צ׳יטוט האוסף הגרפי של הדי אור ניצל בנס בפגיעת הטיל הלבנוני
הדי אור, מעצב גרפי בהכשרתו, הוא אחד מאספני הישראליאנה המובילים בישראל, וחלק מגדול מהאוסף העצום שלו, שכולל גם מאות פריטי עיצוב גרפי ישראלי, נפגע בפגיעת הטיל הקטלני ביותר שנשלח מלבנון במלחמת "חרבות ברזל". עומר החליט לבדוק עבורנו מה מצב האוסף
על הפנים. לא חשבתי שהפגיעה בחפצים שבמוזיאון שלי תשפיע עליי כל כך. נכון, ואני מודה (לא יודע למי) שאין נפגעים בגוף, אבל יחד עם זאת יש צער וכאב על חפצים שנהרסו ולא יחזרו שוב. הנזק של פריטי אספנות מתחילת המאה הקודמת עצוב ומדכא. פריטים שנאספו במשך עשרות שנים על מנת לשמור על הנוסטלגיה הישראלית למען הדורות הבאים.
זה מובן, מדובר פה במפעל חיים של 45 שנה!
לא ידעתי שאני מפעל 🤣.
איך התחלת עם האוסף העצום הזה?
במהלך טיסה לטיול אחרי הצבא, הדיילת באה והציעה משקה אלכוהולי מיניאטורי. לא הבנתי מאומה באלכוהול, אז ביקשתי ממנה לראות את הבקבוקים ובחרתי את הבקבוק היפה ביותר בעיניי. בטיול ההוא הכרתי בקנדה את מי שלימים תיהיה אשתי (עד היום), וכשהתחתנו היא הביא ״נדוניה״ שקיבלה מהוריה, כ־20 בקבוקים. משם ה״מחלה״ התפרצה והתחלתי לאסוף עוד ועוד בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים.
במשך הזמן ראיתי כי הבקבוקים משאר העולם פחות מרגשים אותי ואילו הבקבוקים מישראל ובייחוד מפלשתינה, כלומר לפני 1948, מרגשים אותי יותר. ברור שמהר מאוד פניתי לאיסוף תוויות, מחירונים, פלקטים, תמונות, גלויות וכו׳, כולם מישראל. די מהר ראיתי כי הרבה דברים שהיו כאן ואינם בנמצא כבר כיום מעניינים אותי, והתחלתי לרכוש ולאסוף בתחומים שונים, הרחבתי את האוספים ובנוסף המשכתי ללקט אובייקטים לטובת שימור העבר החומרי שהיה בארץ.
איזה סיפור יפה🙂 לא רוצה לדרוך על הפצעים - אבל מה עלה בגורלם של הבקבוקים? שרדו את הפגיעה?
רובם הגדול של הבקבוקים המיניאטוריים שרד. דווקא הרבה מהבקבוקים הגדולים מפלשתינה נשברו.
ספר לי על רגע הפגיעה. איפה זה תפס אותך?
בממ"ד בבית. שומעים בום חזק. מבינים שיש פיצוץ קרוב ורואים בטלוויזיה את הבניין שלנו עולה בלהבות. לא חשבתי שיהיה נזק רציני כי זה קומה רביעית והפגיעה היתה בעיקר בבניין הסמוך. כמובן שלמחרת גם ירד גשם - ופחדתי מאוד שהמים יגרמו לנזק בלתי הפיך לאובייקטים שעשויים מנייר באוסף.
כשהגעתי לבניין נכנסתי בהיחבא מאחור (למרות שהמשטרה אמרה שהבניין מסוכן מבחינת בטיחות) ועליתי לקומה הרביעית. כשנכנסתי למוזיאון הַשּׁוֹק היה גדול ודמעות עלו בעיני.
התמונות שהעלת לפוסט באמת שוברות לב. 💔 מה המצב של המוזיאון עכשיו? מותר לך להכנס לבניין או שהוא עוד סגור בגלל היבטי בטיחות?
עכשיו כבר מותר. מאז היום השני לנפילת הטיל, כאשר האתר עדיין הוגדר כמסוכן, כבר נכנסנו והתחלנו להעביר דברים לחדרים שלא נפגעו על מנת לנעול אותם שם, בכדי להימנע מנזק נוסף או אפילו ביזה.
אז אתם כרגע עוד נמצאים בשלב הסידור ואומדן הנזקים?
לאחר כשלושה שבועות רוב החפצים נארזו והועברו למקום בטוח יחסית. עכשיו נשאר לחפש בעלי מקצוע שיוכלו להחזיר ״עטרה ליושנה” ובמחירים הגיוניים.
משמח לשמוע. תהיתי לעצמי - מה הפריט שהכי קרוב לליבך במוזיאון? (מלבד הבקבוקים כמובן)
הגביע הקדוש שלי מכל האוספים זה ספר הטיסה שבה הביאו את אייכמן לארץ. לספר שלום.
תודה לאל! ומה התוכניות להמשך?
לאט לאט אתחיל להקים את המוזיאון מחדש. פתחתי את "בן גוריון עשר - היסטוריה ישראלית על המדף" כמקום איחסון לאוספיי וגם בשביל להעביר הרצאות בנושא נוסטלגיה. אני לא מתכוון לוותר על זה עכשיו.
כרזה של דוד טרטקובר שניזוקה בפגיעת הטיל
הארכיון לפני פגיעת הטיל
הארכיון לפני פגיעת הטיל
הארכיון לפני פגיעת הטיל
הארכיון לפני פגיעת הטיל
הנזק הקשה שנגרם בארכיון מפגיעת הטיל בתמונות מכאן ואילך
4 תגובות
איזה סיפור....
עצוב ומקסים 🩷
כתבה מקסימה!
למוזיאון מתווסף עכשיו ערך מוסף משמעותי :)
לא ידעתי שקיים מקום כזה, תודה על הסיפור והמידע.
שיזכה לשקם מהר את מפעל חייו ובקלות.