בוגרים.ות עברית רב־מגדרית – אותיות עבריות חדשות המאפשרות כתיבה וקריאה רב־מגדרית

עבודה חשובה!
הייתי שמחה לפונט הזה במקלדת הטלפון הנייד שלי וכאופציה במעבד תמלילים.
האם יופץ?

מתי השלמות הזו תופץ?
פרויקט מרגש וגאוני

נפלא! מרתק וחשוב ופורץ דרך. אל תשאירי את זה "עבודת גמר". קחי את זה אל העולם האמיתי. למקלדות שלנו, לספרים... אם את צריכה עזרה, תגידי

מתי יפורסם? מעוניינת להשתמש בזה במקלדת שלי!!

מעולה וחשוב כל כך ! עונה על צורך חשוב וקיומי בארץ. מקווה שתפיצי את זה הלאה וככה שנוכל באמת להשתמש בזה! תודה

וואוו!! סופר חשוב ועדכני. האם אפשר להוריד כפונט למחשב ?

תודה!!!!!!!
סוף סוף

א מקורי
ב מיוחד
ג האם אני יכולה להשתמש בו כאשר אני כותבת?

ענק. כל הכבוד.

יישר כוח !
רעיון מבריק שמלמד על מעורבות חברתית ואכפתיות מגדרית.

מדהימה! ממש מביאה לנו את הדבר הבא לכל הנשים וקול הנשים! מחכה כבר שיגיע למקלדות של כולןןןןן

גאוני/ת הבה נאמץ זאת אל תוך השפה. כתבתי 11 ספרים והיו מקרים רבים שבחרתי בצורת מילה הוא והיא יחד כמו אתם/ן בקיצור מאמץ זאת באהבה.

אלופה!!!! מושלם. ומעבר לזה חשוב לשיוויון. איפה קונים?

מדהים!
אני אשמח להשתמש בזה ככתב למחשב ולנייד.
פרויקט גדול!

מדהים, רק מעניין איך כל אות תבוטא בדיבור/ כיצד האותיות החדשות ישתלבו בשפה המדוברת

שטויות של היפסטרים תל אביבים.
די עם הנקודה במקום לוכסן ודי עם מגדר במקום מין.
מין הוא דבר מדעי, אמפירי, בר הוכחה.
מגדר הוא המצאה של אנשים מבולבלים שמחפשים איך להרגיש מיוחדים.

מה שמות האותיות החדשות שנוספו?

תהליך ורעיון יפים מאוד, התוצאה הסופית לא מוצלחת כפונט שמיועד לקריאה, אולי כעבודת אמנות או כפוסטר. המטרה העיקרית של עיצוב טקסט היא לשרת את הקוראים, ומה שהפונט הזה עושה הוא בעצם לייצר טקסט משובש ולא קריא שאין דרך סבירה לפענח אותו, וזה בעצם אנטי-עיצוב (מעבר למבחן הקורא הסביר, יש גם דיסלקטים שעבורם פונט כזה הוא שיבוש חמור עוד יותר).
עברית היא שפה מגדרית וזה מצב נתון שעיצוב פונט לא יכול לפתור. זה פתרון קוסמטי לבעיה מהותית. היה הרבה יותר נכון לפתח שפת דיבור נייטרלית שתתאים לשני המגדרים.

זה רק לדפוס ? מה עם כתב יד ? די מעייף בקריאה רציפה של טקסט.

פרוגרסיבים משוגעים.

רעיון מענין ויצירתי אך בסופו פתרון חלקי בלבד שמשרת את הכותב/ת אבל מותיר בעינו את ההבחנה המיגדרית בשפת הדיבור והקריאה- אמנם הקורא /ת י/תקרא לעצמו/ה את המילה לפי מינו/ה. אך אם למשל מדובר בהקראה לקהל מעורב???
זה פתרון מעולה לכתיבה פירסומית שמטרתה ליצור פניה אישית לכל קורא/ת - כך כל אחד/ת יקרא באופן טבעי לפי מינו/ה.
נותרת בעינה שאלת משמעות וחשיבות ההבחנה המיגדרית בשפה שהיא השאלה החשובה....

אני חושבת שמיכל שומר צריכה להגיש את הפרויקט הנהדר הזה לקול קורא להגשת מועמדות לפרס על יצירתיות בשפה העברית ( סכום הפרס 36000שח)
פרטים ב http://www.rishonlezion.muni.il

השפה העברית היא קודש קודשים, עתיקה, ופגיעה בה היא פשע נבזה, הנובע מפמניזם רדיקלי. עם ישראל והשפה העברית נותנים מקום של כבוד למעמד האישה מאז ומעולם.

וואו! עוד לא ראיתי גאונות וכישרון כל כך גדולים בשביל... כלום!
ממש בזבוז, חבל.
אם את\ה רוצָ\צֶה להועיל לעולם, כדאי שתחפש\י דרכים אחרות (מותר לכתוב אחרות? או שצריך לכתוב אחרים?)

זה ממש נהדר! אני אשמח לקבל גישה אל הפונט הזה ולהשתמש בו כדי לכתוב דברים חדשים עם עברית רב מגדרית חדשה ומנצנצת! אם את צריכה שותפה לפתח את הפרויקט הזה, אשמח לעזור בכל דבר. אני שרה ומנגנת גיטרה, אז אולי אפשר לנסות לכתוב שירים עם הגרסה הזו של עברית.

שכחתי לציין שאני פמיניסט/ ית מוצהר/ת.
יוספ/ה

גרפית זה מדהים
מהותית זה אסון

לא ראיתי ת+ן (בן/בת).
אס איך הוגותים כל ליגטורה?

מבחינה גרפית זה יפהפה ומקורי,
מבחינה מהותית- גרוע.
כאישה, אני לא אוהבת את הפרוייקט הזה, וסליחה על הכנות.
אני מאוד אוהבת את השפה העברית איך שהיא, אף פעם היא לא גרמה לי להרגיש מודרת, (ואני בנאדם די פילוסופי שחושב כל הזמן על כל בעייה מוסרית אפשרית) מי שחושב ככה לדעתי הוא נחיתי אם זה הדברים שמציקים לו.
זה היופי של השפה שלנו, שיש לה ביטוי גם לנשים וגם לגברים ובמקרה הפניה הכללית היא בלשון זכר מטעמי נוחות כי זה יותר קצר.
תחשבו על זה, באנגלית לדוג' אין שום התייחסות לאישה, המילה you זה אתם\אתן\אתה\את- הכל ביחד, ולא ראיתי שמישהי שם אי פעם עצרה להתלהם על זה, ובשפה העברית נתנו מקום מלא לאישה ורק במקומות של נוחות משתמשים בהטייה כללית, שכן, במקרה זאת גם ההטייה הגברית, אאוץ', לא נורא, תבלעו את זה. מה בדיוק פוגע בזה? ואם ההטיה הכללית היתה בלשון אישה האם גם הגברים היו יוצאים לחרם בהרגשה שהם לא מיוצגים?
אני גם חושבת שזאת גישה מתנשאת לבוא ולהתיימר ו"להגדיר מחדש" שפה שהיא מייצגת היסטוריה, נכס תרבותי ועם. רק כי אתם קבעתם שיש בה בעיה.
אני בחיי הפרטיים וגם במרחב הציבורי מרגישה מאוד מיוחדת, מיוצגת ושווה, ואני לא צריכה שיסרבלו לי טקסטים כדי להרגיש שווה.

וואו, זה נורא
אי אפשר לקרוא את זה.
זה טרחני ומעייף, מגושם ולא אלגנטי.
שפה צריכה להיות קריאה, בקלות ובמהירות.
לכתוב שני דברים שונים במקביל זה אסון.
אני לא נגד הרעיון, אבל הוא חייב להיות סופר אלגנטי, מהיר לקריאה ונוח.

אני משתמש במלעיל משלים (-=) בסוף מילה כדי לתת מצב כולל (במקרה שהמילה ברגיל במלעיל, מלרע משלים (=- בסוף מילה)), במקום לרסק מילים ואותיות ועוד בכתב לא כתבי עם אותיות דפוס מבלבלות בגלל קצה קטנטן! זה במסגרת כתיב אבנ"ר (גרסה קודמת בחיפוש גוגל "אירוניה רוזנטל"), אותיות בלווי נו"ן רומזת, כתיבה בשימוש בסימן לתנועת E, ן, שהופך לתנועת U אחרי ו, ותנועת E קצרה בראש מילה. = בסוף מילה זה מלעיל (בראש מילה זה פעמיים A). - לפני הטעמת לועזית בראש מילה (במקום אחר ההטעמה מסומנת בפסיק לפני ההברה המוטעמת).

הרחבה 'למיגדר
כתיב אבנ"ר (אותיות בליווי נו"ן רומזת) – תקציר בסיסי
''ן היא [e], ''ון – [u], 'ונו"ן סופית, שלפניה ''ו או ''ן, מסומנת עם גרש: בןן'.
גרש (') עבור עיצור (ו', י') או דגש (ב', כ', פ') או ש'ין (ש'), 'ו 'להתחלת מילה: מש"ה 'וכל"ב;
נקודה (''.) בלועזית עבור ראשי תיבות, החל מאות אחת (.אי E).
''.. גם משמש בעברית בכתיב אבנ"ר לציון תחום חלופות אפשריות: סופרים..סופרות. מארמית, סתמי נשי לרבים: סופרין (סופרות 'וסופרים), ברוןכין 'הבאין. אם ''ן בסוף רבים נשי בכתיב הרגיל, בסתמי נשי יהיה בסוף גרש וגרש (כך כותבים גרשיים בכתיב אבנ"ר): לכןן' (רבים נשי), לכןן'' (רבים סתמי נשי, לכןן' 'ולכןם); במקרה זה הקיצור הארמי הוא רק בכתיבה, ובדיבור יש להגיד את שתי האפשרויות (לכןן' 'ולכןם).
בניגוד לכך, סופרין זהה לתחום אפשרויות סופרות..סופרים, אבל שוב, עבור סופרות..ים יש צורך להגיד בדיבור את שתי האפשרויות. במקרה זה .. משמש כמו '' (כמו בר"ת, כמו אח"כ); דווקא הצורך להגיד את שתי האפשרויות בדיבור, זה מה שנותן אפשרות לכתיבה חופשית. למשל, טיס..ת מאפשר כתיבה קצרה ללא "ניקוד" (סימון בכתיב אבנ"ר), כי ברור שהכוונה להכללת מקצוע בזכר ונקבה: טי'ס או =טי'סית (''= 'בן'ראש מילה: [a] [a] לעיצור הראשון והשני: =גאו'ה). לשים לב, רבים סתמי נשי גם משמש כפועל בהווה, וכך יש חופש אפילו יותר מעתיד (תיכתבון): יש לבצע את הפעולות הבאות... לוקחין... כותבין... מחברין... .
ואם לא, תחום אפשרויות: א..נשים זה נשים..=אנשים (אם כי הסתמי הגברי יותר מתאים).
בכל מקרה, זה עדיף על "פתרונות" של שבירת אותיות כדי להשיג לכאורה את שתי האפשרויות, ובפועל רק פוגעים בבסיס של אות ומילה שלמה, ויוצרים קטיעה, ריסוק ובלבול!
גרש (') נצמד לפני אות מש"ה וכל"ב הראשונה שנצמדת למילה, וגם לפני רצף שאר אותיות מש"ה וכל"ב הנוספות: 'ש 'ב-,סטארט (''- כאן: מסמן ירושת תנועת [A] של ''ה 'הידיעה). אבל שם פועל או ביטוי זה מילה ממש (לישכב, ןלפחות (''ן כאן: שווא נע)).
פסיק ('',) לפני ההברה המוטעמת במילה לועזית; אבל מקף (''-), אם היא התחלת המילה. ''= 'בסוף מילה: מלעיל (כותל=, ספר=, יין=, טיס=, טי'סת=), מילעןיל, מלמעלה בארמית, הטעמה לא על ההברה האחרונה (מלרע (מילרע)), אלא על ההברה שלפני האחרונה;
''- 'בסוף מילה: מלעיל מקומי (כתבת-, כתבתי-); השתקה: ןני'ר, ןצליל, ןספרים, ןספרות;
הנעת השתקה (''ן בראש מילה לפני עיצור עם תנועה מסומנת), לא משתיק, אלא יוצר [a] לעיצור הבא: ןחופשים, ןשורשים; ןצופר (לעומת סופר); ןכיכ'ר (לעומת סיפר); ןתיכ'תב,
אבל ןלןהיכ'תב, יןןעצר (ןןנעצר בעתיד).
''ןן (עם רווח) לפני שם (שןם), ''] בסוף נסמך, '']] לפני שם משפחה: ןן דוד]] בן]אבנר
(מהתנ"ך, בלי "ניקוד"); מלעיל מסומן תמיד: ןן ירושלים=; ''] עבור צירוף מילים, ''= בלועזית: ןן ני'ון=יורק (אמריקאית: ןן -ני'ון=יורק); מציין מין: ןן ן שחר= ('הבת), ןן ן' שחר= ('הבןן');
כינוי: ןןן 'הרב; ר"ת בלועזית: סי.אי'.איי, ספןיס=.אקס (באמריקאית (לא .איקס); די.אם.זי).
''א' או ''ע' בסוף מילה, כאילו לא קיים: חןטא', שו'א'; בראש מילה, [i]: א'ם, ע'ם, ע'ברית.

תקציר בסיסי והרחבה למיגדר
'' (גרש וגרש): לפני רצף תווים; ''': לפני כתיב עברי (רגיל); '''': לפני כתיב אבנ"ר. ('''רוצה).
''ן היא [e], ''ון – [u], ונו"ן סופית, שלפניה ''ו או ''ן, מסומנת עם גרש: בןן'. גרש (') אחרי עיצור (ו', י') או דגש (ב', כ', פ') או ש'ין (ש'), ולפני אות מש"ה וכל"ב וגם לפני רצף הנוספות; רבים סתמי גברי (ברוןכים 'הבאים) או סתמי נשי: ברוןכין 'הבאין (לנשים וגברים(.
נקודה (''.) בלועזית עבור ראשי תיבות, החל מאות אחת (.אי E). ''.. גם משמש עבור ציון תחום חלופות אפשריות: סופרות..סופרים. אפשר גם בקיצור, רק עם אות מזהה להבדל, אבל בדיבור יש להגיד את שתי האפשרויות (סופרות..ים), וכך ''.. משמש כמו '' (בר"ת, כמו אח"כ), כי זה מה שמאפשר כתיבה חופשית. טיס..ת מאפשר כתיבה קצרה ללא "ניקוד" (סימון בכתיב אבנ"ר), כי ברורה הכוונה: טי'ס או =טי'סית (''= 'בן'ראש מילה: [a] [a] (לעיצור הראשון והשני, למשל, =גאו'ה); באותו אופן, סתמי נשי (סופרין) נאלץ להיות שתי אפשרויות בדיבור, כשרבים נשי מסתיים עם ''ן, והסימון בכתב זה ן'': לכןן'' (בדיבור: לכןן' 'ולכןם), אתןן'' (אתןן' 'ואתןם; אתןן'..ם). רבים סתמי נשי (שם עצם) הוא גם פועל בהווה (תיקחון... 'ותיכתבון...; לוקחין... 'וכותבין...). היהוןא (היא..הוןא), ל-ך (לך..לך-'), א-ת (את..אתה).
איש..ה (איש 'ואישה, איש או אישה) ברבים זה =אנשין (א..נשים, נשים..=אנשים), אבל כאן הסתמי הגברי עדיף (=אנשים). נשין זה רבים של נש (קוקסי,נןל, -אוחצ'ה, -טראנסית).
''= בסוף מילה: טי'סת=, מלעיל (מילעןיל, מלמעלה בארמית, הטעמה על ההברה שלפני האחרונה); פתח גנובה ([a] לפני סופית גרונית ממש (הע"ח)) ברורה, אין סימון: רוןח.
''ןן (עם רווח) לפני שם (שןם), ''] בסוף נסמך, '']] לפני שם משפחה: ןן דוד]] בן]אבנר (מהתנ"ך, ''בלי ניקוד''); מלעיל מסומן תמיד: ןן ירושלים= (ירוןשן'ליים=; ''ן' בתוך מילה: [a] ([a] בסוף: ידך-')). ''] גם מצרף מילים (אבל בלועזית ''=): ןן ני'ון=יורק (ןן -ני'ון=יורק באמריקאית). ''ן מציין מין נקבה (''ן' – זכר): ןן ן שחר= ('הבת), ןן ן' שחר ('הבןן');
כינוי: ןןן 'הרב; ר"ת בלועזית: סי.אי'.איי, ספןיס=.אקס (באמריקאית (לא .איקס); די.אם.זי). א' בסוף מילה כאילו לא קיים: חןטא', שו'א'; א' או ע' בראש מילה, [i]: א'ם, ע'ם, ע'ברית;
הטיה (ה'' זה מפ'יק): אןם, א'מו, א'מה''; בעל=, =בעלו, =בעלה''; א'שה, א'שתו, א'שתה''.
כתב
נשים בשם נראות בוחרות פתרון שיוצר אותיות מרוסקות ומקוטעות על אותיות דפוס, שלפחות מחציתן מבלבלות בגלל קצה קטנטן (נ-ג, ר-ד, כ-ב, פ-ה-ת). המצאתי בשימוש בגופנים קיימים ןגופן שלי (אבנ''ר), בעל אופי "ןכתבי", שמבוסס על Guttman Yad-Brush, ובאותיות (''ט, ''ל, ''ף, ''ץ) דומה יותר לגופן Guttman Yad, אבל לא מקושט ונוטה הצידה; האותיות ''כ או ''ק מבוססות על ןגופן דפוס (גופן Tahoma); האותיות ''א או ''ד מבוססות על אנגלית (''א זה ''LC (lc); ''ד זה ''T)). באופן דומה לשינוי של ''ד (קו ממורכז לא בקצה), ''ב זה ''ר קשתית עם בסיס תחתון, צמוד לרגל שלה (בנקודת האמצע של הקו התחתון), ''ג זה אלכסון ''א עם ניצב לו בכיוון שמאל למטה (רגל שמאלית סימטרית לימנית מנקודת האמצע של האלכסון). סדר כתיבה (בכתב יד): ''א (''lc), ''ח, ''ת נכתבות בשני שלבים, קודם הקו היורד השמאלי, ואחרי זה החלק המשלים הימני; ''ף נכתבת בשני שלבים, קודם ''ל (''ל), ואחרי זה המשך לולאת ''ל בכיוון שמאל (אף שמאלי (>) שיורד שמאלה וחוצה את הקו היורד של ''ל, ואז יורד ימינה וחוצה שוב את הקו היורד של ''ל); ''ץ נכתבת בשני שלבים, קודם ''ל (''ל), ואחרי זה המשך לולאת ''ל בכיוון שמאל, כך שבסוף נוצרת אות דומה לאות ''ץ, אבל פחות מקושטת ולא נוטה ימינה, והאות נסגרת על הקו היורד של ''ל, כמו ניצן (שני עלים בראש עץ). דפוס וניקוד מתאימים לתנ"ך, ספר שירה (וספרי ילדים קטנים) או כותרות.

תקציר והרחבה למיגדר
פסיק ('',) לפני ההברה המוטעמת במילה לועזית, אבל מקף (''-), אם זו התחלת המילה.
''ן היא [e], ''ון – [u], ונו"ן סופית, שלפניה ''ו או ''ן, מסומנת עם גרש: בןן'. גרש (') אחרי עיצור (ו', י') או דגש (ב', כ', פ') או ש'ין (ש'), ולפני אות מש"ה וכל"ב הראשונה שנצמדת למילה, וגם לפני רצף הנוספות: 'ש 'ב-,סטארט (''- כאן: מסמן ירושת [a] של ''ה 'הידיעה). אבל שם פועל או ביטוי זה מילה ממש (לישכב, ןלפחות (''ן כאן: שווא נע));
רבים סתמי גברי (ברוןכים 'הבאים) או סתמי נשי: ברוןכין 'הבאין (לנשים וגברים(.
נקודה (''.) בלועזית עבור ראשי תיבות, החל מאות אחת (.אי E). ''.. גם משמש בעברית בכתיב אבנ"ר לציון תחום חלופות אפשריות: סופרות..סופרים. אפשר גם בקיצור, רק עם אות מזהה להבדל (''ה או ''ת עבור נקבה, ''ות או ''ים עבור רבים), אבל בדיבור יש להגיד את שתי האפשרויות (סופרות..ים). כאן ''.. משמש כמו '' (בר"ת, כמו אח"כ (בכתיב אבנ"ר גרשיים נכתבים גרש וגרש)), כי דווקא זה מה שמאפשר כתיבה חופשית. טיס..ת מאפשר כתיבה קצרה ללא "ניקוד" (סימון בכתיב אבנ"ר), כי ברור שהכוונה להכללת מקצוע בזכר ונקבה: טי'ס או =טי'סית (''= 'בן'ראש מילה: [a] [a] (לעיצור הראשון והשני, למשל, =גאו'ה); באותו אופן, סתמי נשי (סופרין) נאלץ להיות שתי אפשרויות בדיבור, כשרבים נשי מסתיים עם ''ן, והסימון בכתב זה ן'': לכןן'' (בדיבור: לכןן' 'ולכןם), אתןן'' (אתןן' 'ואתןם; אתןן'..ם). רבים סתמי נשי (שם עצם) הוא גם פועל בהווה (תיקחון... 'ותיכתבון...; לוקחין... 'וכותבין...).
היהוןא (היא..הוןא), ל-ך (לך..לך-'), א-ת (את..אתה). איש..ה (איש או אישה) ברבים זה =אנשין (א..נשים, נשים..=אנשים); נשין זה רבים של נש (קוקסי,נןל, -אוחצ'ה, -טראנסית).
''= בסוף מילה: טי'סת=, מלעיל (מילעןיל, מלמעלה בארמית, הטעמה על ההברה שלפני האחרונה); פתח גנובה ([a] לפני סופית גרונית ממש (הע"ח)) ברורה, אין סימון: רוןח.
''ןן (עם רווח) לפני שם (שןם), ''] בסוף נסמך, '']] לפני שם משפחה: ןן דוד]] בן]אבנר (מהתנ"ך, ''בלי ניקוד''); מלעיל מסומן תמיד: ןן ירושלים= (ירוןשן'ליים=; ''ן' בתוך מילה: [a] ([a] בסוף: ידך-')). ''] גם מצרף מילים (אבל בלועזית ''=): ןן ני'ון=יורק (ןן -ני'ון=יורק באמריקאית). ''ן מציין מין נקבה (''ן' – זכר): ןן ן שחר= ('הבת), ןן ן' שחר ('הבןן');
כינוי: ןןן 'הרב; ר"ת בלועזית: סי.אי'.איי, ספןיס=.אקס (באמריקאית (לא .איקס); די.אם.זי). א' בסוף מילה כאילו לא קיים: חןטא', שו'א'; א' או ע' בראש מילה, [i]: א'ם, ע'ם, ע'ברית;
הטיה (ה'' זה מפ'יק): אןם, א'מו, א'מה''; בעל=, =בעלו, =בעלה''; א'שה, א'שתו, א'שתה''.
''- בסוף מילה: מלעיל מקומי (כתבת-, כתבתי-); השתקה: ןני'ר, ןצליל, ןספרים, ןספרות; הנעת השתקה (''ן בראש מילה לפני עיצור עם תנועה מסומנת) לא משתיקה, וגם יוצרת [a] לעיצור הבא: ןחופשים, ןשורשים; ןצופר (לעומת סופר); ןכיכ'ר (לעומת סיפר); ןתיכ'תב, אבל ןלןהיכ'תב, יןןעצר (ןןנעצר בעתיד; ''ןן בראש מילה [e] [e], ןןנרד; בסוף - 2 שווא נח: נןרדןן(.
''ן' בראש מילה עם ''א' או ''ע' (או ''ה' או ''ח') כאות שנייה נותן [o] [o]: ן'צה'ריים=;
עם ''א' או ''ה' כאות שלישית, [o] עבור השנייה: ן'בכה' (''ןן' גם משתיק ראשון: ןן'ש'מא'ל); אחרת, [o]: ן'פה, ן'לא, ן'כל, ן'תכנית, ן'אניי'ה, ן'אכל, ן'יאכל, ן'ראש ( ן'דאר= זה דואר=). עברית ולועזית: דירניק=, -גרידיוןת, ן',ו'ו'א'טס=אפ או -ווטס=אפ (צליל [צ], t ו-s באנגלית). ''י [i] (פי, פיו', פיה-), אבל [a] לפני ''י או ''ו סופית: מוריי, מוריו, עכשיו. פיה זה מילת בסיס של 3 אותיות, לכן קיצור (השמטת ''י', כמו ציון', ציוןן', ציים), אבל לא לארוכות יותר: סיפריי'ה, מניי'ה, ראיי'ה; ןראי'ה, ןמני'ה, ןבעי'ה.
שם ספר, ציטטה של הסופר וההוצאה: ''[(שןם סופר)]שם ספר[(שןם הוצאה)]''. שם של מוסד..עיתון..עיר..רחוב: ןן []'הארןץ=[], ןן []תל]אביב]]יפו[], ןן []-איינשטןין[]; כינוי מושג: ןןן []דןמו,קראטיה[], ןןן []דיקטא,טוןרה[] (כינוי אירוני: ןןן ][סגי נהור][).
קיצור..ר"ת (ראשי תיבות): ']וכו'; ']אח"כ.