האם עם־הספר מוותר על מדף הספרים? אני מתכוון לספרים־ספרים, לא לספר דיגיטלי ולא לספר־שמע. ספרים כמו פעם, עם דפים עשויים מקונטרסים מקופלים וכרוכים בכריכה קשה שעטופה בעטיפה מודפסת. המגמה אליה עובר העולם ברורה. רבים כבר ויתרו לגמרי על רכישת ספרים מנייר, והוצאות הספרים עושות מאמצים יצירתיים לשמר משהו מהמדיה הישנה שליוותה אותנו מקדמת דנא. כידוע, המצאת הספר קדמה גם היא אלפי שנים להמצאת הדפוס. כשיוהן גוטנברג ״המציא את הדפוס״ באמצע המאה ה־15, זה היה אלפי שנים אחרי שבסין, בהודו, בבבל ובמצרים כבר ידעו לייצר ספרים.
דרכי קיפול ספרים בעבר, מתוך החוברת "מלאכת הספר".
נראה שזהו זמן מתאים להציג חוברת צנועה וחשובה בנושא ״מלאכת הספר״, שכתב לפני 55 שנים הטיפוגרף והמורה הנרי פרידלנדר, מחשובי הטיפוגרפים הישראלים, מי שעיצב את הגופן הקלאסי הדסה וגופנים עבריים חשובים נוספים (בהם הגופנים אביב, שלום והדר למכונות הכתיבה של IBM). פרידלנדר, שניהל בשנות ה־60 של המאה הקודמת את הדפוס הלימודי בירושלים, אחראי על חוברות הדרכה מקצועיות רבות. החוברות האלה נכתבו עבור התלמידים בדפוס הלימודי ושימשו ברבים מבתי הדפוס בישראל כחומר הדרכה חשוב ביותר למקצועות הדפוס.
אחת מהן, מאוסף הסדרייה של דפוס בארי, שנמצאות בידיי היא החוברת המרתקת שכתב וערך פרידלנדר: ״מלאכת הספר״. דברי ההסבר הקפדניים של הטיפוגרף החשוב משקפים את אופיו הצנוע. לצד הסבר על ההיסטוריה של מלאכת עשיית הספרים, הוא מעיר - בביקורת סמויה אבל עם נימוס אירופאי - הערות עדינות על ההקפדה המקצועית הבלתי מספקת, שהייתה נהוגה במקומות רבים בארץ (ולא נראה שהשתפרה הרבה מאז). בחוברת (המובאת כאן במלואה) 24 עמודים העוסקים בנושאים: הנייר, צבע הדפוס, ההעמדה (לייאאוט) והשוליים, הגריד, עיצוב הכותרות, הכריכה והעטיפה. מסתבר שמלאכת הספר היא (או הייתה) מקצוע המצריך ידע מקצועי לא מבוטל. היום, כשהמלאכה הזאת עומדת, אולי, לעבור מהעולם - זה הזמן המתאים לעיין בחומרים האלה, רגע לפני שיהפכו להיסטוריה רחוקה.
פרידלנדר מעיר בעדינות על ההקפדה המקצועית הרופפת שהייתה נהוגה בבתי הדפוס בארץ
בנימה אישית אוסיף שהכניסה שלי לעולם הדפוס, שהייתה כעשר שנים אחרי שהחוברת הזו הודפסה, כללה גם עיסוק ב״מלאכת הספר״ בעידן האופסט שאחרי דפוס הבלט. ובעצם העבודה הראשונה שלי, כ״עוזר מונטז׳ר מתלמד״, כללה הכנת מונטז׳ים להדפסת ספרי השירים של נתן אלתרמן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. עד היום יש לי קשר עמוק לספרים - הן כקורא ספרים או כ״מקריא״ של ספרי ילדים, והן כאיש דפוס ומעצב גרפי. אני עדיין מקווה שבין הפורמטים הרבים והמדיות השונות - המשמשים להצגת הספרות היפה, ספרי המידע, ספרי הלימוד ואלבומי האמנות - יימצא המקום גם למדיה הישנה, הנוחה והשימושית של הספר.
דבר מעניין נוסף, בסוף החוברת תוכלו לראות טבלה מעניינת המציגה את כל גלגוליו של הספר (ראו כאן), על סוגיו השונים - בסין, בהודו, בשומר־בבל־אשור, במצרים, בארץ ישראל, ביוון ורומא, בתקופה הערבית ובתרבות המערבית־נוצרית. ובשאר החוברת התמציתית - תוכלו לקרוא עוד הסברים מעניינים רבים מניסיונו העשיר של הטיפוגרף הגדול.
הדפסת ספרים בהודו, איור מתוך החוברת
