איך הפכה פנגרמת ״השועל הזריז״ לכל־כך פופולרית בעולם הטיפוגרפיה?

קו מוסקבה-וושינגטון הוא ערוץ התקשורת בין הקרמלין לפנטגון שנוסד בשנות ה־60 במטרה ״להפחית את סכנת המלחמה בין שתי המעצמות״, כך דיווח הניו־יורק טיימס ב־30 באוגוסט 1963, ערב השקת הקו, תשתית המוכרת כיום בכינוי ״הטלפון האדום״, למרות שמעולם לא היתה מחוברת לקו טלפון - אלא למערכת טלטייפ מוצפנת על בסיס כבל תקשורת טרנס-אטלנטי, מוושינגטון דרך לונדון לקופנהגן, שטוקהולם, הלסינקי עד מוסקבה ובחזרה. לאורך השנים שודרג הקו לחיבור לווייני (1971), פקס (1985), אימייל (2007) וצ'ט (2008). אף אחד מהם לא בצבע אדום. באותו קיץ, ערב חניכת הקו, לא הוחלפו מסרים דיפלומטיים בין הצדדים, רק הודעות בדיקה הדדיות. ראשון נשלח המסר האמריקאי:

״The quick brown fox jumped over the lazy dog's back 1234567890״

בצד הסובייטי עורר המסר בלבול וחוסר־ודאות. שר החוץ אנדרי גרומיקו, כך מספרים, תהה לפשר משמעות המסר ושאל "מה זה בעצם אומר?" על כל פנים, בזמן אמת, השיבו הסובייטים בהודעת בדיקה מוזרה לא פחות - תיאור ארוך (ברוסית) של השמש השוקעת, כנראה מתוך טורגנייב - תיאור של משהו המכונה stand-shooting, מן ירי בדמדומי עלטה, שבפתיחת הפרק השני בספר "רשימותיו של צייד". בצד האמריקאי התעוררה מבוכה דומה עד לפענוח המלל הארוך ולכאורה משולל ההקשר.

מכשיר טלטייפ מודל 33 ASR. צילום: Rama & Musée Bolo

מניין הגיע השועל הזריז? כיצד הפך למשפט כה פופולרי בעולם הטיפוגרפי, המודפס והמקוון? כיצד קפץ את כל הדרך וצץ במעבד התמלילים מיקרוסופט Word, או במערכות ההפעלה של אפל על גרסאותיהן? ולשאלתו של שר החוץ הסובייטי - מה בעצם אומר ״השועל״? אם כן, הופעתו הראשונה של ״השועל״ היתה ב־14 במרס 1885, בעלון הוראה מקומי בשם The Michigan School Moderator, במדור Interesting Notes פורסמה ההערה הבאה:

״המשפט הבא עשוי לשמש היטב בתרגיל העתקה, שכן הוא כולל את כל האותיות באלפבית: A quick brown fox jumps over the lazy dog״

משפט כמו ״השועל הזריז״ יוצר באנגלית פנגרמה - משחק מלים שמציג את כל האותיות באלפבית, המובא כאמצעי־עזר לתרגול כתיבה תמה. להבדיל מטקסט לורם איפסום (טקסט ג׳יבריש שנועד להמחיש עיצוב פסקה), ״השועל״ ממחיש את צורת האות או המלה בנסיבות טיפוגרפיות מסוימות, ומאפשר בדיקת תשתית דפוס או כאמצעי להתרשמות כוללת. כמובן שכל שתרגום למשפט מאבד מהאפקט הפונקציונליות של המשפט, ומשאיר רק ציור מינימליסטי של אינטראקציה - רק הסיפור: שועל זריז, בצבע חום, דילג מעל גבו של כלב, שבמקרה היה כלב עצל.

עטלף אבק נס דרך מזגן שהתפוצץ כי חם (פנגרמה)

הפנגרמה קיימת גם בעברית, במשפטים כמו ״שפן אכל קצת גזר בטעם חסה, ודי״, ״השפן טעם ביס ואכל קצת גזר חד״, ״החזיר שמצא כספת ובלע דג קטן״, ״כפיל שקט נסע בגדה, צרח ואז מת״, ״צפע חזק נשך דג מת באוסטרליה״, ״איש עם זקן טס לצרפת ודג בחכה״, ״הקצין גד חזר ותבע כיסא למשפט״ וקיימות דוגמאות רבות אחרות.

אט אט תפש ״השועל״ תאוצה וב-1888 הופיע בספר על קצרנות, שנתיים לאחר מכן, ב־1890, במדריך לדפוס של חברת "רמינגטון" וב־1892 במדריך לסטנוגרפיה. אך לא מן ההתעוררות הטיפוגרפית־טכנולוגית של הדפוס בשלהי מאה ה־19 ״לוקט״ השועל והוטמע היישר אל ההווה הטכנו־תרבותי שלנו. דרכו של השועל אל מסכי ה־LCD בימיו הראשונים עוד היתה לפניו.

עיצוב עטיפת האלבום X&Y של קולדפליי, התבסס על שפת בודו.

אותות עשן, גלי רדיו או: השועל במאה ה־20

בשנת 1903 מת בפריז ז'אן מוריס אמיל בודו, ממציא קוד בודו - האמצעי הראשון להעברת נתונים באופן דיגיטלי - על שמו נקראה יחידת המידה baud לתעבורת מידע. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1908, הופיע ״השועל״ במקום לא צפוי: מדריך שדאות לצופים מאת לוטננט ג׳נרל רוברט באדן פאוול שראה אור בלונדון ובו הוצע ״השועל״ כאמצעי־עזר ללימוד האלפבית של איתות בסימון דגלים - במקום כתיבה־תמה, שימש הפעם לתרגול של העברת מידע באמצעות אותות. הספר נמכר בכ־150 מליון עותקים וכיום מחזיק במקום ה־4 ברשימת רבי־המכר של המאה ה־20.

במקביל, הפך ״השועל״ לביטוי שכיח בעולם התקשורת המתווכת - מסימון דגלים ועד לחוגי הרדיו והטלגרף. בשנות ה־50 השתרש הביטוי Foxing כמשפט לבדיקת קשר רדיו. צד אחד אמר ״השועל הזריז״ וכו׳ והצד השני השיב: ״Is it foxing?״. לימים טבע הדואר המלכותי חותמת ובה רצף קוד בודו שפענוחו: X JUMP OVER THE LAZ - קיצור ברור למשפט השועל.

כאילו התגלגל בודו בדמות שועל, וחזר דרך גלי האתר, אל המדיה החדשה, בודו השועל, פוסט־בודו, במהירות x באוד בשניה, מאיצה והולכת. אם כך, אולי, לפחות במקרה הזה, המדיום הוא אכן גם המסר.

השועל הזריז בפעולה. (כן, זה קרה באמת!)

נספח: פנגרמות ידועות באנגלית