בוגרים זוכי פרס אאא 2016

ואלו הם 8 הזוכים בפרס אאא לקידום ולעידוד יצירה בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית לשנת 2016

עונת תערוכות הבוגרים בשיאה! כבכל שנה גם השנה החלטנו לצאת ולספוג קצת השראה ממעצבי העתיד. לוח תערוכות הבוגרים עשה לנו סדר בבלאגן (וזה הזמן להודות לעצמנו), ובעזרתו יצאנו לבקר בתערוכות הבוגרים ברחבי הארץ. גילינו עבודות נהדרות שעוסקות בטיפוגרפיה ובשפה העברית. עבודות שריגשו אותנו כל־כך שהחלטנו להעניק לכולם את פרס אאא שמטרתו לקדם ולעודד יצירה ומחקר בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית. הפרס מוענק בכל שנה לסטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים שעבודתם עוסקת בשימור, הסטוריה והחייאת השפה העברית; פיתוח פונטים עבריים וכו׳.

השנה, הפרס הראשון עומד על 5,000 ש"ח לרכישת גופני אאא והוא יוענק ללי קאופמן, בוגרת שנקר, על עבודתה "בית - עשרה ניסויים טיפוגרפיים".
שבעה פרסים נוספים - בשווי 1,500 ש"ח לרכישת גופני אאא כ"א - יוענקו לעידו ספיר, קלואי ווב, אלה אלימלך, שמרית מור, יפעת גרינבאום, שני דבורה ודור הרשקוביץ.
ברכות וישועות רכות לזוכים.

לי קאופמן

לי קאופמן

שנקר

בית <span>— עשרה ניסויים טיפוגרפיים</span>

בית — עשרה ניסויים טיפוגרפיים

“בפרויקט חקרתי את משמעות המושג ‘בית’ דרך דימויים טיפוגרפיים. הסיבה בגללה אני עוסקת בנושא היא החלטת הורי להעמיד למכירה את בית ילדותי בקרית טבעון. ההחלטה העלתה בי תהיות ושאלות לגבי מה זה בית בכלל? האם זה המבנה הפיזי – House או המטען הרגשי, הזיכרונות האנשים והחפצים – Home.
בעבודה בחרתי להתעסק בטווח שביניהם. יצרתי רשימה של חמישים מושגים המייצגים בית עבורי ומתוכם הדגשתי את העשרה המשמעותיים ביותר: משפחה, אישי, חפצים, הרגלים, הגנה, תקשורת, נוחות, שליטה, יציבות ומבנה.
מרכיבי היסוד בעבודה הם נייר וטקסט. בדקתי את הנפחיות והמבנה של הטקסט על גבי הנייר בשיטות שונות.
מצאתי שקיים דימיון בין ‘בית’ ל’מילים’. בבית יש מבנה כמו שבמילה יש חללים וצורה, ולמילה יש משמעות כמו שלבית יש תוכן. ובעצם בדקתי את הקשר שבין צורה לתוכן – מבנה ומשמעות.”

לכתבה המורחבת על הפרויקט של לי

מנחים: נירית בנימיני ויעל בוגן

 

עידו ספיר

עידו ספיר

שנקר

פרנק־ריהל אנימטיבי
<span>— פרויקט טיפוגרפי אקספרימנטלי הבוחן את פונט פרנק־ריהל בתנועה</span>

פרנק־ריהל אנימטיבי — פרויקט טיפוגרפי אקספרימנטלי הבוחן את פונט פרנק־ריהל בתנועה

“בשנקר למדתי במסלול מוושן (עיצוב בתנועה) והחיבור בין טיפוגרפיה לתנועה תמיד ריתק אותי. עניין אותי לקחת את פרנק־ריהל ולבחון כיצד הוא מתנהג בגרסה אנימטיבית. חקר המאפיינים הטיפוגרפיים של הגופן הובילו אותי ליצירת שלושה משקלים אנימטיביים שונים שיחד מרכיבים את הבסיס למשקל השלם החדש. לאחר מכן עשיתי ניסויים רבים כדי לבחון את הפוטנציאל הגלום בגופן אנימטיבי בעל שלוש שכבות. ניסיתי לקחת את הגופן לקצה גבול הקריאות והפונקציונליות שלו.

הפרויקט מוצג בטכניקה של פרוג’קשן־מפינג על גבי לוחות פרספקס, פרגמנט ונייר. הטכניקה הזו איפשרה לי להוסיף רובד של חומריות לניסוי וכך לשחק ברמות שקיפות, קשיחות וצבעוניות. הבדיקה החומרית הזו יוצרת השוואה שעניינה אותי בין עולם הפרינט לעולם המושן. הפרויקט מציג את פרנק־ריהל המוכר והשכיח באור חדש ובוחן את מרכיביו החל מהחללים הפנימיים דרך הגריד ועד הצורה הסופית.”
לכתבה המורחבת על הפרויקט של עידו

מנחים: קובי פרנקו והילה שאלתיאלי

שני דבורה

שני דבורה

המכון הטכנולוגי חולון

עיצובים גנוזים <span>— כיצד היו נראים סמלי המדינה אילו עוצבו על ידי עולי ארצות־ערב עם הקמתה</span>

עיצובים גנוזים — כיצד היו נראים סמלי המדינה אילו עוצבו על ידי עולי ארצות־ערב עם הקמתה

“סיכום ביניים של מסע חיפוש אחר תרבות עיצוב ישראלית־מזרחית. הפרויקט חושף את מה שהיה נתון במעמקים שנים רבות, תוך שהוא מנסה להיכנס לתוך תודעתם ולתוך אומנותם של יוצרים דמיוניים ילידי אסיה ואפריקה. אמנים אלה, שחיו בסביבה אומנותית ותרבותית שונה, מציגים עיצוב חלופי של סמלי המדינה, רשויותיה ומוסדותיה.
במסגרת הקווים המנחים לעיצוב, האמנים ביקשו ליצור שילוב בין עולם התוכן היהודי והאסתטיקה הערבית שבתוכה חיו, לבין התקווה לגאולה ולחיים החדשים במדינת ישראל. העיצוב נשען על הידע במלאכת־יד, כתיבה־תמה, צורפות ורִוקמה, שהם הביאו עימם בהגיעם לארץ. הפרויקט מציג את היופי שבסלסול, את העושר ואת המורכבות הקיימים בסגנון המזרחי. בתוך כך, מוצגים עיצובים מיוחדים של האות־העברית, שנוצרו בקרב הקהילות היהודיות המזרחיות. עיצוב שהיה ונגנז עם ייסוד המדינה.”

מנחה: עודד עזר

יפעת גרינבאום

יפעת גרינבאום

בצלאל

קצרת
 <span>— מיתוג לפסטיבל תיאטרון קצר עפ"י סיפורי אתגר קרת</span>

קצרת
 — מיתוג לפסטיבל תיאטרון קצר עפ"י סיפורי אתגר קרת

“במסגרת הפרויקט בחרתי ליצור מיתוג לפסטיבל תיאטרון קצר המבוסס על סיפוריו של אתגר קרת. סיפוריו של אתגר קרת הומוריסטיים ויומיומיים אך באותו הזמן הזויים ופנטסטים. קרת בורא מגוון של עולמות קטנים, שאפשר ללכת לאיבוד בתוכם ועם זאת להיכנס ולצאת מהם בזמן קצר. מכאן גם הבחירה בפורמט של תיאטרון קצר, בהתאם לאופי (ולאורך) הסיפורים. השפה הגרפית פועלת במדיומים שונים – בפרינט ותנועה, כאשר התנועה מתבטאת בעיקר באנימציות שונות המוקרנות בחללי המעבר (מסדרונות וחדרי מדרגות המובילים להצגות). ההקרנות מגלמות תפקיד אינפורמטיבי ואווירתי, ודרכן ניסיתי לייצר תחושה של חלל בתנועה: חלל חי ונושם, מעין קירות מדברים. הפסטיבל לכאורה יתקיים במבנה ארעי, והבחירה בהקרנות מאפשרת לפסטיבל להתנייד בקלות, לנדוד בעולם כמו קרקס, שהוא בעצמו דמוי נכון למכלול הסיפורים של קרת.”

מנחה: גיא שגיא

אלה אלימלך

אלה אלימלך

שנקר

פונט מרנג <span>— פונט ראווה עברי מבוסס קליגרפיה</span>

פונט מרנג — פונט ראווה עברי מבוסס קליגרפיה

“בתהליך עיצוב הפונט, שנבע מתוך נקודת מוצא קליגרפית, הנחו אותי 2 דגשים חשובים: יצירת זרימה קווית רציפה ויצירת ניגוד גבוה בין קווי האורך לקווי הרוחב באותיות. הפונט קיבל את השם “מרנג” בשל אופיו המפותל והעדין שהזכיר לי את צורתן של נשיקות המרנג.
התוצר הסופי הוא פונט בעל שני משקלים: משקל מלא, אותו אני מכנה “מרנג קלאסי” ומשקל חלול, אותו אני מכנה “מרנג אוורירי”. הפונט כולל אותיות עבריות, אותיות אלטרנטיביות לאותיות ל’ ו־ע’, סט מספרים, סימני פיסוק, ניקוד וליגטורות של ש”ח, א”ל ו־י”י. לשם הצגת הפונט עיצבתי סדרה של 11 פוסטרים, בהם התאפשרו שימושי ראווה בגודלי אות קיצוניים.
”

מנחים: קובי פרנקו והילה שאלתיאלי (תודה לינק יונטף שסייע בתהליך)

שמרית מור

שמרית מור

בצלאל

המוזאון הלאומי ללשון העברית <span>— מיתוג למוזאון המציג את סיפורה המתמשך של העברית ופלא תחייתה</span>

המוזאון הלאומי ללשון העברית — מיתוג למוזאון המציג את סיפורה המתמשך של העברית ופלא תחייתה

“הפרויקט מבקש לתת ביטוי ויזואלי ורעיוני לעושרה של השפה העברית. בנוסף, הוא מבקש להנגיש במפגש חווייתי וחינוכי תכנים עדכניים והיסטוריים, לצד היבטים חזותיים, העוסקים בייחודיותה של השפה העברית.
הפרויקט נעשה בהשראת תכניות האקדמיה ללשון העברית, ומתוך זיקה חזקה שיש לי לשפה.”

מנחה: קובי לוי

קלואי ווב

קלואי ווב

מנשר

מחוזות זכרון <span>— מחקר טיפוגרפי, תרבותי ואישי של שלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית</span>

מחוזות זכרון — מחקר טיפוגרפי, תרבותי ואישי של שלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית

“השפה מתבססת על הקשר ההדוק שקיים בין התרבויות הקיימות בי. מינוני שלושת השפות – ערבית, עברית וצרפתית – במחוזות זיכרון מושפעים מהנוכחות שלהם בחיי היומיום, למשל, בדרך ההנקדה שניתנה לשפה, הניקוד זהה לניקוד עברי בדרך קריאותו (i,e,a,u). הפרויקט מורכב משלוש שפות, כל אות מולחמת משתי שפות: עברית-ערבית, ערבית-צרפתית או צרפתית-עברית. המחקר הוביל לשפה רב־תרבותית כמייצגת את הזהות שלי ושל תולדות משפחתי. הם הובילו לגילויים אישים, לצד טיפוגרפיים, ולתוצר שמייצג אותי – כחלק מדור שרוצה להכיל את הרב־תרבותיות שבו, ולאו דווקא להתחייב לזהות אחת.
סבי וסבתי משתייכים לדור מגורשי מצרים, בצומת הדרכים הם היגרו לצרפת. אמי ואבי נולדו בצרפת, שם גם אני נולדתי. בגיל שמונה עזבנו את צרפת ועלינו לארץ־ישראל. מאז אני בישראל. אני רואה בשפה זו ייצוג של הדור שלי במדינת ישראל, כמו גם מחוץ לארץ, כדור שלובש על עצמו את ההיסטוריה של אבותיו בגולה לצד הווה ומציאות אחרת, לתוצאה של בליל תרבויות, וזהות מורכבת.”

לכתבה המורחבת על הפרויקט של קלואי
מנחים: מאיר סדן, גלעד פריד והילה שאלתיאל


דור הרשקוביץ

דור הרשקוביץ

המכון הטכנולוגי חולון

גופני תאורה <span>— גופי תאורה טיפוגרפיים</span>

גופני תאורה — גופי תאורה טיפוגרפיים

“הפרויקט מציג התנסויות בתאורה ובטיפוגרפיה, וחיפוש הקשר החזותי בין האנרגיה של אור לבין האותיות. בהתנסויותיי בטיפוגרפיה ובתאורה אני מנסה לחקור את המתח הזה שבין האנרגיה המתפרצת של האור לבין האנרגיה הפנימית של האותיות, בין מה שמורגש בבטן למה שמובן במוח, בין תקשורת חזותית ליצירה חומרית, בין המשיכה הדידקטית לפונטים ולעיסוק חזותי עדין, לבין יצירה על־ידי שימוש הידיים שמאפשרת חוויה מוחשית מחוספסת.”

לאתר הפרויקט: lightype.net


הנחיה: עודד עזר, ארז בכר, בוב אוראל. סיוע טכני באתר: שגיא גפני

dorhershko.com h
facebook.com/Hershko.Dor Γ
herdor Θ


יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.



תגובות פייסבוק