עברה קצת יותר משנה אחרי שמחת תורה תשפ״ד, ונדמה שכבר התרגלנו לראות במרחב הציבורי תזכורות עצובות לאובדן הכבד שהמלחמה גבתה ועודנה ממשיכה לגבות. בדִּבְקִית אחת (כי כך צריך לקרוא לסטיקר) מוצגת פיסה מעולם שלם – שם, תמונה וציטוט זכור, מעין צוואה במשפט קצר, והרחובות כבר מלאים לצערנו באלפי מדבקות כאלה. מסתבר שהמשפחות האבלות, בעזרת חברים, מעצבים חובבים בדרך כלל בספונטיות ובמהירות, בעיקר בקנבה או באפליקציות עיצוב אחרות, את המדבקות, כטוב בעיניהם. בדובר צה״ל החליטו למנף את תופעת האבל העוצמתית הזו לאירוע הנצחה לכבוד חללי צה״ל מהשנה החולפת ועודדו את הציבור להשאיר חותם מיקיריהם שאינם עוד.
השבעה באוקטובר הפך ליום זיכרון, והתבקשנו להציע רעיון להנצחת כלל החללים שנפלו במלחמה, המטרה הייתה להנציח את הקרובים והאהובים לעיני כל
במערך דובר צה״ל עובדים מסביב לשעון בהסברה הלאומית והבינלאומית, אך בשנה האחרונה מעבר לעשייה השוטפת של הצגת פועלו של צה״ל במלחמה לנו ולעולם, בחרו ביחידה גם להשקיע מאמץ משמעותי בהרמת המורל הציבורי. זאת משימה לא פשוטה בהינתן שהעמוד הרשמי של דובר צה״ל (idfonline) לקהל הישראלי פרסם מאות ״הותר לפרסום״ בשנה החולפת. ״השבעה באוקטובר הפך ליום זיכרון נוסף, והתבקשנו להציע רעיון להנצחת כלל החללים שנפלו במלחמה, משום שאנחנו לא עוסקים בהנצחת יחיד, אין לנו כוונה לתעדף חייל אחד על אחר. המטרה שלנו הייתה שכל אדם יוכל להגיע ולהנציח את הקרובים והאהובים שלו לעיני כולם״, משתפת סמל מישל, רכזת רשתות במדור דיגיטל ישראלי בדובר צה״ל.
כל התמונות בכתבה צולמו בתחנת רכבת "השלום" בתל־אביב על ידי ארז בכר
המיזם התבצע בארבעה מוקדים מרכזיים ברחבי הארץ בימים ראשון וחמישי בתחילת ספטמבר – ימי ההתניידות המרכזיים של חיילים, בתחנות הרכבת תל אביב סבידור מרכז, חיפה חוף הכרמל, תחנה מרכזית באר שבע וכיכר ציון בירושלים. באותו יום חיילי מדור הדיגיטל בדובר צה״לֹ הגיעו עם 6 קאפות ריקות לכל אחד מהמוקרים ומטרה אחת - למלא אותן בשמות, פרצופים וסיפורים. ״חששנו שאנשים לא ירצו להשתתף ולספר, אבך בסוף היום כבר לא היה מקום בלוח להדביק עוד סטיקרים. מסתבר שאנשים הולכים עם חבילות מוכנות עליהם, ולא רק בני משפחה אלא גם חברים מהצבא ומהבית, המכינה קדם צבאית, וכל הרחובות מלאים בזה, יש ממש מחויבות סביבתית להנציח במרחב״, מספרת האחראית על המיזם.
זה היה ממש ספונטני, פתחנו ״קנבה״ וחיפשנו תמונות שמייצגות אותו הכי טוב, ועיצבנו את כל הסטיקרים בעצמנו עם החברים של יאיר
״היו מספר אנשים שהגיעו להנציח חלל מסוים, לדוגמה מפקד, ואפשר לראות על כמה אנשים הוא השפיע והיה משמעותי עבורם. בסופו של יום אנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם. זה גרם לי לחשוב שיש המון אנשים ברחוב שאת לא יודעת מה הסיפור שלהם, אבל כל אחד ואחת נושאים איתם פיסה של גבורה. כל אחד מהחללים האלה עשו משהו למעננו, ותפקידנו להשאיר את החותם שלהם. את רואה את הפנים, המשפט, איפה הם שירתו ואת לוקחת אותם איתך במחשבות. זה כבר הרבה יותר מסטיקר, זה ממש חותם. הם השאירו חותם ועכשיו תורנו לוודא שהוא נשאר״, מסכמת מישל.
הסטיקר של יאיר אביטן הי"ד במאצ'ו פיצ'ו. צילום: אישי
שוחחנו עם מגן קיי, בת זוגו של הצנחן יאיר אביטן שנהרג ברצועת עזה בקיץ האחרון, שיזמה סטיקרים לזכרו: ״ביום הראשון של השבעה, שבט ״הראל״ של הצופים הדתיים, בו יאיר הדריך במשך שלוש שנים, הוציא מדבקות לזכרו עם ציור שאחיו איתמר צייר. התלהבנו מהרעיון והחלטנו להוציא כמה סוגים נוספים של מדבקות. לפני הכניסה לעזה, יאיר כתב על פתק שהדביק לווסט שלו כמה משפטים שהוא רשם עליו וקרא בתוך עזה ובנוסף, משפט שכתב לחייל כשהעניק לו את התג שלו – ״השמיים הם לא הגבול, אני הגבול״. החלטנו להוסיף ״החיוך שלך לנצח יאיר״ – משום שהתאפיין בחיוכו המדבק״. זה היה ממש ספונטני, פתחנו ״קנבה״ וחיפשנו תמונות שמייצגות אותו הכי טוב, ועיצבנו את הכל בעצמנו עם החברים של יאיר. זה אולי משהו קטן בין יתר דרכי ההנצחה שאנו יוזמים ומקדמים, אבל מסתבר שהוא נוגע בהרבה מאוד אנשים, וקיבלנו תמונות של הסטיקרים אפילו מטראקים בצד השני של העולם״, משתפת מגן.
גם אנחנו נשמח לתרום למטרה הכל־כך חשובה הזו בכדי לעזור לשמר את מורשתם של הגיבורים והגיבורות שלנו - אז אם אתם רוצים לשתף איתנו את עמודי הזכרון או המדבקות שעיצבתם, נשמח שתעשו זאת בתגובות, פה, באינסטגרם או בפייסבוק שלנו.
