקלי עובי, אבל זו עבודה רבה.
תרצי לומר עוד משהו לסיום?
כן, המנחים בהגשה הדגישו וראו את החשיבות של הפרויקט ככלי מחקרי, שאפשר להשתמש בו למחקרים על קריאות, התפתחות הכתב, או אל מול לימוד קריאה של ילדים. בנוסף, הם ראו את הפוטנציאל שבו אפשר ליישם אותו על כתבים אחרים באופן דומה. אני רוצה להודות למנחים‭ ‬ינק יונטף ‬וטל‭ ‬פרנקל‭ ‬אלרואי‭.‬ ‬לדניאל‭ ‬גרומר‭ ‬על‭ ‬הייעוץ‭ ‬הטכני, ‬לגאיה‭ ‬גונן‭ ‬ואדיר‭ ‬סלוצקי‭ ‬על‭ ‬התכנות‭ ‬ועל‭ ‬הסבלנות, ‬ולאלכס‭ ‬בלינקי‭ ‬על‭ ‬האנימציה‭ ‬ללוגו. ‬תודה‭ ‬מיוחדת‭ ‬למשפחה ‬שלי, ‬שתמכה‭ ‬ועודדה‭ ‬מאחורי‭ ‬הקלעים‭.‬ ותודה גם לך ירונימוס, על החומרים שאספת ב״לשכה״ שעזרו לי במחקר!
תמיד שמח.
תוכלו לראות ולהתנסות ב״תנואות״ גם באתר האינטרנט.
נתראה היום ב19:00 בהרצל 119!!


3 תגובות