בוגרים.ות הופ, פגמ״ר! סיקור תערוכות בוגרי תקש״ח 2023 – חלק ד׳

דנה קרביץ

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

רקמת טקסט

הפרויקט "רקמת טקסט" הוא בחינה של מערכת חוקים חדשה־ישנה הלקוחה מהעבר ומיוחסת להרכבת אותיות. החוקיות החדשה באה לידי ביטוי בניסוח מחדש של מילים ומשפטים בשפה העברית והיא מתבססת על דפוסים המגולמים ברקמות אוקראיניות עתיקות. לתוך מערכת החוקים הזו נוצק תוכן מתוך מכתביו של סבא־רבא של דנה, ובפרט מכתב בו הוא מתאר כיצד הכיר את סבתא־רבתא שלה. את הטקסט המרגש הזה בחרה דנה להציג על רושניק – שטיחון אוקראיני מסורתי. התנסינו ואפילו כתבנו את השמות שלנו! יפה לנו רקמה, זה בטוח.

יונת ייטב

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

נוף לשוני

המונח "נוף לשוני" מתייחס לביטוי של השפה במרחב הציבורי, וניתן ללמוד ממנו על המדיניות הנהוגה בפועל כלפי השפות המדוברות במדינה, ועל יחסי הכוחות הקיימים ביניהן. הספר "נוף לשוני: מקרים בטיפוגרפיה רב־לשונית במרחב הישראלי" הוא ספר מסע תיעודי־מחקרי. מהלך התיעוד עוקב אחר שתי דרכים החוצות את הארץ – דרך הים ודרך ההר, וממצאי התיעוד מנותחים על פי מאפיינים לשוניים ועיצוביים. הספר מנכיח את ממצאי התיעוד אל מול טקסטים העוסקים במדיניות הלשונית של מדינת ישראל.

קרן פיקובסקי

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

בני טובין

קרן יצרה חנות המאגדת בתוכה מגוון מוצרים המבוססים על דימויים ישראליים אייקוניים השגורים בחיי היומיום שלנו, הנוסטלגיה המשותפת ובמהות החוויה הישראלית. המוצרים בחנות עשויים להתפרש אחרת מאדם לאדם, מאחר וזוהי חלק מהמורכבות וההומור העוטפים את הישראליות. המציאות שלנו אמביוולנטית ומורכבת, כזאת שמקיימת מעבר תמידי בין עצב לשמחה. תחת איומים ביטחוניים פנימיים וחיצוניים, איומים כלכליים, איומים חברתיים וכרגע איומים על חופש הדמוקרטיה, בין כל אלה מוצא הישראלי הממוצע את הדרך לחיות ולשמור על השפיות. הומור וציניות בפרט הם כלי הישרדותי חשוב שעוזר בהפגת מתחים והוא אף מאפשר לחבר בין אנשים גם כשהם לא בהכרח מסכימים או מחזיקים באותן הדעות. לדברי קרן, ״העבודה מוקדשת לכל הישראלים, בתקווה שנוכל להנות מהרגעים הקטנים שנמצאים מסביבנו, ואולי למצוא נחמה במה שכן יש לנו.״

אֹרן שקלרסקי

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

הרשות הלאומית לאובדן

אנחנו לא אוהבים לדבר על מוות, אבל מתחת לרדאר, מתרחש במדינת ישראל משבר קבורה. במדינה שסובלת ממילא ממשבר נדל"ן חמור, השטחים לקבורת שדה בבתי הקברות בישראל הולכים ונגמרים. כדי להתמודד עם המצב, הפרויקט מציג חוויית סוף חיים יהודית חלופית, שמיישמת את שיטת הקבורה שהייתה נהוגה בתקופת בית שני – קבורה דו־שלבית. בשיטה זו, הנפטר נקבר באדמה בקבורת שדה רגילה, ולאחר שנה עצמותיו מלוקטות ומועברות לגלוסקמא: תיבה קטנה המשמשת כמקום מנוחתן האחרון של עצמותיו. שיטה זו הולמת את התפישה המודרנית של האבל, ומכירה בצורך של אלה שחוו אובדן להתאבל ולעבד אותו מעבר לימי השִבְעה. הפרויקט מלווה בשפה גרפית של התפרקות, שמסמלת את השינוי הפיזי שעובר הגוף של הנפטר לאחר מותו, ואת השינויים הנפשיים שעוברים הקרובים לו בתהליך האבל. האלמנטים הגרפיים משלבים עתיק ועכשוי, מתוך מטרה להתאים את המסורת היהודית לתקופה המודרנית, הם כוללים גופן כותרות שמבוסס על כתבים מימי בית שני, ומערכת סמלים השאובה מהמסורת היהודית, להם ארן יצקה משמעות חדשה המתאימה למציאות היהודית בישראל כיום.

לינק לאתר הפרויקט

ים לבנת

בוגרת

שנקר

פגמ״ר

ניסיים דיגיטליים באותיות

ים יצרה ממשק דיגיטלי לעיצוב טיפוגרפי במרחב הדיגיטלי התלת־ממדי המאפשר שליטה על המיקום, הצורה, הנפח והחומר של גוף הטקסט. הממשק וחומרי הגלם מעוצבים תוך התחשבות בתוספת של נקודות מבט וציר העומק. הפרויקט הוא צעצוע טיפוגרפי המנגיש לקהל הרחב את היכולת לעצב טקסט תלת־ממדי מתוך אמונה שצורך זה הולך ומתפתח במקביל לטכנולוגיה.

תמרי צור

בוגרת

ויצ״ו חיפה

פגמ״ר

מי שמך בר סמכא

הפרויקט של תמרי עוסק בתופעת ה׳גורואיזם׳ ברשתות החברתיות יוצר תחושה שכל אדם, גם אם אינו בעל ידע מקצועי, יכול להפיץ אם רק ירצה, את תורתו לעולם. הסיכון לטענת תמר הוא כאשר מדובר בגורואים העוסקים בתחומי גוף ונפש, well-being ומערכות יחסים.
״פורמט הטיפול הופך את עורו בצורה אבסורדית בעיניי. המטפל הופך להיות המרכז, ואין הסתכלות אינדיבידואלית על כל מטופל ומטופל; אם כך – לכולנו מגיע אותו הטיפול ומגיעה אותה העצה?״ היא מספרת.
תמר איפיינה שניים עשר גורואים מודרניים בפרויקט צבעונים ומלא הומור.

אלון עמנואל
דרפנר

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

אמא פלונית, אמא אלמונית

הספר "אמא פלונית, אמא אלמונית" בוחן שני אתוסים שנמצאים משני צדדיו של הויכוח בשאלת הגיוס – אתוס ״צבא העם״ ואתוס ״חברת הלומדים״. הוא מנסה לחשוף את התבניות והקונבנציות התרבותיות שמתוכן צמח הויכוח, כאשר לפעמים נדמה שבין שני העולמות קיים תהום. הספר שואף להציג בנוסף דווקא את הדמיון שקיים ביניהם, דמיון שדווקא עשוי להסביר את הקושי הגדול במציאת פתרון.

אלייה איזנשטיין

בוגרת

ויצ״ו חיפה

פגמ״ר

מה אם

העיסוק בזהות הישראלית הוא עיסוק במסע אל עצמנו כחברה בעלת סתירות כה רבות. היא התבוננות במראה והתבוננות באחר, שמחזירה השתקפויות רבות. אלייה יצאה סיפור אינטראקטיבי שמתחיל בצמתים שמזמנים החיים במרחב הישראלי לנשים צעירות. אלייה מספרת: ״זהו סיפור על דברים שיכולתי להיות ולא הייתי, דברים שבחרתי והפכו למציאות. בממשק עליך ללכת לפי ההוראות, לקרוא את העלילה ולהחליט מה הצעד הבא. הבחירות שלך יכריעו על העלילה וימלאו תפקיד בגורל הדמות.

מאיה לרנר

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

כלים טמאים

פרויקט הגמר של מאיה עוקב אחר דמות האישה בספרות התורה שבעל־פה. דמותה מוצגת מנקודת המבט הגברית בטקסטים שמסופרים במשך מאות ואלפי שנים על־ידי גברים ועבור גברים. בפרויקט מוצגים כדים מאוירים לטקסטים מתוך המשנה, התלמוד, מדרש רבה ומשנה תורה. חיים נחמן ביאליק כתב בספרו 'ספר האגדה': "בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי־תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות". מטרת הפרויקט היא הצגת הטקסטים העתיקים תוך נסיון להביט בראי המציאות המורכבת והטעונה שבה אנחנו חיים היום.

פלג אשד

בוגר

שנקר

פגמ״ר

בֶּדֶק בַּיִת

הפרעת דֶה פֵּרסוֹנַלִיזַצְיָה/דֶה רֵיאָלִיזַצְיָה היא מצב נפשי ממשפחת ההפרעות הדִּיסוֹצִיאָטִיבִיּוֹת שתפקידו לשמש כמנגנון הגנה נפשי. הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או לפגיעה בתפקוד. ״בֶּדֶק בַּיִת״ הוא קולקטיב כלי בית הממחיש את תחושת הזרות והניכור המתאפיינת בעת אפיזודת נתק, דווקא במקום שקיומו אמור לשמש כהגנה ומשמר.

נורל שמש

בוגרת

ויצ״ו חיפה

פגמ״ר

חוזרת לארץ הדקלים

הספר מסופר בקולה של סבתה של נורל, שנהגה לספר לה את הסיפורים בילדותה. חלק מהסיפורים שסיפרה הם סיפורים ידועים, אבל סבתה ערכה אותם כרצונה. משנה, מוסיפה ומחסירה לפי מה שחשוב לה לספר, באופן כזה אפשר להרגיש את הסיפור האישי שלה בתוך הסיפורים. הפרויקט של נוראל מציג איורים שהם בין אפלים למצחיקים, והפרשנות הויזואלית שלה מתייחסת לדיסוננס בין התוכן המורכב לגיל הצעיר שבו שמעה אותם, ומהדהדת את הבלבול והעלילה המפוזרת שבהם הסיפורים מסופרים.

עומר תירוש

בוגרת

בצלאל

פגמ״ר

הדברים כפי שהם / ואולי לא היו הדברים מעולם

הספר מאגד בתוכו אמיתות בלתי־פופולריות, או בשמן הנפוץ יותר – ״תיאוריות קונספירציה״, המצויות בדר״כ בתצורות שונות ומחשידות ברחבי האינטרנט. הספר שואף להוות מיכל חדש, מבוסס ומהימן לתיאוריות אלו – שמקבלות בו לגיטימציה מלאה. הפרויקט עוסק במחשבות על הדברים המובנים לנו מאליהם ושואל שאלות הנוגעות לאמת: מה הופך תפיסה אחת לאמת נפוצה ומוחלטת ותפיסה אחרת לפיקציה? האם יש לנו את הכלים הדרושים על מנת לדעת זאת? ואם כן – מה תיתן לנו הידיעה, אם בכלל?

בהכנת הכתבה השתתפו עומר בינדר, בת־אל בן־חורין, רינת הדר, אורטל פלדהיים, אריאל אדלר ואלעד יאנה.