אני מאוד אוהבת אותיות. כאלה שמרכיבות מילים, שמאפשרות כתיבה. זו דרך הבעה המאפשרת לי להתחיל ממקום אישי ובטוח, לא לחשוב בדימוים אלא באופן מופשט, לשנות, למחוק, להזיז, להשתטות ולרסן, ואז גם לפרסם וליצר שיח. אני גם מאוד אוהבת לבלוש אחר בעלי מקצוע ומומחים לתחומם, כאלו שחוקרים את החומרים שלהם שוב ושוב. אלו שיכולים בדקדקנות לחזור על ואל אותן יצירות, בחיפוש אחר שלמות, או אולי דווקא אחר המשהו החדש שייוולד מהעיסוק האינסופי בדבר.
נגה שמשון. מעצבת מוצר
אבל אני לא מבינה דבר בטיפוגרפיה. כשניגשתי להתעסק באותיות של אאא, עניינו אותי הכלים של הטיפוגרף, אותם אלו שנעדרים מהארגז הפרטי שלי, ושמאפשרים למומחים לַדָבָר לרדת לפרטי פרטים ולדייק את קוצו של יוד. החלטתי להשתמש דווקא בחומרים שעמדו לרשותי מעולם התלת־ממד; שלל חומרים, טקסטורות וצבעים שמצאתי במרחב העבודה שלי, ולבנות מהם אותיות, שפה, מילים.
תהליך העבודה היה עמלני וחזר על עצמו, מהדק פינות, מעגל, מוסיף, מחסיר. בכל פעם בחרתי אות שונה ממשפחת פונט אחרת. הרבה אותיות נבררו החוצה בתהליך, שמרתי את אלו שהיו המעניינות יותר והמתאימות ביותר לאות, להגייה שלה ולצורתה הבסיסית. בתהליך ניסיתי לחקות את עבודתו של מי שמעצב אותיות חדשות רק שבמקום ליצור צורניות חדשנית ניסיתי להעניק לשלל האותיות הקיימות של אאא תחושה חדשה.
כל האותיות יחד
2 תגובות
יפה
אהבתי
האותיות התלת־ממד
נתנו נפח טוב, עם הרבה אומנות.
להרגיש את המרקם.
לראות את האות, כצורה.