״סבא אלף־בית״ - ספר הילדים הטיפוגרפי מראשית המדינה

מסע נוסף בדברי הימים של העיצוב הגרפי הישראלי, באדיבות יגאל זורע, והפעם ביחד עם הטיפוגרף והגרפיקן שלמה ידידיה שצייר וכתב את כל אותיות האלף־בית לילדי ישראל

״סבא אלף־בית״ הוא ספר ילדים שראה אור בהוצאת 'עם עובד'-הספריה לילד ב־1945. הספרון בן 32 העמודים, בפורמט ריבועי צנוע, הודפס בדפוס דבר בארץ־ישראל. בספר החביב - שקיבלתי לסריקה ולהצגה לפני כמה שנים מנינתו של סבא ידידיה - מנסה הגרפיקאי החלוץ לחבב את אותיות האלף־בית על ילדי ארץ ישראל.

שער הספרון בעיצובו של שלמה ידידיה

שלמה ידידיה (זילנפרוינד), נולד בהונגריה בשנת 1875 ועלה לארץ ב־1921. ידידיה היה מראשוני החבורה שייסדה את אגודת האמנים העברית בירושלים בשנת תרפ"ב, 1922. כשעלה לארץ כבר נודע ידידיה בתחומו בהונגריה, כאמן שעיסוקו העיקרי, גם שם בגולה, באות העברית ובמישלבות (מונוגרמות) הנובעות מאופייה הייחודי של האות העברית. בעיתון ״הד הדפוס״ תיארו אותו כך במלאות לו 80 שנה:

״שלמה ידידיה הוא אמן עברי מקורי, הרואה באות העברית אלמנט קישוטי עשיר. הוא השתמש בה בעבודותיו האמנותיות הרבות... ריקוע קערות פסח מסורתיות, מעשי רקמה לפאר את שולחן השבת המסורתי, ואף ניסה להכניס את האות העברית לכל בית יהודי... בתור דוגמת־קישוט במרצפות; ואין צורך לומר - שהאות העברית הפכה אצלו מקור לא אכזב לקשט ספרים עבריים לעשרות...״.

הספר המוצג כאן ״סבא אלף בית״ הוא ספר מקורי ומקסים, הכתוב מזווית הראייה של סבא המספר לבני הדור הצעיר איך ניגלו לו אותיות האלף־בית העברי בילדותו. תוכלו למצוא בספר פרשנות על ההבדלים בין האותיות הדומות זו לזו (ב-כ, ג-ז וכו׳), פרשנות על עץ הדעת שנתן את אותיות האלף־בית גם לשפות אחרות (ראו בקטע של האותיות נ׳, ס׳ ע׳), ואף סיפור ציוני על עלייה לארץ־ישראל בעקבות האותיות (ראו באות ק׳).

מתוך העמוד המספר על האות א'

בספרון ההיסטורי תוכלו לחזות בסיפור האהבה הגדול בין אמן־האות העברית לאותיות האלף־בית

ליד כל אחת מאותיות האלף־בית, מופיעה שורה של דוגמאות פונטים בעיצובים שונים. חלקם היסטוריים - משלבי התפתחות האלף־בית העברי, וחלקם גופנים ציוריים, מעיצוביו של ״סבא אלף בית״, הלא הוא שלמה ידידיה. בין דפי הספרון ההיסטורי תוכלו לחזות בסיפור האהבה הגדול של אמן־האות העברית בן המאות ה־19 וה־20, ובסיפור התרבות הכתובה של בני עמו, ובעיקר האהבה לאותיות העבריות.

מעכשיו תוכלו גם אתם לקרוא את המהדורה הדיגיטלית של הספרון, אם תרצו לחזור אחורה - לימים הראשונים של ההיסטוריה הטיפוגרפית של ארץ־ישראל. קריאה נעימה ודפדוף מלא עניין. לדפדוף בגירסת הספר המלאה

לצפייה בעבודות נוספות של שלמה ידידיה בבלוג 'קווים ונקודות'.



תגובה אחת