בעולמנו המתקדם אין תחום שאינו מושפע מהמהפכה הטכנולוגית, החל מעבודת כפיים ועד לרפואה. השינויים נראים בכל היבט של חיינו: בתחום האומנות, בתחום הצריכה, בתחום הפוליטיקה ועוד. אפילו קשרים בין־אישיים השתנו ללא היכר מאז שהטכנולוגיה הפכה לחלק מהותי ובלתי נפרד מחיינו.
תחום נוסף שהשתנה בעקבות המהפכה הטכנולוגית, הוא לא אחר מאשר השפה העברית בכלל והמקפים בפרט. איך זה קרה? במקלדת העברית התקנית, משיקולים כאלו ואחרים, לא קיים המקף העברי. כך בחלוף השנים נעלם המקף העברי מן השפה העברית, הוא הושמט מתוכניות הלימודים בבתי הספר, ואנשים יכולים להעביר את כל חייהם מבלי לדעת על קיומו. הרי בתרבות טכנולוגית כמו שלנו – מה שלא מופיע במקלדת, לא קיים.
מקף עברי מכונה גם "מקף מחבר", "מקף עליון" או "מקף כתף" (כי הוא נמצא בגובה הכתף של האותיות). הוא אינו קו מפריד כמו שטועים לחשוב, וגם אינו סימן חיסור מתמטי. למקף העברי מאפיינים מסוימים השייכים רק לו: הוא מעט קצר יותר מהמינוס/hyphen ותמיד יופיע בגובה גגות האותיות. בשונה מהקו המפריד, לפני המקף העליון ואחריו אין מרווחים. רוב הפונטים המקצועיים כוללים את התו הזה, כך שאין תירוץ לא להשתמש בו. לעומת זאת, פונטים חינמיים לא תמיד יכללו את המקף העברי.
מקורו של המקף הוא בטעמי המקרא – כאשר שתי מילים או יותר מהוות יחידת הטעמה אחת, באופן המשליך על חלוקת הטעמים. לא תמיד שימוש זה היה כפוף למעמדן התחבירי של המילים, ולעיתים הוא רק הבהיר כיצד יש לנגן את הכתוב.
מתי משתמשים בו?
לפי "כללי הפיסוק החדשים" של האקדמיה ללשון העברית מומלץ להשתמש במקף העברי לשימושים הבאים:
- בצירופי סמיכות כבולה. לדוגמה: בית־ספר, תל־אביב, שפת־אם.
- אחרי תחיליות. לדוגמה: אי־אפשר, בין־עירוני.
- לפני סופיות. לדוגמה: מבט־על, מעצמת־על.
- חיבור בין אותיות למספרים. לדוגמה: ב־2017, ב־20:00, כ־80 משתתפים.
- חיבור בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות. לדוגמה: ל־Facebook, דואר ה־Spam.
- בתעתיק לעברית של רצף אותיות לועזיות. לדוגמה: אן־בי־איי, סי־אן־אן.
- כשחוזרים על אותה מילה בתיאור פועל. לדוגמה: פרה־פרה, לאט־לאט.
- חיבור בין שמות משפחה. לדוגמה: גלילה רון־פדר־עמית.
- כאשר מילה נחתכת לשניים בשל חוסר מקום בשורה (Hyphenation).
איך משתמשים במקף העברי?
במחשבי Mac: שילוב המקשים Alt + לוכסן שמאלי
במחשבי PC: שילוב המקשים Alt + מינוס (שימו לב שאתם במצב עברית)
באייפון: לחיצה ארוכה על מקש המינוס ואז שליפת המקף העברי.
באנדרואיד: לחיצה ארוכה על מקש המינוס תביא לשליפת המקף העברי (במקלדת Gboard של גוגל בלבד).
ותמיד תוכלו להעתיק אותו מכאן: ־
או מכאן:
התנועה לשימור המקף העברי
למקף העברי יש מקום חשוב בשפה העברית וזה התפקיד שלנו, המעצבים הגרפיים, להשמיש אותו ולהטמיע אותו מחדש בשפה. אז אם גם אתם חושבים כמונו, הצטרפו אלינו לתנועה לשימור המקף העברי ועזרו לנו להשיב עטרה ליושנה ולהחיות את המקף!
22 תגובות
הנה פשלה במקף העברי:
הגולש גיא חג'ג' פרסם פוסט בפייסבוק, בו הוא מפנה את תשומת הלב למה שהוא מכנה "הפאשלה שחמקה לכולם מתחת לרדאר". וכך כותב חג'ג': "השטר החדש של לאה גולדברג כולל, כמו כל השטרות החדשים, ציטוט משיר של המשוררת המתה המתנוססת עליו. אבל רק אצל לאה גולדברג יש טעות הגהה שחלפה ללא תיקון תחת עיניהם של מעצבים, מהנדסי שטרות ואנשי בנק ישראל (אנשי הדפוס לא מבינים בזה כלום כי הם לא דוברי עברית, השטרות מודפסים כולם בחו״ל)".
בתמונה שהוא צירף ניתן לראות איך המלים מנוקדות ומפוסקות בספר של לאה גולדברג, אותו היא ניקדה ופיסקה אותו בעצמה (ועשתה זאת נכון). אך לעומתה מדפיסי השטר טעו בצירוף המילים "קרני-החמה" שחוברו בקו שאינו מקף.
"נו, אז מה הבעיה", מסביר חג'ג': "שהקו הזה שתקוע שם בין המילים (-) זה לא מקף. מקף נראה ככה ־. לדוגמה: קרני־החמה. רואים? הוא קצר וגבוה וצמוד לראש השורה ולא לאמצעה".
http://adm.kikar.co.il/data/auto/addonsmgr/td/l5f6ucqh.jpg
הוא כן קיים במקלדת: ALT לחוץ והקשה על - (הקליד שבין הספרה 0 לבין סימן השווה).
אלט־מינוס אינו מקף, אלא "סימן רפה", שניתן להקלידו משמאל לאות
דווקא לחיצה על אלט מינוס כן מוציאה מקף עברי. על איזה מערכת הפעלה את/ה עובד/ת?
הנה אלט מינוס: ֿ
יתכן שכאן הוא נראה כמו מקף, אך הדביקו אותו במעבד תמלילים וורד, ותראו מה קורה.
לעומת זאת, הנה מקף: ־
יכול להיות ששיחקת עם ההגדרות של התוכנה או מערכת ההפעלה? בכל אופן נסה/י לבדוק במחשב אחר כי אצלך זה מצב יוצא דופן ולא כדאי לבלבל את כולם.
הצלחתי לסדר את זה אצלי. קובץ>אפשרויות>התאמה אישית של רצועת הכלים>קיצורי מקשים
שם אפשר לבחור בקטגוריה "תווים נפוצים", ובצד שמאל יהיו בחלון תווים רבים, וביניהם גם המקף העברי. בחר אותו וקבע לו את הקיצור הרצוי. בהצלחה!
והנה דרך מתוחכמת להגיע למקף:
להקליד קו מפריד: -
ואחר כך לעצב אותו (במעבד תמלילים וורד, למשל) כ"כתב עילי"
המעיין בכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/
יראה שרק בחלק מהמקרים המופיעים ברשימה הנ"ל מומלץ להשתמש במקף־העברי.
המקף העביר הוא תו עזר טיפוגרפי שמסייע בהנגשת התוכן. יש לו גם ערך אסתטי חשוב לאותיות העבריות. אנחנו מכבדים את האקדמיה אבל בענייני המקף מעודדים להשתמש במקף העברי מתי שמרגיש נכון לפי תחושת הבטן. אלו הם כללי הפיסוק של אאא ;-)
חוץ מזה אם נלך לפי כל כללי האקדמיה נצטרך לכתוב ״צוהוריים״... ובחייאת מה היה רע ב״צהריים״ שהיו צריכים להרוס אותה?
באנדרואיד עם מקלדת של גוגל, לחיצה ארוכה על מקף רגיל (או מינוס) תביא לשליפת המקף־העברי. כמו שתיארתם באייפון.
תודה נח. הוספנו עכשיו.
היי :)
שאלה לי אליכם.
אמור להופיע מקף עליון בין צמד המילים ״רב תחומי״?
תודה!
בהחלט.
למה בשם המשפחה "בר אשר" יש מקף מחבר הרי בר זה תרגום של בן?
גם אצלי אלט מינוס נותן סימן הרפֿה. אתם יודעים אולי איפה אפשר לשנות את ההגדרה של זה?
אתה על פיסי או מק? אולי נסה עם האלט השני. תוודא שאתה על עברית.
נראה לי שהבנתי. אני על מחשב נייד. אולי במורחבת סימן הרפֿה נמצא במינוס של המספרים, בשמאל, והמקף העברי נמצא למעלה, ואצלי, במקלדת מצומצמת, סימן הרפה עבר למינוס שלמעלה.
הצלחתי לסדר את זה. תודה רבה!
כדי להשיג מקף במקלדת יש להקיש את הצירוף הבא:
0206+Alt - לחיצה על אלט ובו זמנית על רצף המספרים ורק לאחר שעוזבים את מקש האלט המקף מופיע.
כדי להשיג מקף במקלדת יש להקיש את הצירוף הבא:
0206+Alt - לחיצה על אלט ובו זמנית על רצף המספרים ורק לאחר שעוזבים את מקש האלט המקף מופיע.
נורית, לא מצליח לי אלט בלחיצה רציפה ואחריה 0206. ברגע שה 2 נלחץ, נפתח חלון לשמירה של הדף. לא ברור מה הרצף: משמאל לימין כמו שקוראים מספרים, או כמו בעברית?