מעצבי הפונטים הישראלים – חלק שלישי: ילדי האינטרנט

בחלק האחרון של סדרת כתבות זו, נסקור את קבוצת הטיפוגרפים הצעירים הגדולה שהתפתחה בעשור האחרון, כסיכום לתור הזהב של הטיפוגרפיה העברית אותו תיארנו בשתי הכתבות הקודמות

מאת

נדמה כי המהפכה הרשתית הושלמה. האינטרנט הפך להיות רלוונטי וקיים כמעט כמו המציאות הפיזית שעוטפת אותנו. אך עם זאת, בתחילת שנות האלפיים היה הידע הטיפוגרפי בישראל עדיין אישי ומבוזר, ולמעשה דרש מהסקרנים שרצו ללמוד להתאים את עצמם למסגרות אקדמיות או מסחריות, ולחלופין לחפש את המנטורים שסקרנו בחלקים הקודמים.

בתחילת העשור הנוכחי הפך תחום הטיפוגרפיה העברית, מנישה קטנה, לחלק אינטגרלי בשיח התרבות החזותית הכללי

הפורומים והקהילות שהוקמו בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים הפכו לנקודות התאספות המפיצות ידע שיצרו מציאות חדשה. מציאות זו שינתה את המרחב הפיזי והקיברנטי, ובכך היוותה כר פורה להזדמנויות וליוצרים חדשים. סנוניות ראשונות של מידע בנושא תורת האות העברית הופיעו באתר ״טיפוגרפיה עברית״ שהקים פרופ׳ סיון טולדו, אתר ״העוקץ״ שהקים מאיר סדן, ואתר ״הפונט״ שהקים סדן עם בן נתן. נתן גם ייסד את ״הפונטיה״ שבה חלק בחינם את הפונטים שיצר כחובבן עם הקהל הרחב (וכך גם מאיר סדן ודניאל לוי). את חלק מהפונטים החינמיים האלה תוכלו עדיין למצוא בעיקר בשלטי חנויות ברחבי ישראל. בפורום ״תקשורת חזותית״ (וגם בקומונת ״טיפוגרפיה ופונטים״) שבאתר תפוז, החלו הגישושים הראשונים של תרבות הדיון הטיפוגרפית הדיגיטלית. בקהילות אלו פורסמו צילומי תערוכות בוגרים וסקירות של עבודות וחידושים בתחום. לימים יהפכו החובבנים הללו למקצוענים שיעזרו להגדיר מחדש את הטיפוגרפיה העברית.

בתחילת העשור הנוכחי, הפכו תחום העיצוב הגרפי וגם הטיפוגרפיה העברית, שנחשבה לנישה קטנה, לחלק אינטגרלי בשיח התרבות החזותית הכללי. הקהל הרחב הפך לא רק לצרכן של תקשורת חזותית, כי אם לבעל דעה. כותבים בתחום התקשורת החזותית החלו לכתוב באתרים ובבלוגים, ולא רק לקהל המקצועי. אורן פייט (שהיה מנהל פורום ״תקשורת חזותית״ בתפוז) פתח את אתר ״סמליל – ברנדינג בעברית״, ופרסם באופן קבוע סקירות ברמה גבוהה על מיתוג, עיצוב ישראלי, וטיפוגרפיה. המותג ״רגבה״ פתח ביחד עם סטודיו Feelternet את מגזין ReDesign (שנסגר לפני שלוש שנים). עודד בן־יהודה החל לכתוב את הטור שלו ״גראפיק באסטר״ באתר Xnet של ״ידיעות אחרונות״ בשנת 2011. יובל סער, שהיה כתב העיצוב של מוסף ״גלריה״, פתח את הבלוג ״פורטפוליו״ עוד ב־2005, ושִכלל אותו למגזין עדכני בנושאי העיצוב השונים. אברהם קורנפלד וטליה זליגמן פתחו את מגזין אנטייטלד בשנת 2009 בו התפרסם מדור פעיל בנושא עיצוב גרפי וטיפוגרפיה. כותב שורות אלה פתח את ״הלשכה לטיפוגרפיה עברית״, מאגר הידע הגדול בנושא, בשנת 2012. אך נכון להיום, המצב השיתופי בו עשרות אנשים תורמים ממרצם וזמנם לטובת פיתוח התחום כבר הצטמצם באופן משמעותי, ודיונים ושיתופים טיפוגרפיים מתרחשים בעיקר בקבוצות פייסבוק פרטיות ובפוסטים בודדים של אנשי עיצוב גרפי מכל המתודות.

עוד בסדרה:  חלק ראשון: חלוצי המחשב | חלק שני: חלוצי האינטרנט | חלק שלישי: ילדי האינטרנט

 

 

בן נתן

hafontia.com
fb.me/bennathan
fb.me/hafontia
instagram.com/bennathan_
Q&A

בן נתן הוא בוגר תקשורת חזותית בבצלאל וכיום מרצה לטיפוגרפיה בחולון. הוא התחיל לעצב פונטים כבר בגיל 15, ושיתף אותם בחינם ב״הפונטיה של בן״ שנפתחה בשנת 1999. על תחילת דרכו כטיפוגרף צעיר מספר בן: "התחלתי לעצב פונטים כי פשוט לא היו כאלה בנמצא. האינטרנט הישראלי היה צעיר, ובהשראת אתרים כמו של ריי לאראבי ואמריקנים שעשו פונטים באותה תקופה באינטרנט, החלטתי לתרום גם את חלקי ופתחתי את הפונטיה שהיתה מגרש המשחקים הטיפוגרפים שלי במשך עשור כמעט, עד שהתחלתי את הלימודים בבצלאל. ב׳פונטיה׳ אפשרתי הורדה של פונטים בחינם ולשימוש לא מסחרי, והמטרה הייתה לתת כלים למעצבים חובבניים כמוני וכמובן מתוך אהבה לאות העברית".

פונט ימים ולילות

לאחר שנים של עיצוב פונטים לאינטרנט החליט בן ללמוד עיצוב באופן מקצועי ובגיל 24 סגר את הפונטיה והחל את שנות לימודיו כסטודנט לתקשורת חזותית בבצלאל. רק כשהחל לעבוד על פרויקט הגמר שלו, החליט לחזור לעיצוב הפונטים עם הצעה לפונט נטוי בעברית, על בסיס הפונט ״שבתאי״ שעיצב בקורס עיצוב פונט של מיכל סהר.

"לקחתי את "שבתאי" ויצרתי ממנו את הפונט ״ימים״, המתאים לסידור טקסט (בעוד שבתאי מתאים יותר לכותרות), וכקונטרה ל״ימים״ עיצבתי את הפונט ״לילות״, שהוא המשקל הנטוי שלו. "ימים ולילות" יצא בפרויקט הגמר במשקלים רגיל ונטוי, ולאחר מכן המשכתי את העבודה עליו ועיצבתי משקל שמן, ושמן נטוי. הפונטים זכו ב־TDC היוקרתי בפרס בקטגוריה של ״שפות זרות״ ופרס המחלקה לתקש״ח בבצלאל על טיפוגרפיה".

בהמשך עיצב בן גם את "דנידין" כפונט סנס־סריפי ואת "בזלת" כאות כותרת, ואת "אסיסטנט" ו"אמטיקה" לספריית הפונטים של גוגל. הוא עיצב פונטים מותגיים לערוץ קשת, לחברת ההימורים 888, ועוד.

״כשאני מעצב אות חדשה אני לרוב נשען על מקורות היסטורים, לדוגמה מה שהתחיל את 'ימים ולילות' הוא כתב הרודיאני מהמאה השמינית״

בן מסכם: "כשאני מעצב אות חדשה אני לרוב נשען על מקורות היסטורים. לדוגמה מה שהתחיל את העיצוב של 'ימים ולילות' הוא כתב הרודיאני מהמאה השמינית. עם זאת כל פרויקט עיצוב אות הוא שונה. לפעמים אני משחרר ועושה בכוונה טעויות (כמו בעיצוב 'אמטיקה' שמשמש כפונט כיפי לכותרות). לעומת זאת 'אסיסטנט' עבר תהליך של חצי שנה כדי לוודא שייראה ללא מאמץ".

 

 

 

קבוצת אאא

alefalefalef.co.il
fb.me/alefalefalef
instagram.com/alefalefalef

אאא היא קבוצה של מעצבי פונטים עצמאיים שהוקמה בסוף שנת 2011 על־ידי אברהם קורנפלד. בתחילה הקבוצה מנתה חמישה טיפוגרפים עצמאיים: אברהם קורנפלד, נדב ברקן, נוי נוימן, ליה אופיר ושני איבגי. הקטלוג הראשון הושק באירוע חגיגי וכלל שמונה פונטים: ״עומס״, ״אטלס״, ״אלמוני״, ״מקלות ואבנים״, ״נוילנד״, ״פרשת השבוע״, ״אמביוולנטי״ ו״סינופסיס״ – כולם בגרסאות ראשונות.

אברהם מספר: "מעבר לדגש ששמנו על פיתוח פונטים איכותיים ומקוריים, אחת השאיפות שלנו מתחילת הדרך הייתה להכניס המון שמחה לתוך עולם הטיפוגרפיה הישראלי. לכן בין היתר הפקנו אירועי עיצוב, אצרנו תערוכות, חילקנו מלגות ועשינו חגיגה מכל פונט חדש שהשקנו״.

העשייה התרבותית של הקבוצה בתחום הטיפוגרפיה תרמה באופן משמעותי לחשיפת התחום הנישתי בפני קהלים נוספים: מעצבי מוצר, אדריכלים, מעצבי פנים, מורים לעברית, עורכי דין וגם סתם אנשים סקרנים, ובכך יצרה מהפכה בתחום שגרמה להרחבת מעגל אנשי המקצוע הרוכשים ומשתמשים בפונטים מקצועיים.

הקבוצה הייתה חלוצה בתום האינטרנט מאז הקמתה, ולמשך מספר שנים, הייתה היחידה שתפעלה חנות אינטרנטית המאפשרת לרכוש את הפונטים אונליין מתוך הקטלוג. אאא המשיכה את הרוח החלוצית של קודמיה והביאה חידושים רבים לתחום הטיפוגרפיה הישראלי, וגם היום ממשיכה להפיח רוח רעננה בנוף הטיפוגרפי המקומי.

אות־אות־אות

בנוסף לפונטים, אאא מתפעלת את מגזין אות־אות־אות, שהתחיל כבלוג שבו חברי הקבוצה כתבו על תהליכי העיצוב של הפונטים. ב־2015 מונתה העורכת הדס זהר, שהובילה מהלך להפיכת הבלוג למגזין עצמאי בנושא טיפוגרפיה ועיצוב גרפי. כיום נערך המגזין על־ידי אלעד יאנה שהעמיק את התכנים והעשיר את המדורים ואת קצב הפרסום. בין הכותבים: דדי כהן, סתו אקסנפלד, עודד בן־יהודה, רועי קדם, עבדכם הנאמן וכותבים נוספים.

פונטימונים

בדצמבר 2017 השיקו אאא את "פונטימונים" – קטלוג נפרד לפונטי כותרת. עבור הקטלוג מאתרים ומלקטים באאא פונטים מקוריים שעוצבו באופן עצמאי או במסגרות אקדמיות על־ידי מעצבים צעירים ומוכשרים. הפונטים עוברים פיתוח ובנייה מחדש ע״י אאא, ואז בכל חודש – בירח מלא – הם משיקים ״פונטימון״ חדש. הפונטים בקטלוג מוצעים במחירים נמוכים משמעותית ביחס לאלו שבקטלוג אאא, והם בסיסיים יותר מבחינת משקלים ואופן־טייפ פיצ׳רס. הפונטים באתר כוללים רק תווים בשפה העברית, לעומת אלו שבקטלוג אאא הכוללים לרוב תמיכה באנגלית ובשפות נוספות. במטרה ליצור הפרדה ברורה יותר בין שני הקטלוגים, חלק מהפונטים שהיו בקטלוג אאא עברו אל קטלוג הפונטימונים (עומס, מוזיאון, רבקה באו וספקטרום), במקביל חלק מהפונטים בקטלוג אאא זכו בגרסאות Pro חדשות.

 

 

 

אברהם קורנפלד

avrahamcornfeld.com
fb.me/alefalefalef
instagram.com/avrahamcornfeld
instagram.com/alefalefalef

מעצב פונטים ומרצה לעיצוב פונט בשנקר, בוגר שנקר ומכללת הדסה. אברהם גדל במשפחה חרדית בעיר העתיקה בירושלים, ובצעירותו למד מאביו, סופר סת״ם חובב, את מלאכת כתיבת מגילות ומזוזות. בשלהי גיל ההתבגרות יצא מהדת ביחד עם רוב משפחתו, ובגיל 15 החל לעסוק בעיצוב ותכנות אתרים. לאחר מכן, המשיך ללימודים ב״מחלקה לתקשורת צילומית״ במכללת ״הדסה״ בירושלים בשנים 2004–2006, ובמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בשנים 2006–2010. תוך כדי לימודיו בשנקר יזם מספר פרויקטי עיצוב עצמאיים, שהמשמעותי בהם הוא מגזין 'אנטיילד' שייסד וערך עם טליה זליגמן. בנוסף, באותם שנים גם עיצב ופיתח גרסאות ראשונות של חלק מהפונטים שיושקו מאוחר יותר כחלק מקטלוג אאא, ביניהם ״אטלס״ (שנקרא בהתחלה ״חיוג חוזר״), ״סינופסיס״, ״אלמוני״ ו״אמביוולנטי״ (שעיצב עבור תדמית תערוכות הבוגרים של שנקר 2011). לפרויקט הגמר שלו עיצב אברהם פונט עברי בשם ״דתל״ש״ (ראשי תיבות של ״דתי לשעבר״) – פונט סריפי חצי דתי חצי חילוני שכלל גם גרסא נטויה. לאחר שסיים את לימודיו בשנקר לקח שנת שבתון, אותה הקדיש לשיפור הפונטים שיצר במהלך לימודיו ולהקמת קבוצת אאא.

״פלוני״ ו״פלוני יד״ (2018)

בעשור האחרון אברהם עיצב פונטים עבריים ודו־לשוניים רבים כחלק מעבודתו באאא, ביניהם פונט ״מקומי״ (שמבוסס על השלד של "פרנק ריהל"), "אסימון", "פרנק ריהל אקסצנטרי" ו"מכמורת". פונט ״אלמוני״ שעיצב הושק לראשונה בשנת 2011 והפך במהקה לפופולרי מאוד – בזכות פשטותו הצורנית והיותו דו־לשוני, ובזכות העובדה שהיה זה אחד הפונטים העבריים הראשונים שעוצב והותאם לתצוגה על גבי מסכים. לאחרונה השיק לאלמוני ״פונט־אח״ בשם ״פלוני״ – פונט סנס־סריף, גיאומטרי וניטרלי, ו"פלוני־יד" כגרסה קורסיבית (כתב־יד) של ״פלוני״ ובכך העשירה את משפחת "פלוני". בימים אלה עובד קורנפלד על גרסה נטויה של "פרנק ריהל" הצפויה לראות אור בסוף הקיץ.

לפי אברהם, ״כל פונט הוא יצירה אומנותית שהופכת למוצר גלם טכנולוגי שימושי״. הוא מקפיד לפתח לכל פונט גרסא חדשה מדי כמה שנים, כדי שלא תהפוך ללא שימושית כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים וההתפתחויות בתחום העיצוב הגרפי. ״מרגע שאני מסיים לעצב פונט ומוציא אותו אל העולם״, מספר קורנפלד, ״על אף שהפונט מגיע בתצורה של קובץ דיגיטלי, יש לו חיים משלו. הוא מושפע משינוי הזמן וההתקדמות הטכנולוגית המואצת. מכיוון שאנחנו אנשים דינמיים שמשתנים כל הזמן, זה רק הגיוני שגם היצירות שלנו יהיו דינמיות כמונו, וככאלה הן ימשיכו להתפתח ולהשתכלל יחד איתנו. מהסיבה הזו חשוב לי להוציא גרסאות חדשות בכל פעם שאני מרגיש שפונט מסויים זקוק לעדכון, גם אם זה בא על חשבון פונט חדש שיכולתי לפתח."

 

 

 

אליהו פריד

fontype.co.il
fb.me/ibzacc

אליהו פריד הוא מעצב פונטים חרדי הפועל בבית שמש. פריד לא למד במוסד גבוה ללימודי עיצוב ולמעשה לימד את עצמו. הוא מספר: ״התחלתי לעבוד כגרפיקאי, ואני חושב שכל מעצב מוצא את עצמו בתחום אליו הוא מתחבר ביותר, ואצלי זה קרה עם טיפוגרפיה. הייתי משקיע שעות בשביל לעמד טקסטים, ולא הייתי מרוצה מהפונטים... לא ויתרתי לעצמי. אתה לא חושב שלמדת, אבל אתה לומד משהו, כשאתה מנסה עוד פעם ועוד פעם. התחלתי לשתף את העבודות שלי (זה היה בזמנו בקומונה בתפוז עם דניאל לוי, בן נתן, ומאיר סדן). מתוך הדיונים נוצר לי החשק להמשיך.״

פונט ״פנינה״

בשנת 2004 החל למכור את הפונטים שעיצב דרך ״מסטרפונט״ (סה״כ 50 פונטים), כמו ״חרסינה״, ״מינשר״, ״משכנות״, ״תכשיט״, ו״מחאות פוסטר״. בשנת 2009 כבר ייסד עם שותפו, שמעון ברגמן, את ״פונטייפ״ ושניהם הוציאו קטלוג ראשון ב־2010 (מניפה עם 60 משקלים). החברה מציעה מגוון גדול של פונטים מרובי משקלים ובהם טיפוסי אות סנס־סריפיים (דוגמת ״נפש״ ו״ניולטר״) כמו גם טיפוסי אות סריפיים הפופולריים במיוחד במגזר החרדי (״פנינה״, ״פרנקפורט״). בשנת 2012 הוציאו קטלוג משמעותי, ומאז המשיכו להציג ולמכור את הפונטים שלהם באינטרנט. בנוסף, ״פונטייפ״ משווקת חלק מספריית הפונטים של חברת 'פלרון' משנות השמונים, הכוללת קלאסיקות כמו ״פרנק־ריהל״, ״רש״י״, ״וילנא״, ״סת״ם״ ו״דור״.

בקרוב יֵצא תחתיהם הפונט הסנס־סריפי הדו־לשוני ״טייפ״ לטקסט לכתבות ומגזינים בהשראת מכונות כתיבה. הפונט עתיד לכלול שישה משקלים, והוא משקף את רצונו של פריד ״לעצב פונטים פשוטים ושקופים מתוך שאיפה להגיע לפונט שהוא מזוקק וצלול״.

 

 

 

דניאל גרומר

danielgrumer.com
fb.me/daniel.grumer.5
instagram.com/danielgrumer
Q&A

פונט זיקו סנס

דניאל גרומר, מעצב בן 32, סיים את לימודי תקשורת חזותית בשנת 2014 בבצלאל. בפרויקט הגמר שלו הגיש את פונט ״אברהם״, פונט דו־לשוני בערבית ועברית המבוסס על הדמיון בין השפות, ומטרתו להציג אותן זו לצד זו באופן שיוויוני. ההשראה לפרויקט הגיעה מהבעיות שבהצגת השפות בשלטים העירוניים. לאחר לימודיו בבצלאל סיים את לימודיו בתואר שני ב־KABK, Royal Academy of Art בתוכנית Type and Media, שם יצר מחדש את פונט ״אברהם״.

מאז סיום לימודיו ב־KABK, Royal Academy of Art עיצב מספר גרסאות עבריות לפונטים לטיניים כמו ״זיקו״ ״אוקטובר״ ו״פינג״. כיום דניאל מלמד בבצלאל ומשתף פעולה עם סטודיואים לעיצוב פונטים מישראל ומרחבי העולם כמו ״פונטף״ (ע״ע), ״typotheque״, ״Lineto״, ״Commercial״ ו״Black Foundry״.

 

 


 

יוצרים נוספים

בסדרת כתבות זו מנינו טיפוגרפים שעיסוקם העיקרי ומשלח ידם הוא עיצוב פונטים. בנוסף לכל הטיפוגרפים הללו ישנם יוצרים נוספים שראוי לציין, העוסקים כיום בעיצוב אותיות, בנוסף לעיסוקיהם כמעצבים גרפיים, חוקרים או מרצים. הנה כמה מהבולטים שבהם:

ערן בכרך

בוגר החוג לתקשורת חזותית משנת 2002 בוויטל-שנקר. לאחר סיום לימודיו ייסד עם עידו צמח את סטודיו Bee Creations. ערן לימד את עצמו עיצוב פונטים, והפונט הראשון שעיצב נוצר עבור סטודנט לעיצוב תעשייתי באסכולה מימד, ונקנה בהמשך על־ידי ערוץ ביפ. בהמשך עיצב פונטים נוספים ששיווק דרך חברות פונטים שונות. הבולטים שבהם ״סוציאליזם״ ו״רוניבי״ – עליו עובד על גרסה דו־לשונית חדשה שתפורסם בשם אחר.

בכרך מגדיר את עבודתו כ״טיפו־פרקטיקה״, כלומר טיפוגרפיה שמנסה לענות על צרכים ומחסור בשוק: ״היום אי אפשר להוציא פונט טקסט מבלי שיהיה דו־לשוני ויכלול מספר משקלים ואפשרויות אופן־טייפ. זוהי דרישה שקיימת אצל הלקוחות״. אחד הפונטים שעונים על ה״טיפו־פרקטיקה״ הוא ״סטנגה״, שהצליח למלא חוסר בפונטים מעוגלים וצרים. הביקוש שנוצר לפונט היה גבוה, ועד מהרה הוא הופיע באינספור אריזות מזון ופרסומות בטלוויזיה. שני פרויקטים מרשימים שיצאו בזמן האחרון הם הפונט שעיצבו בBee Creations למשרד ע״וד רווית צמח, והגרסה עברית לפונט המותג של תאגיד פולקסווגן.

מאיר סדן

פונט ״דויד ליברה״ של איסמר דוד, שחידש מאיר סדן עבור גוגל.

מאיר סדן הוא "ילד אינטרנט" ואוטודידקט עיצוב אמיתי, שלימד את עצמו כל תחום שעניין אותו במהלך נעוריו, החל מ־HTML ועד עיצוב פונטים בתוכנת פונטוגרפר. מאיר הקים את הבלוג "העוקץ" בשנת 1996, בו פרסם מידע על טיפוגרפיה עברית, והפיץ קולקציית פונטים חינמיים שיצר בצעירותו. בשנת 2008 סיים תואר ראשון בתקשורת חזותית ב״בצלאל״. מתוך הדיונים בפורומים השונים, הכיר קולגות מכל העולם, איתם ישתף פעולה בפרויקטים רציניים כמעצב בוגר בהמשך חייו. דוגמה לכך היא שני הפונטים העבריים שפיתח עבור ספריית הפונטים של גוגל: פונט ׳דויד ליברה׳ והגרסה העברית של ׳רוביק׳. את ״דוד ליברה״ יצר בעבודה מאומצת מול הלן ברנדשאפט, לאחר שהצליח לשכנע את האחראים על פרויקט הפונטים בגוגל בחשיבותו הטיפוגרפית. הגרסה הזו היא איכותית, נאמנה למקור אך עם זאת מעודכנת, ונראה כי לא קיבלה את תשומת הלב הראויה לה.

נוי ניימן

עם סיום לימודיו בבצלאל, בשנת 2002, עבד אצל פיליפ בולקיה בסטודיו נאוגרופ. בשנת 2005 הקים עם הילה עמרם את הסטודיו לעיצוב ומיתוג "קיוסק" שפעל במשך ארבע שנים. בשנת 2009 ייסד את סטודיו נוימן העוסק בעיצוב ומיתוג. בשנת 2004 יצר את הפונט ״דרייב אין״ (אותו עיצב כסטודנט בבצלאל), ששווק דרך ״פונטביט״. לאחר מכן עיצב את ״פנלופה״ ובשנת 2011 ואת ״נוילנד״. את הפונט ״בר־לב״ עיצב עם נדב ברקן בשנת 2012 בערך, כפונט לכותרות המאופיין במבנה גרוטסק ובאופי יציב ומוקפד.

שביט יעקב

שביט יעקב גדל בעפולה ולמד תקשורת חזותית בגורן בין השנים 2013–2017. במקביל לסיום לימודיו הצטרף לקבוצת אאא עם פונט ״שלוק״ – פונט רהוט קליגפי שזכה לפופולריות רבה. לאחר מכן היה שותף להקמת קטלוג הפונטימונים, שכולל גם ארבעה פונטים שעיצב: ״בנצ׳מרק״, ״טרבלסי״, ״ג׳ינג'ר״ ו״שביס״. במהלך עבודתו בסטודיו ״פירמה״ עיצב שביט את פונט ״מאה סנס״ עבור תדמית שנת המאה של עיתון הארץ.

לירון לביא טורקניץ׳

לירון לביא היא בוגרת שנקר בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב פונטים מאוניברסיטת רדינג. עיצבה את ״מאקדה״, פונט תלת־לשוני בעברית, אמהרית ולטינית, המשולבות בהרמוניה זו עם זו ובמקביל שומרות על המבנה הייחודי שלהן, ואת האותיות העבריות של ״בלפייר״ עבור גוגל פונטס. כיום היא ממשיכה להרצות ולהעביר סדנאות בכנסי טיפוגרפיה ברחבי העולם, לפרסם מאמרים ולפתח את פרויקט ״ערברית״ המחבר באופן טיפוגרפי בין השפות העברית והערבית, כך שהתוצאה מקדמת את ההבנה ההדדית בין השפות.

פרופ׳ עדי שטרן

בוגר המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1992) והמסלול לעיצוב גופנים באוניברסיטת (2003). כיום מרצה במחלקה לתקשורת חזותית ונשיא האקדמיה בצלאל. עיצב פונט עברי עבור מערכת השילוט של מוזיאון העיצוב חולון. לאורך תקופה של כ־13 שנים עיצב את "נֹעם" – פונט טקסט דו־לשוני המשוּוק דרך חברת הפונטים הצ׳כית TypeTogether. זכה בפרסים רבים, ביניהם ״פרס המעצבים הטיפוגרפיים של טוקיו״ היוקרתי על הפונט שעיצב למוזיאון העיצוב חולון. ייעץ לחברות בינלאומיות רבות על עיצוב גופנים, ביניהן: Microsoft, Linotype ו־Monotype.

 

פונט ״נועם טקסט״ בעיצוב עדי שטרן

איתמר נתן (״בית אלף״), איש רנסאנס חרדי אמיתי, שבימים אלו מקדם את המבחר המרשים שיצר של אותיות עבריות קלאסיות כמו ״פראג״ ו״ליבי״ (בהשראת לה־בה) בקטלוג ״אוצר הטיפוגרפיה העברית״.

אופיר שביט, מתכנת בהכשרתו, פיתח את תוכנת הפונטים אונליין ״פונטארק״ המאפשרת ליצור פונטים על בסיס שלד אות. הוא משתמש בתוכנה הזו לעיצוב פונטים שאותם שהוא מפרסם לפעמים בקהילת הפייסבוק ״טיפוגרפיקס״.

יקי חסיד, מעצב, מרצה ויוצר קליגרפיה. עיצב פונטים באמצעות תוכנת ״פונטארק״, ואף תרגם ויצר כמה מסמכים לימודיים על טיפוגרפיה עברית ולועזית.

מושיק נדב, מעצב הפועל כיום בניו־יורק, עיצב בתקופת לימודיו את פונט ״מושיק״ המתאפיין במבנה סריפי ובהבדל עובי הקו (קונטרסט), הגורם לאות להיות שילוב של קווים דקיקים ועדינים עם צורות עבות. כיום מעצב בעיקר פונטים לטיניים.

איל באומרט עיצב קולקציית פונטים בזמן ולאחר לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. הבולטים שבהם הם ״באבא״ ו״אביגול״ (לשעבר ״אביגיל״) שנמכר בפונטימונים.

וישנם יוצרים נוספים שאפשר לציין את שמם, שעיצבו פונט בודד (או יותר) המשווק דרך חברות הפונטים השונות: אדי גולדפיין (מפ), אדם שואו (מפ), אורנה שובייב (פמ), איילה הלוי (פב), אלעד משען (פב, פמ), גד אולמן (מפ), גלית גולדמן (פמ), גרשון פליישר, דבורית אדלר (פמ), דורון עדות (מפ), דניאל לוי (מפ), זאב ליפמן (מפ), זיו אלמוג(פב), יגאל זורע (מפ), יגאל פוירשטיין (מפ), יהונתן הראל (מפ), יהלי זיו (פמ), יואב בז'רנו (פב), יוסי בירן (מפ), ינון עזרא (פב), ליאור ליפשיץ (פמ), ליה אופיר (פמ), מיכל רוט (פמ), מירב לרך (פמ), מנחם רגב (פב), נדב ברקן (א, פמ), נדב שלו (ג), נועה דוד (מפ), ניר ייני (ג), נֹעם גלעדי (פמ), נֹעם וינר (פמ), עדי פרש (פמ), עופרי גיל (פמ), עידו בק (פמ), עמיר גלברד (פמ), רן שאולי (פמ), רני רדזלי (פב), שני איבגי (פב, פמ), תומר גת (פב), תימור כהן (פמ).

מקרא: פב = פונטביט | פמ = פונטימונים | מפ = מאסטרפונט | ג = הגילדה | א = אאא

 

קליגרפיה ולטרינג

עבודה קליגרפית של חן מכבי

בנוסף למעצבי הפונטים, אפשר לציין גם את הסצנה השוקקת של מעצבי לטרינג וקליגרפיה עברית המשפיעים בצורה רבה על הטיפוגרפיה העברית, כמו איזי פלודבינסקי (הפועל בארץ מאז 1980), חן מכבי שעיצב במהלך לימודיו שני פונטים רהוטים קליגרפיים: ״ארץ״ ו״שנדליר״, גיא טמם שמלמד קליגרפיה בשנקר, ואליהו משגב שלימד קליגרפיה במכון הטכנולוגי חולון, אנה זכאי, עמרי אברהם, שביט יעקב, ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה מלהזכירם.

מחקר אקדמי

בתחום המחקר האקדמי של הטיפוגרפיה העברית אפשר לציין כותבים כמו פרופ׳ עדי שטרן, עדה ורדי, יהודה חופשי, נעם שכטר, פיליפ מסנר, לירון לביא טורקניץ׳, אליק מישורי, שני אבני, סתו אקסנפלד, וגם עורך וכותב סדרת הכתבות הנוכחית – אלעד יאנה וירונימוס.

 


 

אפילוג

הסיפור שלנו נעצר כאן במגזין ברגע זה וימשיך מעצמו ברגע הבא. הרנסנס הזה רק התחיל. תמונת המצב החלקית הזו היא מעין קפסולת זמן, שאני מניח שתיראה מיושנת תוך כמה שנים. הקהילה הטיפוגרפית בארץ פורחת, גודלת, משגשגת והופכת להיות משמעותית בתרבות הישראלית והעברית, ואני בטוח שנראה עוד רבות בזירה זו. סביר להניח שהטכנולוגיה תהפוך את יצירת הפונטים לקלה יותר ולבעלת אפשרויות מגוונות, אך עם זאת לידע ומיומנות אמיתיים לעולם לא יהיה תחליף. מעצבי פונטים חדשים יצוצו, ואומנם בתחילה ייראו כמוזרים ובוסריים, אך עם השנים הם ילמדו אותנו לקחים חשובים וימשיכו לפתח את התרבות העברית. זאת בשל העובדה שמעצבי הטיפוגרפיה העברית הם אנשי חזון וחלוצים, העומדים על כתפי ענקים ומצליחים להפריח את השממה במקום היחיד ביקום הידוע לאדם, שבו נושמים, חיים ומפתחים את התרבות העברית.

על אודות הכותב:
ירונימוס הוא מעצב גרפי, מרצה וחוקר טיפוגרפיה עברית, יוצר קליגרפיה ולטרינג, וכתב עיצוב, הלומד בימים אלה בתואר השני לתקשורת חזותית בבצלאל. הבלוג "הלשכה לטיפוגרפיה עברית" שיצר מלקט ומפיץ חומרים רבים, בחלקם בלעדיים ונדירים, העוסקים בטיפוגרפיה הישראלית בצורה מעמיקה, שתאפשר לקוראי סדרה זו להעמיק את מחקרם בתחום האות העברית.

עריכה לשונית: יונתן כהן
עיצוב סדרת קאברים: חן מכבי


יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.



2 תגובות

תגובות פייסבוק