מכחול לאדום: איך השתנה הצבע של החדשות

טכנולוגיה זה כחול. כסף זה ירוק. יש דברים בעולם שיש להם צבע ברור ומוסכם על כולם, בלי סיבה טובה מספיק. למה כסף הוא ירוק? למה טכנולוגיה כחולה? יש מגוון סיבות היסטוריות לחלוקה הזאת, ולא תמיד יש תשובה ברורה.

וכשאתם חושבים על חדשות, מה הצבע שקופץ לכם לראש? אם התשובה היא אדום, אתם לא לבד. אדום הוא היום הצבע של החדשות ברחבי העולם. אבל זה לא תמיד היה כך. עד לפני כמה עשורים, לחדשות היו צבעים שונים ברחבי העולם, ובטלוויזיה היה להן לרוב צבע אחר: כחול.

בסוף אוקטובר 2025 תאגיד השידור הישראלי השיק לחטיבת החדשות שלו מיתוג חדש, ובראשו החלפת הכחול שהיה מזוהה עם החטיבה מאז היווסדה ב־2018 בכתום־אדום. בכך, לראשונה, כמעט כל מהדורות החדשות המובילות בארץ היו בגווני אדום, למעט i24. אז מתי אדום הפך להיות הצבע של החדשות? האם זה המצב גם בשאר העולם? ולמה דווקא הוא?

בניגוד לטכנולוגיה ולכסף, כאן יש, פחות או יותר, תשובה.

קריקטורה בנושא עיתונות צהובה, איור: LM Glackens. מקור: ויקיפדיה

שחור

מפה לאוזן, על לוח אבן או בדיו שחור על נייר לבן, חדשות היו במשך רוב ההיסטוריה נטולות צבע מובחן. המוסכמה הזאת התחילה להשתנות בתחילת המאה ה־19, כשההדפסה הפכה זולה יותר ואנשים מן השורה החלו להקים עיתונים פחות ממסדיים. הם כללו כותרות צעקניות, סקנדלים, רכילויות וגם חשיפות שחיתות. בשל אילוצים כלכליים, העיתונים האלה הודפסו לעיתים קרובות על נייר גס ולא מעובד, שהיה צהבהב. כך הצהוב הפך למזוהה עם עיתונות לא ממסדית וסנסציונית, ומכאן גם הגיע הביטוי "צהובונים".

כמה עשורים לאחר מכן, בעקבות חידושים בתחום ההדפסה בצבע, מוספים של עיתונים ממסדיים החלו להיות מסומנים בכותרות אדומות, ובהמשך גם ידיעות חשובות בתוך העיתונים קיבלו סימון אדום. אבל בשלב הזה צהוב ואדום היו עדיין צבעים משניים. החדשות הרגילות עצמן נותרו שחור־לבן.

בסוף המאה ה־19 הדיו האדום נעשה זול מספיק כדי להופיע גם בסמלילי עיתונים, אבל רוב העיתונים הגדולים נשארו בשחור־לבן. האדום נחשב צעיר, בולט ופחות רציני. כשהחדשות התחילו להיות מצולמות, תחילה כיומנים בקולנוע ולאחר מכן בטלוויזיה, הן היו כמובן שחור־לבן.

כחול

המצב השתנה כשהחדשות החלו להיות משודרות בצבע בסוף שנות השישים. בארצות הברית, NBC השתמשה ב־1968 בכחול ואפור למהדורת החדשות שלה. ראשי הארגון הסבירו את הבחירה כניסיון לשדר אמינות, סמכות וממלכתיות. CBS השתמשה בסכמה דומה, עם תוספת של צהוב במהדורת הלילה. שנתיים לאחר מכן, בבריטניה, חדשות ה־BBC נצבעו בכחול ממלכתי, כיאה לארגון הכפוף לבית המלוכה, לצד כיתוב צהוב. כך עשו גם ITN ומהדורות החדשות בצרפת, גרמניה, יפן ומדינות נוספות, שנעו בין כחול כהה לכחול־ירקרק, בדרך כלל לצד גווני אפור או צהוב.

כחול נבחר פעם משום שהוא שידר אמינות, יציבות וממלכתיות. האדום נכנס לעולם החדשות משום שהוא עשה משהו אחר לגמרי: הוא משך את העין

האדום כמעט ולא היה שם. בעידן שבו הציבור רק התחיל להתרגל לראות טלוויזיה בצבע, הוא נחשב רגשי מדי, אפילו מבהיל. כחול, לעומתו, נתפס כצבע יציב, רציני ומוסדי.

בישראל הטלוויזיה נשארה בשחור־לבן עד 1983, אז בוטל המחיקון והותר לשדר בצבע. מהדורת "מבט" של הערוץ הראשון נדרשה אז להחליט באיזה צבע יהיו שידורי החדשות בישראל. לפי גורם בכיר ברשות השידור באותה תקופה, הבחירה הייתה כמעט מתבקשת: כחול כבר היה צבע מוביל בחדשות ברחבי העולם, והוא גם התחבר באופן טבעי לדגל המדינה. הגרפיקאי של הערוץ באותן שנים, בני לוין, הציע אותו גם מהסיבה הזאת.

"מבט" אימצה שפה דומה לזו של ה־BBC: רקע כחול שהפך בהדרגה לשקוף, וכיתוב צהוב. נדמה שלא הייתה סיבה בעולם לבחור בשום צבע אחר. אבל בדיוק באותו זמן, האדום הופיע לראשונה על המסך במהדורת חדשות מרכזית בעולם.

מונטז׳ פתיחי מהדורות מבט לאורך השנים. מקור: ויקיפדיה

אדום

בשנת 1980 הושק לראשונה בעולם ערוץ שכולו מוקדש לחדשות: Cable News Network, או CNN. הצבע שנבחר לערוץ, כבר מהשידור הראשון, היה ועודנו אדום. בעוד שהלוגו עצמו היה שחור־לבן, כמעט כל דבר אחר היה אדום, משקופית הפתיחה ועד האולפן.

ההחלטה הזאת הייתה הגיונית. מהדורת חדשות בשידור חי, שבה כל דיווח הוא למעשה חדשות מתפרצות, עם סמליל שנראה כמו קווי דופק ואינו דומה לאף מהדורה מתחרה בנוף הטלוויזיוני של אותן שנים, פשוט לא יכלה להשתמש בשום צבע אחר. האדום היה בולט, דרמטי ודחוף. הוא לא רק סימן את החדשות, הוא דרש מהצופה לשים לב אליהן.

השידור הראשון של CNN

אפשר להבין את עוצמת הבחירה הזאת גם מחוץ לעולם החדשות. בסרט "תפוז מכני" של סטנלי קובריק מ־1971, למשל, השקופית הראשונה היא פשוט רקע אדום שממלא את כל המסך במשך כמה שניות. בלי כיתוב ובלי הקדמה. הצבע לבדו הופך לחוויה דרמטית ומטרידה. אדום, כשהוא משתלט על שדה הראייה, הוא צבע שקשה להתעלם ממנו.

בתוך עולם כזה, הצבע כבר אינו רק בחירה אסתטית. הוא חלק ממערכת שנועדה לגרום לנו לעצור ולהסתכל

וזה בדיוק מה שהחדשות התחילו לגלות. בשנת 1981, שנה לאחר השקת CNN, מהדורת החדשות של ה־BBC הציגה מיתוג חדש ומינימליסטי שבו צבעי הרקע היו לסירוגין כחול או, לראשונה, אדום. ב־1982 חדשות NBC מיתגו את עצמן מחדש עם לוגו שחור וקו אדום מתחתיו, שינוי מהותי מהלוגו הכחול שהיה להן קודם. ב־1984 CNN שינתה את הלוגו שלה וצבעה גם אותו באדום. בכל שנה עוד ועוד אלמנטים במהדורות חדשות ברחבי העולם נצבעו באדום.

אבל עדיין, לאורך שנות השמונים CNN נשארה כמעט היחידה שהשתמשה באדום כצבע המרכזי והבלעדי שלה.

ב־1996 קמה בארצות הברית Fox News. בניגוד לאמונה הרווחת, הבחירה באדום לא נועדה לסמל את המפלגה הרפובליקנית. הקישור בין אדום לרפובליקנים וכחול לדמוקרטים התקבע רק בבחירות 2000. Fox News פשוט השתמשה באדום כדי לבדל את עצמה מערוץ Fox הרגיל, שהיה מזוהה עם כחול וצהוב, וכדי לייצר זהות ברורה לערוץ חדשות חדש.

סמלילי Sky News לאורך השנים. ניתן לראות במובהק איך לאט לאט האדום משתלט

ב־1998 Sky News הבריטית השיקה מיתוג מחדש שכלל שימוש בכתום־אדום במקום גווני הכחול שהיו נהוגים קודם לכן. באותה שנה ה־BBC השיקה מיתוג מחדש מקיף, עם לוגו של שלושה ריבועים שחורים ושפה גרפית שבה האדום הפך לחלק מרכזי מחדשות ה־BBC. השתלטות האדום על מיתוג החדשות באנגלית הושלמה פחות או יותר.

אולפן חדשות 2, מקור: ויקיפדיה

ניצנים אדומים בישראל

בישראל התהליך היה איטי יותר. בשנות התשעים, לאחר הקמת ערוץ 2, שתי המהדורות המרכזיות עדיין היו עמוסות בכחול. אבל במקביל למה שקרה בארצות הברית ובבריטניה, גם כאן האדום התחיל להופיע.

ביוני 1997 חדשות 2 השיקו אולפן חדש ולוגו חדש. האולפן היה כחול אפילו יותר מקודמו, אבל בלוגו הופיע שינוי קטן: הספרה 2 הוכנסה לתוך ריבוע שנצבע באדום. זה היה פרט קטן בתוך ים של כחול, אבל ממנו התחילה למעשה ההשתלטות האדומה על החדשות בישראל.

בשנת 2000 המהדורה עדכנה שוב את הסמליל שלה, יחד עם אולפן חדש לחלוטין. האולפן עדיין היה ברובו כחול, אבל האדום המשיך להתגנב לעוד ועוד אזורים באריזה הגרפית. שנה לאחר מכן התרחש אירוע ששינה את השפה החזותית של החדשות בעולם כולו: פיגועי 11 בספטמבר.

מישהו החליט שהוא צריך לבלוט, אי שם בניו יורק. מישהו מעבר לים החליט לחקות אותו

אחד האלמנטים שהפכו מאז למובנים מאליהם הוא הסטרייפ, רצועת הטקסט בתחתית המסך. כאלמנט שמטרתו להתריע על אירוע חירום או מידע חדש, הוא נצבע במקרים רבים באדום. לישראל הסטרייפ הגיע רק כמה שנים לאחר מכן, ובתחילה הוא היה דווקא כחול או לבן.

אבל המהפך הישראלי האמיתי הגיע בשנת 2003, עם עליית ערוץ 10. הערוץ הקים חברת חדשות במהירות, במטרה לעלות לאוויר לקראת הבחירות. חלק מההחלטות שקיבל נועדו באופן מובהק לבדל אותו משתי המהדורות הקיימות. אחת מהן הייתה להאריך את מהדורת החדשות, שהייתה אז באורך של חצי שעה בלבד, תחילה ל־45 דקות ובהמשך לשעה. החלטה נוספת הייתה להשתמש בכתום כצבע המרכזי של האולפן והמיתוג, כדי להימנע הן מהכחול של הערוץ הראשון והן מהאדום של חדשות 2.

סמליל חדשות 10

כתום

ב־2006, כשהפופולריות של חדשות 10 עלתה בהדרגה ו"מבט" של הערוץ הראשון נחלשה, החליטה רשות השידור על שינוי משמעותי. לראשונה בהיסטוריה של הערוץ, מהדורת "מבט", האולפן והשפה הגרפית שלה הפכו לכתומים.

הכתום לא היה זר לחלוטין לערוץ. נגיעות של ענבר היו חלק מהשפה התדמיתית שלו כבר מתחילת שנות האלפיים. אבל עכשיו הכחול כמעט נעלם.

הבחירה בכתום הייתה במידה רבה תוצאה של תחרות. לדברי סימה מואס, מפיקת חטיבת החדשות בערוץ הראשון באותן שנים, הייתה בקרב מנהלים תחושה שאם אתה לא יכול עליהם, הצטרף אליהם. מערכות בחירות הובילו אז באופן קבוע לחדשנות טכנולוגית ולעדכון של האולפנים והשפה הגרפית, וגם 2006 הייתה שנת בחירות כזאת.

באותן שנים גם חדשות 2 וחדשות 10 רעננו את השפה שלהן. האדום התחזק, הכתום המשיך להופיע, והכחול הלך ונעלם.

במקביל, האינטרנט הפך לחלק אינטגרלי מחיי היום־יום. באופן פרדוקסלי, הדיו האדום של היומונים, שעליו דיברנו בתחילת הכתבה, חזר להיות חלק מהחדשות היומיומיות שלנו דרך אתרי החדשות הפופולריים. Ynet מבית ידיעות אחרונות, NRG מבית מעריב ו־iOL מקבוצת הארץ נשאו כולם סמלילים אדומים.

שער מעריב (הכל שחור לבן למעט הלוגו) כך, כמעט בלי ששמנו לב, ההשתלטות האדומה התחילה להיות כמעט מוחלטת.

המהפך האדום

בשנת 2007 נפל דבר. עם מינויו של אבי וייס למנכ"ל חברת החדשות והפיכתה של יונית לוי למגישה היחידה של המהדורה המרכזית, חדשות 2 הפכו למה שאנחנו מכירים היום.

הלוגו הפך כולו לאדום. אין כחול, אין ריבועים, רק אדום מתמשך. גם האולפן התחדש לחלוטין, בצבעי אדום וכסף. השפה הגרפית עדיין כללה כחול עמוק, אבל האדום הפך לזהות המרכזית של המהדורה.

מכאן הדרך הייתה קצרה. "מבט" השתנתה בהדרגה מלבן וכחול עם נגיעות אדומות, לכחול ואדום, ולבסוף לאדום. חדשות 10 נצבעו אדום לקראת סופן, וכשנולדו חדשות 13, האדום כבר היה הצבע המובן מאליו.

ורק כאן חדשות בחרו ללכת בדרך אחרת. כאן החליטו על כתום. לא רק כדי להיראות אחרת, אלא גם כדי להימנע מהאסוציאציה של "אדום אזעקה". הכתום נועד לשדר להט וחדשנות, והוא צבע מאוד לא אופייני בעולם לחברות חדשות. אולי זו אחת המורשות המעניינות ביותר של חדשות 10, שבחרו בכתום יותר מעשור קודם לכן.

צבע של תשומת לב

אז למה אדום? אולי אין כאן תשובה אחת. כחול נבחר פעם משום שהוא שידר אמינות, יציבות וממלכתיות. האדום נכנס לעולם החדשות משום שהוא עשה משהו אחר לגמרי: הוא משך את העין.

וזה אולי הסיפור האמיתי של הצבע. פעם החדשות היו אירוע. אנשים התיישבו בשעה קבועה מול הטלוויזיה וחיכו למהדורה. היום החדשות נמצאות סביבנו כל הזמן. בטלוויזיה, באתר, בטלפון, בטיקר, בהתראה שקופצת על המסך.

בתוך עולם כזה, הצבע כבר אינו רק בחירה אסתטית. הוא חלק ממערכת שנועדה לגרום לנו לעצור ולהסתכל. ישנה תיאוריה בשם "תיאוריית הטווס". לפי התיאוריה הזאת, חלק גדול מהישגי האדם, מהמדע ועד האדריכלות והחדשנות, הם למעשה מנגנוני חיזור משוכללים. החלטות אגוצנטריות שנועדו להרשים את הסביבה ולמשוך תשומת לב, כמו טווס הפורש את נוצותיו. בטבע, צבעוניות קיצונית היא דרך למשוך תשומת לב.

בעיניי, הצבע האדום של החדשות הוא תמונת מראה לאופן שבו השתנתה האנושות

בעיניי, הצבע האדום של החדשות הוא תמונת מראה לאופן שבו השתנתה האנושות. מהתפתחויות טכנולוגיות שאפשרו להשתמש בו, בהתחלה בדפוס ואז על המסך, דרך אבולוציה טבעית של ארגונים המתחרים על תשומת הלב, ועד האופן שבו אנחנו צורכים מידע.

יש שיגידו שאם פעם בני אדם רצו לצרוך את החדשות שלהם בצורה רגועה, ישרה וממלכתית, הרי שזו הייתה תוצאה של תרבות שהעדיפה שלווה על פני כאוס. אם היום אנחנו צורכים את החדשות שלנו עם צבע אדום שחוזר שוב ושוב מול העיניים כדי שנשים לב, כדי שנקלוט את המידע מהר, עכשיו, אולי זו תולדה של תרבות שמתעדפת סכנה, ריגוש, מהירות ואפילו שטחיות. אני לא יודע אם הייתי הולך כל כך רחוק.

יכול להיות שזה באמת המצב. ויכול להיות שכמו טווסים, פשוט מהדורות החדשות נאלצו להיות יותר ויותר בוהקות ואדומות ככל שהזמן עבר. מישהו החליט שהוא צריך לבלוט, אי שם בניו יורק. מישהו מעבר לים החליט לחקות אותו. מישהו כאן החליט שאולי אפשר לקחת מזה השראה, גם אם רק קצת. ואז עוד קצת. ואז המתחרים עשו קצת יותר, אז נגביר. ועוד.

עד שכל נוף החדשות שלנו, שכיום ממלא את לוח השידורים, הוא כולו אדום. אבולוציה על תשומת לב, או רידוד של השיח. או אולי משהו אחר לחלוטין. בכל מקרה, היום כבר אין ספק: חדשות זה אדום.