ביוני האחרון, כחמש־עשרה שנים לאחר מותה של פרידל שטרן, נערכה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, התחרות הדו־שנתית השישית לקריקטורה הומוריסטית על שם פרידל שטרן – "גברים, גברים". מי מהנכנסות והנכנסים בשערי המוזיאון, יכול היה לראות על דלפק המכירה, ספר קטן ממדים, עם כותרת דומה - "גברים גברים - המדריך הקטן לחקר גברים. כתבה ואיירה פרידל שטרן".
ראשית הספר בחלוקת הגבר לשלושה חלקים ראשוניים: חלק א' - הראש; חלק ב' - הלב, והחלק התחתון (זה שבעבורו חווה שילמה תפוח מקדמה, כדבריה), אותו כיאה, הסתירה שטרן בעלה תאנה. בהמשך, מתארת שטרן מגוון טיפוסים "גבריים" שאפיינה בצורה הומוריסטית, מתוך שיח יומיומי, שערכה עם נשים סביבה. כל כפולת עמודים בספר, מציגה תיאור טקסטואלי קצר של טיפוס "גברי" לצד תיאור איורי. בין הטיפוסים ניתן לראות את הגבר הנשוי, הגבר השרירי, הגבר הרברבן, הגבר הפילוסוף ואחרים. הטקסט המשעשע ובנוסף האיור בקו גיאומטרי תמציתי, תוך שימוש מועט במשטחי צבע, מציגים את שפתה המזוהה של שטרן לאורך שנות יצירתה.
חלקי הגבר. עמוד מתוך הספר. פרידל שטרן, מאוסף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
פרידל שטרן בעת עבודתה בסטודיו שבביתה. תאריך לא ידוע. באדיבות משפחת הר סיני
הטקסט הקצר וכן גם האיור בקו גיאומטרי תמציתי, תוך שימוש מועט במשטחי צבע, מציגים את שפתה המזוהה של שטרן לאורך שנות יצירתה
מי את פרידל?
פרידל שטרן (2006-1917) נולדה בעיר לייפציג בגרמניה. היא למדה בבית ספר לאמנויות בעיר אך נאלצה להפסיק את לימודיה בהיותה בת 16, עם התגברות האנטישמיות בגרמניה, אז הצטרפה להכשרה ציונית. בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל בגפה, עם חברי קבוצת ההכשרה וב־1937 החלה לימודיה במחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל החדש בירושלים. בשנת 1946 פרסמה לראשונה קריקטורות בעיתון "במחנה", שהיה אז ביטאון של ארגון ההגנה. בעקבות הצלחת הפורמט החלה לשתף את יצירותיה בקביעות בעיתונים כגון "דבר", "דבר השבוע" ו"לאשה". באיוריה ובקריקטורות הרבות שיצרה, לא חדלה לשקף את הלכי הרוח וחיי היומיום הישראליים שהיו לנושאי יצירתה העיקריים. שטרן הייתה מורה ודמות מוכרת במסדרונות בבצלאל במשך שנים רבות וגידלה דורות של מאיירים וקריקטוריסטים. היא נפטרה בתל אביב בשנת 2006.
כפולה מתוך הספר. פרידל שטרן, מאוסף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
את הספרון המדובר יצרה שטרן בשנות השישים, לאחר מכן עיבדה אותו ויצרה לו גרסאות באנגלית ובגרמנית. הוא הוצג ב־1969 באופן חלקי כמאמר במגזין השוויצרי "אנאבל" (Annabelle) ובעיתון "הארץ", אך ניסיונותיה להפיקו כספר מלא נדחו, ולכן לא זכתה להוציאו לאור בימי חייה. מוקדם יותר השנה, פנה המעצב והכותב צחי פרבר למוזיאון ולעליזה הר־סיני (אחייניתה של שטרן), והוציא את חזונה לפועל. על הספר שמע פרבר משטרן עצמה באחד ממפגשיהם. פריידל הייתה מורתו בבצלאל לפני שנים והקשר ביניהם המשיך לאחר סיום לימודיו.
הדפדוף בין דפי הספרון הקטן מציג מקצת מעיסוק רחב יותר של היוצרת בנושאים מגדריים ובתעוזה יוצאת דופן לאשה שפעלה בתחום הגרפיקה בארץ בימיה. לא פעם התייחסה לדימוים ולסטראוטיפים נשיים וגבריים ביצירתה כמובן, אך גם בדברים שאמרה בראיונות לאמצעי התקשורת השונים. שטרן היא דוגמא למעצבת שהקדימה את זמנה, ובאמצעות איוריה סללה את הדרך למעצבות ומאיירות רבות, ואף העניקה להן קול ויכולת לעסוק בכל נושא שיבחרו, מתוך החלוציות וחוסר־המורא על פיהן חיה ויצרה.
עמוד מתוך הספר. פרידל שטרן, מאוסף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
התמונות מתוך הספר 'גברים גברים - המדריך הקטן לחקר גברים' בהוצאת המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון. הקריקטורות מעזבון פרידל שטרן, אוסף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
תודה רבה לעליזה הר סיני, לצחי פרבר ולמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס והילה זהבי שסייעו באיסוף המידע והחומרים
