אותיות חקוקות באבן: על הפונט של מצבות חללי צה"ל

כאשר אנו באים לכבד את זכר הנופלים בבתי העלמין הצבאיים, נראה כי אחידותן של המצבות בפרט ועיצובן הזהה של בתי הקברות ככלל, הינם חלק מהותי מסמליו של היום. ובאמת, עיצוב זה קיים כמעט לכל אורך שנותיה של המדינה, ונקבע מעט אחרי הכרזת הקמתה. בחודש מרץ 1949, לאחר שעלו מספר הצעות לקבורת הנופלים במלחמת העצמאות, התכנסה הוועדה לטיפול ב"הכרזה על בתי הקברות", על מנת להגיע לפתרון מהותי. בוועדה הוחלט על קיום תחרות ציבורית שקראה לאדריכלים, מהנדסים, מעצבים ואמנים בישראל, להגיש את הצעותיהם לתכנון בית עלמין צבאי ומצבה בדגם אחיד לכל חללי צבא הגנה לישראל. ההנחיות שניתנו למשתתפים בתחרות ביקשו לשמור על צניעות ופשטות משום הרצון לאחדות ולכבוד הנופלים.

בפרוטוקול השיפוט של התחרות הפומבית ב־1949 ציינו השופטים לטובה את סגנון הכתב שהציע חירם

בין היתר, עסקה הוועדה, במסגרת התחרות, בשאלת הגופן אשר יופיע על כרית המצבה. דיונים רבים עסקו בסגנון הכיתוב ולבסוף הוחלט על חקיקת הכתב באבן. ההצעה שנבחרה לעיצוב בתי הקברות והמצבה, היתה של אשר חירם, אדריכל ומהנדס. על אף שאין בנמצא כל תיעוד של ההצעה, בפרוטוקול השיפוט של התחרות הפומבית ב־1949 ציינו השופטים לטובה את סגנון הכתב על הכרית שהציע חירם.

'כתב ירושלמי', מתוך קטלוג בצלאל שבספריה הלאומית

הגופן המופיע על המצבות הוא ייחודי, ודומה באופיו לגופן המוכר כ"כתב ירושלמי חדיש". הוא "מבוסס על אותיות עתיקות שנמצאו חרותות על גבי לבנים בירושלים" בדומה לכתב "ירושלמי" הידוע. עיצוב הגופן התבסס על צורת אות עברית קדומה, ועשה שימוש במשמעות סמלית של קשר היסטורי בין תקומת ישראל, ובין העבר היהודי בארץ (ביניהם בולטת ההתייחסות לממצאים ארכאולוגיים, כמו בתי כנסת עתיקים והמגילות הגנוזות). הקשר בין העבר היהודי ובין מדינת ישראל המתחדשת, היה גורם בלתי נפרד של האיקונוגרפיה הציונית באותה תקופה, כמו שניתן לראות לדוגמא בעבודותיו של זאב רבן.

מצבות בבית הקברות הצבאי ארלינגטון, ארה"ב

חוקיות ואחידות, כמו גם אותיות חקוקות, מהוות אלמנט חשוב בכל הנוגע לקבורה צבאית. כולנו מכירים את התמונות המפורסמות מבית הקברות בארלינגטון, המפורסם ביותר מבין בתי הקברות בארה"ב. חוקי הכבוד בבתי עלמין אלו יוכלו להבחין כי המצבות כולן בולטות במקצת, כאשר בראש המצבה מופיע השיוך הדתי של החלל, ומתחת מספר פרטים, כדומה למצבה העברית. הגופן המופיע על המצבות עוצב במיוחד עבורן ע"י האחים מקדונלד (מקס) ואריק גיל, זוג מעצבים ואנשי מלאכה שפעלו בראשית המאה העשרים.

בבריטניה ובאירופה, במיוחד לאחר מלחמות העולם, המצב דומה. קברים צבאים באירופה מתאפיינים בעיצוב שונה מעט מארה"ב, אך המצבה קטנה משמעותית משום שהיא מעוצבת כסמל דתי המחובר לעמוד שיש: צלב, מגן דוד או סהר. עיצוב זה משפיע מאד על הכיתוב, שכן יש מחסור במקום, שלא כמו במקבילות האמריקאיות או אפילו המוסלמיות. לכן הפרטים המופיעים על מצבה זו מתייחסים לשם החלל, שיוך יחידתי ותאריך הנפילה בלבד. אם חשקה נפשכם לחזות בדוגמאות קרובות, אתם מוזמנים לגשת לבית הקברות הצבאי הבריטי שבחיפה, בירושלים ואפילו בבאר שבע.

בשנים האחרונות עולות שאלות וביקורות מצד מעצבים בכל הנוגע לעיצוב הטקסט על המצבה

עם השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, הועלו ביקורות רבות בכל הנוגע לאופי המצבה הישראלית. ויכוחים על נוסח המצבה היו מאז התכנסות הוועדה והיוו רקע לוויכוחים מתוקשרים רבים. בפרויקט הגמר שלו - 'מלחמה - מדריך הישרדות', מציג מעיין פרויד בצורה הומוריסטית את לוח המצבה עם גריד משבצות ואותיות לגזירה, ומעודד את היוצא למלחמה לנסח את השלט ל'בית החדש באופן מקאברי במיוחד. אך לא מדובר רק בנוסח. בשנים האחרונות עולות שאלות וביקורות מצד מעצבים בכל הנוגע לעיצוב הטקסט על כרית המצבה. הביקורות מתייחסות בעיקר לשימוש בגריד ואופי האות, שאינו מותאם לשינויים מהותיים כדוגמת שמות ארוכים, הוספת פרטים (כדוגמת סמלים) וריווח בעייתי שאינו קבוע המקשה על שמירה מסודרת של אסתטיות טיפוגרפית. למרות זאת, גם אם ישנן או יהיו עוד הצעות קונקרטיות בעתיד הן יצטרכו להתמודד עם מסורת מקודשת של אבל, ולפלס את דרכן בזהירות בין הגורמים הרגישים התלוים בנושא, על מנת לכבד את זכר הנופלים גם באופן נאה יותר.

מצבת קבר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל